|
||||
|
||||
מה מונע ממני ללכת היום לשלם על קורסים, לצבור די נקודות נסיון, ואז ללכת "להרשם" ולעקוף את כל מנגנוני הסינון? |
|
||||
|
||||
א. מי אמר שמשהו מונע? ב. יש קורסים שחסומים לרישום לכאלו שאינם תלמידים מן-המניין בפקולטה. ג. אם הצלחת בקורסים, אז מה אכפת כבר לאוניברסיטה לקבל אותך, במיוחד לאור העובדה שכנראה בס"כ שילמת יותר? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח. בהרבה מקומות תהיה לך בעיה של קבלה. בסופו של דבר הקריטריונים לקבלה הם ציוני בגרות ופסיכומטרי ציונים בקורסים אקדמיים יכולים אולי לעזור אבל אף אחד לא מבטיח לך את זה. באוניברסיטה הפתוחה לעומת זאת עובדים בדיוק בשיטה הזו, אתה לוקח קורסים, צובר נקודות ואין אאל''ט דרישות קבלה. |
|
||||
|
||||
נכון, אין תנאי קבלה. הם מיותרים, מכיוון שהסינון נעשה בדרך ההוגנת וההגיונית ביותר: תוך כדי הלימודים (אם הצלחת, כנראה שאתה מתאים...). גם שיטת הלימוד שלהם מוצלחת מאד, עקרונית: ספרים המתאימים ללימוד עצמי (בד"כ כאלו שנכתבו ע"י האונ') ומרכזים בתוכם את כל החומר באופן מסודר ומערך למידה הכולל מפגשי הנחיה אופציונליים, תמיכה טלפונית ותקשוב באינטרנט. בנוסף התשלום הוא לפי קורס, ולא לפי סמסטר (קצת יותר מסובך מזה, כדי להבטיח שלא תשלם יותר מאשר באונ' "רגילה") כך שהגמישות בפריסת הלימודים מקסימלית וניתן לעסוק בדברים אחרים במקביל (ואכן, לפי התרשמותי האישית האוכלוסיה מורכבת ברובה מתלמידי תיכון וחיילים). עושה רושם שזהו המוסד האקדמאי היעיל ביותר. (אני חף מאינטרסים באונ' הפתוחה. באמת!) |
|
||||
|
||||
הדרך אולי מוצלחת, אבל לא הגיונית (לאוניברסיטאות הרגילות). לפני שלמדת, עדיין לא ''למדת והצלחת''. יש כאן הפיכת הסיבה והתוצאה. בניגוד לאוניברסיטה הפתוחה, המצב באוניברסיטאות הגדולות הוא שלפקולטות מסויימות יש יותר ביקוש מהיצע, לכן אין ברירה אלא למצוא דרך לסנן בין המועמדים ולקחת את אילו שסיכויי ההצלחה שלהם גבוהים יותר. |
|
||||
|
||||
אני רשום באוניברסיטה לאחד החוגים. רציתי לחזור על שני קורסים משנה א' על מנת לשפר ציון. ההרשמה לתלמידי שנה ב' נפתחה בשעה 15:00 ביום מסוים (שנה ב' נרשמים אחרי א'). התחברתי לאינטרנט כבר בשעה 14:40 וחיכיתי 20 דקות עד לשניה המיוחלת בה ארשם לפני כולם (אופטימי שכמוני). מספר המקומות הפנוים היה דו ספרתי (בערך 30) ולא חשבתי שעלי להיות מודאג יותר מדי. השעה 15:00 הגיעה והקלקתי על הרישום עם העכבר... תגובה לא היתה ואז הבנתי מה בעצם קורה : אנשים רבים עלו לאוניברסיטה על מנת להרשם מהרשת המקומית (שניגשת בקלות יתרה אל שרתי האוניברסיטה). הדפדן שלי התחיל להגיב, סופסוף, בשעה 15:21. כל המקומות, בשני הקורסים שרציתי, כבר היו תפוסים לחלוטין. צריך לחכות שנה, לא נורא, מדובר בקורסים נורררא משעממים. שנה הבאה אני עולה לאונ' ונרשם מתוך חדר המחשבים :) בשוק צפוץ התנהג כשוקאי... מרפקים צריך גם בעידן הממוחשב. |
|
||||
|
||||
בתל אביב יש שיטה הרבה יותר יעילה. כל סטודנט מקבל הקצבת נקודות, נערך מכרז שבו הוא מציע לכל קורס מספר נקודות לפי רמת העניין שלו בו ובסוף התהליך נערך שיכלול של המקומות הפנויים והביקושים ונקבע רף הקבלה לקורס. יש גם הסכמי עודפים, כך שאם לא התקבלת לקורס אחד זה יעניק לך יתרון בקורס אחר ויש גם מקצה שיפורים. זה דורש תחכום ותכנון טובים אבל חוסך את אוירת השוק שתארת. |
|
||||
|
||||
בגלל זה השיטה החיפאית מעצבנת אותי (ואחרים) עוד יותר. חברה שלי לומדת באונ' ת''א ומשם אני מכיר את שיטת המכרזים והיעילות שלה. למה הטפשולים בחיפה לא חשבו על זה (או לפחות העתיקו את זה), אני לא יודע. |
|
||||
|
||||
פגשתי בבחור שהשלים את כל החובות לתואר שני, אך לא היתה לו זכאות לתואר מפני שהיו חסרים לו ציוני בגרות. בקיצור, האוניברסיטאות בדרך כלל דורשות שתתקבל על סמך נתוני הקבלה, בלי לקשר לקורסים שעשית. אני מניח שמקרים יוצאי דופן יכולים לזכות לטיפול מיוחד. |
|
||||
|
||||
סיפור מאוד מוזר. (איך אפשר להשלים את כל החובות לתואר השני בלי תואר ראשון?). בכל מקרה, בתקופה שעבדתי בבר-אילן פגשתי לא מעט אנשים שכן עברו את המסלול שומע חופשי-לתלמיד שלא מן המניין-לתלמיד מהמניין. בד"כ האפשרות מותנית בשלושה דברים: מקום פנוי במחלקה (זה לא יעבוד ברפואה או בפסיכולוגיה), גיל (בד"כ סביב 30 ומעלה), ומבחן פסיכומטרי (הציון לא כל-כך משנה). |
|
||||
|
||||
טעות, במקום שני היה צריך להיות כתוב שלי. |
|
||||
|
||||
הוא למד במסלול ישיר לתואר השני, אותו התחיל עוד כשהיה בתיכון, והשלים את כל החובות בגיל 19. |
|
||||
|
||||
מנסיוני באונ' חיפה: חוגים "יוקרתיים"(כביכול) שקשה יותר להתקבל אליהם יחסית (למשל "מדעי המחשב") סוגרים את קורסי החובה בשנה א' מפני סטודנטים שאינם שיכים לחוג (זה כמובן כולל גם לא סטודנטים<-->שומעים חופשיים). הם לא סוגרים את כל הקורסים *המתקדמים*, לשומעים חופשיים, אבל משום שלא עשית את קורסי הקדם אינך יכול לקבל נק' זכות עבור קורסים שכן מותר לך להכנס אליהם. מערכת נחמדה הם בנו להם שם... |
|
||||
|
||||
שומעים חופשים אינם נבחנים כלל. הם פשוט משלמים על הזכות לשבת בכיתה. לא נראה לי שהם בכלל נרשמים לקורסים, אלא רק ''גלובלי'' ואז מקבלים רשימה של קורסים שמאורים לקבל אותם וכרטיס סטודנט משלנם. |
|
||||
|
||||
א. באונ' חיפה קורסים רבים סגורים *לחלוטין* לאנשים מחוץ לחוג, בלי קשר לשאלות התשלום ונק' הזיכוי. (יש אפילו קריאת שמות וסילוק מידי של אנשים לא רשומים, אפילו אם הם בסה"כ רשומים לקבוצה מקבילה של אותו הקורס) על שומעים חופשיים - אין בכלל על מה לדבר. ב. התשובה שלי השתמשה בהגדרה הדו-משמעית של "שומעים חופשיים" משום שהיא תשובה להודעה הזאת: "מה מונע ממני ללכת היום לשלם על קורסים, לצבור די נקודות נסיון, ואז ללכת "להרשם" ולעקוף את כל מנגנוני הסינון?" האוניברסיטאות הן מזמן לא המשהו שהן אמורות להיות. מדובר בבתי ספר מקצועיים לכל דבר, אבל פשוט בתחפושת של אקדמיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |