בתשובה לעדי גינת, 20/08/00 11:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המילים שלך הן מילים של חילוניים רבים. חילוניים שנהנים לסבול: להתעצבן על הרב עובדיה, לשונא את ש"ס ולהנות מאיזה סטיקר שנון על אריה דרעי. אבל- בסך הכל, כמו שאת מעידה בעצמך, - נוח לך, לכם. רק מי שסובל באופן אישי משלטון הדת בארץ הזו: כמו למשל- לא יהודיים ובני/בנות זוגם, הומואים ולסביות, מי שפרנסתם לא עולה בקנה אחד עם חוקי התורה (אטליזרים שמוכרים לא כשר, קיבוץ שרוצה לפתוח דוכנים בשבת), בני זוג שמסיכות שונות ומשונות אינם יכולים להנשא, מי שמאמץ ילד מחו"ל (ונאלץ להיות כפוף לחסדי הרבנות ולבחינה חודרנית של חייו אם ברצונו שהילד ירשם כיהודי)- כל אלה ועוד רבים הם הסובלים האמיתים. לחילונים האחרים: אלה שהתחתנו ברבנות (הם ממש לא בעד אבל ההורים שלו הם קצת מסורתיים אז...) אלה שמלים את בניהם (כן, זה נשמע לאחרונה קצת ברברי, אבל אנחנו לא רוצים שיצחקו עליו בגן..), בקיצור- החילונים האלה: שלא משקיעים דקה אחת או שעה או יום של פעילות מחאה מעשית- ההתבכיינות תשאר יותר בגדר הובי לשעות הפנאי מאשר דרך חיים. להיות חילוני זו אופציה פעילה- קודם כל יש כאן עניין של אמונה. אנחנו לא עגלה ריקה. אנחנו מאמינים בדברים אחרים: במדעים ובראציונאליות, באומנות ובזכויות הפרט. על הדברים האלה עלינו להלחם לא פחות מהמלחמה של הדתיים על מימוש דתם. אז מי שדיבר כאן על מלחמת אחים: ידידי, מהצד הזה לפחות אין סיכוי. האנשים פוחדים שהטויוטה או המזדה שלהם תשרט, ובשבת בצהריים הם קופצים לבר-בי-קיו אצל חברים, אז זה לא כל כך מתאים להם מלחמת אחים כרגע. ועוד באוגוסט, נורא חם. הם חייבים לקפוץ לחו"ל, להרגע קצת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אל תתן להם לחתוך לבנך! אל תתחתן לפי ההלכה! אל תסתפק בחופש, תהיה עקרוני! תמחה, תשתולל שעה שעה, תהיה רציונלי! אל תהיה כמו הזן הגרוע ביותר של החילונים, לך עד הסוף, כמו בפרסומת ללווין, היה גוי אמיתי! ואם, חלילה, הכינים הבורים האלה המחזיקים את ילדיהם כמו בימי הביניים יעיזו לרמוז שמגן הדוד שחרטת על דגלך הוא לא יותר מסמל לאומני אצלך, לא יותר משסימל צלב הקרס לקודמיך, או אז התעקש על זכויותיך! אחרי הכל, אנחנו מאמינים במדעים וברציונליות, באומנות ובזכויות הפרט, ולכן לא ניתן להם להמשיך ללמוד בעוד אנחנו נרקבים בקריה, לא ניתן להם לצאת לעבוד מבלי שגם הם יבזבזו את מיטב שנותיהם ככוח אדם עודף בחברה ממשלתית כושלת, לא ניתן שבקמפוס שלנו יתקיימו התנאים המינימליים שיאפשרו לסטונדנטים חרדיים ללמוד באותה כיתה איתנו, יש כאן עניין של עקרון! אצלם הרי אין כל חופש מחשבה, ואילו אצלנו המחאה היא לא סתם הובי לשעות הפנאי, היא דרך חיים! אל הדגל ידידי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכתיבתך אתה משתמש במילה "גוי", מילת גנאי יהודית המתארת את שאר האנושות. נראה שאתה אכן חושב שזו מילת גנאי ("היה גוי אמיתי", למשל). אנא הסבר את עצמך. אה, ובאותה הזדמנות - הסבר מדוע אתה תומך בהטלת המום הטקסית הידועה בשם "ברית מילה". ואם כבר, הסבר מה יש לך נגד אזרחות פעילה. מדוע אתה כל כך מתנגד לאזרחים שאכפת להם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וודאי שאנחנו פוחדים שהטויוטה או המזדה תשרט, הרי כבר איבסן, שבכלל חי בנורווגיה, אמר משהו כמו "לעולם אל תסע במכוניתך החדשה בצאתך להלחם למען הצדק" (איבסן אמנם דיבר על מכנסיים, אבל העקרון ברור). בכל אופן - להיות חילוני זאת אכן אופציה פעילה, אבל להיות יהודי חילוני זה *לא* אוקסימורון, והמלחמה שלנו לא חייבת להיות (או עדיף לשנות את הסדר: חייבת לא להיות) בסגנון החרדי: לא נזרוק חיתולים צואים על הרבנים, לא נשרוף בתי כנסיות (לא ריקים, וודאי שלא על יושביהם), ואפילו לא ננסה לכפות עליהם את אמונותינו, שכן אם נעשה כך - כבר נכנענו, והפכנו להיות כמותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם טענת שאת מקום בית הכנסת בעולמו של החילוני תופס מוסד שנשרף זה לא מכבר, או שסתם היה נדמה לי? אני מקווה שתתנצל מחברי הפורום המכובדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שהתייחסותו הייתה יותר ליחסו של הצד השני אל המוסד המדובר - בית כנסת פוגע במוסר החילוני-אתאיסטי בדיוק כמו שבית זונות פוגע במוסר הדתי. למה? כי אני חושב שאמונה בדת היא דבר שגוי שפוגע במרקם החברתי ומביא בד"כ הרבה צער וסבל. דתיים, מן הסתם, חושבים אותו דבר על בתי בושת, שלי אישית כלל אינם מפריעים, גם אם לא יצא לי לנצל את שירותיו של אחד מהם עד כה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זונות רבות כבר העידו בעבר ששיעורם של הדתיים (לרבות החרדים) בין כלל הלקוחות שלהן עולה באופן משמעותי על שיעורם היחסי באוכלוסיה. מכאן שלפחות עבור חלק מהחרדים יש בנוכחותו של בית זונות משום פתרון ולאו דווקא בעיה בפני עצמה. בשריפת בתי כנסת מול שריפת בתי זונות באמת אין סימטריה ברורה, וזאת משום שעל מנת להכעיס חילונים ניתן לשרוף מבנים רבים ושונים (תחנות אוטובוס, לוחות מודעות, סניפים של מפלגות, והנה, גם בתי בושת) בעוד שקונטרה חילונית מתמקדת בבתי כנסת בעיקר מחוסר דמיון ו/או אלטרנטיבות ראויות. הרעיון של שריפת מקוואות, למשל, ראוי שייפסל בין השאר משום ש"המקווה בוער" נשמע יותר כמו נס משמיים מאשר כמו אקט של מחאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי שאני לא מחובר כל היום לאיל, כך שדובי כבר הבהיר במקומי את עיקר כוונתי, אבל בכל זאת עוד שני דברים: -האחד הוא שכיהודי חילוני (וכפי שכבר כתבתי, *אין* בטוי זה תרתי דסתרי), מספר הפעמים בהן ביקרתי בבתי כנסת עולה לאין שעור (למעשה, היחס שואף לאינסוף) על מספר ביקורי בבית הזונות. - השני הוא שכאדם, וכן, גם כיהודי, צריך הרעיון של שריפת בית על יושביו, ויהיה זה בית מגורים, בית תפילה או בית זונות (כן, בכפיפה אחת) לקומם להרתיח ולהביא לידי עצירה לצורך מחשבה (מעשה ידי עולים באש ואתם אומרים שירה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוח, אבל... להרבה אנשים בהרבה תקופות בהרבה מדינות היה נוח עד שהם גילו שישנה בשורה חדשה והיא איך לומר, לא מהווה משאת נפש להם לדרך חייהם. כשאני אתחתן, בעזרת השם ועוד כמה דברים קטנים שלא קשורים אליו, ארצה חתונה אשר מתאימה לדרכי.אך אבוי, אז אצא ממסגרת חיי הנוחים ואגלה שלא הכל מושלם- שנכפה עלי משהו, אכן כפייה, קוראים לזה. הייתי יכול להמשיך ולמנות למען האפקט עוד דוגמאות רבות וכבדות אף יותר, אך הובנה הנקודה. לרבים נוח להשלים עם המציאות ולמען המוסרת מבית אימא לוותר. מצד שני, אנשים רבים עוד סבורים שאריה דרעי זכאי.(ואני אמשיך להזכיר את הנקודה הזו עד שהמורשע המדובר יכנס לכלא). לא כולם מוכנים להשלים עם המציאות הזו לדעת שבכללי יש עוד הרבה לשפר. לדעת שיום אחד לא נוכל לשנות כלום, כי כל בחורינו הטובים נפלו וכו'. מלחמת אחים... לא נראה לי כרגע והלוואי שלא יבוא היום בו נצטרך להתעמת אחד עם השני, יש רבים שפחדם אינם נמצא בדברים הקטנים, כמו שכתבת, אלא בדרך חיים כוללת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי, החשיבה שלך לוקה בשיטחיות. ועוד יותר לצערי, היא לא מאפיינת רק אותך. מבחינתך מלחמות, מלחמות אחים, זכויות, אידיאולוגיות ועוד הרבה מילים כבדות הן העיקר, הן הדברים ה*חשובים* ואילו כל נושא הברביקיו, הבילויים, התרבות, החברים והחופשה לחו"ל באוגוסט אלו הדברים *הזניחים*. אני לא יודעת מה איתך, אבל חלק נכבד מהחיים שלי מורכב דווקא מדברים של חלק ב', הזניחים כביכול. יכול להיות שאני אדם זניח ויכול להיות שנולדתי לתוך מציאות נוחה ומפנקת שמנעה ממני את הצורך להלחם. אני לא מכחישה אף אחד מהשניים, אבל מה לעשות. זו אני. והאמת שאני מעדיפה להיות אחת מהאופציות שהזכרתי מאשר לוחמת חופש. נכון, אני אקום ואלחם אם משהו יפגע בחיי, (דוגמה קיצונית: יכריחו אותי ללבוש בגדים צנועים ולהתחתן עם אברך ישיבה). אין לי בעיה להודות בפה מלא בחוסר האידיאולוגיות שלי. הבעיה שהיא שאנשים כמוך עדיין לא עברו את השלב של להודות שאנשים שלא יזוזו אם לא יזיזו אותם. והם עסוקים בהשפרצת אידיאולוגיות ו/או בכיינות. אחרי הכל, מה את עשית למען זכויות ההומואים והלסביות (ד"א, הסיכוי שזוגות הומואים יוכרו כאן גבוה יותר מאשר בארה"ב)? נ.ב. ואי אפשר "להאמין" במדעים. זו סתירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם תדעי מתי לקום ולעמוד על שלך, לפני שיהיה מאוחר מידי. אם לעשות פראפרזה על אותה אמירה מפורסמת - ''כשאסרו בחוק על קיום יחסים הומוסקסואלים, לא אמרתי כלום, כי אני לא הומוסקסואל. כשאסרו מכירת חזיר, לא אמרתי כלום, כי אני צמחוני. כשחייבו נשים ללכת בלבוש צנוע, לא אמרתי כלום, כי אני גבר. עכשיו אני חי במדינת הלכה, אבל לא נשאר מי שיגן עלי...'' או משהו כזה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאמין לי, כשיכריחו גברים ללכת בלבוש צנוע, זה יעצבן אותי למרות שאני לא גבר :-) וברצינות: "מפריע" זה לא רק חדירה בוטה לתחום חיי האישיים, אלא גם ריסוק מהותי, אינטנסיבי ומקיף של הדברים (המועטים) שמנחים את צעדי ובהם אני מאמינה. כרגע, כשאני יכולה לאכול מה שבא לי, להאמין במה שבא לי, ללבוש מה שבא לי ולכתוב מה שבא לי, אני ממש לא רואה סיבה לקום ולצאת לרחובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני טוענת שכשתמצאי שיש סיבה לצאת לרחובות זה כבר יהיה מאוחר מדי. כשתגלי שההחלטה אם תוכלי להתגרש או לא (חו"ח, כמובן..) נתונה בידי רבנים שפוסקים עבורך כי אין לך עילה לעזוב את בעלך ולכן תשארי נשואה לו (והם יקבעו את זה עבורך גם אם נישאת ב"נישואים אזרחיים" בקפריסין!!)- אז תהיי יותר מידי עסוקה בבעיותיך האישיות מכדי לצאת לרחוב. וחוץ מזה: אם הכל כל כך טוב אז איך את מסבירה את התסיסה וחוסר שביעות הרצון בקרב מרבית האנשים החילוניים שחיים כאן? אולי את פשוט צריכה לשים לב יותר טוב למה שקורה סביבך??? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדי, השתלטות דת (או כל אידיאולוגיה "כוללנית" אחרת) על מקום מסוים לא מתחילה באיסור על מעשים הפוגעים בדת (עבודה בשבת, אכילת בשר במהלך הלנט, אכיפת צום הרמדאן, וכו') אלא בשלילת הלגיטימיות של כל טענה שאיננה זהה לזו של הממסד הדתי. מערערים את הדתות האחרות, תוקפים את החילונות (ההתקפות היהודיות על האפיקורסיות מזכירות מאד את ההתקפות הנוצריות כנגדן), טוענים שיש רק אמת אחת לגיטימית, משתלטים על מוקדי כוח - מוסדות שלטון, מוסדות חינוך - ומתחילים להנחיל את התפיסה הזו. כשהתפיסה כבר הונחלה, עוברים לשלב האכיפה. אחרי הכל, נכון, אנחנו פוגעים בחירויות הפרט, אבל אתה רוצה להיות יהודי\שיהיה צביון יהודי למדינה שלך, לא? והחילוני המבולבל, שבמשך שנים אמרו לו שצביון יהודי זה דבר חיובי ולא הצליחו להראות לו צביון יהודי שאיננו דתי (מפני שאין כזה), עונה "כן, אבל..." חלוש. וכשמגיעה העת לאכוף את החוקים השנואים עליו, הוא יגלה שהוא עומד לבדו. אדם בעל הכרה חילונית צריך להיאבק בכל נסיון של הכנסת דת למסגרת השלטונית או החברתית. אם לא יעשה זאת, בהנחה שלא תקרה פעולת נגד יוצאת דופן (כמו מלחמת אזרחים), הוא יקום יום אחד ויגלה שהוא חי במדינה דתית. ואז יהיה מאוחר מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, הם שוללים את הלגיטימיות של הטענות שלי אבל גם אני שוללת את הלגיטימיות של הטענות שלהם. מבחינתי אין דבר יותר מטופש מאלוהים ועל כן אני בזה לכל הדתות המונוטאיסטיות באשר הן (גם הדתות הפאגאניות לא נראות לי ממש אמינות, אבל לפחות המיתולוגיות שלהן מעניינות :-)) הבעיה היא שבמדינה בה אני חיה אחוז האנשים שמוכנים להצהיר בביטחון כזה שהם אתאיסטים, מועט ביותר. אחוז שוללי הדת כאורח חיים אמנם יותר גדול, אבל עדיין לא הרוב. לי אישית זה לא ממש מפריע שאנשים רוצים כאן צביון יהודי. זו מדינה דמוקרטית, ואם מה שמרגש אותם זה לבדוק אתרוגים, שיבושם להם. מצד שני, הדרך בה רוב החילוניים במצבי בוחרים, היא להתבכיין ולהדביק סטיקרים דביליים של "גיוס לכ-ו-ולם" (מיליטריזס עדיף מדת?). נמאס. רוצים לשנות משהו? תשנו. הדרך פתוחה. לכו,תפגינו, תחנכו, תילחמו, תאבקו. אבל לומר שאכפת לכם בפני אנשים כמוכם בלבד זו צביעות. וזה בהרבה יותר מעצבן אותי מהסחיטות הכספיות של ש"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי, אתה טוען שאין צביון יהודי שאיננו דתי. שאלה לי אליך כדי לרדת לסוף דעתך: לשיטתך, האם יוצרים אמריקנים כמו וודי אלן, פיליפ רות וסול בלו הם יהודים או לא? בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היצירה שלנם עושה שימוש במוטיבים יהודיים, והם שואבים מהתרבות היהודית שבה גדלו. האם בשל כך היצירה שלהם היא יצירה יהודית? אני בספק. אילו הייתה יהודית גרידא, היא לא הייתה מעניינת אנשים שאינם יהודים; היצירה שלהם היא אוניברסלית, והיא מתארת מצבים יהודיים באופן המדגיש את הפן האנושי שלהם. בעוד מאתיים שנים, אם תשמר היצירה שלהם, היא לא תשמר על ידי יהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי, אני כמעט מתנצל על דקדוקי העניות. שאלתי היתה לא אם יצירתם יהודית, אלא אם הם יהודים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי, אשמח לקבל ממך תשובה. האם לשיטתך היוצרים שמניתי הם יהודים? בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, סוף סוף אוכל לומר בעוז: מחזירים את ירושלים?! עוד מעט יחזירו גם את תל אביב! תצטרך לקבל את הטיעון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן לנסות ואני אוכיח שאני לא צריך לקבל שום דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבליל התגובות כנראה פספסת שזה היה בתגובה לפראפרזה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי זאת היטב, אבל אני לא מקבל את ההשוואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו כל תאוריות ''המדרון החלקלק'', אי אפשר לדעת מה באמת יקרה. ההשוואה היא לגיטימית, מאחר ולא לך ולא לו יש את הכלים לחזות את העתיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את חוזרת ומאשרת את מה שאני אומרת. החיים שלך טובים ומאושרים. יופי. חבל שמצוקות של חילוניים אחרים, שכן סובלים מכפיה דתית לא נוגעת לך לקצה הזרת. אני בטוחה שפוליטקאים חרדיים שנאבקים למען הגדלת קצבאות הילדים לא עושים את זה למען הרווח המיידי של משפחתם. אלה חושבים על הקהילה שלהם. מה דעתך לחשוב על הקהילה החילונית כעל הקהילה שלך? ועל בעיות של אחרים כעל בעיות שאולי יכולות להוות גם סיבה עבורך לצאת למאבק? הרי כאן מתחילה הבעיה שלנו. חילונים כמוך שעבורם הנהנתנות והדאגה לעצמי ולעצמי בלבד הופכת לאידיאולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל, אבל אני לא יכולה להכריח את עצמי להרגיש איכפתיות בזמן שאני לא. האם תוכלי להרחיב ולומר איזה חילוניים סובלים מהכפיה הדתית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סובלים מכפיה דתית: כל מי שרצה לנסוע בשבת בתחבורה ציבורית סבל מהכפיה הדתית. אם גם איתרע מזלו והוא נהרג בתאונת דרכים, הממסד הוא זה ששפך את דמו. כל מי שהגיע לחדר המיון ביום שישי ונאלץ לקבל תרופות מיותרות משום שבדיקות השוללות את בעייתו לא מתבצעות בשבת. אם גם נוצר סיבוך רפואי, על אחת כמה וכמה. כל כהן שניסה להינשא לגרושה. כל חייל שנהרג כשאולי, אם היו מגייסים את כולם, מישהו אחר היה נהרג (או לא). משפחותיהם של כל הנ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיסים על כל הטררם הדתי באשר הוא... והעובדה שהכלב התיאורטי שלי צריך חותמת כשרות על האוכל שלו. בכל זאת, גם לו יש סטנדרטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא מחייב את החברה המייצרת את הדוגלי שלך לשים הכשר. זה ענין שלהם, והם מחליטים בכמה הם רוצים למכור את המוצר. לא רוצה? קנה ממישהו אחר. זכותם, אם הם רוצים, להוסיף לעלות המוצר גם את עלות מכונית השרד של הסמנכ"ל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |