בתשובה לתומר ליכטש, 13/07/02 20:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תומר, התבקשת "לתפוס אחריות" על המדור, והסכמת?! אז תפוס אחריות. וחלק מהאחריות היא להיות קשוב לתגובות הקוראים. קשב כזה אין פירושו ויתור על סטנדרטים וכניעה לאיזושהי תרבות רייטינג וכו'. כפי שהציעו כאן קוראים אחדים, יכולים אתה וחבריך לקבוצת "הדג" להשתתף יותר בדיונים ולהגיב על השירים מנקודת מבטכם. רצוי למשל שתצרף באתר "דג אנונימי?" הודעה שדיון בשיר X מתקיים באייל וקישורית שתוביל את קוראיכם לדיון זה (ממש כשם שבאייל מופיעה קישורית ל"דג" ובאמצעותה הגעתי לאתרכם). אתה יכול מלכתחילה להכין איזשהו קטע פרשני איכותי לשיר (ולצרפו לשיר או לשגרו כהודעה). קטע פרשני שכזה יכול לשמש לקוראי האייל כדגם שעל פיו אולי ייטיבו להתייחס לשירים המוצגים. בינתיים את רוב המעמסה הפרשנית נושא על כתפיו אחד מקוראי האייל בשם אור (ואיני יודע אם שמת לב, אבל עם הופעת שיר חדש מבקשים אחדים מהקוראים מאור שיגיב עליו. כלומר, יש כאן ביקוש לפרשנות השירה ולא רק ביקורת). וכאחראי על המדור אולי כדאי לך לשקול מדי פעם פרסום שיר מופת של משורר מפורסם, שיר נגיש, זאת גם אם אינו מופיע ב"דג" באותו חודש (כשם שיש באתרכם התייחסות למשוררים כאלה במדור "דד פואט סוסייטי"). אני בטוח שתוכל להעלות רעיונות נוספים ואף טובים מאלה כדי לקרב את השירה לצבור הקוראים. בהצלחה שמעון |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שלום שמעון, ראשית כל אני מודה לך על הצעת עניין הקישור היישר מן השיר בגליון הדג (יופיע כבר בגליון הבא), עניין המחייב את קידום הצגת השיר באייל ליום הופעת הגליון; אך אלו מכשולים טכניים בלבד. תודה. אגב: בגליונות קודמים הופיע קישור, אך באיחור מה; כאמור - הצעתך מתקבלת בברכה והיא תאומץ על חיק הדג כבר בגליון אוגוסט. שנית, לגבי התערבות "אנשי הדג" - אוכל לדבר בשם עצמי; לא בלבד שקצר זמני מלנהל דיונים אלו, אלא שאני מרגיש, בנוסף לכך, שאת דעתי האישית חרצתי על השיר כאשר פרסמתי אותו, ובטח ובטח כאשר קידמתי אותו לאייל. את דעתי הפרשנית על שיר זה או אחר אין בדעתי לקבוע, רוב הפעמים מדובר בשיר אחד או שניים של משורר/ת וקשה לומר דבר מה שברצוני לומר מתוך קורפוס קצר כלכך; במקרה של ענבל חרגתי מכך וניסתי לפרט מעט מן המעלות שמצאתי בשיר הזה בפני אחד הכותבים באייל. לגבי קידום שירים של משוררימתים או של "מוכרים יותר" בתוספת קטע פרשני - הדבר שכיח עד כדי כך שמיחזורו מאוס בעיני. אפשר למצוא זאת לעילא ולעילא בחוג לספרות באוני', כאשר הניתוחים הללו בד"כ מותירים אחריהם שביל של הרס ושיר אחד מת. הניתוח הדידקטי, הפסבדו-מדעי, לא בלבד שאינני רואה אותו בעין יפה, אלא אני מנסה (ר' הדג) להתרחק ממנו אל מחוזות אחרים, מוצלחים יותר בעיני. מה גם שפרסום שיר כנ"ל גובלת בהפרת זכויות יוצרים ובסכנת תביעה משפטית. פרשנות השירה וביקורת הרי הן היינו הך; כפי שכתבתי (ולא מתוך זלזול) - גישת הקוראים-כותבים באייל לשירים שהתפרסמו היא לרוב בגדר שיר=כותרת-מתגרה, וחבל. השיר הפך להיות טריגר לשיחה (הגולשת אל מחוזות גרפומנים) ואיבד מערכו השירי תוך "נפילתו" אל מחוזות לא-דיון שיריים. אני חושב שהצעת הייעול הגדולה והמתגרה ביותר שלי תהיה בקשת רצינות-יתר מן הכותבים, וסבלנות במידת הרצינות. הנטייה "להרוג את מה שאנחנו לא מבינים" מקבלת אט-אט לגיטימציה וגו'. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |