|
||||
|
||||
עקרונות אי הוודאות היו בתחומי מדע החברה מאז ומתמיד - אבל אם בעבר הדבר נחשב לכורח וראייה לכך שמדובר ב"מדעים לא מדוייקים", הרי שהיום עושה רושם שהדבר הרבה פחות מביך את החוקרים, והם נתלים בעקרון אי הוודאות (פעמים רבות בלי באמת להבין מה הוא אומר) כעץ נוח לתירוץ אי הוודאות במודלים שלהם עצמם. כמובן שהיה הרבה יותר פשוט רק להגיד שמדובר במערכת סבוכה הרבה יותר מדי מכדי לאפשר ניבויים דטרמיניסטיים, אפילו אם לא הייתה שום אי וודאות ברמה התת-אטומית. ואני רוצה לשאול: למיטב ידיעתי לפרסי נובל בכלכלה יש היסטוריה בעייתית משהו, כאשר רבים מהם ניתנו לתאוריות שהופרכו כעבור שנים בודדות. האם הבחירה של הועדה במחקר שנעשה לפני 20 שנה היא ניסיון לשבור את המסורת הזו? |
|
||||
|
||||
יש לפרסי הנובל הללו היסטוריה בעייתית הרבה יותר ממה שאתה חושב. כפי שציינתי בתגובה כזו או אחרת בעבר, בשנת 98, שני חתני פרס נובל לכלכלה - רוברט מרטון ומיירון שולס, כמעט מוטטו את הכלכלה העולמית בעזרת שיטת השקעה שהתבססה על הנחות יסוד בעייתיות ועל המוניטין שלהם. לעניין הפרסים על מחקר בן 20, נדמה לי שהם נהוגים גם בתחומי מחקר אחרים (פיזיקה למשל), במקרים בהם לא היתה תגלית חדשה ומרעישה. |
|
||||
|
||||
האם הענקת פרס נובל לשלום לג'ימי קרטר היא ניסיון לשבור את המסורת הבעייתית של פרס זה? |
|
||||
|
||||
אני חושב שהענקת הפרס לקרטר באה כביקורת על המדיניות הנוכחית של וושינגטון, ולא בגלל שנטיעות השלום שלו נותנות היום פרי משובח.. |
|
||||
|
||||
מתי בפועל נקבעים הזוכים בפרס? האם באמת "ממש עכשיו"? אם לא, ייתכן שאין כאן קשר סיבתי. |
|
||||
|
||||
אכן מדעי החברה היו מדעים לא מדוייקים, אבל זה גם בגלל שהם לא היו כ''כ מדעיים... אני חושב שהמהפכה הכמותית החלה בסביבות שנות החמישים, והיא החלה להפוך את מדעי החברה והרוח למדעים יותר מדוייקים (עם עקומות פעמון, סטטיסטיקות ומקדמים מספריים). מה שמגניב במחקר של כהנמן (אם הבנתי נכון) הוא שהוא מתמקד בדיוק בנקודה שבה מתנגשים שני הענקים האלה - הדטרמיניסטיות והדיוק של המספרים והגרפים מול לימודי הרוח, שהוא תחום סטיכי מטבעו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |