בתשובה לטלי, 10/10/02 22:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צר לי אך משפט נוסח: "רב אחד פסל איש אחד מלבוא בקהל, ונימק" אינו מקובל עלי. אותו רב, ואפילו אם היה הרב הראשי לישראל או הראשון לציון או כל אדם גדול בתורה מי שמו להיות מליץ היושר של היהודים ככלל? מיהו שיקבע שמותר או אסור להתרועע עם אדם זה או אחר? מיהו שיפלה בין יהודים ובין דם לדם? פירוש אותו חרם הוא לא רק על ליבוביץ עצמו אלא למעשה, מנדה את כל מי שלא יתנגד להתפלל עם ליבוביץ'. מכאן, הדרך לפולסות די נורות, דיני רודף והתרת דמו של אדם קצרה לצערנו. בסרט הזה כבר היינו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה שהדרך קצרה כל כך - חרמות הוטלו בעבר גם על אנשים כמו שפינוזה אא"ט. החרם קובע שרעיונותיו של האיש מסכנים את שלמות הקהילה או המבנה החברתי שלה, כמו שהרבנים תופסים את אלה 1. דין רודף הוא בליגה אחרת לגמרי - הוא קובע שפעולותיו של האיש מסכנת פיזית את שלומה הפיזי של הקהילה כמו שהרבנים תופסים אותו. 1 אני לא באה להצדיק את החרם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל דווקא במקרה שלפנינו האפשרות שמישהו יחליט שמר ליבוביץ', בהגינו על רוצחים כמו ברגותי, מסכן את שלום הקהילה לא נראית דמיונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שעו"ד ליבוביץ' מסכן באמת הוא השיח התורני. קהילה יהודית מרוכזת סביב אוסף הטקסטים ההילכתיים, שעיקר מוסד בהם הוא ההיבדלות מהגוי. הקהילה היהודית מוקפת ים של גויים (וכיום גויים בצורת יהודים חילוניים); במשך מאות שנים היא נרדפת על ידם, צריכה להכנע לחוזק היד הגויי או להתחכם ולהערים עליו וכו'. היהודים הדתיים מוכנים להשלים עם מצב קיומי זה (שלמעשה מגדירם ומעניק להם את זהותם) כל עוד הגוי אינו מתערב בטקסט ההילכתי. אך התערבות כזו היא ייהרג ובל יעבור. הרבנים האורתודוכסיים לא יתירו לעולם התערבות בטקסט שלהם (מכאן גם הטינה והכעס כלפי הרפורמים שמנסים לשנות את השיח ההילכתי ולעדכנו לשיטתם). הרדיפה הכוחנית כשלעצמה היא מחוץ לגבולות השיח התורני, היא אינה מאיימת על שלימותו וטהרתו או על שליטתם המוחלטת של הרבנים בשיח. אם ברגותי מפעיל מחבלים הוא אינו פוגע כהוא זה בשיח התורני, האלימות הפיזית היא מחוץ לגבול הטקסט. לעומת זאת, כשלייבוביץ' משווה את ברגותי למשה רבינו הוא מתערב ברגל גסה בטקסט התורני, וזה מבחינת הדתיים חטא בל יכופר. ההשוואה לשפינוזה במקומה, שכן גם שפינוזה איים על השיח התורני, בהציעו שיח חלופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן בורות מופגנת. "מי שמו" - עובדה, יש לו תפקיד כלשהו ויש אנשים המתחשבים בדעתו. ועם עובדות קשה להתווכח. "מיהו שיקבע ..." הוא קובע ומי שרוצה מתחשב/יתחשב בדעתו. סביר ממכתבך שאת לא מתחשבת. "מנדה את כל מי שלא יתנגד" - חוסר ידיעה והכרת הנושא מוחלט. זה לא נכון. "הדרך לפולסות די נורות" - מענין מה את מבינה מכותרת זאת (חוץ מזה שזאת סיסמה הנותנת לאנשים לגיטימציה לשנוא אחרים). אם קראת את הטקסט של אותו פולסה ודאי ראית שזה ממש נוסח מצחיק של סוג קללה. האם תאסרי עליהם לקיים טכס וודו כלשהו. (ואיפה חופש הדיבור). "דיני רודף" - נסי להצמד לעובדות. מלבד הרעש התקשורתי שהעלה את הנושא בעת הרצח המזעזע של ראש ממשלתנו לא נמצא איש הקשור לנושא זה (למרות חקירות רבות של הרשויות). בויכוחים רבים יש מחנה מסוים מאד המנסה להטיח מלים אלו במחנה האחר ללא כל ביסוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה אם תגובתך היא המעידה על בורות או סתם היתממות. בישראל יש הרבה מאוד אנשים מאמינים שלא עושים צעד אחד ולא מקבלים החלטה ולו הקלה ביותר ללא הוראה מהרב הסמוך למקום מגוריהם. ברוב המקרים מדובר באנשים פשוטים וקשי יום שכל מהלך חייהם נקבע ע"פ החלטות דתיות כאלה ואחרות. אתה מוזמן לבדוק את הדברים באמצעות סיור קצר בקברות צדיקים בטבריה ובצפת ושיחה עם המבקרים שם שעל פי רוב ישמחו לחלוק איתך את אמונתם 1. כתוצאה מכך, גם כשמדובר ברב אחד מיני רבים בצפת ולא בראשון לציון או הרב הראשי לישראל פסיקת אותו רב משפיעה ומנתבת החלטותיהם של אנשים רבים. לכן, למעשה, אין לו שום סמכות לשמש כסניגור קטיגור שופט ותליין למר ליבוביץ' ולהחליט בשביל הציבור הרחב כי אסור להתרועע עימו במסגרת קהילתית כזו או אחרת. החלטה כזו היא גורפת ומוקיעה למעשה גם את כל מי שלא יתנגד לה, מפחד המבוכה שיתפס בחברת הבוגד. אתה יכול לכתוב כאוות נפשך ש"זה לא נכון" ולהצטרף בכך לעדריות המאפיינת את הפלג כולו אך זו תהיה התעלמות בוטה מהמצב. הנידוי אינו משתמע מפסיקת הרב אלא מההתנהגות המתלווה אליה. בנוגע לנוסחי הפולסה-די-נורא ודיני רודף, מעבר לנוסח "המצחיק" בעיניך של התרת דמו של אדם ומעבר לכך שאיני מתכוונת לאסור קיומם של טקסים פגאניים כאלה ואחרים הבעייתיות היא כשמנסים להפוך את טקסי הוודו האלה לחלק מחיי היום יום. ישנה זילות במושג "חיי אדם" ובאופן השימוש בו, עד כדי שאזרחים מנודים, מוקעים, הופכים קורבן לטקסי וודו של כתות שונותוכך נשללות מהן זכויות האדם הבסיסיות שלהם. מעבר לרצח רבין, נמצאו אנשים הקשורים לדיני רודף ויתרה מכך, אנשים הקשורים להוצאות גזרי דין על אנשים אחרים (ועדיין אני לא חושבת שצריך לפגוע בחופש הדיבור של הרב עובדיה יוסף למשל) כל טענה אחרת היא היתממות מצידך. 1 אם ממש תרצה, אני אתן לך רשימת מקומות. גם בנוגע לכל שאר הנושאים הקשורים בו הכללת אותי כ"מחנה אחד" המטיח האשמות ב"מחנה אחר", יש לי דוגמאות קונקרטיות להוכיח לך כי בדקתי את הנושא הזה יותר מפעם או פעמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שזאביש כנראה ניסה לומר זה שלטענה "מי שמו" יש תשובה - הציבור אשר מקיים את אותם פסקי ההלכה. את שואלת: "אותו רב, ואפילו אם היה הרב הראשי לישראל או הראשון לציון או כל אדם גדול בתורה מי שמו להיות מליץ היושר של היהודים ככלל? מיהו שיקבע שמותר או אסור להתרועע עם אדם זה או אחר? מיהו שיפלה בין יהודים ובין דם לדם?" והתשובה לשאלה הראשונה היא - הציבור. לשניה - הוא קובע בדיוק כמו שאת יכולה לקבוע. רק שלך אף אחד לא יקשיב ולו כן. החיים לא הוגנים. לשלישית - כמו השניה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |