בתשובה לאור, 17/08/02 20:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך אתה לא מתבייש? רומח הדרקון שולת!!!1 לא סתם.. אבל לדעתי חוסר העומק פוגע קשות ביצירה. למה שיהיה לי אכפת מחבורת יצורים שיוצאים למסע, אם אני לא יודע שום דבר עליהם? סתם קוראות להם תלאות ועוד תלאות, וזהו. אי אפשר לכתוב אפוס כזה בלי להעניק משמעות לגיבורים. אני לא זוכר במיוחד את רומח הדרקון, כי זה היה לפני שנים, אבל הגיבורים בהחלט היו יותר מעניינים. יכול להיות שהתוצאה היתה יותר יפה אם טולקין היה מספר את הסיפור בגוף ראשון, כמו בסדרה של אמבר (שמאוד אהבתי, כל עוד קורווין היה המספר. כשהתפקיד עבר לבן שלו, מרלין, רמת העניין מאוד ירדה, בעיקר בגלל שהאחרון היה כמעט כל יכול, והכל נהיה מופשט מדי). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה ברור לי *למה* שיהיה אכפת מהם, אבל עובדה היא שהספר עורר עניין. כנראה שטולקין כן ידע מה הוא עושה. אני חושב שהדמות המרכזית בספרי טולקין היא "הארץ התיכונה" בעצמה, ולה יש רקע עשיר והסטוריה מפותחת, מאבקים פנימיים, רצונות סותרים ועומק מכאן ועד הודעה חדשה. לי, אישית, יש המון סימפטיה לארץ התיכונה, והסקרנות, לא לגבי "מה יקרה" (הסוף הרי צפוי מרוב פאתוס), אלא לגבי איך זה יקרה, ואיך זה ישתלב באפוס ההיסטורי, בעבר ובעתיד של העולם שטולקין ברא היא זו שמנעה ממני להניח את הספרים מידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עוד דיון של ''שר הטבעות נגד רומח הדרקון''. אני כבר רואה את אלפי התגובות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |