 |
|
 |
||
|
||||
 |
הגיע הזמן, אכן, שמישהו ישבח כהוגן את המוסיקה האירית המעולה, המזכירה לכל מי ששוקע בה את אגדות הקלטים העשירות, ואת שדות אירלנד הירוקים המאוכלסים בפיות ובאגדות. LORD OF THE DANCE, לעומת זאת, הוא מופע שריחו החזק של הדולר נושב ממנו. אם RIVERDANCE היה עוד נסבל, הרי אחיו הגדול הפך את התרבות הקלטית האותנטית לפסטיבל מודרני, שמזכיר רק בעקיפין את התרבות המקורית שהוא בא ממנה. הרוצה להתחבר לאירופה הרחוקה, לתרבות הדרואידית והקלטית המחוברת לטבע, לאנרגיות ולאדמה, הוא הטיפוס הנמשך למוסיקה האירית (ולא אוהבי המוסיקה המזרחית! למה המוסיקה האירית לא פופולרית במצרים??). מי שאכן מחפש את השורשים האמיתיים, ימצא את ההרכבים העושים את המוסיקה האמיתית (CLANNAD, POGUES, והרכבים חדשים יותר), ולא ילך על האופציות המסחריות, המנותקות מההקשר התרבותי המקורי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני סבורה שהינך טועה. לורד אוף דה דאנס אינו מריח כלל מריח הכסף. אף אחד לא הכחיש את העובדה של לורד אוף דה דאנס הוא מופע מודרני. הריקוד הוא אינו אירי טהור, וגם לא מתיימר להיות כזה. המוסיקה אינה מוסיקה אירית טהורה, וגם היא לא מתיימרת להיות כזאת. הגאונות האמיתית של יוצרי המופע היא שהם לקחו תרבות מהממת והתאימו אותה גם לכאלו שאוהבים אותה ללא סייגים וגם לחובבי המיין סטרים למיניהם. אני חובבת מושבעת של מוסיקה אירית, מקורית ולא מקורית. אני מעריצה ''שרופה'' של ריקוד אירי, בין אם משתמשים בו בהרבה תנועות ידיים ובין אם לא מזיזים בו את הידיים בכלל. הבסיס הוא אותו בסיס, ומייקל פלאטלי פשוט מוסיף עוד סוכר ושמנת לתערובת הנפלאה הזאת. באמת, רבותי, תזרקו למייקל פלאטלי המסכן איזה זוג תחתונים לפחות, והלבישו אותו בחזרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון, דיקי, תודה על המחמאה. המוסיקה האירית, כפי שתיארת אותה בהצלחה, היא אכן נפלאה. דבר שני: Lord of the Dance הוא אמנם מופע מסחרי על כל מגרעותיו, אבל הוא עשה רק טוב למוסיקה האירית: נגררים של הפופולאריות שלו, מכל העולם, הופכים מהר מאוד חובבים של המוסיקה המקורית - אליה לא היו מגיעים לעולם ללא המופע. ופרט לזאת: צר לי לאכזב אותך, אבל ה"נסיך" הרבה יותר נאמן למקור מאשר Riverdance ה"נסבל" כהגדרתך. העלילה, השמות ואפילו התפאורה לקוחים היישר מהתרבות הקלטית. המוסיקה היא עיבוד לנעימות הנחשבות קלטיות ונפוצות מאוד במוסיקה האירית, ומוסיקה מודרנית בסגנון. Riverdance, לעומת זאת, כולל עיבודים הרבה יותר... חופשיים, והרבה מאוד "מוסיקת עולם" לא קשורה בכלל. ועוד אכזבה שצר לי מאוד להנחיל לך (סך הכל, חובבי מוסיקה אירית הם אחד מסוגי האנשים המועדפים עלי... :) - dannalC הוא אמנם הרכב מעולה, אחד מהחביבים עלי, אבל המוסיקה שהוא מבצע אינה "המוסיקה האמיתית" אלא עבודים, במידת חופש משתנה, של מוסיקה אירית מקורית - תופעה אופיינית, אגב, לכל משפחת ברין, מההרכב המקורי ועד לאניה הפופולרית (aynE). אם במוסיקה אירית מקורית אתה חפץ, חפש הרכבים כמו אלטן (natlA), דאנטה (atnaeD) והצ'יפטיינז (בשירים העממיים יותר שלהם). באתר של אחי ושלי, דרך אגב, תוכל למצוא סקירה של הדיסקים האיריים המצויים ביותר בישראל - וכמה איריים הם באמת. (לינק למעלה, בתחתית המאמר המקורי). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |