|
||||
|
||||
אשה נעלה נעלה נעלה, נעלה דלתה ו (לא זוכרת את הסוף :-( |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
חרמפפפ |
|
||||
|
||||
אשה נעלה נעלה נעלה, נעלה את הדלת בפני בעלה. |
|
||||
|
||||
אישה נעלה, בה לה על בעלה, בעלה בעלה ללא נעלה. |
|
||||
|
||||
אשה נעלה, נעלה נעלה, נעלה את הדלת בפני בעלה. |
|
||||
|
||||
אישה נעלה נעלה נעלה נעלה דלתה בפני בעלה |
|
||||
|
||||
גם לפני ארבעים שנה, כששמעתי את זה בפעם הראשונה, לא הבנתי את הפואנטה. האם החזרה על המילה ״נעלה״ אמורה לשעשע? |
|
||||
|
||||
מה שאמור לשעשע זאת לא החזרה על המילה ״נעלה״, אלא המשמעות השונה שיש למילה בכל מופע. |
|
||||
|
||||
וזה שכולן ניתנות לקיבוץ למשפט אחד קוהרנטי (למדי). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |