|
מה שאולי אתה לא מודע לו זה שגלות בבל יצרה כביכול שני עמים: העם שהלך בגולה שהיווה את האצולה - הכוהנים, העשירים כנראה, השרים וכולי; והעם שנשאר בארץ שהיו האיכרים עובדי האדמה. אלה שחיו כמה עשרות שנים בבבל, ואלה שנולדו שם, הושפעו מהתרבות החזקה ומבוססת שהתקיימה שם, ואחד מסימני התרבות הזו היו החודשים שסודרו בסדר שונה מזה שבארץ - חודש ניסן הבבלי היה החודש הראשון בשנה. אבל בארץ נשארה השנה החקלאית כשהיתה, כשהחודש הראשון בשנה הוא חודש החריש והזריעה בתשרי - ירח האיתנים. אני חושבת שעם חזרת גלות בבל, נוצר עימות בין שתי הספירות, והוא מתבטא ברשימת ארבעת ראשי השנים המופיעה במשנה, ששניים מהם הם ראש חודש ניסן (למלכים) וראש חודש תשרי (לנטיעות ולשנים). העימות הזה הסתיים בסופו של דבר בתוצאה של שמירה על השמות הבבליים מצד אחד, אבל על הסדר הישן מצד שני. כל זה נראה לי הגיוני בהחלט.
|
|