 |
אנשים בישראל משתמשים במילים "כיבוש", "טיהור אתני", "הגליה", "רצח-עם" ואז כשמתווכחים איתם, כל ויכוח מתחיל מראש באיזשהו מטען מוסרי לכשעצמו - כשאני מתווכח עם מישהו על כך ש*לא* נעשה רצח-עם בעזה, העובדה שבכלל הביטוי הזה השתרבב לדיון - היא בעיה בפני עצמה.
מן הכלל אל הפרט: ההכרזה של טראמפ פנומנלית. ריאלית, אני מאוד סקפטי לצערי. אבל ההכרזה כשלעצמה פותחת צוהר להקשיב למנהיגי העולם, למסיתי העולם, ולצדקני ישראל למיניהם.
להזכירכם טראמפ נכנס למעמד הנשיאות שלו לפני פחות מחודש.
ישראל נלחמת במלחמה (הנוכחית. לא במלחמת הקיום העקרונית שלנו מול האויב הערבי למעלה מ-100 שנה) למעלה משנה. טראמפ מקבל מצב נתון ורואה את הפתרון הטוב ביותר מבחינתו.
הגירת אוכלוסיה בעקבות מלחמה זו תופעה טבעית. במזרח התיכון זה קורה כל יומיים. אף נשיא אמריקאי לא אמר לסורים, ללבנונים, לתימנים, לאפגנים, לעיראקים או לכוויתים או לכל עם אחר שעבר מלחמות בעשורים האחרונים: "עדיף לכם לעבור למקום אחר". הם פשוט עברו בלית ברירה. חצו גבולות ומדבריות ואתגרים בלתי אנושיים כדי להגיע לשלווה ונחלה. מיליוני פליטים ערבים מהמזרח התיכון נמצאים כיום ברחבי העולם.
מה העתיד של תושבי עזה? הסכם שלום עם ישראל ובו יתאפשר להם לחיות בשלווה כלכלית כי המעברים יהיו פתוחים וישראל לא תטיל מצור ימי? למה בעצם שישראל תפתח את המעברים? לא תפתח. יהיה להם נמל ושדה תעופה. איזור ללא כלכלה מתפקדת, ללא הנהגה דמוקרטית, ללא מסורת ליברלית, ללא בנות ברית (כפי שאנחנו רואים היטב מההיסטוריה שלהם פה - כולם זורקים אותם לכלבים) ושכל רודן ערבי משתמש בהם לרצונות שלו לכבוש את ישראל. זה חיים טובים?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש