|
||||
|
||||
באחד מסיפוריו של הברון מינכהאוזן מתוארת סיטואציה כזאת - הברון נפל לנהר בוצי ומשך את עצמו החוצה. |
|
||||
|
||||
שתי חידות: מי היה הראשון שנישא בציצית ראשו (לא על ידי עצמו, למרבה הצער)? מי נשא את נושאיו? |
|
||||
|
||||
רק אצל קרוואג'ו |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כן. פירוש השם הוא ''מקנה ברכה'', כך הסבירה לי סבתי עליה השלום, שעל שם אימה אני נקראת. |
|
||||
|
||||
אבשלום נתלה בראשו באלה הגדולה, אך בעניין זה קדם לו מישהו אחר שנאחז בסבך. על כל פנים, התכוונתי למישהו אחר, שטבע את הצירוף ''ציצית הראש''. |
|
||||
|
||||
יחזקאל, שנישא בציצית ראשו מהגלות לבית המקדש, הישג שרק רבי שלם שבזי הצליח לשחזר. |
|
||||
|
||||
איש לא ענה על השאלה השנייה. מי שמתנדב, ברוך יהיה. |
|
||||
|
||||
''נשא ארון את נושאיו והעבירם בירדן'' |
|
||||
|
||||
ברוך יהיה המתנדב, מר... <האם תואיל להיחשף?> |
|
||||
|
||||
ואולי יש לך (או למישהו) תשובה לשאלה שלי (תגובה 17937)? זה מציק לי כבר יותר משנה. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד. עד עתה הפותר העיקרי של שאלותי היה רב''י. כנראה שהאנגלי היה בקיא במסורת ישראל. החלוקה היהודית של הפרשיות מתאימה לחלוקה האנגלית, במקרה זה, שכן לפני הפסוק המתנדנד ישנה פרשיה סתומה, ומכאן שיש לשייך אותו לקבוצת הפסוקים שאחריו. |
|
||||
|
||||
טוב, זה לא חוכמה, כשגוגל בסביבה, (כמעט) הכל הרבה יותר קל. השאלה שלי מתיחסת למקור ההיסטורי של ההבדל (או הטעות), ולא למי צודק, ומה נכון. |
|
||||
|
||||
אבל האם הוא עשה זאת ע"י משיכת *שרוכי נעליו*? מכורסתי המרופדת זה נראה לא פרקטי להתכופף ולפשמש1 בבוץ, בשעה שציצית שערך גלויה לעין וממש קוראת ומצייצת למשיכה הגונה. ------------------- 1 נו, מדי פעם הערת רגל בכל זאת נראית במקום. לפשמש = לפשפש ולמשמש. |
|
||||
|
||||
לא, לא - הוא משך בציצית ראשו. מעניין, כי יש הבדל בין הביטוי העברי והאנגלי, והסיפור של הברון דווקא מתקשר לביטוי העברי. אח, איפה הם הימים שבהם סוס היה נחתך לשניים, ממשיך לשתות ושותת מים ממקום החיתוך. שלא לדבר על הימים שבהם צלילים של חצוצרה היו קופאים בה ומפשירים אחר כך, ליד האח. |
|
||||
|
||||
אם כן, מניין הביטוי bootstrapping ? |
|
||||
|
||||
לא יודעת. מה שכן, בשבוע שעבר נתקלתי אצל חברים בספר שמסביר את מקורם של ביטויים באנגלית. טוב שיהיה כזה בבית. |
|
||||
|
||||
במגפיים של הבוקרים יש רצועות. אלו הן רצועות המגף. אם הבוקר נתקע בבוץ (ובממערב הפרוע היה הרבה מזה), הוא היה יכול לחלץ כל רגל ע''י משיכה ברצועת המגף, וכך לאט לאט להתקדם החוצה. |
|
||||
|
||||
וכמה מאכזב... |
|
||||
|
||||
מהסיפור המינכאוזני הזה הגיע המונח המחשבי to boot. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |