|
||||
|
||||
אלע"ד - אבל, עד כמה שאני זוכר משעורי אזרחות, פסיקה בערכאה כלשהי נחשבת לתקדים *באותה ערכאה* ובערכאות נמוכות יותר. כלומר התקדים שקבע שופט השלום מחייב שופטי שלום אחרים - כל עוד לא פסק בימ"ש מחוזי (או ביהמ"ש העליון) אחרת. |
|
||||
|
||||
גם אלע''ד, אבל למיטב ידיעתי, תקדים בתוך אותה ערכאה אינו תקדים מחייב. אפשר להסתמך עליו אם בא לך, אבל אתה לא חייב. אחרת כל תקדים שהיה קובע ביהמ''ש העליון היה קבוע לעד. |
|
||||
|
||||
חוק יסוד השפיטה קובע: (א) הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו. (ב) הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון. |
|
||||
|
||||
(ומבוייש, בפינה). [*] מה הביטוי העברי המקביל? לא עולה לי שום דבר בראש. |
|
||||
|
||||
מה מוסיף סעיף ב' על הנאמר בסעיף א'? |
|
||||
|
||||
אולי את בית הדין הרבני הגבוה? |
|
||||
|
||||
סעיף א' מדבר על הנחייה. סעיף ב' מדבר על חיוב. |
|
||||
|
||||
איזה מזל שאלע''ד, בטח הייתי מפסיד בכל המשפטים שלי. |
|
||||
|
||||
אל תהיה מתוסכל. יכולת האבחנה הזו - שנרכשת עם השנים - היא סוג של סטייה. אני לא צוחק: הדבר מפריע להנות מקריאת סתם טקסטים. |
|
||||
|
||||
אני לא מצליחה להיגמל מהמנהג לזכור כל רשימה שמופיעה בטקסט, בלתי חשובה ככל שתהיה. וזה בהחלט מפריע לקרוא סתם טקסטים. |
|
||||
|
||||
לאיזו "סטייה" שייך המנהג לזכור כל רשימה וכו' ? |
|
||||
|
||||
אנטומיה שנה א'. |
|
||||
|
||||
הכי גרוע זה כשאת/ה משנן כל ניק שהופיע אי פעם. |
|
||||
|
||||
אפשר להכין קובץ אקסל במקום. |
|
||||
|
||||
היכן באמת עומדים השיפוט הצבאי והשיפוט הרבני לגבי בתי משפט אחרים? |
|
||||
|
||||
מערכות השיפוט הצבאי, הרבני, ביה''ד לעבודה וכו' הן מערכות נפרדות, אלא שמעל כולן - כולל מעל מערכת בתי המשפט הרגילים - נמצא בג''צ. |
|
||||
|
||||
הכי מוזרות הן העתירות בבג''צ נגד בית המשפט העליון. במיוחד ''איך-קוראים-לו נגד כבוד נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק'' שנדון לא מזמן, בעניין העמדה לדין משמעתי של הלא-דוקטור סטיב אדלר. |
|
||||
|
||||
''איך קוראים לו'' הוא אדם בשם גיורא בשור היושב על תקן של נציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה. עתירות למיניהן נגד שופטי בית המשפט העליון חושפות - פעם אחר פעם - את הבעייה המובנית הנעוצה בכך ששופטים דנים בעניין חבריהם באותה ערכאה ממש. |
|
||||
|
||||
שקוף, אבל למי תיתן לדון בהם? ל-Privy Council? האמת שבהקשר הזה פסק הדין העצוב ביותר שיצא תחת ידי בית המשפט העליון שלנו בזמן האחרון הוא דווקא עתירה נגד מנהל בתי המשפט, שדרשה לבטל את ההוראה שהוא נתן לשופטים, הוראה לא להשיב על משובים שסטודנט לקרימינולוגיה ביקש להפנות אליהם. |
|
||||
|
||||
אני זוכר שבעבר - כשהיו משחקי ליגה רגישים בכדורגל - נהגו להביא שופטים מקפריסין ויוון. אפשר, אולי, לאמץ את השיטה הזו. הבעייה היא - כך ניתן להתרשם - שהשופטים עצמם אינם מגלים רגישות מספקת לבעייה המובנית הזו, ו"מזמינים" - בהתנהגותם - עתירות מביכות נגדם (ראה מקרה השופט אור בעניין הורוביץ למשל). אשר למנהל בתי המשפט - ברור שהוא ידו הארוכה (והנאמנה) של הנשיא, והוא לא היה נותן הוראה לשופטים שלא להתראיין, אלא לאחר שהוא עצמו קיבל הוראה בעניין זה מהנשיא. אתה יודע מה ? עם ההוראה הזו דווקא אין לי בעייה. ככל שהבנתי, הסטודנט רצה לראיין את השופטים ולבחון את עמדותיהם האידיאולוגיות. לא צריך חוש נבואי מפותח כדי לצפות שבמורד הדרך, עלולות להתעורר - עקב כך - בעיות שונות ומשונות. הרגישות והחשדנות אצלנו גבוהות מדי מכדי שנתייחס בשיוויון נפש לתוצאות כאלה או אחרות שייעלה הסטודנט בחכתו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |