|
||||
|
||||
מזה שעוד מישהו אוהב את הספר הזה. לגבי השפה הפרטית הקשה של הופמן- "מפתח" /חלקי/ להבנה הוא גישת הזן של "כאן ועכשיו"- התמקדות מחשבתית מקסימלית על מה שאתה עושה בכל רגע נתון (למשל: כשאתה נועל נעליים-הכנסת הרגל, סידור ה"לשון", מתיחת השרוכים, פרטי קשירת השרוך...); וכמובן, לדפים הריקים, או המקומות הריקים בדף יש משמעות לא פחותה משל האיזורים המודפסים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שפשוט לא מכירים והצילום על העטיפה הוא של קרטיה ברסון, שצילומים מדהימים הם כוס תה שלו. הנה לינק www.photology.com/bresson
|
|
||||
|
||||
אנשים לא מכירים אותו. [הייתי צריכה לומר "אני לא מצליחה להירגע מזה שעוד מישהו מכיר אותו!" :-)] ותודה על הלינק. |
|
||||
|
||||
בדקתי עכשיו בספר, וכתוב שהצילום הוא של אוגוסט סאנדר. |
|
||||
|
||||
אבל גם הצילומים שך קרטיה ברסון יפים, לא? |
|
||||
|
||||
ואני הולכת לחפש עכשיו בלינק שלך את סאנדר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |