בתשובה להאייל הגולה, 27/07/02 18:14
די לתגובות הלא-עניניות! 81650
God eat God • בתשובה להאייל הגולה יום ב', 29/7/2002, 15:13
מדוע הרגשות ההומניסטיים של אדם ששפר עליו מזלו צריכים להיות נימוק נגדו? מדוע אי אפשר להתיחס לנימוקיו של אדם ללא ניתוח ההשתיכות החברתית / מוסרית שלו?
מאמרה המצויין מכיל טענות רבות שאם אינך מסכים עמן אתה מוזמן עליהן. *עליהן*, ולא על כותבן.
די לתגובות הלא-עניניות! 81707
האייל הגולה • בתשובה לGod eat God יום ב', 29/7/2002, 21:37
מוזר, לפני כשבוע הסבירו לי כאן בדיוק את ההיפך לגבי חשיבות זהות הכותב בעת ניתוח הטסקט.

הטענה המרכזית שלי לגבי המאמר היא פשוטה ביותר - הוא היה יכול באותה מידה להסתיים במסקנה הפוכה לחלוטין, שהלא אם ניתן להסביר 20 אחוז מההבדלים במנת המשכל על ידי השתייכות גזעית (ולגבי שולי ההתפלגות הרחוקים, אחוז גבוה בהרבה לפי השתייכות מינית), בוודאי שניתן להיעזר בכך בתכנון הקצאת משאבים ותכניות לימודים מיוחדות.

מעניינות במיוחד הפסקאות שבעיני הן למעשה לב המאמר, בהן מוצג הניגוד שבין הגישה הסביבתית לבין הגישה הגנטית. בפסקאות אלו אנו למדים ש 11/15 מההבדל במנת המשכל בין לבנים ושחורים לא ניתן להסבר סביבתי. הפסקא הבאה מביאה התייחסות כללית לסיכוני הריון, אך ניטרול של השפעת המעמד החברתי אמור לנטרל גם את השפעת הסיכונים הללו. בנוסף, הסביבה האינדיאנית היא למיטב ידיעתי מסוממת ואלכוהוליסטית במידה דומה לזו השחורה.

משפט נוסף מעניין - "מחקרים הראו כי ילדים למשפחות עניות השיגו עד 25 נקודות משכל נוספות כשנבחנו בשנית לאחר התערבות חינוכית" נשמע קצת כמו פרסומת לדיאטה - "משתמשים בגלולת הפלא שלנו הורידו עד 25 קילו". מה לגבי ילדים למשפחות עשירות? מה היה ממוצע השיפור?
די לתגובות הלא-עניניות! 81711
נגה אדמון • בתשובה להאייל הגולה יום ב', 29/7/2002, 22:09
שמחה להתייחס לטענות ענייניות.
1. 20% הנותרים (בהתייחס לפסקה האחרונה) הם מעמד חברתי וגזע, ולא גזע בלבד. המשפט כולו בא בסה"כ להמעיט מחשיבות הדיון בנושא, או לחילופין, להעלות תמיהה בנוגע לאובססיביות בה דנים חוקרי מדה"ח בנושא.
2. אכן, נטרול של SES מנטרל גם סיכוני הריון.
3. את הטיעון בנוגע לאינדיאנים אכן העליתי כטיעון התומך בגישה התורשתית. אם לא הבהרתי את עצמי היטב במאמר, סליחה.
4. נקודה יפה. המחקר המלא שביצע ג'נסן בדק ילדים בעלי IQ גבוה, ממוצע ונמוך, וגילה כי רק בעלי ה-IQ הנמוך הושפעו מהתערבות מטפחת (ולא בעלי ה-IQ הגבוה והממוצע), בעוד שבעלי IQ גבוה וממוצע הושפעו יותר מסביבה מדכאת מאשר בעלי ה-IQ הנמוך. ג'נסן השתמש בתוצאות המחקר כדי לבסס את טענתו בנוגע לפוטנציאל גנטי של כל פרט, ולראיה - המחקר מראה כי ילדים בעלי פוטנציאל גנטי שונה מגיבים אחרת לגירויים סביבתיים.

חוקרים מאוחרים יותר הסיקו מהמחקר את המסקנה ההפוכה - אם ילדים בעלי IQ נמוך מגיבים לסביבה מטפחת, הרי שזו היא הוכחה לכך שלסביבה השפעה מובהקת על ה-IQ, בעיקר השפעה שלילית (דהיינו, הילדים בעלי ה-IQ נמוך הם למעשה ילדים אינטליגנטים שלא קיבלו את הגירויים הסביבתיים הנכונים). חוסר ההשפעה היחסי על ילדים ממוצעים ומעלה יכול לנבוע משתי סיבות:
מגבלה טבעית (ניתן לשפר IQ רק עד לנקודה מסויימת, ורוב האנשים הם ממוצעים) - הקשורה לתורשה אך לא להבדלי תורשה בין קבוצות אלא בין פרטים;
בעיה של טיפוס בסטיות תקן - יותר קשה להתקדם כשנקודת ההתחלה היא גבוהה, במיוחד למי שממוקם בשתי סטיות התקן העליונות.
די לתגובות הלא-עניניות! 82080
האייל האלמוני • בתשובה להאייל הגולה יום ד', 31/7/2002, 15:41
או, זה כבר יותר טוב.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות