בתשובה לאיפסילון, 22/09/02 22:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איפסילון היקר, קראתי את תשובתך מספר פעמים, וקמטים עלו במצחי. רק לוודא שאני מבין נכון, האם לדעתך מהות הלאום היהודי היא המסורת בלבד? "כך נהגו אבותינו"? זהו? אבל מה עם "למה הם נהגו כך" (והתשובה היא, כמובן, מסיבות דתיות)? לקבל את מה שעשו אבותיך בד בבד עם התעלמות מהסיבה למעשיהם דומה בעיני להליכה עם קפוטה ושטריימל במאה העשרים לחוף הים התיכון רק כי אבותינו הלכו בלבוש דומה (עם התעלמות מכך שזה היה במאה ה 18 בפולין, וזאת הייתה האופנה אז). אני מודה שאני מקנא בך. הסיבה וההסבר הזה כמות שהוא לא מספיקים לי. למה? בוא ננסה עוד כמה שאלות "לא נחמדות". ומה עם ארץ, אדמה? מה לפי דעתך הוא הקשר בין הלאום יהודי ואדמתו? המסורת? הדת? במילים אחרות, אם אינך מאמין שהבורא הבטיח את הארץ הזאת לאברהם וזרעו, מה ה"קושאן" שלך בפיסת הקרקע הצחיחה ממים, מחד, ורוויה בדם, מאידך, הזאת? אתה יודע מה, עזוב אותך זכות. לא רוצה להכנס לויכוח, המעניין בפני עצמו, על מהות הזכות שלך לפגוע בבני אדם כמוך (גם אם בני דת אחרת) בגלל אדמה שלא בטוח שהרישום של זכותך עליה בטאבו המוסרי ברור מספיק. בבקשה, שאלה אחרת. למה אתה פה? למה אתה נשאר? למה אתה עושה מילואים בכמויות, משלם מס הכנסה גבוה, מתחזק טפילים שעל ברז הכסף שלהם רשום "המדינה" ועל הדלת שלהם כתוב ש"ס, "אגודה" וכאלה, ובכלל חי בסיכון מתמיד שהילדים שלך יפסיקו לנשום הלילה כי יהיה גז עצבים באוויר, ושסבתא שלך תחזור היום הביתה משוק מחנה יהודה בשלוש שקיות נפרדות??? ובבקשה, בבקשה, אל תגיד לי "כי אני רגיל". זה חוזר לתחילת הדיון. של מודעות וחיפוש משמעות למה שאנחנו עושים, ולא תנועה רק בזכות האינרציה. לסיכום, לדעתי הניתוק בין הדת והלאום היהודיים אינו טריויאלי ואולי גם אינו אפשרי. אשמח לשמוע דעות אחרות. הנה, לכל המלעיזים. לא תמיד יש לי תשובות להכל. :-) הזבוב נ.ב. למתעניין האלמוני: אכן זבובון אני ולא זבובונית. זה בולט, אפילו. :-) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה של האלמוני הייתה שכותבים תמהני בזכר ותמהתני בנקבה. גם אני נפלתי על זה פעם, וגם אני לא הבנתי כשתיקנו אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זבובון חביב, מהות הלאום היהודי אינה *רק* מסורת, אלא גם שפה (עברית), טריטוריה (ארץ-ישראל), ומטען תרבותי (למשל: התנ"ך, שירת ספרד, שלום-עליכם, ומאיר שלו). לא כל בני הלאום היהודי הם שומרי-מסורת, לא כולם דוברים עברית, לא כולם מתגוררים בארץ-ישראל, ולא כולם נושאים את כל ה"מטען התרבותי" הנ"ל, או אפילו את חלקו - אבל הצירוף של כל הדברים הללו, הוא בעיניי מהות הלאום היהודי. מסורת מטבעה יש לה "שורשים" כלשהם (פרקטיים או דתיים) - אך טבעם של השורשים הללו שהם נשכחים (או נעשים בלתי-רלוונטיים) במשך הדורות, והמסורת היא שנשארת. יש כאן תהליך של "ברירה טבעית" - לא כל מה שאבותי עשו הוא בעיניי בבחינת "מסורת" שיש לשמר אותה (הלבוש המזרח-אירופי מהמאה ה-18 אינו כזה בעיניי, מה עוד שהוא מייצג מסורת רק של חלק מהעם היהודי). אני אדם חופשי - אין עלי מורא של מצוות דתיות, ולכן אני יכול לבחור לי את המסורות שהן בעיניי יפות וראויות לשימור - ולקיים אותן. אם חלק נכבד מהעם בוחר באופן דומה לי - נוצרת מסורת לאומית. הקשר בין עם ישראל לארץ-ישראל הוא בעיניי בראש ובראשונה קשר *היסטורי*: "בארץ ישראל קם העם היהודי. בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי." בקיצור - ארץ-ישראל היא ארצו של עם ישראל, כפי שאנגליה היא ארצו של העם האנגלי ואיטליה - ארצו של העם האיטלקי. האנגלים והאיטלקים אינם נזקקים לטיעונים דתיים כדי להוכיח את זיקתם לארצותיהם. מדוע שאני אזדקק לטיעונים כאלה? זו גם הסיבה שאני נשאר פה. זו הארץ שלי - האחת והיחידה. בכל מקום אחר אני ארגיש זר. אני עושה מילואים כדי לשמור על הארץ כך שהיא תישאר שלי. זה חשוב לי. לא תמיד קל לחיות בארץ1 - ובכל זאת קשה לי עוד יותר לראות את עצמי חי במקום אחר. למה - גם, אני מודה, כי אני רגיל (ומה נורא כל-כך בתשובה הזאת? בני אדם הם יצורים שאוהבים הרגלים, לפחות רובם, לפחות חלק מהזמן. ללא הרגלים חיינו היו מבולגנים מאד2 - וספק אם היינו נהנים מהם כל-כך). אבל זה לא רק עניין של הרגל. יש לי תחושה עמוקה שכאן מקומי, בקרב בני-עמי - ושבכל מקום אחר ארגיש זר ומנותק. זה ההסבר הטוב ביותר שביכולתי לספק (כרגע, לפחות). --- לעניין התשלומים לש"ס ואגו"י - בכל מדינה דמוקרטית ישנן קבוצות-אינטרסים העושות שימוש בכלים פוליטיים כדי לקדם את ענייניהן - גם הכספיים. המערכת הדמוקרטית אמורה לדאוג לאזן בין הקבוצות הללו באופן שיהיה, בסופו של דבר, פחות או יותר "צודק". במדינת ישראל, בגלל נסיבות שונות ומשונות, לציבור החרדי יש יותר כח פוליטי (ולכן - יותר תמיכה כספית מתקציב הממשלה, כלומר מהכיס שלי) מכפי ש"צודק" שיהיה לו. אני עושה את שלי בנסיון לשנות את המצב הזה, ע"י כך שאני *לא* מצביע ש"ס או אגודת-ישראל. אם בעינייך זהו הנושא החשוב ביותר העומד על סדר-היום הציבורי במדינה, אתה רשאי להצביע למפלגות אשר חורתות אותו על דגלן - כמו "שינוי" או "מרצ". בקיצור - כל העניין הוא ויכוח פוליטי-כלכלי מהסוג הקיים במדינות רבות - וודאי שאיננו, בעיניי, סיבה לעזוב את ארצי ולחפש לי אחת אחרת. --- 1 אם כי לא תמיד כל-כך קשה כפי שנוטים לצייר זאת. הרטינה המתמדת על "כמה קשה המצב" היא מסורת יהודית ארוכת-ימים - ונראה שעל המסורת הזאת, לפחות, גם אתה שומר. 2 כמו שדן קוויל אמר פעם - "אם לא נצליח, יש סיכוי טוב שניכשל". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |