בתשובה לאריאל גיספאן, 19/08/00 20:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעבר ללכנות את מה שהצגתי "סיפורי אימים" ולהעמיד אותי כמהלך אימה על הקוראים, האם אתה חולק על אמיתות דברי? אם כן, אנא העמד אותי על טעויותי. מה לעשות, זה המצב כרגע, ומבחינתי הוא לא נראה תקין, מסיבות שפרטתי ואפרט. הבעיה שלי עם הדוכנים למשל, היא שלא תיתכן סימטריה. אם הדוגמאות שהבאתי לא קלעו לטעמך האישי אני מזמין אותך לנסות ולברור דוגמאות לתרבות חילונית לטעמך - ביקורת התבונה הטהורה של קאנט? התשיעית של בטהובן (ואני אישית מעדיף את סונטת "אור ירח") - רק תבחר. ודרך אגב, השתמשתי במלכוד 22 כדוגמא בגלל דו-השיח בין יוסריאן לזונה של נייטלי בנוגע לאמונה. אולם אני מקווה שברור לך איזה מכות אני אחטוף אם אעיז להציב דוכן כזה בבני-ברק או בכפר חב"ד או בבית-שמש או בקרית ישמח משה או השד-יודע-איפה. אבל אני לא אעשה את זה, כי אני *לא רוצה* לעשות את זה, ואני רוצה לאפשר לכל אחד לנהל את חייו לפי דרכו. ויש *הרבה* אנשים, משני הצדדים, שמוכנים לחיות בסובלנות וכבוד הדדי, ואפילו מוכנים לוותר קצת, כדרכה של פשרה, בסעיפים שונים. אממה, יש אחרים, בעיקר בשנים האחרונות, שמקצינים בשני המחנות. חוק החזיר, להזכירך, הוא חוק חדש יחסית (1994 - חוק ייבוא בשר קפוא). דוכני התפילין הם גם תופעה חדשה יחסית, ובנמל התעופה למשל נאסר על אנשי חב"ד לצאת מהדוכן ולפנות לאנשים - רק מי שניגש אליהם ביוזמתו - וזה לא המצב ברמת-אביב למשל. גם הנפנוף בצביון היהודי הוא מיתוס שכדאי לנפץ. מדינת ישראל (בניגוד למושג "ארץ ישראל") היא מושג חילוני - אנחנו עדיין בחבלי משיח והעם לא מונהג ע"י סמכות יהודית. "ציביונה" היהודי לא יפגע ע"י שינוי חוקים שמקורם דתי כיוון שחלק ניכר מהאנשים, ורשויות המדינה, ימשיכו כמנהגם. אולם לאנשים פרטיים יהיה *החופש* לנהוג כרצונם, וזה ההבדל, וחשוב להדגיש אותו. מועדי ישראל עדיין יהיו ה"חגים הרשמיים", משרדי הממשלה והרשויות הממשלתיות ימשיכו לקיים ימי מנוחה בשבת ושישי, אבל האדם הפרטי והחברה הלא ממשלתית יוכלו לעשות כרצונם, תוך הקפדה על זכויות העובד לימי מנוחה. אין כאן *שום* פגיעה בציביון היהודי ודי לנפנף בזה כסדין אדום מול שור זועם. ושוב, במדינות אחרות זה עובד, ואתה ומשה דורון בוחרים להתעלם מזה באופן עקבי. אני מברך על גופים כמו "צוהר", ונדמה לי שיש גם משהו בשם "ועד שומרי המסורת" (וכנראה זה הגוף שהתכוונתי אליו, או שזה אותו דבר?) שמנתקים את הסיאוב מהמנגנון הקיים, ואולי מקרבים לבבות, ולא מרחיקים. זו דוגמא לסובלנות לשמה ולנסיון למצא פשרה של win-win. אבל גם גופים כאלו לא מבטלים את הפגיעה בחופש ההתארגנות הזוגית, או הקבורה הלא-דתית, שרק כעת אנו מתחילים לראות ניצנים של שינוי בבתי-קברות לא-דתיים (בבאר-שבע למשל). וקדימה, תחי המהפכה! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ועד שומרי מסורת זה חבורה של נוכלים. מה שהם עושים זה פשוט הטעיה של ציבור שמעוניין באוכל כשר, על ידי הספקת "תעודות כשרות" לבעלי עסק שמוכרים טריפה(!) או בשר בחלב. למותר לציין שהנ"ל רפורמים. בניגוד גמור להם צוהר הוא ארגון אורתודוקסי לחלוטין, שקם כדי לתקן כמה מהפגמים שבאים לידי ביטוי בממשק בין החילוני המצוי לבין הרבנות המקומית, בכל מה שקשור לנישואים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרוסמ ירמוש דעו Is not reform (not that there is anything wrong with this). They are orthodox, and guide the people that don't want to pay to the Rabanot about Kashruth. The just want to give an alternative to the annoying Rabanut control.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון ששמעתי במו אוזני ברדיו את אחד מ''רבני'' הרפורמים בארץ מסביר מה הסיבה לוועד הנ''ל קשה לי לקבל את עובדת היותם לא רפורמים. מה שזה לא יהיה, הדבר צריך להעשות בצורה הוגנת כדי שדתיים שהכשרות חשובה להם, לא יוטעו. כיום אותו הוועד מחלק את תעודותיו לעסקים שהם ללא ספק לא כשרים ומטעה בכך דתיים. מה שכמובן מטיל עוד צל על הטענה כאילו מדובר באורתודוקסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסקרן מאוד. האם תוכל לתת שם של עסק לא כשר ש"ועד שומרי מסורת" נותן לו הכשר? כמו כן אודה לך אם תתן לי הפניות לקשר בין "ועד שומרי מסורת" לבין התנועה הרפורמית. חיפושי באינטרנט העלו חרס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליוסריאן היה ויכוח על אמונה, לא עם הזונה של נייטלי, כי אם עם אשתו של סג''מ שייסקופף. הדבר היחיד שיוסריאן הספיק להגיד לזונה של נייטלי הביא לכך שהיא ניסתה מאותו רגע לרצוח אותו - ולמרות זאת, זה לא היה על ענייני אמונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן? סליחה, אבל בכל מקרה אני הולך עכשיו הביתה לבדוק אותך. ויוסריאן זה כמובן שם ארמני (כמו ויליאם סארויאן למשל) ובכלל, איזה מין שם זה בילינסקי? וניר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערן, להתווכח עם ירדן על "מלכוד 22" זה יותר גרוע מלהתווכח איתי על "הנסיכה הקסומה". חבל על השקעת האנרגיה. אם הוא אומר, הוא יודע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, טל, אבל אני לא ראוי. לך, אצל הנסיכה הקסומה, לא היתה קורית פאשלה דוגמת זו, שאין לי את מראה המקום לזה שיוסריאן, אמנם צליל ארמני אך אל נקפוץ למסקנות, is assyrian - בעברית, הוא אשורי. זה מוזכר פעם אחת, איפשהו בין פרק 2 ל-7. ב"זמן סגירה" זה כבר נלעס ומוקא אל גרון הקורא. מילא, זו לא המוצלחת שבבדיחות הספר. אבל התשובה לשאלה "איזה מין שם זה יוסריאן בכלל?" היא פשוטה בהרבה - זה השם של יוסריאן. ראה לקראת סוף פרק 8, אותו הפרק עם דיון האמונה האמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
We're not worthy,
We're not worthy, We're scum! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שייסקופף היה סגן, אם לא אכפת לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכפת לי מאוד (אם לא אכפת *לך*). זו שאלה טובה. כן, שייסקופף היה סגן, וגם קולונל וגם גנרל, אבל לפני כל זה, הוא היה סג"מ. טוב, רוב הסגנים היו פעם סג"מים, אבל שייסקופף גם חולל היסטוריה כסג"מ. אני לא בטוח איך זה תורגם על-ידי בני לנדאו. זה המקום לגלות שעשיתי פעם נסיון לתרגם את הספר לעברית (למגירה). גיליתי אז את המלכוד שבהבחנה בין סג"מ לסגן. הדרגות האלו בחיל האוויר האמריקאי הן 1st leutenant ו- 2nd leutenant, אבל אם אין סיבה מיוחדת להדגיש את ההבדל, אומרים פשוט leutenant לשניהם. עבור רוב הליוטננטים בספר ניסיתי לחפש סימנים האם הם סג"מ או סגן, לרוב לא מצאתי, ובחרתי באקראי. אבל דווקא עבור שייסקופף זה גלוי וידוע - כי כשהוא ניצח במצעד (וחולל היסטוריה) הוא קודם בו-במקום מסג"מ לסגן. בזמן המשפט של קלווינג'ר הוא כנראה היה כבר סגן. אבל אם להיות קטנוניים, לענייננו השאלה היא מה היתה דרגתו בזמן שיוסריאן ניהל וויכוח תאולוגי עם אשתו. לא מצאתי סימן האם היה זה לפני אותו המצעד או אחריו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |