בתשובה לניצה, 05/09/02 4:51
סיוע לרצח הוא רצח 89922
ארז לנדוור • בתשובה לניצה יום ה', 5/9/2002, 20:31
ההיפך הוא הנכון. בטווח הקצר יש לצעדי הענישה הכבדים הרגעה. בטווח הארוך זה לא מחזיק מעמד. השטח לא יירגע כל עוד ימשיך הכיבוש הצבאי ולא יינקט פתרון מדיני.
סיוע לרצח הוא רצח 90509
ניצה • בתשובה לארז לנדוור יום ב', 9/9/2002, 17:55
ההנחה שהשטח ירגע עם מציאת פיתרון מדיני נבדקה באופן יסודי בתהליך אוסלו. התוצאה של הניסוי היתה הגברה של הטרור עשרות מונים. מתי תסיק סוף סוף את המסקנות המתבקשות? כבר התייחסתי לתופעה של מדענים, שהמציאות לא מקלקלת להם את התאוריות....
סיוע לרצח הוא רצח 92697
ארז לנדוור • בתשובה לניצה יום ד', 18/9/2002, 23:43
ההנחה שהמצב יירגע ע"י יותר כח ועוד התנחלויות מופרכת שוב ושוב. מתי כבר תסיקי את המסקנות המתבקשות לגבי עם הנלחם לחירותו? אני צריך לדעת. היום חזרתי מאירלנד.
סיוע לרצח הוא רצח 92836
ניצה • בתשובה לארז לנדוור יום ה', 19/9/2002, 13:24
א. ההתנחלויות לא הוקמו כדי להרגיע את המצב אלא כדי להתיישב בארצנו.
ב. במחשבה שניה שווה לנסות את הרעיון שלך. בוא נקים התנחלות חדשה על כל פיגוע. ניתן לזה שנה אחת. ונראה אם מספר הפיגועים יעלה או ירד. מסכים?
ג. הפעלת כוח הוא הדבר היחיד שבינתיים עזר קצת. עכשיו שמעתי על הפיגוע בתל אביב. יומים אחרי ההקלות בעוצר. מה אני אגיד לך? אין אפס. בכל פעם שיש הקלות בעוצר יש פיגועים. תבדוק את זה אם אתה לא מאמין.
סיבה ותוצאה 92847
חן שפירא • בתשובה לניצה יום ה', 19/9/2002, 14:12
גם בכל פעם שיש סיכול מוקד פורץ גל פיגועים.
אני מתחילה לחשוב שפשוט יש מידי פעם פיגועים, והחיפוש אחר הסיבות ונוסחת הקסם הוא חסר תועלת.

אני נזכרת בסיפור על החוקר שלימד יונים שאם הן לוחצות על מנוף מסוים הן יקבלו אוכל. אחרי שהן למדו, הוא התחיל לתת להן אוכל בזמנים אקראיים, בלי קשר ללחיצות שלהן. בתגובה, היונים החלו ללחוץ על המנוף כמעט ללא הפסק.

יש לי הרגשה שהשמאל למד שסיכול ממוקד גורם לפיגועים, הימין למד שהקלות בעוצר גורמות לפיגועים, וכבר לא ממש משנה מה הפלשתינאים יעשו.
זה לא כל כך אקראי 92848
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לחן שפירא יום ה', 19/9/2002, 14:42
כמו שלימדונו רבותינו כותבי ספרי הבלש, בשביל פשע צריך מניע (מוטיבציה), יכולת והזדמנות.

היכולת נרכשה במשך שנים של הכנות והיא פחות או יותר קבועה (אם נזניח לרגע את ההשפעות של הסיכולים הממוקדים).

בכל פעם שיש עליה גדולה במוטיבציה לבצע פיגוע מיידי - כמו אחרי סיכול ממוקד של מישהו מפורסם - יש פיגוע. כשהמוטיבציה מספיק חזקה אפשר להתגבר על הקשייםב במציאת ההזדמנות.

בכל פעם שיש הזדמנות נוחה לבצע פיגוע - כמו כשעושים הקלות בסגר - יש פיגוע. המוטיבציה הקיימת בבסיס מספיקה בשביל זה.

מי יהיה האיש שיכתוב את משוואת המצב של פיגועי הטרור, שתיתן את הקשר המתמטי בין שלושת הפרמטרים האלה?
זה לא כל כך אקראי 92997
ניצה • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 19/9/2002, 22:08
לא משנה מה יהיו המקדמים, הנוסחא הבסיסית תהיה שיש יחס ישר בין המניעים, היכולת, וההזדמנות, ובין רמת הפיגועים.
הדבר המוזר שקרה לחלק לא קטן מהעם שלנו, הוא האמונה שאם נגדיל את הפרמטרים של היכולת, וההזדמנות- כלומר ניתן לפלשתינים טריטוריה ונשק, תוך שיש להם גישה חופשית כמעט לכל מקום בארץ- המוטיבציה משום מה תתאפס, ותהפוך את המשוואה כולה לאפס!
לא תאמין, יש כאלה שממשיכים לחשוב כך גם עכשיו!
זה לא כל כך אקראי 93002
ארז לנדוור • בתשובה לניצה יום ה', 19/9/2002, 22:30
ויש כאלה שחושבים שאם נמשיך לגזול מהם אדמות, לשלוט בחייהם ולאמלל אותם המוטיבציה תתאפס.
לא תאמיני, יש כאלה שממשיכים לחשוב כך גם עכשיו!
זה לא כל כך אקראי 93027
ניצה • בתשובה לארז לנדוור יום ו', 20/9/2002, 0:35
לא מכירה כאלה שאתה מתאר. אני מעדיפה להתמודד עם ''היכולת וההזדמנות'' ולהוריד אותן למינימום.
זה לא כל כך אקראי 93035
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לארז לנדוור יום ו', 20/9/2002, 0:58
יפה.

אתה וניצה מתייחסים לאותה משוואת מצב כאל סוג של מכפלה, וכל אחד מכם שואף לאפס את אחד המשתנים. מאחר ונראה שיש קורלציה הפוכה ביניהם, כלומר ע''י הקטנת האחד השני גדל בהכרח, אתם בעצם מגדירים עבורי את מקרי הקצה של הטיפול בבעיה.

בניגוד לשניכם, אני לא מאמין שניתן לאפס אף אחד מהגורמים ואם באמת במכפלה עסקינן אני לא רואה איך נגיע באמת לאפס פיגועים בעתיד הנראה לעין. אני חושב שהכי טוב שאפשר הוא לחפש את נקודת המינימום של הפונקציה שלנו ע''י בחירת ערכי ביניים שיתנו את הקומבינציה הכי פחות גרועה של מוטיבציה-הזדמנות.

עד האינתיפאדה האחרונה נטיתי לכוון של הקטנת המוטיבציה, ותמכתי, בהתאם, בהסכמי אוסלו, אבל כעת נראה לי שהמחיר בהעלאת היכולת וההזדמנויות היה כבד מדי. כרגע אני לא רואה מנוס מהקטנת ההזדמנות והיכולת, אבל מודע לכך שזה פתרון זמני בלבד. אני מקווה שארועי השנתיים האחרונות משפיעים גם הפלשתינאים בכוון שיאפשר חזרה לשיווי משקל אחר בו שוב נוכל להרשות לעצמנו להקטין את המוטיבציה שלהם ע''י הצעת הסכם הוגן.
סיוע לרצח הוא רצח 92995
ארז לנדוור • בתשובה לניצה יום ה', 19/9/2002, 22:03
א. כתוצאה מאותה התישבות הגענו למצב שבו אנו כיום, כאשר את הכספים והאנרגיה היה ניתן להפנות לדברים נחוצים יותר.
ב. אין ספק שמספר הפיגועים יעלה. האם לדעתך ישבו הפלסטינים בשקט כאשר ממשיכים לגזול מהם את אדמתם ואת זכותם להגדרה עצמית?
ג. הפיגועים הם בכל פעם שיש חיסול כלשהו או הפצצות מוגברות. שוב אצטט את ביילין - "גישת הימין היא לכבות את האש בנפט".
סיוע לרצח הוא רצח 92998
טלי • בתשובה לארז לנדוור יום ה', 19/9/2002, 22:09
אה, אם ביילין אמר על הימין אז השתכנעתי.
סיוע לרצח הוא רצח 93001
ארז לנדוור • בתשובה לטלי יום ה', 19/9/2002, 22:29
השאלה היא לא מי אמר, אלא מה מידת הנכונות של האמירה, ולדעתי כאן ההשוואה נכונה.
סיוע לרצח הוא רצח 93116
האייל האלמוני • בתשובה לארז לנדוור יום ו', 20/9/2002, 13:54
תגדיר את גישת השמאל.
סיוע לרצח הוא רצח 93245
ארז לנדוור • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 20/9/2002, 22:46
גישת השמאל היא חתירה לחזרה למו"מ מדיני או הקמת גדר בגבולות 67 (כולל פירוק התנחלויות) ונסיון לסיים את מלחמת ההתשה המיותרת.
סיוע לרצח הוא רצח 94866
אביב י. • בתשובה לארז לנדוור יום ב', 30/9/2002, 2:17
גישת השמאל היא לאו דווקא הקמת גדר, אלא הגדרת גבול בינלאומי בגבולות 67 (עם כל המשתמע מכך). גדר זה סתם אוסף של ברזלים.
נכון. תודה על התיקון. 94867
ארז לנדוור • בתשובה לאביב י. יום ב', 30/9/2002, 2:23
נכון. תודה על התיקון. 94893
ערן בילינסקי • בתשובה לארז לנדוור יום ב', 30/9/2002, 9:41
מה לגבי מירון בנבינישתי למשל, הוא לא שמאל?
אני מתחיל להתגעגע למשתלבים. 94929
כליל נאורי • בתשובה לערן בילינסקי יום ב', 30/9/2002, 12:45
וגם לבדלנים. קצת.
אני מתחיל להתגעגע למשתלבים. 94943
ערן בילינסקי • בתשובה לכליל נאורי יום ב', 30/9/2002, 13:25
גם אני. ראית כמה מדור החדשות יתום לאחרונה?
אני מתחיל להתגעגע למשתלבים. 94953
כליל נאורי הלא חמוד במיוחד • בתשובה לערן בילינסקי יום ב', 30/9/2002, 14:48
טוב, אתם יכולים להודיע על מו"מ חשאי שהתגלה לאחרונה בין בכירים סוריים לבין מקורבי שרון לגבי שיתוף פעולה נגד החזבאללה, שבסופו יופל בשאר אסד ויוחלף על ידי סגנו, כל זאת במקביל להתקפה האמריקנית על עירק.

אבל אז תדמו יותר מדי לתיק דבקה.
;-)
נכון. תודה על התיקון. 95098
ארז לנדוור • בתשובה לערן בילינסקי יום ב', 30/9/2002, 22:42
אם תוכל להזכיר לי את משנתו, אשמח לענות.
נכון. תודה על התיקון. 95217
ערן בילינסקי • בתשובה לארז לנדוור יום ג', 1/10/2002, 15:36
מירון בנבינישתי מדבר הרבה על פתרון של מדינה דו-לאומית, ולא על הפרדה.
פתרון לא מעשי. 95354
ארז לנדוור • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 1/10/2002, 22:55
הדרך של מדינה דו לאומית היתה משנתה של מפ"ם בעבר, והיא זנחה אותה במהלך השנים.
התייחסתי לענין בדיון עם אורי מילשטיין:
תגובה 69579
יחד עם זה, בנבינישתי שמאלני.
פתרון לא מעשי. 95373
ערן בילינסקי • בתשובה לארז לנדוור יום ג', 1/10/2002, 23:28
כלומר, גישת השמאל אינה בהכרח "בניית גדר" או אפילו "הפרדה" (אחרת, מירון בנבינישתי לא יכול להחשב "שמאל") או בהכרח "פירוק התנחלויות", בניגוד למה שכתבת כאן:
תגובה 93245
למען האמת, לדעתי אין דבר כזה "גישת השמאל", כיוון ש"שמאל" לא מגדיר מטרות מעשיות מוסכמות. אני אגלה לך סוד - לדעתי גם אין כזה דבר "גישת הימין". אלו סתם כלים רטוריים ריקים שמשמשים פוליטיקאים כדי להשיג מטרות שאינן ריקות מתוכן כמו למשל "הפרדה" או "פירוק התנחלויות" או "מדינה דו-לאומית".
פתרון לא מעשי. 95388
ארז לנדוור • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 1/10/2002, 23:52
הן לימין והן לשמאל יש תפיסת עולם - לימין ''א''י השלמה'' ולשמאל ''פשרה מדינית'' - שיכולה להתפרש באופן טריטוריאלי או במדינה דו-לאומית. (בעיקר בעבר הרחוק. כיום ייתכן שרק בנבינישתי מייצג גישה זו.)
''הפרדה'', ''פירוק התנחלויות'' ו''מדינה דו-לאומית'' הן דרכים להשגת היעדים בתפיסת העולם.
פתרון לא מעשי. 95398
ערן בילינסקי • בתשובה לארז לנדוור יום ד', 2/10/2002, 0:18
כלומר, יש "אידאות" ויש מעשים. הייתכן שאותו מעשה (למשל, מדינה דו-לאומית) יהיה דרך להשגת היעדים בשתי תפיסות העולם (ה"אידאות" שלי) ההפוכות? מירון בנבינשתי קורא למדינה דו-לאומית, אבל גם הרב בני אלון ממולדת קורא בפועל למדינה דו-לאומית (אם יצא לך להקשיב לו, הוא קורא להחלת החוק הישראלי על יו"ש ועזה, עם אזרחות ירדנית ואוטונומיה מוגבלת לפלסטינים).
פתרון לא מעשי. 95401
ארז לנדוור • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 2/10/2002, 0:27
הגישה של בני אלון אינה גישה של מדינה דו-לאומית אלא מה שנקרא בזמנו ''פשרה פונקציונלית'' (ועד לפני כמה שנים פרס תמך בו) ופירושה המעשי הוא אפרטהייד דה-פאקטו אך לא דה-יורה.
פתרון לא מעשי. 95404
ערן בילינסקי • בתשובה לארז לנדוור יום ד', 2/10/2002, 0:34
אתה יכול לקרוא לזה באיזה שם שאתה רוצה, אבל להבנתי פירושן המעשי של שתי ההצעות הוא שבשטח שבין הירדן לים יגורו יחד יהודים וערבים, בניגוד לגישה אחרת שגורסת שעד קו מסויים (ירוק/סגול) יגורו יהודים ומעבר לאותו קו יגורו ערבים.
פתרון לא מעשי. 95406
ארז לנדוור • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 2/10/2002, 0:38
אבל השאלה היא האם הערבים יהיו אזרחים שווי זכויות או תושבים שצריכים לקבל ''טובות'' מהירדנים.
כמו שאמר אריה נאור בסיפרו על א''י השלמה, כל שילוב של שניים מהמרכיבים - א''י השלמה, מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית, סותר את השלישי.
פתרון לא מעשי. 95408
מיץ פטל • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 2/10/2002, 0:39
כן, אבל ההבדל המהותי בין המשמעויות המעשיות של שתי ההצעות משמעותי ומאפיל על המשותף להן, לכן לא מוצדק להתייחס אליהן כאל אותו-הדבר-מבחינה-מעשית.
פתרון לא מעשי. 97998
דובי קננגיסר • בתשובה לערן בילינסקי יום ו', 11/10/2002, 12:08
לא ידוע לי על גישה שמאלנית שמדברת על כך שרק יהודים יחיו בתחומי מדינת ישראל. זה נשמע יותר כמו מולדת.

העובדה היא שההצעות את שונות לגמרי - מדינה דו-לאומית מדברת על אזרוח הפלסטינים, לא על הפיכתם לאזרחים של מדינה שלישית. פתרונות שונים לחלוטין, שנראים דומים רק כשמסתכלים עליהם מרחוק.
פתרון לא מעשי. 98030
ערן בילינסקי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 11/10/2002, 14:54
ישנם לא מעט אנשים המצהירים על עצמם כ''שמאלנים'' שהצהירו שכחלק מההיפרדות לשתי מדינות הם יעדיפו להעביר את תושבי המשולש (אום-אל-פאחם למשל) למדינה הפלסטינית. משם, זה כבר צעד קטן לאדם.
פתרון לא מעשי. 98035
האלמוני המקורי (מהדיון ההוא) • בתשובה לערן בילינסקי יום ו', 11/10/2002, 15:02
אתה מוכן להסביר איך בדיוק העברת תושבי אום אל פאחם למדינה הפלס' (רעיון שמבוסס על כך שאף אדם לא יפונה פיזית מביתו, בשל הקירבה הפיזית בין הישוב לבין שטחי המדינה הפלס' העתידית), הוא "צעד קטן לאדם" בדרך להעברת תושביה הערבים של חיפה ושל ת"א-יפו, למדינה הפלס'?
פתרון לא מעשי. 98038
ערן בילינסקי • בתשובה להאלמוני המקורי (מהדיון ההוא) יום ו', 11/10/2002, 15:07
נגיד שמישהו יראה "כי טוב" אז אולי גם יציעו חילופי אוכלוסייה נוספים - פינוי גושי ההתנחלויות תמורת תושבי נצרת הערבים למשל? גירוש הבדואים מהנגב? לטעמי, יש כאן תקדים, שיש שיקראו לו "מסוכן".
פתרון לא מעשי. 98041
האלמוני המקורי (מהדיון ההוא) • בתשובה לערן בילינסקי יום ו', 11/10/2002, 15:20
ד. קננגיסר: "לא ידוע לי על גישה שמאלנית שמדברת על כך שרק יהודים יחיו בתחומי מדינת ישראל".

ע. ביליסנקי: (פראפרזה) כן, אבל יש שמאלנים שרוצים להעביר את אום אל פאחם למשל, לשטחי המדינה הפלס'. "משם זה כבר צעד קטן לאדם" (כלומר צעד קטן בדרך לכך שרק יהודים יחיו בתחומי מדינת ישראל).

אחד (לא משנה מאיזו עדה): (פראפרזה) [מרים גבה] איך מגישה שמאלנית (או "שמאלנית"), שקוראת לסיפוח אאל"פ למדינה הפלס' אנחנו נמצאים רק צעד קטן בדרך לגישה שמאלנית (או כל גישה אחרת) שמדברת על כך שרק יהודים יחיו במדינת ישראל?

ע. בילינסקי: (פראפרזה + פרשנות אישית) תשובה לא משכנעת.
אפשר להוריד את הגבה עכשיו? 98053
ערן בילינסקי • בתשובה להאלמוני המקורי (מהדיון ההוא) יום ו', 11/10/2002, 15:50
לא, לא בצעד אחד, וגם לא בהכרח עד לגירוש המוני של כל ערביי ישראל. אבל אני מקווה שתסכים איתי שעצם הנכונות להעביר אזרחים ערביים (בכלל בלי ששאלו אותם, אגב), לרשות הפלסטינית מעידה על רצון כלשהו, אצל אנשים מסויימים, להפריד בין יהודים לערבים. שהרי אף אחד, למשל, לא הציע להעביר גם ישובים ישראליים בשכנות לאום-אל-פאחם, שמאוכלסים ביהודים,לרשות הפלסטינית. לכן, נראה שהקריטריון להעברת הישוב הוא לאומיות יושביו. כלומר, המגמה, של מי שתומך בה, הוא להעביר ערבים אזרחי ישראל לרשות הפלסטינית (באופן כלשהו, בין עם על ידי כפיה, משאל עם, אופציית בחירה וכו'). כעת, מה מונע ממנו גם להציע חילופי אוכלוסיה? הרי (טיעון לדוגמה) "גם ערביי הגליל הביעו הזדהות עם אחיהם הפלסטיניים במהומות אוקטובר 2000, ובזאת שייכו עצמם ללאום הפלסטיני מתוך הצהרה על אי-שייכות ללאום הישראלי". כלומר, הטענה שלי היא שההצעה מעידה על רצון להפריד בין אוכלוסיות על בסיס לאומי, עם בסיס של טיעונים שמצדיק את הרצון הזה, והיא מגיעה מחוגים ישראלים בשמאל הישראלי. על כן, לטעמי, היא מעידה על גישה מסויימת של חוגים בשמאל הישראלי שיעדיפו שבתחומי מדינת ישראל יהיה רוב מכריע של יהודים (לא מתכוון ליפול למלכודת של "יהודים בלבד") ויעודדו (טוב, עשויים לעודד. כדור הבדולח שלי עוד לא חזר מתיקון) חילופי אוכלוסיה בין ישראל והישות הפלסטינית העתידית. משכנע?
טל ברמן הוריד את העגיל 98111
האלמוני המקורי (מהדיון ההוא) • בתשובה לערן בילינסקי שבת, 12/10/2002, 0:49
זה שגם מ"שמאל" וגם מ"ימין" ישנם אנשים המגדירים עצמם כציונים, ושואפים לכך שמדינת ישראל תתקיים כמדינתו של הלאום היהודי (בדיוק כמו שמדינה פלס' תתקיים כמדינתו של הלאום הפלס') זה ידוע ומוסכם, וטוב ויפה (או "טוב ויפה").
ברור גם שמי ששואפים שישראל תתקיים כ"מדינה יהודית" (גם אם כפי שצויין כאן, הם לא ממש מסכימים בינם לבינם על משמעות המונח) שואפים גם לכך שכמה שיותר מבין אזרחיה של אותה המדינה, ישתייכו ללאום היהודי.

מה שנראה לי מוטעה בניתוח שלך (וישנם אחרים כאן בדיון, שטענו זאת לפניי) הוא הנסיון ליצור "סימטריה" בין הימין לבין השמאל רק בגלל שגם כאן וגם כאן יש כאלה הקוראים להיפרדות הלאומים, וישנם כאלה המתנגדים לכך.
ישנו רק דמיון קלוש מאוד בין ההצעה להקים בין הירדן לים מדינה דו-לאומית, שבה יתגוררו כ-‏10 מיליון אזרחים שווי זכויות, לבין ההצעה שישראל תספח את השטחים, ותותיר את 3.5 מיליון הפלס' הישובים שם נטולי זכויות אזרח (להלכה או למעשה).
באותו אופן ישנו רק דמיון קלוש מאוד בין ההצעה להפריד בין שני הלאומים ע"י העברת קו גבול המתבסס על הפיזור הגיאוגרפי הקיים כיום (עם או בלי "תיקונים" קלים), לבין ההצעה להעביר מבתיהם מיליוני בני אדם, בניגוד לרצונם, כדי ליצור את אותה ההפרדה.
פתרון לא מעשי. 97994
דובי קננגיסר • בתשובה לערן בילינסקי יום ו', 11/10/2002, 12:03
לשמאל ולימין יש מטרות סופיות (נקרא להן, לצורך העניין, "מדינה דמוקרטית" ו"מדינה יהודית"‏1). אנשים שונים בכל צד חושבים שיש דרכים שונות להשיג את המטרה שלהם. בחלק מהמקרים, שני אנשים משני הצדדים עשויים לחשוב שאותה דרך בדיוק תוביל דווקא לצד שלהם (בדיוק כמו ששני אנשים מאותו צד יכולים לחשוב כל אחד שדרכו את האדם השני תוביל אותם לאבדון).
"שמאל" ו"ימין" מדבר על המטרה הסופית. "בדלנים" ו"משתלבים" מדבר על האמצעים. מכיוון שאיננו חיים בעולם של ידע ודאי, יכולים להיות שני אנשים עם מטרות שונות שמאמינים שאותו אמצעי ישרת כל אחד מהם, ולכן יכולים להיות נציגים של שתי המטרות בכל אחד משני האמצעים.

‏1 שתי ההגדרות אינן סותרות זו את זו, אלא מדובר בעניין של סדר עדיפויות - השמאל יעדיף דמוקרטיה שלווה על פני ציביון יהודי, בעוד שהימין יעדיף "חיים על החרב" במדינה בעלת ציביון יהודי על פני מדינה דמוקרטית ללא ציביון יהודי – במקרה ויתגלה שחייבים לבחור בין האופציות.
פתרון לא מעשי. 98031
ערן בילינסקי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 11/10/2002, 14:58
שי כהן, מיודענו, הצהיר למשל על נכונותו לקבל לארץ ציבורים שונים ומשונים שזיקתם ליהדות מוטלת בספק ובלבד שילחמו בערבים. במקביל הוא הצהיר על שאט הנפש שלו מהממסד הדתי, כלומר קשה לראות אותו תומך בצביון יהודי כהלכה למדינת ישראל, למרות תמיכתו ב"חיים על החרב". האם הוא אינו ימני לפי שיטתך?
פתרון לא מעשי. 98096
דובי קננגיסר • בתשובה לערן בילינסקי יום ו', 11/10/2002, 20:27
כשאמרתי צביון יהודי לא התכוונתי לצביון הלכתי יהודי, אלא לצביון יהודי לאומי. העניין הוא שלא לגמרי ברור, עד היום, מהו אותו צביון יהודי שהרבה אנשי ימין שלא יסכימו למדינת הלכה מדברים עליו.
שי כהן הוא גזען, ומבחינתי בכלל לא נמצא על הסקאלה.
פתרון לא מעשי. 98101
ערן בילינסקי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 11/10/2002, 21:03
אין כזה דבר ''לא על הסקאלה''. שי כהן הוא דוגמה לקבוצה מסויימת במחנה המכונה ''ימין''.
פתרון לא מעשי. 98202
דובי קננגיסר • בתשובה לערן בילינסקי שבת, 12/10/2002, 19:05
<אנחה> שי כהן רצה את אותו זרם של זרים ככלי טקטי. ברגע שהחצופים היו מנסים להביא לכאן את תרבותם שלהם, הוא היה נפטר גם מהם. אינני יודע מה עמדתו של שי לגבי העליה הרוסית, אבל אני יכול רק לנחש שהוא דוחה בבוז את כל אלו שהביאו איתם את התרבות הרוסית, ועוד יותר מכך את אלו מביניהם שהם נוצרים מאמינים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות