בתשובה ללוגי גרסקו, 02/09/02 13:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למחקר קליני דרוש ידע רב על אופי המחלה (/כשל/הפרעה) האברים והרקמות המעורבות. דרוש ידע על התפקוד של כל אלא במצב תקין. ידע זה נאסף במסגרת של מחקר בסיסי כאשר לא ההבט הקליני עומד בבסיס מחקרים אלו. רק אחרי שיש די אינפורמציה על תפקוד נורמלי ניתן לטפל במחלות. מה אתה מציע שבהנתן ועל מיטת החולי עוד אדם אזי יתחילו לאסןף את אלפי הנתונים שיש לאסוף כדי להתחיל מחקר קליני? נקודה חשובה נוספת היא שפיתוחים קלינים רבים התגלו במקרה תוך כדי מחקר בסיסי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טרם הצלחתי להבין, האם תומכי הניסויים בבעלי חיים טוענים שבעלי החיים דומים לבני אדם - או שאינם דומים לבני אדם. בינתיים נדמה לי שהם טוענים שהם דומים מספיק לבני אדם מהבחינות שנוח להם להניח שהם דומים לבני אדם, ואינם דומים מהבחינות שלא נוח... אני בהחלט רואה כיצד שוני פצפון בזנבה של איזושהי מולקולה בתא החי בקוף לעומת זה של אדם - גורם למומי לידה באדם אבל לא בקוף, או לרעילות של חומר X פי 10 יותר גדולה לאדם מאשר לקוף, או למחלה מסוימת לתקוף קופים אבל לא בני אדם או להיפך - או לתרופה מסויימת לעבוד בקוף אך לא באדם - או להיפך, או למסקנה ממחקר בסיסי זה או אחר בקוף להיות נכונה בקוף - אבל לא באדם. ובכל זאת תומכי הניסויים טוענים ששינויים "קטנים" אלה - הם שינויים קטנים - ושבסה"כ - זה מאוד דומה - דומה עד כדי כך שמדידה מדעית במין אחד ניתנת לאקסטרפולציה למין ביולוגי אחר. אפילו מעכבר לאדם - שהרי עכבר גם הוא תשעים ומשו אחוז דומה גנטית לבן אדם. הדרישה שהדמיון בפרטים הכי קטנים האלה הוא מספיק גדול כדי שהמחקר המדעי במין ביולוגי אחר באמת יהיה שוה משהו מדעית, חזקה לדעתי עשרות מונים מאשר הדרישה ש"בגדול" - לבעלי חיים יש יכולות מנטליות, ויכולות תחושתיות השוללות מוסרית את ניצולם - בדיוק כפי שיכולות אלו שוללות ניצולם של בני אדם. אפשר לחוש, ולכאוב, ולסבול, ולהיות מודע, ולפחד, ולשמוח, ולהיות בעל אינטרסים לחיים ולחיים בשמחה ולא בעינוי, גם עם הרבה מאוד זנבות שונים של מולקולות בין המינים, זנבות זנביים עד כדי כך, שגורמים לתהליכים פיסיולוגיים להראות אחרת לגמרי... אחרת - עד כדי כך - שהסקת מסקנות ממין אחד לאחר היא... עניין הדורש לא מדע כי אם אמונה בכח עליון... אולי הם לא סובלים "כמונו". אולי הם לא מודעים "כמונו". לא יודע - אף פעם לא הייתי בעל חיים. "אחר" זה לא "פחות". "שונה" זה לא "פחות חשוב", או "פחות טוב". אבל כל מי שעיניו בראשו רואה שהם סובלים. גם אם הם סובלים אחרת מאיתנו, ומודעים אחרת מאיתנו, ההצהרה שהם "נחותים", שסבלם ומודעותם "נחותים לשלנו" - אין היא כי אם הצהרה נוחה עד מאוד לשימוש... אבל זה הדבר הטוב היחיד שאפשר לומר על ההצהרה הזו... תמיד לאורך ההיסטוריה היה מישהו שהאינטרסים שלו פחות חשובים, כי הוא שונה, ותו לא. אולי הוא שחור. אולי הוא אישה. אולי הוא יהודי. אולי הוא בעל חיים. אפליה היא אפליה. אם הם כל כך כמונו - אז איך בדיוק אתם מעזים לכלוא, לענות, ולרצוח אותם? אם לא, אז למה אתם מבזבזים את זמני בהצהרות על ה"ידע שנאסף" - אם הידע הזה נובע ממודל שקרבה בינו ובין המציאות היא אמונה טפלה?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוטובוס, דומה או לא דומה לרכבת? כמוה הוא מוביל הרבה אנשים, ובשונה ממנה הוא נוסע על הכביש. מה כל-כך מסובך להבין פה? תשמח בוודאי לשמוע שההבדלים בפנים התא בין בעלי חיים שונים (ובפרט יונקים) הם זעירים. יש הבדלים קצת יותר משמעותיים בין רקמות, ועוד יותר משמעותיים בין איברים - ועדיין הכליה שלי ושלך עובדת כמעט באותו אופן כמו זאת של ארנבת, והעצמות שלנו תואמות כמעט אחת לאחת את אלו של קוף רזוס. הדמיון הזה באמת מספיק גדול כדי שאפשר יהיה ברמת סבירות גבוהה להסיק מסקנות מניסוי בבעלי חיים לבני אדם, לפחות ברמת הרעילות (גם אם לא קופצים לחלק תרופות לחולים בלי לבצע קודם ניסויים מבוקרים בבני-אדם). "אחר" זה לא "פחות", אבל גם לא בהכרח "אותו דבר". בשם האמונה שלך בזהות של הסבל והמודעות החייתית לזו האנושית (שאין לה שום ראיות), אתה פועל למנוע ניסויים בבעלי-חיים, שהם ללא ספק אחת הדרכים היעילות לקדם את הרפואה. הזדמנות לא רעה להפעיל את הכלל "ברי ושמא, ברי עדיף". את הנימוק העתידני (יבוא יום ויפקחו עיניכם לקרות שאפליה זו אפליה, ואפילו אם המופלים לרעה הם עכברים לבנים) אפשר לומר על כל דבר. נכון שבעבר אנשים עשו אפליות לא הוגנות. הם גם עשו כמה אפליות הוגנות (למשל כשבנו בתים מאבנים בלי לשאול לדעתן) - זה לא מוכיח שכל אפליה שאנחנו עושים היום היא מהסוג הראשון. חלילה לנו מלבזבז את זמנך - אבל בזכות הידע שנאסף מניסויים בבעלי חיים תוחלת החיים שלך ארוכה בעשר או עשרים שנה משהיתה בלעדיו. אתה יכול להקדיש חלק מהזמן הזה לדיונים באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אנחנו לא מוכנים לקבל הסברים לא מדעיים כי באופן כללי אין להם שום ערך (כהסברים). הם [...] לא נוטים להסביר את העובדות באופן שאפשר לבדוק אותו או ללמוד ממנו." (עוזי ו., 'האייל הקורא', 3.9.2002). משום מה, כאשר עולה שאלת נכונותה המדעית של האקסטרפולציה הנעשית דרך קבע מניסויים בבעלי-חיים לאדם, ננטש בעקביות קור הרוח המדעי המפורסם לטובת הצהרות אמוניות חסרות ביסוס. ההסבר היחידי שיש לי לכך הוא שהנושא הזה טעון רגשית עבור המדענים לא פחות מאשר עבור פעילים להגנה על בעלי-חיים. "ניסויים בבעלי-חיים, שהם ללא ספק אחת הדרכים היעילות לקדם את הרפואה." (עוזי ו., 'האייל הקורא, 7.9.2002) "והרי ב'וודאות' אנו מכוונים לדבר חיובי, לא רק להעדרו של הספק." (ברוך ש., תורת המידות, 1674) כיצד ניתן להעלים את הספק שאולי לך אין אבל לאחרים יש? אם היית מסוגל להראות ששיעור ההצלחה של מחקרים קליניים שואף למאה אחוז, היה בכך אולי ביסוס סטטיסטי כלשהו של הטענה לפיה אקסטרפולציה מניסויים פרה-קליניים בבעלי-חיים לאדם היא באופן כללי דבר מועיל, אך במציאות גם הנתון הזה נמוך באופן מעציב. עד היום נכתבו כמה וכמה ספרים שכולם עוסקים בכשלים ובבעיות שבניסויים בבעלי-חיים מן הזווית המדעית, וגם אם אפשר לפטור את כל מה שכתוב בהם כאוסף (עצום) של הוכחות אנקדוטליות, הרי שראוי להעמיד מול האוסף הזה משהו קצת יותר חזק מהאמירה "אין ספק". "בזכות הידע שנאסף מניסויים בבעלי חיים תוחלת החיים שלך ארוכה בעשר או עשרים שנה משהיתה בלעדיו." (עוזי ו., 'האייל הקורא, 7.9.2002) גם המשפט הזה הוא פשטני ולא אופייני למי שדוגל בהטלת ספק בכל טענה שטרם הוכחה באופן מדעי. הפשטנות היא בהנחה שבמאה השנה האחרונות לא השתנו המשתנים הרלוונטיים האחרים. סלח לי שאני ממשיך להיתלות באילנות גבוהים, אבל ניתן הרי לומר גם שככל שכדור הארץ מתחמם עולה תוחלת החיים של האדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לנכונותה של האקסטרפולציה מבעלי-חיים לבני אדם, טענתי מתבססת על כמה תצפיות פשוטות: - אנחנו עשויים מאותם חומרים כמו שאר בעלי החיים (ובפרט היונקים). - יש לנו אותם איברים ואותן מערכות ביולוגיות. - בניסויים שנערכו בבני-אדם (באקראי) מתגלה דמיון מרשים. אדם מת מאותן יריות בראש כמו סוס. אנשים שנחשפו לקרינה רדיואטיבית חולים באותן מחלות קרינה כמו בקר. כוויות משפיעות עלינו כמו על חזירים. אני לא יודע בדיוק אילו ראיות אתה מחפש; אבל התרגיל של שחקן השחמט המשחק מול שני אמנים לא יעבוד כאן. אנחנו דומים לבעלי חיים מבחינה ביולוגית; לא מבחינה מוסרית (והבה נמנע מלהכנס לנושא ה"למה בעצם" בפתיל הזה). המונח "ללא ספק" הוא בעייתי, אני מודה. יש להשתמש בו במשורה, ורצוי רק בצמוד להוכחות מתמטיות. אבל אני לא טוען שהניסויים הם מנגנון אל-כשל; לטענה חלשה (כמו "אחת הדרכים היעילות לקדם את הרפואה") מותר להקדים מונח המציין רמת בטחון גבוהה. כדי לבדוק את הטענה שלי (ניסויים הם דרך יעילה לקדם את הרפואה), אפשר לשאול לדעתם של מומחים לנושא. המשפט האחרון שלי נאמר בתגובה ל"למה את מבזבזים את זמני" של שי משולם, והוא היה פשטני במכוון; הוא אמנם לא ניתן להוכחה, אבל בכל זאת מאד סביר. תוחלת החיים בעולם המערבי עלתה במאה שנים מ-45 ל-75 לא בגלל התחממות כדור הארץ או משתנים אחרים, אלא בגלל שיפור רמת התברואה ורמת הרפואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי לחלוק על קביעתך "אנחנו דומים לבעלי חיים מבחינה ביולוגית; לא מבחינה מוסרית". אם אתה מניח "אבלוציה" של אברים, ביולוגיה, מדוע שלא תניח גם אבולוציה של "מוסר" או למעשה של "התנהגות מוסרית". התנהגות מושתת על בסיס ביולוגי ואם יש אבולוציה באחד אפשר אולי להניח אבולוציה במה שנגזר ממנה. להזכיר לך, התנהגויות של "וויסות הסדר החברתי" ניצפו גם בחברות של פרימטים וקופי-אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח גם אבולוציה של התנהגות מוסרית. אלא שזו מהירה כל-כך (יחסית לאבולוציה של מערכות ביולוגיות), עד שהמינים היחידים שהיו קרובים אלינו בנושא הזה (מיני Homoidae שונים) נכחדו זה מכבר, ונותרנו בבדידות מזהרת. התנהגויות של וויסות סדר חברתי אפשר לראות גם בחברות של זאבים (או אפילו נמלים); אז מה. אי אפשר לדבר איתם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |