בתשובה לשוקי שמאל, 17/11/24 16:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. מסכים. ב. זה כבר דיון שהוצאתי את עצמי ממנו משום שהחשש שלי מהצפוי למדינה שלי הוחלף בסנטימנט של השלמה לגבי הצפוי למדינה שלכם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אז זהו שאין כאן בכלל עניין של דאגה למדינה שהיא שלנו או לא שלנו. אין כאן אפילו עניין של דמוקרטיה ומה שאחרים חושבים בכלל לא מעניין אותנו. גם אם אין לנו אלטרנטיבה למדינה הזו, אין בכוונתנו להמיר את ערכינו או לשתף פעולה מרצוננו עם רמיסתם. אני חושב שעלינו לדבוק באנושיותינו מפני שאנו לא מכירים שום אפשרות אחרת. זה כבר לא ויכוח על איזה קויזלינג יבחרו אוייבינו להעמיד בראש. הויכוח הוא על היכן עובר הקו של יהרג ובל יעבור אצל אדם שמכבד את האנושיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. גם איראן מלאה באנשים שלא מחבבים את המשטר ומשתדלים לא לשתף איתו פעולה עד כמה שניתן. להיות רוח רפאים חסרת חשיבות במדינה לא לך זה גם סוג של הגירה, גם אם גיאוגרפית אתה נשאר באותו המקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. עצוב אבל מובן. בהצלחה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |