 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתחילת המאמר מובאת דעתו של ה"איש מן הישוב" על הפוסט-מודרניזם. האף הרטורי שלי הריח (אולי בצדק אולי לא) שדעותיו של ה"איש מן הישוב" על הפוסמודרניזם, מוצגות ברמז כנובעות מבורות. בסוף תאור דעותיו של ההדיוט על אופיו של הפוסט-מודרנים, נשאלת השאלה : "האומנם?". לאחר השאלה, המאמר דן (לאחר הסתיגות מבורכת מיומרה) בשני דברים לגבי הפוסטמודרניזם: 1) ממתי? 2) עפ"י מה קובעים זאת? (עפ"י ההבחנה ב"דומיננטה התרבותית") 3) הפוסטמודרניזם אכן קיים בחברה שלנו (הנסיון לבסס, ע"י דוגמא, "שאכן אנו חווים מצב תרבותי חדש") אינני מבין כיצד 1 עד 3 עונים על השאלה "האומנם?". נניח לרגע שניתן בקלות לזהות את האופי הפוסט-מודרני בציור מאת אנדי וורהול. האם זה שהצלחנו להבחין בקיומו של הפוסטמודרניזם שולל במידה כלשהי את דעתו של אותו "איש מן הישוב" הדיוט "שמנסים להאכילו דייסה משונה שיכולה לערוב רק לחיכם של פסבדו-אינטלקטואלים מנופחי חשיבות עצמית"? אם "ג'יימסון טוען אפוא שציורו של וורהול נעדר עומק מפני שאין אנו יכולים למצוא בו משמעות מעבר למה שנראה בתמונה" וכך הוא בעצם מאפיין את הציור הפוסטמודרני, האם לא יכול להיות שיש משהו, במסקנתו של ההדיוט, שהפוסטמודרניזם משבש את השכל הישר ואף את היופי (והמשמעות!) שבאומנות? אם הפוסט-מודרניזם מחולק לשנים: 1) הפוסטמודרניזם עצמו. 2) התאוריה המתארת את קיומה של דומיננטה פוסטמודרנית בחברה המערבית. אז דעותיו של ההדיוט יכולות להיות נכונות לגבי 1 ואולי אפילו מחוזקות ע"י 2. אני פשוט לא הייתי קורא ל-2 פוסטמודרניזם. אני הייתי קורא לזה סוציולוגיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז אשתדל להסביר: א. בעניין בורותו של "האדם מן היישוב": אכן האדם מן היישוב בור בהרבה דברים. לדוגמה, אין לו מושג ירוק "בתורת הקוונטים" או "בתורת היחסות", אולם אך לעיתים נדירות תשמע אדם מן היישוב טוען ש"תורת הקוונטים" היא הבל הבלים. לעומת זאת, תרבה לשמוע זלזול מופגן מפיו של האדם מן היישוב (לא כולם, כמובן) בפעמים בהם נשמע המושג "פוסטמודרניזם" ("גיבוב מילים" כפי שהתבטא אחד המגיבים למאמר זה, אם כי לשמחתי בדיון כאן הוא היה במיעוט). למעשה, המונח פוסטמודרניזם הפך בפי רבים למילת גנאי ממש - מילה חלופית לפסבדו-אינטלקטואליות - בלי שאנשים יידעו בעצם במה מדובר. ואמנם לא פשוט לדעת במה מדובר, כדי להעמיק בנושא דרושה הכשרה תיאורטית שתלמיד התיכון המצוי לא זוכה לה או לפחות השכלה כללית רחבה למדי בתרבות המערבית ובתולדותיה. מצד שני, גם סוכני התרבות (מרצים, עיתונאים, כותבי מאמרים וכו'), שאולי מנסים לקדם הבנה של התיאוריות הפוסטמודרניות, לרוב לא עושים מלאכה טובה בפנותם לציבור רחב. הרושם שנוצר בציבור לגבי התיאוריות הפוסטמודרניות אינו מקרי, סוכני התרבות אשמים בכך במידה לא מבוטלת (וגם לכך נרמז בפסקת הפתיחה של המאמר. בדוק.) אף שכאמור דרוש ידע בתחומי תרבות שונים להבנת הנושא, אינני מאמין שאדם מן היישוב אינו יכול לרכוש לו מושגי יסוד בנושא. לו הייתי סבור כך לא הייתי מפרסם את המאמר הזה באייל. כללו של דבר, השד בכל זאת לא נורא כל כך. 2. "האמנם?" שבסוף הפסקה הראשונה מתייחס לכלל התיאוריות הפוסטמודרניות ולשלל הגדרות המונח (או לעמימויותיו), ובעצם משאיר פתוחה את השאלה האם הפוסטמודרניזם *בכללו* הוא דייסה אינטלקטואלית או אם לאו (בלי להתחייב לכך שהוא ייתן על כך תשובה בסופו, גם לא בחלק ב'). מיד בפתח הפסקה השניה באה הבהרה מפורשת שהמאמר ייתן תשובה מצומצמת בלבד לשאלה "האמנם?", הוא לא יענה על כל התהיות באשר למונח פוסטמודרניזם אלא יעסוק אך ורק בספרו של ג'יימסון, בספר אחד מהקאנון הפוסטמודרני, ובאשר לכל השאר, אין המאמר מתחייב לחוות דעה כלל ועיקר. אני מקווה שכעת, אחרי ההבהרה הארכנית לעיל, אתה מבין ש"האמנם?" שבפסקה הראשונה אינו מציג כלל שאלה שהמאמר אמור לענות עליה בהמשך, כלומר, הוא מלכתחילה אינו אמור לענות על הנקודות 1-3 (ע"פ המספור בתגובתך), כפי שסברת. 3. איני בטוח שהבנת את השימוש שעושה ג'יימסון במושג "דומיננטה תרבות", ומכל מקום, אני בטוח שאני איני מבין את מה אתה מכתיר בשם "סוציולוגיה". האם תוכל להבהיר לי למה כוונתך בנקודה זו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון הגהה למשפט האחרון בתגובתי לעיל, צ"ל: "דומיננטה תרבותית". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונת המאמר ברורה לי עכשיו יותר. הספר נכנס לתור הספרים ש"צריך לבדוק". אני מניח שאתה יותר מ"קצת צודק" כאשר אתה אומר שלא הבנתי את המושג "דומיננטה תרבותית", הרי עדיין לא קראתי את ספרו של ג'יימסון (יתוקן בעתיד). האם אתה יכול להרחיב (עוד קצת) לגבי המושג? "אני הייתי קורא לזה סוציולוגיה" שמתי לב שיש בילבול, פעמים רבות, בין זרם הפוסטמודרניזם עצמו (בלי קשר כרגע לשאלת הגדרתו המדויקת) המתבטא בפעולותיה השונות של החברה (באומנות, בפוליטיקה, במדע, בהגות וכו') לבין אלו אשר מדברים על קיומו של הזרם הזה ומתארים אותו. הבילבול הזה קיים, לא רק בקרב הנחשפים להגות הפוסטמודרנית, אלא גם בקרב הכותבים/הוגים/פסודו-מדענים עצמם. אם מישהו מפתח תאוריה אשר מתארת ומסבירה את התמורות שחלו על החברה, אחרי העידן המודרני, והוא אפילו משתמש ב"ג'רגון" פוסט-מודרני, מדוע עלינו לכנותו פוסט-מודרניסט? אם התאוריה שלו היא תאוריה סוציולוגית על קיומו של הפוסטמודרניזם אז הוא פשוט סוציולוג שעושה את עבודתו. אם הוא פוסטמודרניסט אשר משתמש בכלים לא-מדעיים על מנת להסביר מה זה פוסטמודרניזם1 אז פשוט מדובר בחסיד אמונה מסוימת המתאר לנו את אמונתו מתוך קונטקסט האמונה שלו. מקובל עלי קיומו של זרם פוסטמודרניסטי באומנות או בפילוסופיה(העוסקת בשאלות ערכיות). אינני מבין זרמים פוסטמודרנים אשר מתימרים לתאר לנו את המציאות (האנושית או בכלל). במילה סוציולוגיה, אני מתכוון למשמעותה הרגילה: חקר מדעי על התנהגות החברה האנושית (כשהדגש הוא על הארגון החברתי ולא על הפרט). --------------------- 1 והוא גם מוסיף הסברים של "למה זה טוב" או "למה מודרניזם זה רע" או "למה צריך להתגעגע למודרניזם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל(?) אביב, העלית כאן עניינים שלהערכתי מחייבים תשובה ארוכה למדי, אשיב לך לכשאתפנה מאוחר יותר (אשתדל עוד הערב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אביב, אני מקווה ששני המושגים המצוינים בכותרת ויובהרו בהמשך יסייעו בהבהרת הקשר בין המבנה החברתי-כלכלי של חברה נתונה לבין תרבותה, ומכאן גם את המונח "דומיננטה תרבותית". ג'יימסון מחזיק בתפיסה הגורסת כי בחירותיהם האסתטיות והאמנותיות של יוצרים מושפעות משדה הכוח של הציווליזציה בת זמנם, ואין הם סוכנים עצמאיים ואוטונומיים בשדה התרבות. אין זה עקרון חדש, הוא הוצג עוד בתחילת המאה ה-18 על ידי ג'אמבטיסטה ויקו שטען, לדוגמא , כי השגב ההירואי בשירה המיתית ההומרית לא היה יכול להיווצר אלא בתקופה שגיבוריה "פרועים, גולמניים ונוראים" ולכן "אחרי המצאת הפילוסופיות ואמנויות השירה והביקורת לא קם משורר שיכול אפילו להתקרב לכדי תחרות עמו". אין זה מפני שאחרי הומרוס לא קמו יוצרים בעלי שאר רוח אלא משום שטיפוסי האדם בחברות מאוחרות השתנו והמוסדות החברתיים החליפו צורה. גיבוריו של שקספיר אינם עולים על הגיבורים ההומריים או נופלים מהם, הם פשוט שונים. הנקודה החשובה שוויקו הניח עליה את האצבע היא שיש קשר בין המבנה החברתי-מוסדי לבין התרבות של חברה נתונה. ראה גם מאמרי: ג'אמבטיסטה ויקו ו"המדע החדש" (חלק ב') דיון 988 בתיאוריה המרקסיסטית פותח עקרון זה (מרקס הכיר את כתביו של ויקו) בעזרת צמד המושגים "מבנה-בסיס" ו"ומבנה-על". המוסדות המארגנים את מערך "יחסי הייצור" והתשתית הכלכלית-חומרית בחברה נתונה הם "מבנה-הבסיס", ואילו התרבות – הדת, האמנות, האידיאולוגיות החברתיות וכו' – היא "מבנה-העל". התיאוריה המרקסיסטית טוענת ש"מבנה-העל" הוא מעין בבואה של "מבנה-הבסיס", שכל תשתית חברתית-כלכלית יוצרת שדה תרבות אופייני לה. כך, לדוגמה, חברה ריכוזית כמו מצרים הקדומה הולידה תרבות שבה המלך (פרעה), ראש הפירמידה החברתית, הוא גם במעמד של אל מהבחינה הדתית. למען הסר ספק, יש להבהיר ש"מבנה הבסיס" אינו מכתיב את "מבנה-העל" על כל פרטיו ודקדוקיו. הוליווד מפיקה מאות סרטים עלילתיים שונים זה מזה מדי שנה, ומובן מאליו שאין התיאורטיקן המרקסיסטי טוען שפרטיה ונפתוליה של עלילה כזו או אחרת נובעים אחת לאחת מ"מבנה-הבסיס", כמו בפונקציה מתמטית; מה שהוא ינסה להראות הוא , לדוגמה, כיצד תואם סרט מסוים נוסחה הוליוודית מקובלת, ואיך היא משרתת את ההגמוניה הקפיטליסטית בחברה האמריקנית. מאחר שמבנה-העל הוא שיקוף של מבנה-הבסיס, הרי שכאשר חל שינוי במבנה הכלכלי-חברתי חל בהתאמה שינוי בתרבות. עם זאת, התיאוריה המרקסיסטית אינה טוענת שאם נתבונן בחברה ברגע היסטורי נתון נגלה הלימה מושלמת בין "מבנה הבסיס" ל"מבנה-העל". תרבות אינה מתגבשת בין לילה, ואפשר ש"מבנה-הבסיס" של החברה השתנה אך "מבנה-העל" הוא עדיין המבנה הישן, גם אם חלו בו סדקים וניתן כבר לזהות את ניצני הזרמים החברתיים והתרבותיים החדשים. (מכאן בדיוק גם נובעת ההתקפה של המרקסיזם על מה שמכונה בלשונו אידיאולוגיות כוזבות - הדת והלאומיות בחברה האירופית של המאה ה-19, למשל. המרקסיזם הקלאסי טען שכל עוד התרבות הרווחת בחברה אינה משקפת את "מבנה הבסיס" היא מסתירה את המציאות הממשית). תיאוריית התרבות המרקסיסטית הקלאסית בוקרה רבות במשך השנים והתגלו בה פרכות בעייתיות ביותר. אולם גם בימינו אין היא יורדת מסדר היום של תיאוריות התרבות, שכן, במקביל לביקורת, קמו תיאורטיקנים שעידנו, שיכללו ופיתחו תיאוריות חדשות במסגרת המסורת המרקסיסטית. בין השמות הידועים המזוהים עם מסורת זו: לוקאץ' גראמשי, ולטר בנימין, חברי "אסכולת פרנקפורט" ( אדורנו, הרברט מרקוזה ואחרים), ובימינו, כאמור, פרדריק ג'יימסון. לשם הבהירות והפשטות בדיון המוגבל שלנו, ארשה לעצמי לומר כי באופן סכמטי המונח "דומיננטה תרבותית", הוא גרסה מתוחכמת או מקבילה מעודכנת של המונח המרקסיסטי הקלאסי "מבנה-על". התשתית החברתית-כלכלית בת זמננו קרויה "הקפיטליזם המאוחר" (מבנה-הבסיס בסכמה שלנו), והיא פורשת שדה תרבות אופייני לה (מבנה-העל). ג'יימסון מכנה שדה תרבות זה "הדומיננטה התרבותית" של הקפיטליזם המאוחר או "פוסטמודרניזם", ובספרו הוא מפרט את העקרונות השולטים בדומיננטה תרבותית זו והמאפיינים אותה. אביב, להלן התייחסות לשתיים מהערותיך: 1. אם הצלחתי להבהיר למה הכוונה ב"דומיננטה תרבותית", הרי שמובן מאליו כי אי אפשר להצמיד לה את השם "סוציולוגיה". עם זאת, ה"דומיננטה התרבותית" יכולה לשמש *מושא* למחקר סוציולוגי, למשל, במסגרת הסוציולוגיה של הידע או התרבות. אכן בעבודתו של ג'יימסון יש היבטים סוציולוגיים מעצם העובדה שבמסורת המרקסיסטית יש קשר הדוק, בלתי ניתן להפרדה, בין חברה, כלכלה ותרבות. (אגב, בכל קורס מבוא לסוציולוגיה תשמע על שלוש הפרדיגמות שמתוכן התפתחה הסוציולוגיה - הפרדיגמות של מרקס, של וובר ושל דירקהיים). היום האקדמיה נוטה ממילא לרב-תחומיות, כך שסיווג תוארו של ג'יימסון נראה לי לא עקרוני. 2. לשאלתך האם יש לכנות את ג'יימסון פוסטמודרניסט? זה עניין של מינוח שאכן יש בו לעיתים בלבול, כמו שיש בלבול בשאלה מיהו אמן פוסטמודרני? ברשותך, אדחה את הבעת דעתי בנקודה הזו לדיון בחלק ב', ואם אשכח לעשות זאת מיוזמתי אודה לך אם תזכיר לי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |