|
||||
|
||||
ה-sweat shops של העולם המערבי הם ה-call centers - מוקדי התמיכה הטלפונית ללקוחות. בחברות הגדולות מדובר באולמות בשטח של מגרש כדורגל המלאים בעמדות צפופות. כל מוקדן יושב בעמדתו מול מחשב עם אוזניות ומיקרופון, ומטפל בשיחות שהמערכת מעבירה אליו. על מנת שהמערכת האוטומטית תדע שמוקדן X נמצא בעמדתו ואפשר לנתב אליו שיחות, עליו לסמן זאת במחשב כשהוא מתיישב, וכשהוא קם או רוצה הפסקה, אפילו אם רק לחצי דקה, עליו לסמן זאת על מנת שלא יגיעו שיחות לעמדה כשהוא אינו זמין לענות עליהן. המשכורת של כל מוקדן כזה מבוססת פעמים רבות על סך הזמן שבו הוא ישב בפועל מול העמדה במצב המתנה לשיחה או בשיחה. אני לא יודע מה איתך, אבל אני לא מכיר עוד הרבה מקצועות שבהם בכל פעם שאתה הולך להשתין, אוכל איזה סנדוויץ' קטן או סתם עוצם עיניים לכמה שניות, הזמן הזה יורד לך ישר מהמשכורת. אם זה לא מספיק מקומם, יש להם עוד שיטות יצירתיות שמטרתן לדרבן את העובדים לעבוד יותר. לצורך זה יש בכל מקום שלטי ticker אלקטרוניים שמראים בכל רגע לעובדים (ולבוס) כמה שיחות מטופלות כרגע, מה זמן ההמתנה הממוצע, וכו', אבל למהדרין יש גם גונג גדול שפועם בקצב שעולה ביחס הפוך לזמן ההמתנה הממוצע במערכת. המשמעות היא שכשאין מספיק מוקדנים במצב פעיל והלקוחות ממתינים זמן רב יחסית על הקו, הגונג הזה דופק בטירוף ומשגע את כולם. העובדים שאינם זמינים באותו רגע ישר מקבלים מוטיבציה לחזור לעבוד מהר ככל האפשר פשוט כדי להרגיע קצת את הרעש הנורא הזה. כל זה קורה בארה"ב, לא בתאילנד או בסין. לא האמנתי לזה עד שראיתי בעצמי. |
|
||||
|
||||
גם ישראל לא טמנה ידה בצלחת. היתה לי חברה שעבדה כמוקדנית בשביל חברת "ביפר", וסיפרה סיפורי זוועה (אם כי אני מודה שזה היה לפני 5 או 6 שנים, אולי "ביפר" השתנו מאז). המשכורת לכל עובד חושבה לפי מיקומו לעומת הממוצע - דהיינו, החברה מחשבת את התפוקה הממוצעת (כמות שיחות נכנסות בשעה או במשמרת), ואז מי שממוקם מעל מקבל תוספת למשכורת, ולמי שממוקם מתחת, מורידים. בנוסף, הרי שעדיין לא הזכרנו את מרכזי שירות הלקוחות והטלמרקטינג האמריקאים הממוקמים בהודו, ונועדו לחסוך כסף על משכורות ושכירת שטח (גם לי כבר קרה שטלמרקטר בירך אותי ב"לילה טוב" בתום השיחה, למרות שאצלי השעה היתה 12 בצהריים). |
|
||||
|
||||
אחרי שעתיים- שלוש במשמרת, כששיחה רודפת שיחה, יש נטיה לשכוח מה השעה, איזה יום היום ואיך קוראים לך ואז קורה שתגיד 'בוקר טוב' בעשר בלילה ולהיפך, גם אם איזור הזמן שלך (גוש דן רבתי) ושל הלקוח (הנגב המזרחי, נניח) חופפים. ואז צריך להתנצל, האמינות שלך נפגמת, יש כאלה שגם מעירים הערות נבזיות ובאופן כללי, זה זמן טוב להגיד שמערכת המחשב בדיוק קרסה ושיתקשרו שוב אח''כ. |
|
||||
|
||||
זה מה שתמיד עניתי כשאיזה אידיוט בצד השני טרח להעיר ''אבל זה לא בוקר עכשיו...''. גם את זה מרבית האנשים לא הבינו, אבל אני, מה אכפת לי, אני הייתי מנומס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |