בתשובה להאייל הגולה, 23/07/02 17:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הסברת למה המשפחה חפה מפשע, האם סיוע ושיתוף פעולה עם הטרוריסט לא נחשבים? מדוע בכלל לא הסגירו את המחבל אלא נתנו לו מקלט בביתם? באשר לילדים, אני כהומאניסט בודאי לא שש על מותם, אבל בהחלט אפשר לתהות האם חלק מאותם ילדים לא היו מדגימים את "מעשה אבות סימן לבנים" והופכים למחבלים בעצמם. לכן השאלה כמה אנשים הצלנו מפיגועים בעוד 20 שנה בגלל מותם של הילדים - לגיטימית, עם כל הזעזוע שבדבר. גם המחבלים של היום היו פעם ילדים חפים מפשע. הם עברו כל ילדותם תהליך חינוכי איום שהכשיר אותם להיות מחבלים. האם ראית לפני כמה שבועות את תמונת התינוק שהולבש כשאהיד? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני, משיקולים אגוצנטריים של גועל נפש, לא נוטל חלק ברב-השיח כאן, אבל אעיר לך רק הערה קטנה אחת: בהנמקה המטופשת הזאת לרצח ילדים יכולים להשתמש גם אויבינו, כך שהטענות שלנו על דברים שלא ייעשו, על קוים אדומים שאסור לחצות ועל סייגים שבני תרבות שמים לעצמם לא תופסות. ילדים - יכולים לגדול להיות חיילים כובשים. נשים - טוב, מי תלדנה את כל הילדים העתידיים? זקנים - בייבי סיטרים שמאפשרים לנשים מהסעיף הקודם ללדת יותר כובשים עתידיים. אם זה מה שאתה רוצה לראות כאן - טבח הדדי וחסר כל מעצורים של כל הבא ליד, תמשיך להסביר כמה מוצדק זה להרוג תינוקות, רק אל תצרח געוואלד כשרוצחים את תינוקותיך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שלהצדיק הריגת תינוקות במה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים, זה מגוחך. בכל אופן, חשוב לשים לב שטבח ''חסר מעצורים של כל הבא ליד'' כבר יש כאן, באופן חד-צדדי כמובן, וככל שידם משגת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע. ובכל פעם שהפער הזה נסגר על ידינו אני מזועזע מחדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טבח למנה עיקרית, רק כשבבים. העיקר, טרנספר מסיבי. אנחנו החזקים משמע אנחנו הצודקים. זה ו 5,000 שנות היסטוריה. גם צודקים גם חזקים=טרנספר. עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו חזקים רק בעיני עצמנו. לו היינו חזקים באמת, היינו מוגנים מטרור רק בגלל ההרתעה ולא היינו נאלצים להשתמש באמצעים ממשיים כמו טרנספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כן, שרץ קטן, אני מכיר את הפילוסופיה הזאת. כל האנטישמים, כל הפוגרומיסטים, כל אלה שרצחו ואנסו ובזזו והשפילו את הסבים שלך ושלי היו צודקים. האינקביזיציה הספרדית היתה אחד המוסדות הצודקים ביותר שהעולם ראה אי פעם, ואין טעם להזכיר אפילו את מאות הצדיקים האחרים שהעולם ראה, מאטילה מלך ההונים דרך ג'יג'יס חאן ועד סטאלין ואידי אמין. מה שעשה את היטלר לא צודק הוא שארה''ב הצטרפה למלחמה, אלמלא כך הוא היה מחליף בסולם הערכים של שותפיך לדעה את האחות תרזה. אם האיראנים יחליטו פעם לטפטף עלינו איזו פצצת אטום או שתיים, אם סאדאם יטביע אותנו בגז עצבים, זה רק יוכיח את צידקת דרכם. שיט, ידעתי שיותר טוב לא להכנס לבור המדמנה של העץ הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני *לא* הצדקתי רצח ילדים. רק טענתי שעם כל הזעזוע המוסרי מהתהליך שהופך ילדים תמימים למחבלים חסרי מצפון, מותר לתהות אם חלק מאותם הילדים שמתו בפעולה היו הופכים למחבלים בעצמם. אני מקווה שעכשיו זה יותר ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, מה שמשאיר לפלסטינים לתהות אם חלק מהילדים הישראלים שנהרגים בפיגועים היו הופכים לחיילים במחסומים שמונעים מנשים הרות להגיע לבתי חולים וגורמים למות עוברים או סתם חיילים שיורים על ילדים כדורי גומי (בניגוד לפקודות) או כל דוגמה אחרת להתנהגות לא נאותה של חיילים. וואלה יופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת ''כדורי מתכת מצופים גומי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני עשיתי סיבוב, בלי משים, במכונת הכביסה של המילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשוואה לא מדויקת. מטרתם של חיילי צה"ל היא להגן על אזרחי המדינה (וביניהם ילדים), אם חיילים מתנהגים בצורה לא נאותה, יש להתלונן עליהם והם יתנו על כך את הדין (לפחות כך זה צריך להיות). פגיעה בחיילים היא לא לגיטימית (הגם שהיא פחות לא-מוסרית מאשר פגיעה באזרחים). לעומת זאת, פגיעה במחבלים (שמנסים לרצוח אזרחים) היא לגיטימית ואם אין אפשרות להעמיד אותם לדין מבלי לשלם בחיי אדם, זה מוסרי לבצע סיכול ממוקד. מתוך מאמרו של ארי שביט "דגל שחור" * : "אצל מקבלי ההחלטות הפלשתינאים של השנתיים האחרונות הרג אזרחים הוא יעד אסטרטגי ברור, אצל מקבל ההחלטות הישראלי של אמצע השבוע הזה הרג אזרחים הוא תופעת לוואי טקטית. בשעה שאצל הפלשתינאים הרג המוני של חפים מפשע נעשה בכוונת מכוון, אצל הצמרת הישראלית של סוף יולי 2002 הרג של חפים מפשע נובע מחוסר תשומת לב. בשעה שאצל הפלשתינאים רצח ילדים יהודים מתקבל בצהלות שמחה, אצל הממסד הישראלי של ימים אלה מותם של ילדים פלשתינאים מתקבל במלמולי מבוכה ובהתנצלות רפה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שלא הבאת גם את הפסקה הבאה מאותו מאמר *: "ואולם הפערים הללו קטנים למדי. הם מבטאים שחיקה בלתי נסבלת בפער המוסרי האיכותי בינינו לבינם - פער שבלעדיו אין סיכוי לנצח במלחמה הזאת, פער שבלעדיו גם אין טעם לנצח במלחמה הזאת." ואולי גם את זאת שאחריה: "ביסודו של דבר מלחמתה הנוכחית של ישראל היא מלחמה צודקת. זו מלחמתה של חברה חופשית קטנה על ערכיה, על אורחות חייה, על עצם קיומה. ואולם צדקתה של ישראל במלחמתה אינה מובנת מאליה ואינה בלתי מותנית. ההתניה היא שהמדינה היהודית תדע לשמור על צלמה גם בשעת לחימה קשה; שישראל לא תיתן לתהליך המלחמה בטרור להפוך אותה עצמה למדינת טרור; שהפיגועים הנפשעים הנעשים בנו לא יגרמו לנו לעשות פיגועים נפשעים באחרים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותב המאמר טוען שהפערים המוסריים ביננו לפלשתינים קטנים, משום התנגדותו לפעולה בעזה. אני, כאמור, טוען שהפעולה בעזה היתה מוסרית בראייה כוללת (ולכן ממילא לא היה טעם לצטט את הפסקה). אין טעם לחזור שוב על הטענה שהפעולה לא היתה פיגוע כפי שהכותב מכנה אותה. לזכותו יאמר שיש לו את היושרה כדי להודות בהבדלים בינה לבין הפיגועים הפלשתיניים (וזה הרעיון המרכזי בפסקה שצוטטה על ידי). עם זאת, ומבחינה מאד היפותטית, לא הייתי פוסל על הסף פעולות טרור אם כתוצאה מכך ינצלו יותר חפים מפשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשארי שביט קורא לישראל "מדינת טרור" וטוען שעל הפקודה התנוסס גדל שחור, אז אתה מצטט אותו, וכשאני אומר את זה (ובדיוק את אותו הדבר) אז "אני אומר שלבן הוא שחור"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כשאני מצטט מישהו, זה לא בהכרח אומר שאני מסכים איתו, אבל בדרך כלל כן. 2. במקרה זה, ציטטתי (חלקית) רק את הפסקה שמחזקת את דעתי על ההשוואה בין חיילי צה"ל למחבלים. העובדה שאינני מסכים עם הכתוב בשאר הפסקאות אינה רלוונטית (בעצם אולי כן, זה שהוא מתנגד לפעולה מעניק לו מעין גושפנקא מוסרית בעיני רוב הכותבים כאן, שמתנגדים לפעולה, ומחזקת את האפשרות שלי להשתמש בו כתנא דמסייע בסוגיה הספציפית הזאת). 3. גם אתה וגם מר שביט חוטאים לאמת בכך שאתם קוראים לפעולה בעזה טרור. הדגל השחור שהתנוסס על הפעולה הזאת הוא צח כשלג לעומת הדגל המתנוסס על מתן האפשרות למחבל להוציא לפועל את תכנוניו הזדוניים. 4. אם אי פעם תביע עמדה שאני מסכים איתה בויכוח אחר, לא תהיה לי בעיה לצטט אותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן, אבל ציטטת ממאמר שטען בדיוק את אותה טענה, לה קראת "לבן הוא שחור", מכאן שכל אמינותו של הכותב לא נחשבת (איך אפשר לסמוך על מי שטוען שלבן הוא שחור). 2. במקרה הזה הוצאת את דבריו מהקשרם. 3. א. כבר סיכמנו שהפעולה עונה להגדרה של טרור (הגדרה אותה קיבלת), ולכן הטענה שלך עכשיו (שאנחנו "חוטאים לאמת") פשוט לא ברורה. עדיין לא נתת הגדרה לטרור שלא תכלול את הפעולה הזו (וכן את הפיגועים הישראל). ב. דגל שחור הוא דגל שחור. 4. זכותך, כמובן, אבל ברגע שיחסתי לי אי אמינות (להבדיל מאי הסכמה אם דעותי), אין ערך לציטוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. א. לרוב, אינני נוהג לייחס תכונות (ובפרט תכונה חשובה כמו אמינות) לאנשים שאני מכיר באופן חטוף בלבד דרך הרשת, וגם הכרותי עם ארי שביט מסתכמת בקריאת מאמריו. ב. אם כבר לייחס תכונות, אז לדעות ולא לאנשים. טענתך כי הפעולה בעזה היא טרור - מקוממת ורחוקה מהמציאות כרחוק הקביעה "לבן הוא שחור" או "על-סגול הוא תת-אדום" (בהתחשב בדבריו של רון בן-יעקב). זוהי גם טענתו של שביט, אם כי הוא מביא הבדלים אחרים בין הפעולה בעזה לטרור הפלשתיני, המופיעים בפסקה שציטטתי. ג. לא הייתי קורא לזה "אי אמינות", אני מעדיף לכנות זאת "עיוורון מוסרי" או "פגם בחוש המוסרי" שאינם מאפשרים לראות את ההבדל בין טרור ל"טרור". 2. מאיזה הקשר? ואיך בדיוק? הנה הפסקה במלואה: "הפיגוע הזה עדיין שונה מאוד מעשרות הפיגועים הפלשתיניים שקדמו לו. בשעה שאצל מקבלי ההחלטות הפלשתינאים של השנתיים האחרונות הרג אזרחים הוא יעד אסטרטגי ברור, אצל מקבל ההחלטות הישראלי של אמצע השבוע הזה הרג אזרחים הוא תופעת לוואי טקטית. בשעה שאצל הפלשתינאים הרג המוני של חפים מפשע נעשה בכוונת מכוון, אצל הצמרת הישראלית של סוף יולי 2002 הרג של חפים מפשע נובע מחוסר תשומת לב. בשעה שאצל הפלשתינאים רצח ילדים יהודים מתקבל בצהלות שמחה, אצל הממסד הישראלי של ימים אלה מותם של ילדים פלשתינאים מתקבל במלמולי מבוכה ובהתנצלות רפה." לא הבאתי את השורה הראשונה בגלל המילה "פיגוע", אבל נראה לי שההקשר ברור בגלל המשפט "אצל מקבל ההחלטות הישראלי של אמצע השבוע הזה הרג אזרחים...". 3. א. I סיכמנו? לא בדיוק, על זה מתנהל הויכוח בסעיף 6 של הפתיל "אתה אידיוט?". מה שכן, סיכמנו על ההגדרה (של ewilde, למעט הסתייגות קטנה). II ב"חוטאים לאמת" הכוונה היא שאתם (וכל מי שחושב שהפעולה היא טרור) לא מדייקים, בלשון המעטה. הפעולה בעזה אינה טרור על פי ההגדרה המוסכמת. ראה גם 1.ב. ב. כן, אבל עדיף דגל שחור סתם מדגל שחור ספוג דם. 4. בנוסף למה שאמרתי בסעיף 1, שים לב שמדובר בויכוח אחר, בו דעתך יכולה להיות אמינה ביותר. עם זאת, אם ישראל תבצע פעולה נוספת שאתה תכנה טרור ואני לא ( מאד לא סביר לאור ההלקאה העצמית הציבורית אחרי הפעולה הזאת), אני מניח שלא אצטט אותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. א. עצם העובדה שאתה כותב בתגובה אלי, מראה שאתה מייחס לי תכונה (היכולת לקרוא), ככה שהמשפט הראשון שלך הוא בברור לא נכון (או, לכל הפחות, לא מדוייק). בעיקר, כשקוראים את תגובתך המקורית (תגובה 80489) "עוד הוסיף מר סמילי כי מלחמה היא שלום, עבדות היא חרות ובערות היא כוח", האם המשפט הזה לא מייחס לי תכונה כלשהי? והאם הוא לא מייחס לי תכונה מאד מסויימת? גם בתגובתך הנוכחית, אתה ממשיך באותו קו, "טענתך כי הפעולה בעזה היא טרור - מקוממת ורחוקה מהמציאות כרחוק הקביעה ...". ב. למה זה מתקשר? בנוסף, שים לב, הדיון ביננו הוא לא על דעות, אלא על עובדות (לבן ושחור הם עובדות). ג. אתה פשוט מתקשה להבין, אין באמירה שלי, ולו בזו של שביט שום קביעה מוסרית. יש כאן קביעה עובדתית. לכן, אין כאן עיוורון מוסרי. הדעה (שלי, של ארי שביט, ושל רבים אחרים) שטרור אינו מוסרי, היא דעה שאתה יכול לחלוק עליה, על העובדה שהמעשה היה מעשה טרור. 2. מר שביט כתב מאמר בו הוא מסביר למה מדובר במעשה טרור, כחלק מהמאמר, מתמודד מר שביט עם עמדות הפוכות (כביכול) משלו, ומסביר למה הם לא נכונות (או לא רלונטיות). אתה לקחת את העמדות ההפוכות, בי להביא את ההסתיגות של מר שביט מהן. יש מבין? 3. א. לאיזה חלק (למען השם) מההגדרה של טרור, לא עונה הפעולה הזו? ב. דגל שחור הוא דגל שחור. 4. אם כשאני כותב מלחמה, אני מתכוון לשלום (וכו'), אז איך יכולה להיות לי דעה אמינה בתחום כלשהו? שים לב, אם היית כותב "לדעתי אתה טועה", הדיון ביננו היה אחר לגמרי. אבל הטענה שלך היית "לדעתי אתה משקר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. א. I אני *מניח* שאתה יודע לקרוא, אני לא מייחס לך זאת. יתכן שאתה נעזר במכונה או אדם המקריאים לך את הטקסט, לי אין שום דרך לדעת. למען האמת, זה גם לא עסקי. II היכולת לקרוא היא לא בדיוק תכונה, אולי מיומנות או כשמה יכולת. III שוב, אני לא נוהג בד"כ לייחס תכונות לאנשים, בייחוד כשאני לא מכיר אותם. לא ייחסתי *לך* תכונה, אלא טענתי שה*דעה* שלך, שהפעולה בעזה היא טרור, היא זו שלה אני מייחס את חוסר האבחנה בין טרור ל"טרור" השקולה לביטוי "שחור הוא לבן" , "מלחמה היא שלום" וכו'. ב. (עוף טופיק) האם שחור ולבן הם אכן עובדות? איך תגדיר צבע, הרי יש אלפי גוונים שונים. ג. אני מקבל את ההסתייגות שלך, בעניין זה אולי עדיף להחליף את המילה 'מוסרי' ל'עובדתי'. 2. יש מבין, אין מסכים. למיטב הבנתי (וזה לא הרבה), מר שביט הביע במאמרו רעיונות רבים וביניהם: א. הפעולה בעזה היא טרור ב. הפעולה בעזה לא היתה מוסרית ג. יש הבדל בין הפעולה בעזה לטרור הפלשתיני חלק ג' שצוטט על-ידי, נועד (כך זה נראה בעיני) לסתור את טענתם של המדברים על "טרור דו צדדי" או אותה גברת בשינוי אדרת "להפסיק את האלימות משני הצדדים". קראתי שוב את המאמר ולא הבנתי איך בדיוק טענה ג' הפוכה לא' וב', כמו כן, התרשמתי שטענה זאת היא חלק מהרעיונות של שביט עצמו, האם אתה יכול להביא ציטוט התומך בדעה שהטענות בחלק ג' הן "לא נכונות (או לא רלונטיות)"? 3. א. בפעם המי יודע כמה, החלק של הכוונה. הפעולה בעזה כוונה רק נגד המחבל, ולולא היה נמצא שם, אף אחד לא היה חושב להפציץ את השכונה. ולהבדיל, המתאבדים המתפוצצים בשערינו *מתכוונים* לפגוע באזרחים, ואף בוחרים את יעדיהם בצורה שיביאו למקסימום נפגעים. 4. א. מה הקשר? אם אינך מסוגל לשחק ככדורגלן, האם זה מונע ממך להיות כדורסלן? הטענה שדעתך (בעניין טרור/לא טרור) על הפעולה היא שגויה כשם שהטענה "מלחמה היא שלום" שגויה, אינה מונעת מדעתך ב*סוגיה אחרת* להיות נכונה ביותר. לשון אחר, לא טענתי ש*אתה* ו*כל* דעותיך נגועים בעיוורון עובדתי (לא חוסר אמינות), אלא רק הדעה הספציפית הזאת. יהיה זה טפשי וחסר תכלית מצידי לקבוע א-פריורית שכל דעה שלך לוקה בעיוורון עובדתי וחוטאת לאמת מבלי לבדוק כל מקרה לגופו. ב. לא הייתי צריך לכתוב, זה מובן מאליו. ברגע שהבעתי אי הסכמה עם דעותיך זה כאילו אמרתי "אתה טועה" (או ליתר דיוק "דעתך מוטעית"). ג."הדיון ביננו היה אחר לגמרי" - למה הכוונה? הרי הטיעונים היו נשארים אותם טיעונים ד. הפרשנות "לדעתי אתה משקר" - מצוצה מן האצבע, מעולם לא אמרתי ולא התכוונתי לאמר זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. II ע"פ מילון ספיר יכולת=כוח,*כשרון לעשות* תכונה=מה שיש לאדם מבחינת צורתו או*כשרונו* או אופיו וכו'. אז תגיד בעצמך מה ההבדל. 2. מר שביט רצה לומר דבר אחד בעצם (תקרא שוב,זה פשוט) גם אם הביע כמה רעיונות וכתב עשרות משפטים- מדינת ישראל נמצאת בתהליך של התבהמות מוסרית,זהו מדרון חלקלק ואנו נעים בו מטה מטה,(הידיעה שהפלשתינאים כבר פגשו את התחתית לפנינו אולי מנחמת אותך,אך לא את שביט או סמילי). מה עשית? ציטוט סלקטיבי המנוגד לרוח המאמר,(כמו אחד שנופל מקומה 50 ובדרך עובר ליד קומה 12 וצועק לחברה שבינתיים לא רע). על ציטוט כזה,יש שיאמרו שזה גרוע משקר. 3.נניח שהחמאס יצהיר במסגרת הסכם כלשהו, שבכוונתו להמנע מפגיעה בילדים בפרט ואזרחים בכלל,אך יבקש להתנקש ברמטכ"ל, ויניח מכונית תופת עם טונה חומר נפץ ליד ביתו,ויהרגו 10 ילדים בגן הסמוך לביתו,האם תקבל זאת כנסיון חיסול ממוקד עם תופעות לוואי מצערות? (הם יצהירו שהם מצרים,ושהתכוונו רק לרמטכ"ל,אך רצו להיות בטוחים ולכן הטונה,ושמאז חיסול המהנדס אין להם מישהו שיודע לעשות חישובים מדויקים). 4"עוד הוסיף מר סמילי כי מלחמה היא שלום,עבדות היא חירות ובערות היא כוח".מאז שאורוול כתב זאת ב-1984 יודע כל בן תרבות כי מדובר בשפה שקרית ודמגוגית במכוון,שהמשתמש בה בוודאי אינו אמין ואף שקרן במודע. עכשיו אתה רוצה שמישהו יקח ברצינות את טענתך שהתכוונת בסה"כ לומר שטענתו הספציפית של סמילי *שגויה*. אז למה זרקת עליו פצצת סירחון במשקל של טונה? *האייל מועדת המעקב מתאמן בשיטת הסעיפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. זו נקודה מצויינת. ואם הם יגידו שבסך-הכל רצו להרוג את הרמטכ"ל? העניין הוא שחוות הדעת המוסרית שלנו על מעשי החמאס היא ממש לא רלוונטית. ואם הם יהרגו רק חיילים? או רק מתנחלים? ואם כל מעשי ההרג שלהם יהיו בהכשר הבד"צ של בית-הדין הבינלאומי בהאג? שכחנו שהשיפוט המוסרי של האויב הוא עניין ל: - אקדמאים, - מדינות צד-שלישי, - דיונים באייל, אבל לא מרכיב חשוב בקביעת התגובה שלנו כמדינה. אנחנו לא מהאו"ם, אותנו הורגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום שבו החמאס ימנע מפגיעה באוכלוסיה אזרחית, יבוא המשיח (מבלי להיכנס לויכוח הדתי, במילים אחרות היום הזה לא יבוא בקרוב). בעניין הסעיפים: זה אמצעי נוח כדי להגיב למספר טענות. במקום לכתוב "בתגובה לטענה כזאת וכזאת", פשוט מציינים את הסעיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. א. כבר הסברתי שלדעתי ההחלטה על הפעולה בעזה משקפת עלייה במדרון המוסר. העובדה שהמוסר הפלשתיני נמצא בתחתית, כלל לא מנחמת אותי. אני דואג לרמה המוסרית שלנו, לזאת של הפלשתינים ידאגו המילטריסטים שלהם. ב. I "ציטוט סלקטיבי המנוגד לרוח המאמר" - ציטטתי פסקה (כמעט) שלמה, אם הוא "מנוגד לרוח המאמר", אנא הפנה את השגותיך למר שביט. II מה זה בכלל "רוח המאמר"? הציטוט הובא בויכוח על סוגיית ההשוואה בין חיילי צה"ל למחבלים, איך הוא סותר את "רוח המאמר" בעניין זה? III באמת שאני לא מבין איך הציטוט יכול להיות גרוע משקר, מר שביט מביא דוגמאות להבדלים ביננו לפלשתינים- וזוהי אמת לאמיתה. 3. החמאס לא, אבל אם נניח הצבא המצרי יעשה זאת, במסגרת מלחמה, "אקבל" זאת (ותוך כדי כך אשלח F- 16 לסכר אסואן). 4. השימוש ברטוריקה אורווליאנית נועד להראות עד כמה *דעותיו* של סמילי חוטאות לאמת. כשם שאין הפעולה בעזה טרור, כך אין המלחמה שלום, העבדות אינה חירות וכו' . את ההיקש "סמילי הוא האח הגדול" עשית אתה, לא אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. לא פחות מאשר סכר אסואן? אתה מבין על מה אתה מדבר? כי אם כן, אתה לא יותר מוסרי מהנקלה שבמחבלי החמאס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדובר בשמי עשה עבודה טובה, אבל בכל זאת כמה נקודות. 1.א.III. הביטוי "מלחמה היא שלום" הוא שקר מובהק (להבדיל מהביטוי "מלחמה היא טובה", שהוא דעה, אולי מוטעית, אבל עדיין דעה). 2. מיד אחרי הפסקה כותב מר שביט ""ואולם הפערים הללו קטנים למדי. הם מבטאים שחיקה בלתי נסבלת בפער המוסרי האיכותי בינינו לבינם - פער שבלעדיו אין סיכוי לנצח במלחמה הזאת, פער שבלעדיו גם אין טעם לנצח במלחמה הזאת.", פירוש המלה "אולם" היא "אבל", ופירוש המלה "אבל" היא "מילה המשמשת להבעת הסתייגות, תיקון, ניגוד או התנגדות; אך, אולם, בכל אופן. למרות זאת.", פירוש המילה "הסתיגות" היא "אי-הסכמה מלאה או חלקית בנוגע למשהו." (ראה http://milon.morfix.co.il/default.asp) מכאן שמר שביט *לא מסכים* אם הנאמר בפסקה. 3.א. כאמור, בהגדרה של טרור אין כוונות. לכן החלק של הכוונה לא רלוונטי להבדל בין טרור ללא טרור, הוא אולי רלוונטי להבדל בין "טרור מוסרי לפי המילטריסטי" ל"טרור לא מוסרי לפי המילטריסטי", אבל זו כבר חלוקה אחרת (ובמאמר מוסגר, אני, כמובן, חושב ששניהם רעים). 4. שוב, אם הדיון הוא על דעות, חזור בך מהטענה שאני שקרן. שחור, לבן, מלחמה ושלום הם מושגים אוביקטיבים, ולא סוביקטיבים. טענתך הייתה שאני עיוור לאמת האובייקטיבית ולא לזאת הסובייקטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כותב ''העובדה שאני מסכים עם הכתוב בשאר הפסקאות אינה רלוונטית''... אם כך, הרגע הוכחתי שאתה מסכים עם הכתוב בשאר הפסקאות, כלומר אתה מתנגד בחריפות להטלת הפצצה. (אמנם השמטתי מהציטוט שתי אותיות קטנות, אבל זה פחות גרוע מלהשמיט פסקאות שלמות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין להביא רעיון אחד, אבל לא את כל הרעיונות, לבין להביא רעיון מסולף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"3. הדגל השחור שהתנוסס על הפעולה הזאת הוא צח כשלג לעומת הדגל המתנוסס על מתן האפשרות למחבל" אתה מוכן להסביר למה השוואה בתחום כזה צר? ז"א אם תרחיב את המבט אולי תגלה שצבעי הדגלים משתנים? ושמהשוואה רחבה יותר תוכל להפיק תועלת גדולה יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן להציע דימוי צבעוני ועשיר יותר, שישקף את את הטענה ש*הרבה* יותר מוסרי לפגוע במחבל (גם במחיר פגיעה בסביבתו) מאשר לשלם מחיר דמים נורא בפיגועים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא דיברתי אליך אלא לאותו אלמוני בעל המשוואה חוזק = צדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
why c'ant we mail you? you d'ont like us?
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |