בתשובה לאביב, 26/11/24 11:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי עדיף שהישראלי הממוצע, בהיותו קודם כל ישראלי ורק אחר כך ממוצע, ישאל קודם כל מה הולכת להיות דוקטרינת הגרעין של ישראל ביום שאחרי "לא תהייה הראשונה"? מלחמה קרה? דטאנט? נאט"ו של המזרח התיכון? כיוון שבתקופה שנתניהו היה גם מדינאי ולא רק נאשם וראש ממשלה הוא פעל ללא לאות להסיר את המגבלות על תכנית הגרעין האירנית, אולי כדאי לשאול גם אותו מה הייתה התוכנית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה, לכל הרוחות, אף אחד לא מתייחס לפיתרון שהצעתי? ה"אנטי חומר" הוא לא החלק החשוב בה. הוא היה האתנחתא הקומית. אפילו המטורף שבאיראנים לא יעז להרוס את טהרן בוודאות תמורת אחוזים בודדים של סיכוי שתל אביב תיהרס לפני כן (קלע דוד, חץ 3 ועוד שנתיים גם לייזר 1). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא חשבתי על משהו אחר - חדירה למערכת המיחשוב שם והכנסת פקטור 2 בחישוב המסה הקריטית במקום הנכון... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שב-2024 המספר הזה הוא ידע בסיסי בתחום עד כדי כך שלא אתפלא שג'פיטי יודע אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלומות באספמיה. זה מסוג הנושאים שאפשר להשתעשע בהם ברמה האינטלקטואלית, אבל לציבור בישראל אין שום say בנושא הזה. זה בכלל לא נושא שהוא על סדר היום הציבורי. אפילו לא קרוב. אני חושב שהציבור הישראלי צריך להפנים שהכיוון הוא איראן גרעינית (כבר עכשיו או בזמן הקרוב) כנתון (או לפחות כאופציה סבירה) ולהסיק את כל השאר משם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות אחד כבר הסיק :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: בתגובה לעיל נכתב בטעות "נאט"ו של המזרח התיכון". בהתחשב באופי המשטרים באיזור היה צ"ל כמובן "ברית ורשה של המזרח התיכון" ועם הקוראות והקוראים הסליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. כתבתי פעם באייל איזו תגובה שבה אני מהרהר בקול (בלי לתת תשובה נחרצת) על איזה עתיד ישראלי הוא מפחיד יותר. זה שישראל תשאר תמיד מדינה קטנה מוקפת אויבים או זה שישראל תצליח להשתלב ולהתאקלם במזרח תיכון חדש ביחד עם משטרי פח הזבל העשירים והמושחתים עד העצם של האיזור (קטאר, ערב הסעודית, למשל). בתסריט השני, קל (לי) לדמיין איך הכסף הגדול (והמוסר הקטן) של המשטרים הללו יכול לסנוור פוליטיקאים ישראלים עם עסקאות שחיתות של הזרמת כסף מפה ולשם (ואולי קצת לכיס בדרך?) והעלמת עין מדברים שיכולים לפגוע בביטחון המדינה ו/או הציבור. לדעתי השביעי באוקטובר (והדבר שקדם לו - יחסי הגועל נפש בין ממשלות ישראל לחמאס וקטאר עם הזרמת המליונים לאירגון טירור ג׳יהאדיסטי בעד שקט מדומה) הוא איזה קדימון ליחסי השחיתות הצפויים, במזרח תיכון חדש שכזה, בין הפוליטיקאים הישראלים לבין מנהיגי המשטרים המפוקפקים סביבנו. כשמעבירים את הזרקור אל ההפיכה המשטרית המתוכננת (משטר הכלאיים של המאפיה הליכודית), פתאום המהלך נראה טבעי ומתבקש להתאקלמות שכזו במרחב המזרח תיכוני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |