|
||||
|
||||
אני חוזר וממליץ לקרוא את יגיל לוי בהארץ. הוספתי פה עוד מאמר. המאמר הראשון פחות אינפורמטיבי מן השני והוא בעיקר מאמר דעה. אבל הוא כותב במפורש את מה שרק ניתן היה להסיק מקודמו. השבט הלבן מיטהר מאחריותו הצבא המוסרי בעולם אתם עושים לעצמכם מלאכה קלה. א. כאשר חצי העם ואולי יותר תומך בגלוי בפשעי מלחמה, התופעה של פשעי מלחמה מלמטה בודאי קיימת. זוהי אכן בעייה שצה"ל לא עושה דבר כדי להלחם בהם. ב. הרמטכ"ל, עושה רושם, מודע היטב, להכרח שצה"ל יתפקד כגוף ממלכתי ולא כאוסף פלנגות ואספסוף של פורעים, אלא שקצרה ידו. אם ינקוט ביד קשה יותר, יהא זה בניגוד לרצון החיילים וכלבי המשטר יהפכו אותו לרמטכ"ל פוליטי ושעיר לעזאזל כמו היועמ"שית. ג. אני מניח שפועלת כאן תערובת של קונפורמיזם, חוסר רצון להצטייר כרמטכ"ל פוליטי וחשש מביטול הזמן שבעימות עם חדלי אישים כמו רגב, אמסלם, קארי, מאי גולן וגוטליב. ד. אבל כל זה כלל אינו הבעיה האמיתית. פשעי המלחמה החמורים אינם מתבצעים ע"י אוהדי הבנחמין וחיילים פורעי משמעת, אלא ע"י אחינו גיבורי התהילה מחה"א ומטה צה"ל עצמו. הסיבה לפשעים אלו אינה פאנאטיות דתית או יצר נקמה, אלא רצון לחסוך בנפגעים של צה"ל. ה. תחת המטרה הזו צה"ל מבצע מדיניות של הרס חסר אבחנה של מבנים ופגיעה במימדים חריגים באזרחים לא חמושים. ו. כמו כל גנב מצוי אנו מסתתרים מאחורי טענות של אכיפה סלקטיבית ביחס להחלטות ביה"ד הבינלאומי בהאג. בפועל, בראייה קצת פחות צדקנית ומתקרבנת, יש להודות כי לביה"ד הזה היו הצדקות לא רעות להוציא צווי מעצר נגד BB וגלנט. ז. הדילמה כאן אינה פשוטה ואינה של טובים מול רעים. הדילמה כאן היא מה היא מידת הפגיעה המותרת בבלתי מעורבים המוצדקת ע"י הרצון להימנע מנפגעים בצד שלך. |
|
||||
|
||||
בסך הכל אני מסכים הזעם שעורר ה 7 באוקטובר והשאיפה לנקמה מיד בעקבותיו מסבירים גם את זה וגם מדוע למרות תת התפקוד (בלשון המעטה) של בן גביר כשר הוא עדיין זוכה לתמיכה גבוהה בסקרים. אותם רגשות זעם ונקמה מסבירים לא רק את ההידרדרות המוסרית אלא גם הקוגניטיבית שלנו כאומה מאז הז'. |
|
||||
|
||||
אמנם אין התגובות ביוטיוב מעידות על הלך הרוח העממי, אבל עושה רושם שבישראל ׳ברה ברה למחבלים׳ משכנעות הרבה יותר את האומה מאז ה-7. |
|
||||
|
||||
אז לגבי ההתדרדרות - רביב דרוקר הצליח לשדר כתבה על הרעב בעזה. מסתבר שיש כזה. רק שלא מראים לנו אותו. |
|
||||
|
||||
אפשר להבין את הלכי הרוח בציבור כאשר מנהיגיו חזרו ואמרו את מה שענה לי המוכר בקיוסק כאשר שאלתי אותו אם זה כל מה שיש לו. |
|
||||
|
||||
מה הוא ענה? (המח כבר במצב צבירה ספוגי היום, מתנצל) |
|
||||
|
||||
אין בלתי מעורבים. |
|
||||
|
||||
דני אורבך ויגיל הנקין עונים (חלקית) ללוי: המתדולוגיה שלו להסיק על פשעי מלחמה לא תקפה. (אגב, שני איילים לשעבר!) |
|
||||
|
||||
(איילים היסטוריים!) |
|
||||
|
||||
(תעודת כבוד לאייל ששני איילים בדימוס הצליח להשתחל להארץ. תעודת עניות לאייל שהם עשו את זה בעזרת דמגוגיה כמו "... גם התבקשו להקפיד על נימוס מרבי כלפי תושבי רצועת עזה, לאחר שרצחו, אנסו ושרפו בחיים 1,200 מתושבי ישראל".) |
|
||||
|
||||
תעודת כבוד להארץ ששני האיילים האלה פרסמו בו. הם עולים בהרבה על הרוב המוחלט של כתבני העיתון הזה. |
|
||||
|
||||
א. אכן יש משהו בדבריך. אלא שבימים אלו בהם עיתון הארץ הוא אמצעי התקשורת האופוזיציוני באופן מוצהר היחיד שקיים, הייתי נזהר מלידות בו אבנים. יש חשיבות בהמשך קיומם של עיתונאים הדוגלים בחשיפת האמת ולא באיזון. ב. לזכותם של אורבך והנקין יאמר שלצד הדמגוגיה, כפי שציינת, יש להם גם טיעונים של ממש. הטיעון המרכזי שלהם הוא שיגיל לוי בונה בניין גדול מדי על פרמטר אחד (יחס העברת הסיכון). אם היה זה הטיעון היחיד של לוי, הם היו אפילו צודקים. ג. לזכותם של אורבך והנקין ןגם ב"ד ימיני ב-ynet, יאמר, שהם הבינו שטענותיו של יגיל לוי ראויות להתיחסות ותשובה. ד. לזכותם של אורבך והנקין יאמר שהם עזרו לי לפחות, להבין את הבעיה בצורה טובה יותר. בפרט עולה במחשבה הקביעה הידועה של קלאוזביץ כי המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים. ה. קביעה ידועה אחרת אומרת שבע"ח בעלי שני ראשים, מתקשים להתקיים בטבע. אם יש בכלל הצדקה לפעולה המדממת של צה"ל ברצועה, דומה שהמדיניות הדו-ראשית של ממשלת ישראל, תתקשה לספק אותה. |
|
||||
|
||||
"... לצד הדמגוגיה, כפי שציינת, יש להם גם טיעונים של ממש...״ כן, מה שהופך את הדמגוגיה לפחות מוצדקת לדעתי. |
|
||||
|
||||
דרך אגב, מישהו יודע מה הקשר בין פאלוג'ה לתלמוד הבבלי? |
|
||||
|
||||
לא יודע, אבל האיזור הגיאוגרפי נשמע ממש קרוב, לא? |
|
||||
|
||||
לא אתן רמזים, כי זה לא קשה. |
|
||||
|
||||
והזכרנו את זה לפני קצת פחות מעשר שנים. |
|
||||
|
||||
פומבדיתא אבל הייתי צריך להסתכל בויקיפידיה בשביל זה |
|
||||
|
||||
נכון. גם אני ראיתי את זה שם. פאלוג'ה המודרנית היא פומבדיתא מימי גלות בבל, שביחד עם סורא נודעה בישיבות המפורסמות שבהן נכתב התלמוד הבבלי. |
|
||||
|
||||
טוב, זאת ממש הרמה להנחתה בשבילי, אז יאללה (אזהרת פעח"ב חמורה). |
|
||||
|
||||
כתבת יפה! שלושה איילים ב'הארץ' בשבוע אחד - יש מצב שזה שיא עולמי. |
|
||||
|
||||
אוי ויי זמיר. |
|
||||
|
||||
רק להבהרה - הייתי כותב אותו דבר גם אם זה היה בויינט או כל ערוץ חדשות ראשי אחר. |
|
||||
|
||||
נבוא לקראתך בטיעונים לעונש. בכל זאת, אתה לא עם ׳הארץ׳ להכעיס. |
|
||||
|
||||
הפרמטר שלי להידד היה הכבוד של האיילים בערוץ תקשורת ראשי. לו הפרמטר היה פוליטי - כמו שניכר שהנחת בתגובתך - היה צריך להוסיף להם כסף וכח, וכאלה כידוע לא קיבלו הכותבים המכובדים. טוב, יש להם לאן לשאוף. |
|
||||
|
||||
הנחתך לעניין הנחתי אינה מונחת נכונה ובטעות יסודה. מה עניין שמיטה להר סיני? מה עניין עיתון ׳הארץ׳ לרצף הפוליטי הישראלי? תרשה לי להניח שלא הנחת נכון, שכן עיתון ׳הארץ׳ הוא לא עיתון פוליטי, וכל טענה הקושרת קשר בינו לבין השמאל היא טענה שוות ערך לעוד מאמר מערכת מתיש על ביבי. עיתון ׳הארץ׳ הוא עיתון שחי על מהות הפרובוקציה החברתית ובוודאי שלא הפוליטית. ׳הארץ׳ לא מייצג את השמאל, וגם אם יצהירו זאת בכל עמוד, הרי שזאת הצהרת שווא. ׳הארץ׳ הוא פרובוקטור שמאז ׳חדשות׳ הלך לעולמו הוא מנסה להיכנס לנעליו ללא הצלחה. מה שכן, יש להודות כי האיורים של בידרמן הם פוליטיים עם נטייה לשמאל. |
|
||||
|
||||
זה דווקא מעניין. יש לי הרבה תלונות על עיתון הארץ, רמת הכותבים והכתבות, וכן הלאה. ולא שמתי לב שפרובוקציה היא אחד מעמודי התווך שלו. ז"א - גדעון לוי הוא פרובוקטור מעצבן גם בעיני, אבל אני כבר שנים לא קורא אותו והוא לא נראה לי מייצג. אם כבר - רוב הכתבים לא מספיק מעניינים או מפתיעים כדי להיחשב פרובוקטורים. אני אפילו אסכים שהוא לא מייצג את השמאל (יש דבר כזה עדיין? לא מספיק כדי לפרנס עיתון נראה לי). |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש שם הרבה כותבים בזכות ולא בחסד, אבל כתיבתם והמסר העולה מכתיבה זו, מנסה לרצות בסופו של דף את רוח העורך ואת הצוותים שאיתו. הם מאוד ערים לתגובות ורואים בהם מעין ברומטר לאווירה הכללית. ומכאן שכל כתיבה היא מעין הצהרת נאמנות שאינה יכולה שלא להפתיע למעט הפרובוקציה מאחורי הכותרת או כותרת המשנה. לא מן הנמנע שיש חלק בהם שכותבים בין השורות וכותרת הקליקבייט מיועדת רק כדי לרצות את ההמונים ואת העורכים. לי לפחות קשה להשתחרר מאווירת הפרובוקציה העיתונאית השולטת המבקשת מכולם לאחד שורות גם אם הם כותבים בין השורות. |
|
||||
|
||||
לדוגמא : ׳לג׳ו ביידן נשבר הזין, זה הכל. פעם אחת גם לו מותר׳ . זה לא ׳הארץ׳. זה ׳חדשות׳ או ליתר דיוק ׳כל העיר׳ הירושלמי. טוב נו, שיהיה. העיקר שיהיה ברווז צלוי בכשרות בית יוסף לשבת. |
|
||||
|
||||
הכתבה הזו דוקא מתארת היטב את תחושתי הפנימית בענין. וטוב שמישהו - מהכתבים המצטיינים של בארץ - כותב אותה. |
|
||||
|
||||
ועדיין 1ֿ זה גם מחזק את טענתי שהגרסה האינטרנטית של ׳הארץ׳, היא הגירסא הסחבקית, הגלובלית, המשוחררת והצעירה שמייצגת את האלטר אגו של שוקן בדמות העיר/חדשות ז״ל ואילו הגרסא המודפסת היא הגרסא הארצית והמאופקת והשמרנית. ולכן אפשר לרקוד על כמה קהלים. החטייארים ישארו עם המודפסת והצעירים יגלשו באינטרנט. 1 בהנחה שהיום - 2024 - הגרסא המודפסת שונה מגרסת האינטרנט. "הארץ" שלנו – "הארץ" שלהם - https://www.the7eye.org.il/69739 |
|
||||
|
||||
המדור של אלון עידן מופיע במוסף המודפס. |
|
||||
|
||||
אם כך, טעיתי. |
|
||||
|
||||
כתבה יפה ואני די מסכים, אבל אני לא מסכים כללית על הצטיינותו של עידן. לפעמים מצליח לו, בדרך כלל לא: השטאנץ שלו הוא לקחת איזה ביטוי פופולרי בתקשורת, ואז לבנות עליו תילי תילים לא משכנעים של איך הביטוי הזה מוכיח כמה שכולם עלובים, ורק הוא מעל כל זה. וכמעט תמיד הוא גומר את המאמר בזה שהוא משתמש בעצמו באותו ביטוי, וזו בדיחה בסדר להשתמש בה פעם בשנה, אבל בשלושה מארבעה טורים זה כבר מכני מדי. דוגמה |
|
||||
|
||||
א. אני מסכים שהסיומת שלו היא החלק החלש ומכני יותר. ב. אני אוהב דוקא את הכתבות הפחות פוליטיות שלו, ואת זה שהוא מפרק את השפה ושם דגש על משהו לשוני ומגיע מזה לנקודת מבט לא טריויאלית. אני בכלל לא קראתי או הרגשתי את ענין ה'כולם עלובים והוא מעל זה'. |
|
||||
|
||||
ניסחת בול את מה שאני לא סובל בכתיבה של אלון עידן. |
|
||||
|
||||
כשרוצים לראות מהי האידאולוגיה של עיתון, עמוד המאמרים הוא אחד המקומות האחרונים שבו צריכים להסתכל. צריכים לראות קודם את עמודי החדשות. אפשר לראות ספקטרום ברור של, לדוגמה, מקור ראשון וישראל היום בימין, מעריב ו־ynet במרכז והארץ בשמאל. ר’ גם סקירת עיתונות (שערי עיתונים בכל יום וסקירת עיתונות שבועית) באתר העין השביעית. |
|
||||
|
||||
ע.שוקן הוא הפרובוקטור הגדול מכולם. אני אפילו מזהה את הגירסא האינטרנטית של הארץ ואת הגרסא האנגלית כניסיון להשחיל את ׳חדשות׳ - אותו הוא טיפח ואליו הוא מתגעגע עד עצם היום הזה - אל תוך הסוס שלא יוחלף לעולם- ל ‘הארץ׳. מאמרי המערכת, הדעה השלטת ברוב המאמרים הן של המערכת והן של דעות האחרים, כותרות הקליקבייט, האובססיה לתמונות נתניהו שמופיעות בכל יום, האווירה המלחמתית-מתגוננת שאין אפשרות לטעות בה, הן לא שייכות לאדיאולגיות הפוליטיות, אלא בעיקר לחברתיות המתלהמות עד כדי מלחמת חורמה. אז אמנם גרסת העיתון מזכירה שמאל ישן, אבל זה רק בתלבושת הישנה, מבפנים הכל פרובוקציה. אם כבר, זאת החלוקה הנכונה בהנתן ההנחה שאין לשמאל עיתון ראוי משל עצמו מפאת גודלו. אם כן זאת החלוקה : ידיעות זה מרכז עם נטיות מובהקות לשמאל מעריב מרכז עם נטיות ימינה ישראל היום ומקור ראשון ימין רך עם נטיות למרכז. הארץ כדוגמת המודיע - פרובוקציה חברתית חילונית מתקדמת מול פרובוקציה דתית פרמיטיבית. |
|
||||
|
||||
תודה. פסגת האיזכורים של האייל ב"הארץ" היא ללא ספק הכתבה על התרגום של ירדן וטל ל"גדל, אשר, באך". הסתקרנתי לראות כמה איזכורים נוספים לאייל יש ב"הארץ", וע"פ גוגל מסתבר ש... לא הרבה בכלל. מצאתי רק שישה, מתוכם, להפתעתי, שניים נוגעים למאמרים שלי (צ'יקי מזכיר מכתב של אפרים סנה, מתוך המאמר על הגרפולוגיה, ובן שלו מזכיר את המאמר על הפנדר רודס). לא מצאתי בגוגל את המאמר של תום שגב שקישר ל"הצביעו היטלר". מהסיפורים של זקני האייל, האיזכור הזה היה משמעותי בפרסום של האתר (אני הצטרפתי לעדר כמה חודשים לאחר מכן, אאז"נ). |
|
||||
|
||||
ילד יהודי פולני. |
|
||||
|
||||
קראתי בינתיים רק את המשפט הראשון. "שהיה מבחירי מדעני המדינה"? |
|
||||
|
||||
ועכשיו קראתי הכל. יפה, מרשים ונוגע ללב, ואפילו מזכיר לי קצת קשיים שהיו לי (בלי להשוות) עם מורים ביסודי כששאלתי מדי פעם משהו, כשהתשובה המקובלת היתה ''זה לא בחומר''. |
|
||||
|
||||
תודה גם לך. לתהייתך הראשונה: (א) אני אייתתי "מבכירי", אבל העורך המהולל בני צ. מצא לנכון לשנות (ולהכניס עוד כמה שינויים שהיו לא לטעמי). (ב) גם "מבחירי" זה תקין, במובן של "מבין המשובחים"; ראה למשל את נימוקי השופטים שהעניקו פרס ישראל ליעקב דורצ'ין, "מבחירי הפסלים הישראלים". |
|
||||
|
||||
אבן שושן תומך בזה, כך שאני מתנצל בפני ב. צ. |
|
||||
|
||||
ברכות, מעניין מאוד. |
|
||||
|
||||
תודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |