 |
צפיתי בראיון של רזי מול רוני קובן ב׳כאן 11׳. זה היה ראיון מתקן מהראיון הקודם ב-24i. רוני שואל את רזי למה בכלל הוא הלך להתראיין ׳שם׳, כרומז/שואל - למה הלכת להיכן שהוא לא המגרש שלך? כאן רזי מפתיע כמתקן עולם וטוען להגנתו שהוא הסכים לחצות קווים וזאת כי הוא רוצה להשפיע. רוצה להשפיע כי בפלטפורמות התקשורתיות שהוא היה בעברו עיתונאי/מגיש בהם, כלומר מגרשו הפרטי (הארץ, 13 וגל״צ) זה לא נחשב להשפיע, כי זה למעשה ל׳השפיע על המושפעים׳ - ״לשכנע את המשוכנעים״ והוא רוצה להתחיל להשפיע ולשכנע. רוני לקח את תפקיד הסנגור על הימין/המזרחי מול רזי המייצג לכאורה את השמאל האשכנזי - ״אלו״ שהמדינה ברחה להם לאחרונה. הראיון מתחיל בכך שרוני מיישר קו עם רזי, הזדהות אישית על אישיותו של רוטמן ובכך הוא פותח לרזי את הדרך לחוש בבטחון איתו ולהיפתח מולו בצורה מאוד כנה. הראיון הקודם לא עשה עימו חסד כי לדעתי ערוץ 24 לא יודעים פשוט איך להכין מרואיינים בפגישות מקדימות שאמורות לזהות את החולשות של המרואיין ולבנות איתם מערכת של יחסי אמון לצורכי ראיון טלוויזיוני מפתיע. ׳כאן 11׳ יודעים לעשות את העבודה ומכאן גם השינויים בין הראיונות.
״תהום יש בין הצדדים״, כך מבקש רזי בפתיח לסכם את עמדותיהם של המראיין ומרואיין. אמרה זאת די נפוצה בשנים האחרונות בקרב חלקים רבים בחברה הישראלית. וככל שמי מהצדדים באמת מאמין ב׳הצהרות מדף׳ אלו שנשמעות כמו סיום של פרק בדרמה כלשהי, לא מן הנמנע שהוא בעצם מבקש משא ומתן עם הצד השני שכן אם יש תהום , אז מדברים עם הצד של התהום על גשרים וקשרים וכו׳. מראיית מבט של באסטיונר, משהו כמו ׳נתחיל מהתהום ונגיע לעמק - עמק השווה׳. רזי מתעקש שוב שלא לגיטימי היה להרוג את ילדיו/נכדיו של הניה, רוני מבקש מרזי שאולי בכל זאת ינסה להבין את הסיטואציה של ה-07/10 ויגלה סימפטיה כלשהי להרג ילדיו/נכדיו של הנייה, או אז רזי נוזף ברוני שהוא ׳מנרמל את הבלתי נורמלי׳. בהמשך הוא טוען שאם הנייה היה שם, אז אולי היה ניתן לשקול כן להרוג גם את הילדים/הנכדים וזאת במסגרת אמרת ׳מכה קלה בכנף׳ הלגיטימית. הראיון כך מתגלגל שבו רוני נוזף כעת ברזי ושואל האם לאמר למראיינת שהשאלה שלה מטומטמת (לא היא מטומטמת, השאלה מטומטמת) זה לגיטימי. כן זה לגיטימי לדעתו של רזי. גם אם רוני יראיין את בן גביר זה יהיה לגיטימי, פרץ של לגטימיות זרחה מרזי אבל עם התנייה שרוני צריך למנוע מבן גביר במהלך הראיון להפיץ את הרעל שלו. בהמשך רזי מתרפק על זכרונותיו בגידול ילד טיפוחיו עמית סגל, אב רוחני, אבא אוהב שרק לאחרונה למען האמת הוא קצת כועס על בנו הסורר שהוא העז להשוות נהנתנות לשחיתות, אבל אבא לעולם לא שונא את ילדיו וקשה שלא להבחין איך רזי מתמוגג בראיון לנוכח המחשבה שעמיתוש שלו מקרקס את כולם שם על הפאנל ב-12. מקסים.
רזי ברקאי הוא לא אליטיסט, הוא גדל בדירת 2 וחצי חדרים בחולון ואין לו או לילדיו דרכון זר. הוא מודה בכנות אופיינית שהוא נהנה ממעמדו כעיתונאי, אבל הוא משדר אכזבה כשהוא גילה לצערו בסוף הקריירה המפוארת שהוא לא הצליח להשפיע כהוא זה. . רזי טוען שהימין שולט כבר 40 שנה ולכן כל טענות הקיפוח של הימין והמזרחיים הפסיקו לפני 40 שנה להיות רלוונטים ומכאן הוא פוסק שכל בכי או נהי או יללה או טענה כלשהי בנושא היא חוצפה ושקר מצד מי שטוען זאת וטענות אלו מופעלות על ידי ביבי ׳איש טלביה׳ שמפעיל את החיילים שלו ויש לו משימה אחת והיא להישאר בשלטון ורזי ושות׳ יפריעו לו להיות בשלטון. לסיכום : רזי ברקאי הוא בחור טוב ועיתונאי מעולה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות