בתשובה לאורב או, 02/10/02 1:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אורב או (מה זה?), אני גם כן עוקב אחר הדיון שלך עם ד"ר אבינתן, ולמרות שהתאפקתי, הנה הביקורת: אני מסכים עם מה שאתה אומר, אפילו אוהב. מתוך המלבנים התכולים של האייל אתה משתקף, בעיניי, כאדם חושב, עם חוש ביקורת בריא, שגם יודע דבר או שניים. לעומת זאת, ואני אומר את זה בחברות, אתה יורה לעצמך הרגל עם הסגנון. תראה, אני לא אדם מאמין, או אולי אדם מאמין שעוד לא מצא במה, אבל כאשר אמצא ארצה שיכבדו את אמונתי. באמת יש צורך לכתוב כל פעם את השם המופרש של אלוהים? הרי אתה יודע שכל מי שדתי (וגם חלק מהכופרים שביננו) מתכווץ מחילול הקודש. אדם אם יכולת התנסחות כשלך יכול בודאי לגייס תשומת לב לדבריו בדרכים אחרות. בודהה, ג'יזוס, הארי קרישנה, עשתרות, אללה.. ברור היה (לי) כבר אחרי הפעם הראשונה, שמכיוון שלדעתך דת היא בדיה, אז כל הדתות באותו סל. אם אתה חוזר על זה שוב הרי זה מפני שאתה ודאי חושש שהמסר לו הובן - אל דאגה, הוא הובן. חלק ממני מעודד אותך בהתנגחות שלך עם הדוקטור הטוב, מפני שכמוך, גם אני חושב שהוא מסתובב במעגלים סביב עצמו, מתבשם מניחוח אמיתותיו הידועות לו כסופיות, מפריח טענות שערוריתיות ממש, ודי נהנה מויכוח ארוך ודביק שכל מטרתו (כך אני חושד) היא לא להפנים דבר אלא לחזור על אותן המנטרות (אני אומר זאת בצער - הושע). מצד שני לשלוח בו עלבונות אישיים זה מחטיא כל מטרה ראויה, וגם סתם לא יפה. דרך צלחה בחשיפת האמת, וזהירות מהקמת תומכיך כנגדך מהסיבות הלא נכונות. ארז. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל תודה. על ההתייחסות, ועל התמיכה, ובמיוחד - על העצה. לקחתי, הפנמתי, אשתדל לבצע. כמגיב טירון באתר זה (אך קורא קצת יותר ותיק כאן) אכן חטאתי בכמה התלהמויות וירידה למישור האישי במקום להתעסק בעניין עצמו. מצטער. אגב, אין לי תירוצים בסגנון של "הוא התחיל". כפי שכתבתי, אני כבר מעיין במאמרים ובתגובות עליהם מזה כשנה, ודווקא רמת הדיון ונימוסי השולחן הערוך פה הם שמשכו אותי לשוב ולקרוא ואף להצטרף ולנסות לנסח את דעתי שלי. ושוב תודה. ובחזרה לנושא המרכזי: בתמצית, גם מי שנכון לאמץ את מקצת טיעוניו של ד"ר אבינתן, או או אפילו את כולן, במישור העובדתי-מדעי, אמור לטעמי לעצור קמעא לפני קפיצת הדרך המחשבתית שהוא רמז עליה במאמר הראשי (הגות מרתקת, מנומקת ומנוסחת היטב לדעתי. עובדה שכולנו מתייחסים אליה) וחשף יותר ויותר בהמשך השתלשלות פתיל התגובות וההערות לסדר. כאילו יש רק שתי אופציות: סיפור הבריאה התנ"כי, שאכן אומץ גם ע"י שתי הדתות המונוטואיסטיות הגדולות, והנסיון להסביר את קיום המינים והחיים דרך הגילויים של דארווין ותורת האבולוציה. וכאילו, אם יימצאו פרצות מספיק משמעותיות בתיאור התפתחות החיים בדיספלינה המדעית, ממילא תישאר עומדת על מכונה רק עמדת הדת לגבי סוגיית האל והבריאה. (אגב, מתחבאת כאן בעיית משנה חריפה אולי יותר אפילו מאשר הרצון לנגח את דארווין מימצאיו וממשיכיו - חוסר הנחת של המאמינים באלוהים מרצף של עובדות, תגליות, והוכחות אמפיריות בתחומי ידע רבים - כאילו נפילת חלקי פסיפס שונים במדע במקומותיהם תוך התאמה, מאיימת בהכרח על האמונה. אבל זה נושא נפרד) מה שמאוד הפריע לי אצל הושע זו הגישה הבוררת בין שני מצבים בלבד. או או. או שאבולוציה או "יש אלוהים". ואם אלוהים, אז בטח שיש איזה פגם בתיאוריה המדעית. ואם אלוהים, אז בטח הוא מדבר עברית. ואם אלוהים, אז לבטח חובה לאמץ את כל סיפורי המקרא כתורה למשה מסיני. ניסיתי לתקוף גישה זאת מכמה כיוונים: א. להדיוט כמוני בביולוגיה קשה להבין את כל נפתלות הברירה הטבעית ותוצאותיהן. בייחוד שבקצוות נשמעות תיאוריות המנסות להסביר תופעות בדרכים עקלקלות. כמו "עיקרון ההכבדה" לדוגמא. נדמה לי שהושע אבינתן נוגע בכמה בעיות אמת שקיימות ברקע תורת האבולוציה, אבל בגדול לא ממש משנות את מסלול ההמראה. ב. גם אם דארווין ואחריו מפקששים פה ושם, עדיין זה לא אומר כלום לגבי תקפות הדת. ג. אנשים נולדים לתוך אמונה דרך משפחה, חמולה, שבט, עם. סליחה, לפי היהודי (האתאיסט) פרויד, לא נולדים, כי נולדים רק עם ה"איד", ובערך בגיל 4 מאמצים את ה"אלטר אגו" של ההורים, כולל השקפת עולם, ערכים ודת. לכן לא מקרה הוא שההינדים מגדלים הינדים קטנים, ויהודים מנחילים לצאצאים את המורשת שלנו. ד. ייתכנו עוד וריאציות לאבולוציה, בדיוק כפי שקיימות כמה ורסיות לאמונה. סליחה, בלי שום קשר לדתות השונות. למשל, אולי יתברר (כבר היום מדגישים את "הציווי הגנטי" כפקטור עיקרי) כי דווקא האגואיזם של הפרט מקדם את התפתחות המין, ולא האלטרואיזם. וכשאומרים אמונה הרי צריך לכלול בחבילה כל אידיאולוגיה כוללנית המחייבת את משתתפיה לדבוק בה ללא היסוס ופיקפוק, פלוס פולחן מסוים. ע"ע קומוניזם. או נאצריזם (פאן-ערביות). ה. והעיקר - מוזר להשתמש בכלי ניתוח לוגיים לגבי תקפות מדעית, ובה בעת לסרב לאמץ כל לוגיקה בדיון המקביל לגבי הדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת - "מה שמאוד הפריע לי אצל הושע זו הגישה הבוררת בין שני מצבים בלבד. או או. או שאבולוציה או "יש אלוהים". ואם אלוהים, אז בטח שיש איזה פגם בתיאוריה המדעית. ואם אלוהים, אז בטח הוא מדבר עברית. ואם אלוהים, אז לבטח חובה לאמץ את כל סיפורי המקרא כתורה למשה מסיני." אני אתרום את השני גרוש שלי. למאמין יהודי פשוט אין ברירה אחרת. החוק אמוני הבסיסי עליו הוא חוזר יום יום קובע שמי "האומר שאין שם אלוה (ה' בפתח) ואין לעולם מנהיג...[ן]שאינו לבדו הראשון וצור (יוצר) לכל" (רמב"ם) - אדם כזה הוא מין - דרגה חמורה יותר מכופר או אפיקורס - נשללת ממנו זכות לעולם הבא והוא נידון לאבדון בגיהנום. בנוסף, האמונה היהודית (וכמדומני שבמדה די זהה גם האסלם) , במהלך מחוכם ביותר, דורשת מהאדם "לבחור ולהאמין". סתם אמונה שבלב לא מספיקה אלא יש "לדעת" את האלוהים. מכאן כמובן נובעת העמדה הבלתי מתפשרת שלה על קיום "רצון חופשי" (אחרת איך אפשר לבחור באמונה). כך שלגבי היהדות לא ניתן לפתור את האמונה באינדוקרינציה פסיכולוגית אלא האדם הבוגר בוחר ומחזק יום יום את בחירתו. כמובן שזו פרשנות פנימית יהודית רקורסיבית שלא עולה בקנה אחד עם תאוריות מדעיות חיצוניות אובייקטיביות (מבלי לפתוח דיון על המושג הזה) כמו אבולוציה ביולוגית, אבולוציה של המוסר, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וסוציוביולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתח ''גנובה'' ומקומה בין הו''ו והה''א. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |