|
||||
|
||||
אגב, לא בדיוק שם ייחודי, אבל שם שונה: במקור באנגלית 11 שם זה „אחד נשאר״ (מעבר לעשר) ושתים עשרה זה „שניים נשארו״ (מעבר לעשר). |
|
||||
|
||||
השאלה שלי היא מי החליט איפה מחליפים את העיקרון, ולמה באנגלית בשלוש עשרה ובצרפתית ואיטלקית דווקא בשבע עשרה. בטח מתחבא שם איזה סיפור היסטורי. אגב, נשמע שיש קשר בין dozen האנגלי ל douze הצרפתי. עוד אגב- בעברית וערבית כל מספרי העשרה קיבלו את שמם בעקרון זהה ואין יוצאי דופן, אבל עשרים יוצא דופן מבין העשרות כי אין בו זכר לשתיים. כנראה קיצור של עשריים, כלומר זוג עשרות. |
|
||||
|
||||
ואפקט העשרים בעברית גם משתכפל במאתיים ואלפיים. במיליון זה כבר מפסיק. אבל, נו, אז עוד לא היה להם אפילו מגהבייט אחד במחשב. |
|
||||
|
||||
מיליון הוא משפה זרה. המספר הכי גדול עם שם בעברית הוא ריבוא (גם רבבה), אבל נראה לי שריבואיים לא עובד :) |
|
||||
|
||||
׳ריבותיים׳ בתהילים הוא ריבוי של רבבות ולא דקה- דקותיים (2דקות). גם בדניאל : ׳נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אלפים [אַלְפִין] יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבּוֹ רבון [רִבְבָן] קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחו׳ |
|
||||
|
||||
מאיפה אתה מסיק את זה? בדיוק באתי להגיד "טושה" לאלמוני. ריבותיים נשמע לי מאוד straightforward. |
|
||||
|
||||
כנראה שהבאתי פרשנות לא נכונה כי תמיד זכרתי שריבוא הוא מלשון ריבוי. אבל כנראה ש׳ריבותיים׳ יכול להיות גם 2 ריבוא - רבבה, לפי הקישור הבא. |
|
||||
|
||||
ארם נהריים, בין שני נהרות. |
|
||||
|
||||
בעניין ה׳טושה׳ זה סופי הסלנג הזה שרוצים לאמר למישהו 1:0 או שיש עוד וריאציות ל׳קלעת בול׳ ? אני מודה שבדומה ל Hear, Hear! גם הסלנג טושה! מעולם שמעתי אותו עד שהגעתי לאייל. |
|
||||
|
||||
וואלה, התקלת אותי. אני משתמש ב"טושה!" כי הוא נראה לי הכי מתאים. |
|
||||
|
||||
אוקי. אם הנוהג האיילי הוא טושה!, נלך על הטושה! אני חושב שהגיעה העת לעבור לשפת האימוג׳ים באייל. אביב לפעמים מרביץ כאלו. למשל 👍 הוא פתרון הולם להסכמה כלשהי, ו👌נראה כתחליף מצוין לטושה. |
|
||||
|
||||
זה לא אותו הדבר. טושה - (אחד אפס מסייף) בדרך כלל נאמר על ידי אחד המתדיינים כשהמתדין השני העלה נקודה חזקה מולו או על ידי מתדיין שהתקבל על ידי שני הצדדים כשופט. hear hear (שמעו שמעו מאנגלית) - בדרך כלל נאמר על ידי צופה מהצד כשמישהו "בצד שלו" אמר משהו מוצלח (דוגמא מהמקור). |
|
||||
|
||||
"אגב, נשמע שיש קשר בין dozen האנגלי ל douze הצרפתי." ברור, בערך חצי מהמילון האנגלי התגלגל מצרפתית, וגם זה. |
|
||||
|
||||
אנגלית היא, כידוע, צרפתית שמבוטאת רע. |
|
||||
|
||||
יש לא מעט השפעות הלוך ושוב. שתי השפות מכילות רבדים של לטינית, גאלית (קלטית) וגרמנית (הודו-אירופית). אבל עדיין יש מספיק ייחודיות כדי ליצור שפות נפרדות. הצרפתית היא בעיקרון שפה רומאנית המבוססת על הלאטינית הוולגארית ואילו האנגלית היא שפה גרמאנית המבוססת על שפתם של השבטים האנגלו-סקסונית. |
|
||||
|
||||
ניטפוק: לטינית, קלטית וגרמנית הן כולן שפות ממוצא הודו אירופי. |
|
||||
|
||||
תמיד תהיתי איך הודו התגנבה לענין הזה. ההודית דילגה על כל המזרח התיכון והסהר הפורה והגיעה לאירופה? אלכסנדר מוקדון הביא אותה בפוזמקו כשחזר הביתה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
פולשים להודו מאיראן. הסהר הפורה היה מה שעצר את התקדמות הפולשים דוברי השפות ההודו אירופיות (או את התקדמות השפות הללו,באופן כללי), אבל יוונית, חתית, פרסית ומדית הן שפות הודו אירופיות, לדוגמה. וכמובן, גם אשכנזית (סקיתית). |
|
||||
|
||||
לא כך. מדובר באזור מוצא לא לגמרי ברור, פחות או יותר באזור של איראן. משם השפות התפשטו גם לאירופה וגם להודו. כל העסק עומד על כרעי תרנגולת מדעיים. השפות הגרמניות הוגדרו כאריות, שזה משהו כמו המשפחה הצפונית של השפות ההודו-אירופיות. אחרי נפילת הרייך, נהגו לדבר על שפות נורדיות ואז התברר שאולי כמה עמים מזרח אירופיים הם יותר ארים מהגרמנים וכל המבנה התפורר. כרגע מדובר כנראה במשפחת שפות גדולה מאוד ששפת המקור שלה כנראה היא קרובה של השפות האיראניות. מפיצי השפה (לפחות בהודו) היו גזענים לא קטנים, אבל לא עסקו בג'נוסייד ולכן השפות התפשטו מעבר לקווי הגזע. אני חושב שהקורלציה הגנטית(גזעית) בין דוברי השפות די מעטה. נניח לא יותר מהקורלציה הגזעית בין דוברי הערבית. |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי, היום נהוג יותר לחשוב על דרום רוסיה1, אם כי יש גם מי שמתייחסים לטורקיה2 כנקודת המוצא. כפי הנראה השבטים שדיברו את השפות האלה התפשטו מערבה עד לאיסלנד, מזרחה עד לסין3 במקביל להתפשטות של השפות השמיות מדרום להן. השפות (ההינדו אירפאיות, כמו השמיות) התפשטו בדרכים בהן שפות מתפשטות - נדודים, מלחמות, סחר ויחסי מין. אני לא חושב שאפשר ליחס להם "גזענות" במובן השמקובל היום (ז"א, מן הסתם זה היה מקובל לאנוס נשים משבטים אחרים, והצאצאים שנולדו כתוצאה מהאונס הזה מן הסתם היו צריכים לדבר לפחות באחת השפות). 1 ההיפותזה הקורגנית [ויקיפדיה] 2 קולין רנפרו [ויקיפדיה] 3 טוכארית [ויקיפדיה] |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |