בתשובה לערן בילינסקי, 12/10/02 12:43
ובכל זאת 98287
עוזי ו. • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 13/10/2002, 2:41
בימים האחרונים פגשתי כמה וכמה‏1 הודעות מכלילות ומעליבות‏2.
הן לא תורמות שום דבר לדיון או להנאת הקוראים (חוץ משחרור אגרסיות), אבל אני מבין את החלטת המערכת (בכחול או בחום) להשאיר אותן על כנן, משום שקשה לפעמים למתוח את הקו בינן לבין דיון לגיטימי.

עם זאת, את ההודעה שלך‏3 שכורכת את ארז ודב בנזיפה אחת אני לא מבין. האם באמת אין הבדל בין מי שבמקום לנמק בוחר (דרך קבע) להעליב ציבור שלם (ואיתו מבקר או שניים באתר), לבין מי שמתקומם על סגנון כזה?

מתברר, בנוסף‏1, שההכללה הפוגעת עצמה אינה מזכה בנזיפה, אלא רק התגובה עליה. אני חושב שמגיעה לדב התנצלות, ולא בפינה הנידחת הזאת, אלא בדיון המקורי.

‏1 למשל: תגובה 97896 , תגובה 98218 .

‏2 וראה זה פלא, אפשר היה למצוא דוגמא מייצגת יותר מ- "שמאלנים מטומטמים" ו- "חילוניים מתנהגים כבהמות".

‏3 תגובה 98102
ובכל זאת 98288
ערן בילינסקי • בתשובה לעוזי ו. יום א', 13/10/2002, 3:12
התגובה של דב, לטעמי, הוא היה העלבה חזרה ותו לא. וככזו, היא נכרכה יחד עם הודעתו של ארז - שתיהן כללו העלבות מיותרות, שעדיף לו לא היו באות לעולם. כלומר, יש ביניהן אכן הבדלים - ארז למשל, דיבר גם על השימוש בשם אינתפדת אל-אקצא, והזכיר דברים שכתבו עיתונאים, דב אפילו את זה לא עשה. ארז התחיל ודב הגיב. אפשר למצוא הבדלים נוספים - אך לא ביחס להערה שלי, שהתייחסה *לאופן* ההתנסחות ולתרבות הדיבור. לא ממש מעניין אותי מי התחיל. אני לא גננת.

האמת, לא רק לדובי, גם לי מתחיל להימאס מכל העסק הזה. אתם, הקוראים, במקום לבקש מכולם להוריד את "רמת הזעם" באייל, מתקיפים אותנו על זה שאנחנו מנסים להוריד אותה. מה, לכם לא אכפת? אתם נהנים מזה? אולי כן? אולי כל הניסיון שלנו לשמור על הפינה השפוייה הזו נדון לכישלון. נפתח לכם את חדר העורכים. תפרסמו כתבות, תגיבו, תקללו אחד את השני, תעשו מה שאתם רוצים. אני באמת לא מבין את זה. ממש. אנחנו נפתח לנו אייל משלנו, עם רישום, עם שלילת רישום, לאנשים שרוצים באמת לדבר אחד עם השני, לא רק אחד אל השני.

סליחה אגב, התקפת הזעם הזו שלי היא לא משהו אישי נגדך וסתם יצאה בתגובה הזו, אבל 36 השעות האחרונות ממש הצליחו לעצבן אותי, והנה אני כאן, בשלוש בלילה, קולט שאני במקום לדון ברצינות על פוליטיקה, על ביולוגיה, פילוסופיה, תרבות, אוכל, ספרים, או כל דבר אחר, מנסה להסביר למה אני רוצה שהאייל הקורא יהיה מקום שנחמד לאנשים להיות בו. די, נמאס.
ובכל זאת 98289
Noga • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 13/10/2002, 4:11
אל תיתן לחמישה-שישה קוראים להוציא אותך מהכלים. הרוב, במקרה דנן, שקט.
ובכל זאת 98290
עוזי ו. • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 13/10/2002, 5:10
דווקא בגלל שאתה רוצה לשמור על רמת הדיון באייל, לפעמים השאלה מי התחיל חשובה. התחלתי לעקוב באופן שוטף אחרי דיונים באייל רק אחרי יסוד אי השדים, אבל כשאני משווה את הדיונים היום לאלו של העידן הקודם, אני מאד שמח שהוא קיים.
למערכת יש היום ארבע רמות של "סנקציות" כנגד הודעות סרות-טעם: הכחדה מוחלטת, גירוש, נזיפה פומבית ונזיפה פרטית. על הפעולה האחרונה אין לי שום מידע; שתי הראשונות מופעלות לטעמי בדיוק במינון הנכון (אולי אפילו טיפונת פחות מדי). השלישית מופעלת לעתים רחוקות מדי - ובמקרה של "דפ"רים" הנזיפה היתה צריכה להופיע בפעם הראשונה, ואם החלטת(ם) לגלות אורך רוח ולחכות שהעניין ירגע (וזה סביר), אבל התבדיתם, זה לא נכון לשכוח "מי התחיל".

לאייל אין הרבה מגיבים קבועים. אני חושב ששלושים או ארבעים זו הערכה טובה; מספיק בקושי בשביל לייצג מגוון מעניין של דעות. המגיבים האלה הם נכס לאתר, וצריך לעשות מאמץ כדי לשמור עליהם.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות