|
||||
|
||||
בתום /כל/ ארוחת ערב? ניסוי אכזרי: תקדיחי פעם בכוונה את התבשיל, ותחכי לראות מה הוא יגיד... |
|
||||
|
||||
את גם לא חייבת להקדיח. בשלי לו מ''מטעמי'' המטבח הפולני- כוסמת. (טעם וטקסטורה- דומה למדי לקש, אבל פחות עסיסי). |
|
||||
|
||||
מילא היית מנאצת את הג'לי הרוטט של הגפילטע, אבל כוסמת?! כוסמת זה טעים. |
|
||||
|
||||
זה טעים רק אם יש חצי לשון שלא יכול לטעום, כמו אצל עמיתנו אפופידס, ולועסים בצד של החצי הזה. |
|
||||
|
||||
מי שיש לו רק חצי לשון יכול לאכול לשון ברוטב חרדל |
|
||||
|
||||
אתה חומד לשו..לצון, נכון? |
|
||||
|
||||
מי שטוען שכוסמת טעמה כקש לא אכל כוסמת עשויה כהלכתה (או לא אכל קש) מימיו. |
|
||||
|
||||
גם טניה ידידתי ניסתה פעם לשכנע אותי שכוסמת זה טוב, ורק צריך לדעת איך לבשל, וכל זה. וטניה, זאת יש לדעת, היא גם כנרת, וגם ציירת, וגם בשלנית מהוללת, ובקיצור- בשאר רוח וברגש רב היא בישלה סיר כוסמת "עשויה כהלכתה"... ["כוסמת!" (או משהו דומה לכך) זה מה שסיננתי כשטעמתי את הקש העשוי כהלכה שלה. זה היה סופה של ידידות מופלאה...] |
|
||||
|
||||
איש איש וטעמו אימו (כמו שאמר אדיפוס). |
|
||||
|
||||
לפני שאני מעלה עלי את חמתו של מר לבשן, ''מה אומר ומה אדבר''. |
|
||||
|
||||
את המשפט האלמותי הזה אפשר למצוא בספר זוארץזו בליווי קריקטורה מתאימה בסגנון 69 |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בימי ילדותי הרחוקים היתה ברחוב בן יהודה מסעדה וינאית בשם ''צוקרמן'', ובה מטעמים מופלאים. אחד המטעמים היה ''קניש'' - מין משהו שנראה כמו לחמניה גדולה, אבל היה ממולא בכוסמת עם בצל מטוגן, תאווה לחיך. באותם זמנים חשבתי שכולם אוהבים כוסמת ממש כמוני. הבעלים התבגרו והמבשלת המופלאה שהתייחסו אליה בכבוד מלכים, שהיתה כנראה אמא שלהם או של אחד מהם, הזדקנה סופית אחרי שכבר היתה זקנה המון זמן. המסעדה נסגרה וכך קרה שהמקום היחיד שבו בישלו מכוסמת מאכל טעים וטוב, כבר לא קיים יותר. כך התבגרתי, חלפה התמימות, ולמדתי למה יצא לכוסמת שם נורא במחוזותינו. חבל. |
|
||||
|
||||
כנרת, ציירת ובשלנית מהוללת? אז מתי נשאר לה זמן לדאוג לפרנסה? (בטח אמא שלה מודאגת לא פחות ממני) |
|
||||
|
||||
ובהזדמנות חגיגית זו אחרי חמש עשרה שנה: כוסמת וכוסמין זה אותו הגידול עצמו, רק בשינוי צורה? |
|
||||
|
||||
לא, אלה צמחים שונים. כוסמת היא קאשע, כוסמין ממיני הדגן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תגובה 84257 |
|
||||
|
||||
למה לי? אני נהנת מהמשפט כל פעם מחדש, ובעיקר מהמבט המתכוון שלו... לומר את האמת הניסוי הזה כבר נעשה, שלא בכונה, אבל הוא ילד מפרגן מאד... |
|
||||
|
||||
אבל למה? הילד נהנה. ואפילו אם הוא לא מתכוון לזה, הוא עושה קצת נחת לאמא. זה לא שהוא תיכף יביא לה נכדים הוא בסה"כ מחמיא לה על האוכל. |
|
||||
|
||||
כי זה מנוגד לתקנות הילדים סעיף 7 ובעיקר סעיף קטן (ה): "לא יגיד הילד מילה טובה לאמו אלא אם מעורב בדבר שוחד בדמות צעצוע מבוקש או ביטול עונש קודם ... העובר על סעיף זה דינו חנוניות או ירידות עליו בחצר בית הספר או שניהם גם יחד". (דובי, לומד יותר מדי למבחן ב"משטר מדינת ישראל") |
|
||||
|
||||
אה, כן? אז אתה מתבקש לסור בדחיפות לספרייה הקרובה למקום מושבך המכילה את "דברי הכנסת" ולברר מה בדיוק קרה אז בתש"ם. (תגובה 84301 , תגובה 84357) |
|
||||
|
||||
כן, בהזדמנות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |