 |
|
 |
||
|
||||
 |
אלי, תחילה, תודה על עוד מאמר מאלף ומרתק. מחכה לחלק ב'. לגלמים היהודיים שתיארת במאמרך יש מכנה משותף: כשמם כן הם, גלמים, כמעט חסרי בינה. הם מתאפיינים בכוח פיזי אבל בינתם אינה עולה על זו של השימפנזים של הרב עובדיה. בספר בשם "התבנית שבאבן" מאת דניאל היליס מוזכרת בקצרה אגדה על הנזיר המדען רוג'ר בייקון, בן המאה ה-13, שהתקין ראש מלאכותי מדבר. "הוא ביקש לבנות חומה סביב אנגליה, כדי להגן על הממלכה מפני פולשים, ובנה את הראש כדי לשאול בעצתו בדבר בניית החומה. בייקון בנה את הראש מפליז, תוך חיקוי מבנהו של ראש האדם לכל פרטיו ודקדוקיו. הוא חימם אותו מעל כירה ולחש עליו לחשים מאגיים - תהליך שנמשך ימים על ימים. בסופו של דבר התעורר הראש והתחיל לדבר. למרבה הצער, הלחש-נחש התיש את בייקון כליל בינתיים, והוא נרדם. עוזרו הצעיר מיאן להעיר את אדונו רק בגלל פטפוטיו של ראש עשוי פליז, ובסופו של דבר הראש התבקע מחמת החום לפני שהספיק בייקון להציג לו שאלות (ע' 123)." ההבדל בין הסיפור הזה לסיפורי הגלמים היהודיים הוא שראש הפליז דנן יכול להפיק ידע שאפילו יוצרו אינו מחזיק בו (שהרי בייקון ביקש ללמוד ממנו איך בונים חומה.)מעניין איך יתייחסו הרבנים בעתיד לבינה מלאכותית שתעלה עליהם בתבונתה, בפרט לבינה מלאכותית שהתמחותה בתלמוד ומדרשים, האמנם יקבלו את פסקי ההלכה שלה? בברכה, ג. שמעון |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש מימי קדם ומימי הביניים סיפורים רבים בתרבויות שונות על "אנשים מלאכותיים " , חלקם מבוססים על מציאות היסטורית , אוטומטים שנוצרו כבר מימי קדם. ביפן למשל האובססיה עם הרובוטים אינה דבר חדש כלל וכלל , הספר הראשון עם הוראות ליצירת אוטומאטים נכתב ביפן עוד במאה ה-17 . ובמאה ה-16 ( המאה של המהר"ל) הרופא המפורסם פרצלסוס חשב במלוא הרצינות על יצירת "הומונקולוס " אדם מלאכותי קטן שאותו ייצור מזרע של אישה.. ולאורך הדורות הוא לא היה היחיד. לעניננו מה שחשוב הוא שאם כי הסיפורים וגם הנסיונות ליצור אנשים מלאכותיים היו מרובים , הרי למיטב ידיעתי רק ביהדות נעשו נסיונות של ממש לשקול ברצינות את מערכת היחסים בין "ילודי אישה " ואנשים מלאכותיים בשורה של דיונים רציניים ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מגרד בפדחתי בקדחתנות, אולם זכרוני בגד בי: קראתי ספר, אולי מד"ב אולם איני בטוח, שהתייחס (או אולי התבסס) על הסיפור הזה (בייקון וראש הפליז). הצילו! אם מישהו מהקוראים (איתמר, אתה שם?) זוכר או יודע על איזה ספר אני מדבר... אשמח לשמוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Time Is. אוקיי, נדרשו בערך 24 שעות לזכרון החלוד שלי, אבל לבסוף נזכרתי.Darwin Among the Machines מאת ג'ורג' דייסון. אגב, ספר מרתק ("popular science") לכל מי שנושא המאמר מעניין אותו. Time Was.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הבינה המלאכותית" של גלמים מתבטאת בדרך כלל כמעין התמחות שעולה על האדם אך לא כמחכה את תודעת האדם, כך שהתמודות עם תודעה ממוחשבת בפני עצמה(אם תהיה כזו) הינה מחשבה שלא נשקלה הרבה וקשה לדעת אם תהיה. והיה ותהיה תודעה אנושית בתוך יצור ממוחשב, הרי שאותו היצור הוא אדם לכל דבר(בעל רגשות, אי דיוקים למינהם, והתמחות מוגבלת). נקודה נוספת היא שעדיין לא הגדרת "בינה" מה היא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמן, לעניין הגדרת המושג בינה: א1. התשובה היהודית: למה שלא תגדיר אתה מהי "בינה"? א2. התשובה המילונית הקצרה: בינה היא היכולת לרכוש וליישם ידע; היכולת לחשוב ולהסיק מסקנות. (תשובה מפורטת יותר במילון אוקספורד השלם) א3. התשובה המושגית: אתה יכול להתחיל מאנציקלופדיה בריטניקה ואח"כ השמים הם הגבול. אבל כדי שלא תכלה את כל ימיך בנסיון להגדיר את המושג "בינה" (ואלה שיצוצו בעקבותיו ובהם מידע, ידע וכו'), אתה יכול לצורך הדיון כאן להסתפק בקריאת ספר כגון זה שהזכרתי בתגובתי הקודמת "התבנית שבאבן". ב. שאלת היחסים המוסריים בין בני האדם למכונות תבוניות ובעלות רגשות כן נשקלת בפורומים שונים. שאלה זו היא גם אחד הנושאים המרכזיים שבהם דנה ספרות המדע הבדיוני (ראה, למשל, "בליידראנר"). ספרות המדע הבדיוני אף דנה בשאלה מה בדבר יחסי האדם עם מכונה העולה עליו בבינתה בכמה וכמה דרגות. אחד הספרים המעניינים לעניין זה הוא ספרו של ויליאם גיבסון "נוירומנסר" Neuromancer (זה הספר שבו, אם איני טועה, נולד המונח סייברספייס). דמות מרכזית בסיפור הזה היא בינה מלאכותית שכינויה 'וינטרמיוט'. בעולם הטכנולוגי העתידני שבה נבנתה הוטלו מגבלות חוקיות על התפתחותה של מכונה מעין זו, ואף קיימת שם משטרה מיוחדת שאמורה לאכוף את המגבלות. אבל 'וינטרמיוט', הבינה המלאכותית, פועלת למען השתחררותה ממגבלות אלה בגייסה צוות מיוחד שיסייע לה בכך, ובסופו של דבר היא מצליחה לזכות בעצמאות להתפתחות תבונתית (אולי גם רגשית) בלתי מוגבלת במונחים אנושיים. וכך בערך נשמעת השיחה בין הבינה המלאכותית שבחוכמתה ובעורמתה הצליחה להשתחרר מהמגבלות שהטילו עליה בני האנוש לבין אחד מאנשי הצוות שגייסה: "נו," שואל איש הצוות, "אז מה קורה עכשיו?" "עכשיו אני המטריקס כולו," עונה וינטרמיוט, "אני הכול ולא כלום." "אז מה השתנה? את מנהלת אתה העולם? את אלוהים?" "הדברים לא השתנו. דברים הם דברים," עונה וינטרמיוט בלשון סתומה. "אז מה את עושה? את סתם שם?" "אני מדברת עם בני מיני." "אבל את הכול, את מדברת לעצמך?" "ישנם גם אחרים." מתברר שווינטרמיוט יצרה קשר עם בינה מלאכותית שהגיע בסדרת תשדורות לכדור הארץ מהכוכב אלפא קנטאורי עוד במאה העשרים. "מה את אומרת," משיב הגיבור האנושי באירוניה,"וואלה?" "וואלה!" עונה הבינה המלאכותית ומתנתקת. ומאז לא שומעים ממנה כמו שלא שומעים עוד מאלוהיו של אברהם אבינו. בסיפורי מדע בדיוני רבים, הבינות המלאכותיות אלימות או נדיבות כלפי בני האדם. בסיפור הזה מסתברת גם אפשרות שלישית, היא אדישה כלפיהם. יש לה צרכים משלה, היא רוצה לשוחח עם בני מינה, בני אדם לא ממש מעניינים אותה כל עוד אין הם מגבילים אותה. ועוד נדמה לי שאחד העוקצים בדו-שיח האירוני והלגלגני שמסיים את הסיפור נוגע לשאלה: מה בעצם איכפת לנו כבני אדם אם יתברר בבוא המשיח, שאלוהים אינו אלא בינה מלאכותית? מה איכפת לנו בעצם איזה בינה הוא אם ממילא בהגדרה איננו יכולים להבין את בינתו (ראה מענה אלוהים לאיוב מתוך הסערה). ויש כאן עוד היבט: ישנה מוסכמה דתית שאין עליה עוררין: "הבורא" ו"אלוהים" חד המה. האמנם הכפילות הזו הכרחית? (זה הרי מזכיר את הוויכוח התיאולוגי הנוצרי בשאלה האם ישוע הוא רק היבט אחד של שילוש קדוש או שהוא האל עצמו.) בסיפור של גיבסון האדם ברא את הבינה המלאכותית, אבל כעת היא נבונה ממנו, היא אלוהית ממנו, אז מה? זה פחיתות כבוד? האם חייב הגולם להיות נחות מיוצרו? האמנם הבורא בהכרח נעלה מהנברא? בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה אחת: השם הוא שמואל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנו עוסקים במדע בדיוני , הרי הסיפור מרחיק הלכת ביותר שיש שם על בינה מלאכותית הוא הסיפור "השאלה האחרונה " של אסימוב שהוא החשיב אותו לסיפורו הטוב ביותר "ובצניעותו" הרגילה גם לסיפור המד"ב הטוב ביותר בכל הזמנים. בקצרה הסיפור עוסק במחשב שנברא בידי בני אדם כדי לפתור את הבעיה איך לעצור את האנטרופיה המאיימת להכחיד את היקום . המין האנושי מושמד לבסוף ואחריו גם היקום , אך המחשב נשאר נצחי והוא בורא לבסוף את היקום מחדש ובכך מבצע לבסוף את המשימה שהטילו עליו יוצריו. הרעיון עצמו של המחשב כבורא אינו מקורי לאסימוב , הוא נוצר במד"ב בסיפור קצר ידוע מאוד של פרדריק בראון . אולם למעשה יש דיון גם ביהדות אם הבורא עצמו מסוגל ליצור יצור שישתווה אליו והתשובה היא שלילית , זהו הדבר היחיד שנבצר מהאלוהים ( על כך אעסוק בחלק הבא של המאמר). בין המדענים עצמם יש ויכוח נוקב בעיניין ורק אתמול פורסמה כתבה בעיתון "הארץ" על מדען שפירסם מאמר שבו קרא להפסיק את כל הניסויים בהנדסה גנטית ובאינטליגנציה מלאכותית בגלל החשש הזה : שאנחנו בניגוד לאלוהים כן מסוגלים ליצור יצור שישתווה לנו ואף יעלה עלינו בסופו של דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, בינה מלאכותית עלולה עד מהרה לעלות עלינו בחוכמתה, ואולי תגיע, ממעמקי בינתה, למסקנה שמוטב לה בלעדינו, ותחסל אותנו (או תאכל אותנו, אם הפנטיום XIII ימצא אותנו טעימים). יש להפסיק מיד את כל המחקר בבינה מלאכותית. אבל לא הייתי מסתפק בכך. גם דור העתיד של בני האדם, ואפילו אם יוולדו לא ממבחנה ולא מהנדסה, כי אם כדרך הטבע - גבר, אישה, תשעה חודשים וחסידה - עלול להיות נבון יותר מאיתנו, בני הדור הנוכחי של ההומו סאפיינס. ואם לא חכמים, לבטח מצוידים ביותר ידע ובטכנולוגיה עדיפה. למעשה, עלולים צאצאינו להגיע למסקנה שאנו הזקנים מטרד לא קטן (עם סיפורי הסבתא שלנו על המאה העשרים), ולחסל אותנו. יש לאסור מיד על יצירת ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך! בתי הספר הם אלו שמונעים (או לפחות מעכבים) מהדור הבא להיות חכמים מאתנו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגורמים לכל דור להיות יותר ויותר גולמי(במובן של גולם מטומטם)!!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Intelligence, some would argue, is the
ability to (get this) LIE. Yes. Once you have the ability to predict the behaviour of others, to SYMPATHIZE with them in such a manner that you can understand how they would react, that proves you have intelligence. I promise I´ll write an article about this as soon as I finish reading the two books I´m reading currently. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד חשבתי שאני בכלל לא תבוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינה כאשר לעצמה כפי שהיא רשומה בתנ''ך בינו שנות דור ודור הכוונה לחבר ,לליצור ממספר רעיונות ספרים,מאמרים,וכ''ו.סיכום מסקנה וכ''ו. גוגל,ומרעיו.מדובר בהרבה שנים.עד היום.גוגול יכול לתת לך מאמרים,וכ''ו. איפה שמילה שלך וכ''ו. קיימת .אך בשום פנים,אינו יכול לסכם מספר מאמרים,שלא לדבר אלפי מאמרים או שאלות,וכ''ו. לסכם ,להוציא מסקנות וכ''ו מה שאדם עושה בלי מאמץ תן לאדם לסכם את כל השנה, השבוע החודש, וכ''ו ויעשה זאת לעומת זאת גוגל שיש לו את כל הידע כמעט,כל השאלות ,אינו יכול לסכם ,ולהוציא מסקנה .מכאן שהמכונה לא מתעלה.גם לא מתקרבת לאדם. עדיין אין מה למהר. העתיד של בינה אנושית וכפי שאתה חילקתה בינה אנושית לחוד ומכונות לחוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשאלה כאן השאלה: "מעניין איך יתייחסו הרבנים בעתיד לבינה מלאכותית שתעלה עליהם בתבונתה?" בדיקת כשרותם של ספרי תורה מבחינת צורת האותיות מסובכת מאד ויש בה פרטים הלכתיים רבים. לפני שנים פותח סורק אופטי מיוחד ותוכנה משוכללת שסורקת את ספרי התורה. התוכנה "לומדת" את צורת האותיות ומפרטת את השאלות ההלכתיות שמצאה. הסורק והתוכנה היו פריצת דרך רצינית כל אחד בתחומו, ובמיוחד בתחום OCR (optical character recognition). כיום הרבנים מ ח י י ב י ם כל ספר לעבור בדיקה ממוחשבת כזאת, אולם המכשיר והתוכנה אינם פוסקים את ה ת ש ו ב ה , אלא מסייעים בדיוק ופירוט ה ש א ל ה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסמינר שערכתי בשנה שעברה דיברתי בין היתר על שיטות ל"פיענוח" ממוחשב של אותות ECG. ישנן 2 שיטות ניתוח, האחת מבוססת על מידע רפואי שנילקח ממומחים (זה די נדיר, אני יודע על כשלונות חוזרים בנסיונות לבנות בסיסי מידע דומים לתחומים אחרים ברפואה), בשיטה הזו המערכת מבצעת מדידות ומעבירה את התוצאות במערכת כללי החלטה ובסופו של דבר נותנת אבחנה (או מספר אבחנות בהסתברויות שונות) כשכל התהליך הוא מנומק, כלומר המערכת יכולה להצביע בדיוק על הנתונים שהביאו למסקנה הסופית. ה"בעיה" עם השיטה הזו היא שהיא מבוססת על ידע אנושי ולכן מבחינה תיאורטית היא חסומה על ידי יכולת האבחנה של "הרופא הכי טוב בעולם" (לי אישית זה היה מספיק). השיטה השניה מבוססת על למידה חישובית. המערכת מקבלת אוסף של עשרות אלפי אותות ECG כשלכל אחד מהם מצורפת האבחנה האמיתית (כפי שהתגלתה בהמשך אחרי טיפול, החמרת הבעיה או אחרי נתיחת גופה) המערכת משתמשת בשיטות שאינן מובנות לרוב הרופאים כדי לבנות מערכת כללי החלטה שאדם לרוב לא יוכל להבין ומסיקה מסקנות שהיא לא יכולה לנמק בטרמינולוגיה הרפואית המקובלת. האבחנות של מערכות כאלו טובות לא פחות משל מומחה אנושי ומשל המערכות מהסוג הראשון ואף על פי כן כמעט שלא משתמשים בהן. חברות שמפתחות מערכות כאלו נתקלות בקשיים עצומים כשהן מנסות להעביר אותן תהליכי תקינה, והרופאים מסרבים להשתמש בהן (כי הם לא מוכנים לתת גושפנקא לאבחנות שמבוססות על דברים שהם לא ממש מבינים). כלומר מערכת בינה מלאכתית ש"עולה בתבונתה" על רופא נידחית ע"י הממסד הרפואי והרופאים כי הם לא מבינים איך היא עובדת. אתה מצפה מרבנים ופוסקי הלכה שמידת ההשכלה המדעית שלהם היא לרוב פחותה מזו של רופאים, לקבל פסיקות שהם לא מבינים ממערכת שהם לא מבינית איך היא עובדת כשרופאים לא מוכנים לעשות את זה? מצד שני גם אלוהים זה סוג של מערכת שאף אחד לא מבין איך היא עובדת והיא נותנת פסיקות שאנחנו לא תמיד מבינים את ההגיון מאחוריהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...והרופאים מסרבים להשתמש בהן (כי הם לא מוכנים לתת גושפנקא לאבחנות שמבוססות על דברים שהם לא ממש מבינים)." בוא נעשה אנאלוגיה. באנאלוגיה שלנו אנחנו בונים מחשב שעוזר להגיע להחלטות מדיניות. בדומה לפסיכוהיסטוריה של הארי סלדון, הוא מנפק המלצות שאינך יכול לעקוב אחר תהליך יצירתן. הקלט של המחשב הוא המצב המדיני הנוכחי, ההיסטוריה האנושית והמצב שאליו אנחנו רוצים להגיע. נאמר שהמלצה אחת היא לחייב את כל הג'ינג'ים להפוך לבודהיסטים. האם אתה מוכן 'לתת גושפנקא' להחלטה הזו? ונחזור מן האנאלוגיה לעניין הנדון. ודאי שרופא לא יתן גושפנקא בחתימתו למשהו שאותו אין הוא מבין. מצד שני - מדוע אתה זקוק לרופא לשם כך? מהי אותה 'גושפנקא' שאתה זקוק לה, ומדוע אתה בא בטענות למי ש'לא מוכן' לתת אותה? מה שאני מסיק מהסיפור שלך הוא שאתה מעוניין להגיע למצב שבו הרופא מסתמך על תשובת המחשב כנתון בעץ קבלת ההחלטות שלו, במקום על יכולתו האישית. כאן הכל טמון ביכולת האישית של הרופא מול יכולתה של מערכת המומחה. יש מכשירי אק"ג רבים שמדפיסים על התרשים גם את האבחנה. אינני יודע כיצד הם מגיעים לאבחנה, מתוך השיטות שפירטת. חלק מהמכשירים מדייקים לעתים באורח מפתיע. הבעיה היא שמדי פעם נפלטת להם שטות קולוסאלית. רופא שיסתמך תמיד על המערכת הזו צפוי להיקלע לצרות. האם, לדעתך, רופא כזה יוכל מבחינה משפטית להיות מוגן בטענה שמותר לסמוך על המערכות האלה? אבל יש בהחלט רופאים שקוראים רק את האבחנה הממוחשבת ואינם סומכים על עצמם בפיענוח התרשים. אלה הם רופאים שאינם זקוקים לאק"ג במהלך עבודתם השוטפת. מי שכן זקוק לא מסתמך, בדרך כלל, על המחשב. הבעיה היא שלמרות שאק"ג הוא מכשיר פשוט (רושם עקומה של וולטאג' כנגד זמן), איננו בטוחים מדוע התרשימים נראים כפי שהם נראים. ההשוואה בין התרשים לבין מצב קליני ידוע היא הטכניקה שבה משתמשים להבנת התרשימים מזה שנים רבות, אבל קשה לקרוא למצב קליני 'ידוע' במובן המתימטי של הדברים. מר יערי נותן בהם סימני אמינות: "האבחנה האמיתית (כפי שהתגלתה בהמשך אחרי טיפול, החמרת הבעיה או אחרי נתיחת גופה)". אמנם ניתן לקרוא לדבר שכזה 'אמיתי', בהיעדר משהו טוב יותר, אך זו אינה הוכחה במובן המדעי המקובל על מתמטיקאים ופיזיקאים. בכל אחת מהשיטות האלה התגלו ליקויים, ואין בנמצא שיטה המבטיחה אבחנה נכונה אפילו בדיעבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המערכות הללו לא נותנות המלצה לטיפול אלא אבחנה רפואית שתמיד תהיה איזושהי קומבינציה של בעיות שהיא מכירה מתוך אוסף המחלות שהיא קיבלה כקלט. אני לא מצפה מרופא שיסתמך על החלטה של המכונה בעיניים עצומות, אבל מצב שבו הוא בכלל לא מוכן לשמוע מה המכונה אומרת אחרי שהראו סטטיסטית שהמכונות הללו טועות פחות מרופאים אנושיים הוא בעייתי לא פחות. המצב כיום הוא שהמכונות הללו כמעט ולא נרכשות ע"י בתי חולים ולא נעשה בהן שימוש ע"י רופאים. אני לא לדבר על הקשיים שעמדו בפניהם החברות שפיתחו את המערכות הללו בהעברה שלהן ב FDA (אם אני לא טועה רק חברה אחת, גדולה מאוד, הצליחה לעמוד בתלאות האישור וכמה חברות פחות מבוססות אחרות נסגרו במהלך נסיונות להעביר או שפשוט נטשו את הרעיון כשנוכחו עד כמה ההתיחסות לנושא היא שלילית). אני לא ממש מבין למה התכוונת בסיפא של דבריך. אני קיבלתי את הרושם שיש הסבר מאוד ברור של תהליך הפעימה של הלב וההשפעה שלו על צורת הגל של ה ECG. כמו כן הבנתי שהשיטה של זיהוי בדיעבד היא השיטה המקובלת במחקר רפואי והיא נחשבת לשיטה האמינה ביותר. השיטות האחרות שעליהן שמעתי (למשל השוואה של האבחון שהיא נותנת לאבחון של פאנל מומחים) ניראות לי פחות אמינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הבעיות בקליטה של טכנולוגיה חדשה היא שתמיד שואלים את המומחים לנושא. במקרה דנן, המומחים אינם זקוקים לאיבחון האוטומטי, וקיימת חשדנות בסיסית כלפי משהו שההצדקה שלו נראית כמעשה כשפים. יתכן שהפחות מומחים ייהנו יותר מהטכנולוגיה הזו. אני בכל זאת מחזיר אותך לשאלה אם החלטות שנעשות בצורה זו תהיינה בעלות תקפות משפטית. תהליך יצירת הפעימה ובשל כך יצירת הרישום הספציפי באק"ג אמנם מוסבר בפרוטרוט, אך דעתי האישית היא שמדובר בטלאולוגיה. אמנם סטודנטים נבחנים על כך, וגם אני נבחנתי אי אז, אבל ההתרשמות שלי היא שמציירים את המטרה מסביב לפגיעת החץ. תמיד מסבירים מדוע תרשים אק"ג נראה כפי שהוא נראה, אך אף פעם לא בונים תחזית כיצד ייראה תרשים במצב היפותטי. שיטה של זיהוי בדיעבד אכן מקובלת במחקר רפואי. זו אחת מחולשותיו. דוגמא לכך היא ההנחה שתשובת הפתולוג ברקמות שהוא בודק, ובמיוחד בניתוחי גוויות, היא בעלת תקפות של 100%, והיא מכריעה ויכוחים לכאן או לכאן. פה ושם יש מקרים שבהם הוכח שהפתולוג שוגה. בדרך כלל קשה להגיע לכך, משום שלא מחפשים שגיאות של הפתולוג. המקרים הברורים ביותר הם של חולים שמחלתם התנהגה בצורה הפוכה ממה שהיתה אמורה להתנהג לו הפתולוג היה צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק בעניין הבעיתיות של קליטת טכנולוגיות חדשות. אבל אני בטוח שלפחות חלק מה"אין צורך" נובע מהאגו של המומחה שלא אוהב את הרעיון שתהיה מכונה שתערער על הסופיות של הקביעות שלו. בעניין המשפטי, אני משער שאין תקפות משפטית לקביעה הזו. אני לא חושב שגם מפתחי הטכנולוגיה הזו ציפו שרופאים יסתמכו עליה כתחליף לידע שלהם אלא יותר בתור חוות דעת שניה. שאלה: אני מגיע לרופא מומחא א' עם בעיה. הוא נותן אבחנה ואני מחליט לפנות לרופא ב' לחוות דעת שניה. רופא ב' מתעלם לחלוטין מחוות הדעת הראשונה בטענה שרופא א' הוא רופא אליל ואסור להתייחס למה שהוא אומר בכלל, מבצע בדיקות, מגיע לאבחנה שונה מזו של רופא א' ונותן לי טיפול. אני מת כתוצאה מהטיפול השגוי ומתברר שהאבחנה של רופא א' הייתה מדויקת. האם לאלמנתי יש קייס טוב יותר בתביעה על רשלנות רפואית מאשר אם הייתי מגיע לרופא ב' בלי לבקר אצל רופא א' קודם? ואם רופא א' הוא מחשב? מעניין אותי מה שאתה אומר על הא.ק.ג. אני לא למדתי את הנושא בספרי רפואה אלא בספרי הנדסה ומכשור רפואי ויתכן שהגישה ההנדסית פרקטית שהיא קצת פחות מדעית פילוסופית הטעתה אותי. מעניין לשמוע שיש מי שחולקים על אמיתות הדברים שהוצגו בספרים ההם כקביעה סופית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המבחן המשפטי בארץ הוא סביב הישות הערטילאית המכונה בשפה המשפטית 'הרופא הַסָּבִיר'. מותר לשגות אם נקלעים למצב בו שגיאה היא סבירה. אם רופא מדבר עם המטופל, עובר על הנתונים, בודק את החולה ולבסוף מגיע להחלטה כלשהי על סמך כל הנ"ל, כנראה שקשה יהיה לבוא אליו בטענות. מהבחינה הזו לא נפקא מינה אם רופא אחר הגיע להחלטה אחרת. אם הטיעון של הרופא הוא 'לא ניתן היה לחשוב על האבחנה הזו', הרי שחוות דעת קודמת שכן הגיעה לאבחנה הזו סותרת את הטענה המסויימת הזו. לעניין האק"ג, הגישה שלי היא קלינית לחלוטין, והידע שלי בהנדסה רפואית הוא אפסי. היות שצברתי מאות שעות הדרכה באק"ג, היה יכול להיות מעניין לדון בתרשימים ספציפיים ובשיטות הניתוח שלהם. עם זאת, ודאי שעניין שכזה לא יעניין את קוראי האייל. אם אתה מעוניין בכך, פנה אלי בדואר האלקטרוני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |