בתשובה לאפופידס, 29/10/24 17:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני תמיד פירשתי את השיטה הדמוקרטית של בחירות לפרלמנט לא כהשיטה הטובה ביותר להרכיב את השלטון הטוב ביותר אלא כסובלימציה של רצון ההמון להשפיע. זה לא מוביל לשלטון הטוב ביותר האפשרי, אבל זה כן מאפשר לסכסוכים הפוליטיים ולמאבקי הכוח של ההמון להתנהל בצורה של עמידה בתור ופתק בקלפי במקום הדרכים האלטרנטיביות הנוראיות יותר ברחוב (גיליוטינות, התנקשויות, מלחמות אזרחים וברייק דאנס). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פלוס היתרון של ביזור הכח. בתיאוריה דיקטטור נאור או ממשל אוליגרכי יכולים כנראה לקדם את המדינה הרבה יותר, אבל הטבע האנושי (...הלא סינגפורי) מוביל לכך שבמוקדם או במאוחר השלטון מסתאב והנאורות הופכת לקידום עצמי. הייתי אומר שחוזקתה של הדמוקרטיה טמונה בפרגמנטציה הזו, אולי אף יותר מיכולתו של כל אזרח להשפיע על השלטון; כך, אף גוף ואף אדם לא מקבל כח אבסולוטי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |