בתשובה לשוקי שמאל, 28/11/24 20:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמריקאים לא היססו להשתמש בהירושימה וכשהיה בסיס להרתעה השמידו את נגסאקי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי אותך. האמריקאים השתמשו בנשק הגרעיני בעיצומה של מלחמה וללא התרעה, כך שהרתעה לא היתה כאן. טרומן וג'ורג' מרשל החליטו להשתמש בפצצות האטום לאחר שצבא ארה"ב העריך שכיבוש יפן יעלה במיליון נפגעים אמריקנים. הפצצה על נגאסקי הוטלה לאחר שנודע למודיעין האמריקני, כי היפאנים לא מתכוונים להיכנע לאחר הירושימה. 3 אנשי הצבא במועצה הקיסרית בת 6 השרים, הכשילו את ההצעה להיכנע שהגישו האזרחים. למזלם של אמריקנים ויפאנים רבים, לאחר נגאסקי, הקיסר עצמו הטיל את קולו המכריע לטובת הכניעה. בנאום הרדיו הראשון בהיסטוריה של קיסר יפאני לעמו הוא הצדיק את הכניעה בטיעון "אם נמשיך להילחם, לא רק שהדבר יביא לקריסתה והכחדתה של האומה היפנית, אלא גם יוביל להכחדה מלאה של הציוויליזציה האנושית." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי על ההחלטה לא להכנע אחרי הירושימה, תודה על ההארה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שהצליחו להגיע להחלטה כל כך מהר ולתקשר אותה. כמדומני שההפרש היה 3 ימים בלבד, וכאמור לא היתה שום התרעה לפצצה הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כך. עמדת שר המלחמה אונאמי ואנשי הצבא נקבעה חודשים לפני הירושימה. אונאמי הודיע למועצה שאפסו הסיכויים לניצחון. טענתם היתה שהמשך הלחימה יביא ליפן תנאי כניעה משופרים. אם מדברים על הליוצנטריות, רוב הדיונים היו בשאלה אם האמריקנים יסכימו להשאיר את הקיסר על מכונו. החוגים האזרחיים ניסו במשך חודשים להניע מהלך של כניעה אלא שבאוילותם שלחו את הנסיך טאנאקה להניע את המהלך במוסקבה. כך בן משפחת הקיסר גם הורחק מטוקיו וגם אפשר לסטלין לשבש את המהלך (הם אפילו לא הודיעו לאמריקאים על הגישושים היפניים). הרוסים ניצלו את הזמן כדי להעביר כוחות למזרח, להכריז מלחמה על יפן ולהשתלט על שטחים חשובים (קוריאה, מנצ'וריה וסחלין). הקיסר הירוהיטו שהיה אישיות אנמית לגמרי, העדיף, בהתאם למסורת, להניח לשרי המועצה שלו להחליט ללא התערבותו. הדבר היחיד שקרה בין 6 ל-9 באוגוסט, הוא ששומר החותם הקיסרי ויועצו הקרוב של הקיסר, קואיצ'י קידו ("השען"), שכנע את הקיסר להפעיל את זכותו להכריע בין אנשי הצבא לאזרחים + שר הימיה. בהמשך משמר הארמון עוד היה צריך להדוף הסתערות של קצינים צעירים שניסו ל"הציל" את הקיסר וקידו הצליח לשכנע את הקיסר לדבר בפעם הראשונה לבני עמו דרך הרדיו ולהודיע להם שעליהם לקבל את מה שלא ניתן לקבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהערת אגב אני רוצה להודות לך על המידע ההיסטורי שאתה מחדש עבורי לא פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרתק. גם עונה לתהייה שלי וגם פורש תמונה שלא הכרתי כלל וכלל. מהזוית היותר מוכרת לי - הטכנולוגית - עולה התהייה אם האמריקאים היו מוותרים בקלות על ניסוי המנגנון האטומי השני שלהם. (כידוע - ''הילד הקטן'' של הירושימה היה מנגנון פשוט של הגעה למסה קריטית על ידי הדיפה של שני גושי אורניום זה מול זה, בעוד ''האיש השמן'' של נגאסקי היה השיטה המסובכת יותר של פיצוץ כדורי פנימה שדוחס כדור פלוטוניום ודורש סימטריה ותזמון מדויקים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל את הניסוי אפשר היה לערוך במקום קצת פחות מיושב מאשר נגאסקי. איי ביקיני, למשל. אגב, האם פצצת אטום שמתפוצצת סמוך לחוף יכולה לגרום לצונאמי של ממש? אם רוב הקרינה נבלעת במים (כמו בכור גרעיני אבל אני לא בטוח שהנויטרונים של פצצה איטיים כמו בביקוע מבוקר) אולי זה פותר חלקית את הבעיה של הנזק לטווח ארוך, אם כי בטח יהיה מחסור מסויים בדגים לאכילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהקרינה מחממת את המים שמן הסתם מתחממים מאד ומתפשטים ולכן התוצאה לי פחות אנרגטית מפיצוץ ביבשה או באויר. יש שלל תיעודים ביוטיוב לניסויים הרלוונטיים. לגבי צונאמי - אני לא יודע, אבל להבנתי האפיון של צונאמי שונה והאנרגיה הכוללת שלו גדולה הרבה יותר משל פצצה גרעינית. קצת כמו שפיצוץ גרעיני באטמוספירה לא גורם הוריקן למרות שהוא יוצר גל הלם לא זניח בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. זה לא היה המצב. לאחר הירושימה, טרומן הורה לגרובס, מנהל פרוייקט מנהטן, להטיל כל פצצה שיש לו על יפן ללא צורך בכל אישור נוסף. רק אחרי נגסקי, מרשל ביטל את הפקודה הזו. ממילא לא היו יותר פצצות והיה לוקח שבועות, עד להרכבת פצצה נוספת. בינתיים היפנים למזלם הגדול נכנעו. אני כותב למזלם, מפני שהרוסים פרקו במהירות את הצבא היפני בסין, ואלמלא הכניעה המיידית, יפן היתה עשוייה להיות לחלוק את גורלן של גרמניה וקוריאה. וכמובן מאות אלפי הנפגעים, לו המשיכה יפן להלחם ללא סיכוי לנצח. מסתתר כאן שיעור חשוב, כיצד ממשלה כל כך מנותקת ומטורללת, הצליחה בכל זאת בסופו של דבר לקבל את ההחלטה הנכונה. האנושות נתונה בחסדי הגורל, הרבה יותר משנוח לה להודות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון שלך מתאר באופן מדויק הרבה יותר מדי את הרגשתי בשנתיים האחרונות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |