|
||||
|
||||
לגבי מק'דונלדס: לא. נעשקתי על-ידיהם כעובד שעל גבו ועל גב חבריו (כולם קטינים) הרוויחו זכייני המפלצת הזו את הערך העודף שהוא מקור עושרם. בוא ננסה להתמקד, דורון, השאלה שהפניתי אליך לא היתה מה היית עושה כבעל הסופרמרקט, אלא כאדם מוסרי שצריך להחליט החלטה מוסרית או להעביר שיפוט מוסרי על מצב נתון. השאלה אינה מציבה אותך גם לא בתור רה"מ או אחד מקובעי המדיניות, אלא, שוב, כאדם בעל שיפוט ערכי, והשאלה פשוטה מאוד: האם באותו הומלס שתיארתי, אשר גונב כדי להביא לחם לפיו (או לפי ילדיו) ידבק הפסול המוסרי שבתואר "גנב"? האם הוא גנב בעיניך, על כל המשמעויות הנלוות לכך? אשר להמשך דבריך - אינני אנרכיסט וגם לא קומוניסט, אבל אם נתקדם מעט בויכוח (אם תענה לי על השאלה הנ"ל), אראה לך גם כיצד הפלת מייקרוסופט, או ליתר דיוק, צמצום עושרה באופן דרסטי, יביא להקטנת מספר חסרי הבית בארה"ב. |
|
||||
|
||||
כדי להימנע מפיצול הויכוח אני לא אתייחס לעניין מקדונלדס ורק אציין שאינני רואה בהעסקת עובדים תמורת שכר מינימום עושק, אפילו אם המעסיק יכול להרשות לעצמו לשלם לעובדים יותר. במקרה של אותו חסר בית שגונב מזון. גניבה היא פעולה של לקיחת דבר מה מבעליו ללא הסכמתו. אדם שגונב באופן קבוע הוא גנב (אני חושב שמעטים מאוד יכולים לומר שמעולם לא גנבו דבר). בכל אופן אני לא חושב שיחוס מוסריות לאנשים הוא דבר בינארי. ישנם אנשים מוסריים יותר ומוסריים פחות. קשה לי להאמין שיש הרבה אנשים שהם מוסריים לחלוטין או בלתי מוסריים לחלוטין. אני לא מבין למה אתה מתכוון במילים ''הפסול המוסרי בתואר 'גנב'''. לא התואר הוא הדבר שפסול מוסרית אלא הפעולה. גניבה היא לא דבר מוסרי. המשקל המוסרי שאני מייחס לגניבה תלוי בנזק שנגרם לצד הסובל ולמידת הכורח (אדם שגונב מסטיק בזוקה בקיוסק מבצע פעולה פחות מוסרית מחסר בית שגונב סנדביץ למרות שהנזק שהוא גורם קטן בהרבה). בעל סופרמרקט שמפסיד מדי פעם כיכר לחם וקופסה של גבינה לא סובל סבל גדול ולכן הכתם המוסרי שידבק באותו גנב הוא קטן. לו היה אותו חסר בית גונב לחם מחסר בית אחר, אני חושב שתסכים איתי שהכתם המוסרי היה גדול יותר. אם אתה מקבל את הרעיון שמותר לפגוע באחרים בשביל שאני אמשיך לחיות, אז גם גניבת איברים היא פעולה מוסרית. |
|
||||
|
||||
לגבי מק'דונלדס: באמת לא כדאי לפצל את הויכוח ולפיכך אעיר גם אני רק בקצרה - לדעתי, העסקת עובד בשכר מינימום, כאשר הערך העודף שנעשה על גבו חסר כל פרופורציה ביחס לשכר-המינימום, היא עושק ושפלות לא רק מצד המעסיק-הנצלן אלא גם מצד הממשלה. אבל באמת נשמור את זה לפעם אחרת. ביחס לעיקר תגובתך, לדעתי ניתן לתמצת אותה בשני משפטים: הראשון הוא הגדרת מושגי ה"גניבה" וה"גנב" שלך (בשורה הרביעית לתגובתך) והשני הוא תשובתך לשאלה, שאם הבנתי אותך נכון, היא חיובית, שאכן אותו הומלס שחוזר וגונב ככר לחם מדי יום בכדי לא להתפגר - הוא גנב. גם אני לא חושב שמונחים ערכיים הם "בינאריים" מטבעם וכי יש דרגות ביניים לכל דבר, אבל השורה התחתונה נשארת, אצלך: האדם המדובר הוא גנב. תסכים איתי שלהיות גנב זו תכונה שלילית, ובוא לא נמדוד כרגע את מידת השליליות של ראובן מול זו של שמעון. האדם המדובר הוא טיפוס בעל תכונה שלילית, לשיטתך. ובכן, כאן בדיוק נעוץ ההבדל בינינו: לטעמי פעולת לקיחת ככר הלחם היא פעולה לגיטימית לחלוטין ולא דבק בה ולו אבק שליליות. זוהי פעולה מותרת בעשייה מכל הבחינות: חוקית, מוסרית, תרבותית ואנושית. לא זו בלבד שאין להעניש את הלוקח ולא לגנות אותו, אלא יש לשבח אותו שפעל פעולה חיובית במהותה (שים לב: במהותה, ולאו דווקא בתוצאותיה). אגב, אינני מקבל את הרעיון שמותר לפגוע באחרים למען הצלת חייך-שלך. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין משהו. לטענתך זה לא מוסרי לפגוע באחרים למען מטרה פרטית אפילו תהיה חשובה כמו הצלת חיים אבל אתה טוען שמותר לאדם שאין ידו משגת קניית מזון לקחת מאדם אחר מזון למחייתו ללא רשותו של האדם האחר (אני קורא לזה גניבה). האם בעיניך גניבת מזון מחנות אינה פגיעה בבעל החנות? אני מסכים שאם מדובר באדם אחד שגונב מדי פעם אז הנזק אינו משמעותי אבל הוא בהחלט קיים. אם תכפיל את הנזק הזה במספר משמעותי של חסרי בית שגונבים לחם לבני משפחתם הרעבים (כל אחד מסיבות שהן לגיטימיות מבחינתך) בעל החנות יפסיד סכום משמעותי. לפי תפיסתי גניבת היא פעולה שלילית במהותה. היא לפעמים כורח המציאות (אם אדם חייב לגנוב כדי לחיות) אבל אינני רואה בה פעולה חיובית. |
|
||||
|
||||
סבורני שאי-ההבנה נובעת מאבחנה חשובה שאני עושה ואולי לא חידדתי אותה מספיק: אינני מסכים או מקבל פגיעה בגופו של אדם, בחייו, גם לא לשם הצלת חייך-שלך. לעומת זאת אני מצדיק ואף משבח פגיעה ברכוש של אדם (יהא זה אתה או מישהו אחר) לצורך הצלת חיים, לא משנה של מי. זוהי בדיוק ההבחנה: ברכוש מותר לפגוע לצורך הצלת חיים, לא בחיים אחרים. אשר לעצם העניין - הייתי רוצה שנמקד את הויכוח: אינני עוסק בתוצאות, לעת עתה, כיון שזוהי שאלה נטולת משמעות, לרוב, ולפיכך אינני בוחן את התוצאה הסופית שעשויה להיגרם לבעל החנות. שים לב, אינני מתחמק אלא מבקש למקד את הויכוח ברמה התיאורטית - הדבר דומה לפציפיסט מתוך אידיאולוגיה, שאין שום טעם לשאול אותו את השאלה: "מה היה קורה אם כולם היו כמוך? מי היה מגן על המדינה?" סבורני שגם אני וגם אתה מבקשים לנהל ויכוח ברמה גבוהה מעט יותר מזו. השאלה טעונה מספיק בלא לשער תוצאות תיאורטיות: האם במעשה לקיחת ככר הלחם, בתנאים הידועים, ידבק פסול מוסרי או לא? האם זהו מעשה שלילי מעיקרו שיש להימנע מעשייתו? האם ניתן להציג את הדברים באורח כה פשטני ולענות על השאלה בכן או לא? |
|
||||
|
||||
עניין התוצאה בא רק על מנת להמחיש את העובדה שלבעל החנות אכן נגרם נזק. במעשה הגנבה יש פסול מוסרי. הוא מוצדק (אולי) בגלל הנסיבות, הוא עניין קטן (כל עוד מדובר בגניבות קטנות) והוא אפילו עשוי לעמוד באותו מבחן התוצאה שהזכרתי קודם אם החברה היא בריאה יחסית ויש בה מעט מאוד חסרי בית ורעבים. אבל הנסיבות המקילות אינן מבטלות את הפסול המוסרי. אני חושב שאותו גנב, אם הוא אדם מוסרי, יסבול מיסורי מצפון וימנע ככל האפשר מגניבות מהסוג הזה. |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי: זה בדיוק ההבדל בינינו ושסבורני שהגענו לשורה התחתונה של הויכוח - מעשה כזה, לטעמי, איננו גניבה. לטעמך מדובר בגניבה עם נסיבות מקילות. אני לא כל-כך מבין איך אתה חושב שאותו הומלס ימנע ככל האפשר מלקחת אוכל למחייתו (מה הוא יעשה? יאכל מוסריות בגרוש לארוחת צהריים?) אבל על כל פנים אני מקווה בכנות שלא תצטרך להתנסות בנסיון בו קיבתך תעמוד מול עקרונות המוסר שלך. אני מניח שאם, חלילה, זה יקרה, מה שישתנה יהיו דווקא העקרונות, כי הגמישות של קיבה רעבה די מוטלת בספק. |
|
||||
|
||||
אם אתה טוען שלקיחה ללא רשות של לחם מחנות אינה גניבה כאשר הלוקח הוא חסר בית רעב. עליך להסביר מדוע אינך רואה זאת כגנבה. או יותר טוב, להגדיר מהי גניבה בעיניך. אם אני אגיע למצב שאני חייב לגנוב כדי לחיות אני אעשה זאת בלי יותר מידי היסוסים וזו תהיה עבירה מוסרית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |