בתשובה להאייל מיריחו, 01/10/02 19:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך האיום על חיי תושב יריחו מביא להגנה על חיי הוסבר על ידי באריכות וכרוך (אין מה לעשות) בדוגמאות ההסטוריות ובמקרים ההיפותטיים. איני יודע להסביר זאת אחרת, וכשאמרתי ''עזבתי'' התכוונתי לסכם את העניין מבלי להביא את הנימוקים שאותם אינך רוצה לשמוע (ולמען האמת גם לי נמאס להשמיע). אחרי שאמרתי ''עזבתי'' מהרתי לתקן אי דיוק שלך. ייתכן שאולי היה די לו אמרתי ''תושב יריחו לא חיב למות'' ולהסתפק בכך מבלי להביא את ההסבר שאותו אתה אינך רוצה לשמוע ולי נמאס להשמיע, ובכך שחזרתי בכל זאת על הסבר טעיתי. אני חושב שתגובה זו תהיה האחרונה בחילופי דברים אלה. פשוט חבל על הזמן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לך אולי חבל על הזמן, כי לך יש הרבה זמן. התוכנית שלך מעמידה את שארית הזמן הפנוי שלי בסכנה, ועל כן אני מרשה לעצמי להתעכב על הנקודה הזו, גם במחיר בזבוז זמן הדדי. ולעניין. כשמפילים עליי פצצה, אני מת. כזה אני. אתה הצעת להטיל עליי פצצה במקרה של פיגוע (שלא קשור אליי וכו') בישראל. עד היום ישראל איימה כל מיני איומים שונים ומשונים על הפלסטינאים, וגם מימשה את רובם ככולם, לאחר שהתברר כי איומים אלו לא השיגו את מטרתם. האם הטענה שלך היא פשוט שהאיומים האלו לא היו מספיק קשים? מה אם לאנשים שמבצעים את המעשים האלו לא אכפת מהאיומים שלך? מה אם מבחינתם אתה פושע בכל מקרה, ואם כבר - אז עדיף לחשוף את הבלוף שלך, או לגרום לך להיות המדינה המצורעת התורנית לחמישים השנים הבאות? מה כל זה קשור אליי? במה אני פשעתי? אנא ממך, נסה להסביר לי, בלי אנלוגיות היסטוריות, בלי משלים מסובכים על בעלי חיים, למה אתה מציע להרוג אותי? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |