בתשובה להאייל הקוטב, 18/11/24 13:07
קדמה קדומה 774345
איך שנכנסתי לקישור לויקי קפץ לי הקאטרוון הצרפתי לעיניים, ולא המשכתי לקרוא.
בטח כבר דיברנו על כך באייל‏1, קאטר-וון הוא ארבעה עשרימים, זכר לשיטת ספירה מבוססת 20.
הקאטרוון הוא אמנם ארוך לקריאה וכתיבה אבל חינני להגיה. מה שלא חינני בכלל הוא התשעים, קאטר-וון דיס שהוא ארבע עשרימים ועשר. כך תשעים ותשע הוא ארבעשרים עשר-תשע. קאטרוון דיס-נף.
מעניין שבאנגלית מספרי העשרת השניה מתחילים בשם ייחודי לאחת עשרה ושתים עשרה, ומשלוש עשרה עד תשע עשרה מעין קיצור של הספרה ועשר, ולעומת זאת בצרפתית (וגם באיטלקית) זה די ההפך- הקיצור של הספרה ועשר הוא מאחת עשרה עד שש עשרה, ומשבע עשרה עד תשע עשרה זה עשר והספרה.

_____
1 אין לי סבלנות לחפש. אולי האייל המקשר יבוא לעזרה?
קדמה קדומה 774349
אגב, לא בדיוק שם ייחודי, אבל שם שונה: במקור באנגלית 11 שם זה „אחד נשאר״ (מעבר לעשר) ושתים עשרה זה „שניים נשארו״ (מעבר לעשר).
קדמה קדומה 774382
השאלה שלי היא מי החליט איפה מחליפים את העיקרון, ולמה באנגלית בשלוש עשרה ובצרפתית ואיטלקית דווקא בשבע עשרה. בטח מתחבא שם איזה סיפור היסטורי.

אגב, נשמע שיש קשר בין dozen האנגלי ל douze הצרפתי.

עוד אגב- בעברית וערבית כל מספרי העשרה קיבלו את שמם בעקרון זהה ואין יוצאי דופן, אבל עשרים יוצא דופן מבין העשרות כי אין בו זכר לשתיים. כנראה קיצור של עשריים, כלומר זוג עשרות.
קדמה קדומה 774383
ואפקט העשרים בעברית גם משתכפל במאתיים ואלפיים.
במיליון זה כבר מפסיק. אבל, נו, אז עוד לא היה להם אפילו מגהבייט אחד במחשב.
קדמה קדומה 774384
מיליון הוא משפה זרה.
המספר הכי גדול עם שם בעברית הוא ריבוא (גם רבבה), אבל נראה לי שריבואיים לא עובד :)
קדמה קדומה 774360
אכיר לך תודה באם תרחיב קצת בנושא ואפילו בתמצות. מה הקפיץ אותך? 80 הימים של ז׳ול וורן הצרפתי? או החלוקה של 24 קווי האורך ?
קדמה קדומה 774381
ישר בתחילת הערך בויקי הופיע שם הספר בצרפתית. שמונים.
קדמה קדומה 774366
ודייק: ההגייה היא קאטרה-ו(ן).
יש שם V, לא W, והingts שקטים‏1.
ליתר דיוק - ה-n נשמע קלושות, הרחק מאד מנון סופית.

1 והרי צרפתית היא השפה שבה אין גבול עליון למסספר האותיות השקטות במילה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים