בתשובה לניצה, 15/09/02 13:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לניצה שלום. סליחה שאני מתערב בדיון סוער זה, אבל מעי חמרמרו, ואני מרגיש צורך להגיב. אני מרגיש מאד לא נוח עם צורת ההתייחסות שלך לדבריה של איילה, בייחוד כשאת הזדהית כאורתודוכסית. בעיני, זה היה חילול השם ממש. אני מצטער אם דברי נשמעים חמורים או פוגעים, אך אנא האמיני לי שזאת לא הכוונה. אני רק מנסה לשים בפנייך ראי. למשל, קראי את תגובתך הראשונה שוב. ההתנשאות, הפטרונות – לי זה צרם כפעמון חלוד על גג פח. מהרצון שלך להשתתף במצוקה של איילת ("אוי, אוי, נערתי האומללה, ליבי ליבי לך"), ועד "אני מכירה את הזמנים" (תאמיני לי, אני כבר הייתי שם. את עוד תגיע פעם למה שאני היום. אולי), דרך "הגישה הילדותית", וגמור בהשוואה ל"ילדים מתבגרים". מה שעשית יותר מכל, ניצה, זה להזכיר לי למה בחרתי לנטוש את דרך הדת היהודית, כפי שהיא מתבטאת בחברה האורתודוקסית כיום (והאמיני לי, זאת לא הייתה דרך קלה. גם היום אני מתגעגע לעיתים ל"שם"). הניכוס של "האמת האחת והמוחלטת", וזילזול בכל מי שלא מסכים נראית לי רחוקה כל כך מאבני היסוד של הדת היהודית. כי, כמו שאני רואה את זה, החילוניות המפוכחת אומרת: "אני בוחר להאמין בזה, אבל אני מודע שזאת אמונה ולא עובדה, ולכן אתה, האורתודוקסי, יכול להיות צודק בדיוק כמוני. לאור זאת אני מכבד את דרכך גם אם היא שונה משלי". לעומת זאת הדרך שלך, כמו שאת (ועוד רבים אחרים) הצגת אותה משדרת: "יש רק אמת אחת. והיא מה שאני מאמינה בו. ואם את מאמינה אחרת, הרי את אינך אלא 'תינוק שנשבה', שזה אומר שלא יכול להיות שאני טועה, זה פשוט למעלה מכוחותיך, אומללה טועה שלי, להבין על מה שאני מדברת. אבל אני, בתוקף היותי נאורה, לא בזה לך, רק, ברחמי כי רבו, מקווה שאי פעם תראי את האור" האם את רואה את תמונת הראי שאני מנסה להציב בפנייך, או שאת מעדיפה להעלים אותה, ולקבל את דברי כ"עוד חילוני, מלשון חול, שאיבד את הדרך, והלוואי שהאל (יו, כמה אני מתחשבת) יראה לו את הדרך הנכונה (שהיא שלי, כמובן)"? אם תסתכלי על ההיסטוריה היהודית תראי שמי שאחראי למשנה, לגמרא, ולכמעט כל מה שאת מאמינה היום, הם הפרושים (מלשון פירוש), שבניגוד לצדוקים טענו שאי אפשר שהדת תהיה קפואה. הם אמרו שהעולם משתנה, ואם הדת לא תשתנה איתו, היא תעלם. לכן אי אפשר להצמד לדברי המקרא כלשונם, אלא חייבים לפרש אותם (ומכאן שמם). אגב, בויכוח הזה, למזלנו, הם ניצחו, שאילולי כך, לדעתי, לא הייתה הדת היהודית קיימת כיום. נראה שהחברה האורתודוקסית של היום לא למדה מההיסטוריה הזאת כלום. עיקרון "הולך ופוחת הדור" שגורם לאנשים שגרים בים התיכון ללכת כמו אצילים פולניים מהמאה השמונה עשרה כי "הרבי עשה את זה פעם, ובטח הייתה לו סיבה ניסתרת, אז אנחנו לא נשנה כלום", הוא אותו עיקרון שפוסל דעות חדשות, תפיסה אחרת של הדת, וגם, בעקיפין, גורם לך לזלזל כל כך בדבריה של איילת, שכמו שאני מבין את דבריה, משתנה, בודקת דרך, ולא מוכנה לקחת דברים כמובנים מאליהם. בית המקדש השני חרב בשל שינאת חינם. אולי סוף סוף הגיע הזמן לשנות? בברכת שבת שלום, חג שמח, ושנה טובה, שנה של קירוב לבבות ואהבת חינם, הזבוב |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק רציתי להגיד שלקרוא אותך (גם כאן וגם בהודעות אחרות שלך) עושה לי טוב- אתה מצליח לנסח במדוייק תחושות לא תמיד ברורות שיש לי. תודה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |