בתשובה לאיתי, 19/09/24 17:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו שאמרתי, המהפכה החוקתית של שנות ה 90' נתנה בידי בג"ץ כלי רב עוצמה שלא היה בידיו קודם. יש אומרים הכנסת נתנה, יש אומרים בג"ץ לקח, זה לא משנה לפתיל הזה. אם בג"ץ לקח לא על דעת הכנסת, היא היתה יכולה לקחת חזרה. במשך עשרות שנים היתה הסכמה בשתיקה. לפני כן, חוק יסודות המשפט התש"ם 1980 גם נתן לבית המשפט כלים שלא היו בידיו קודם. אני מדבר על אקטיביזם שיפוטי ביחס לכלים שיש בידי בג"ץ. בפס"ד קול העם השופט אגרנט החליט שישראל היא מדינה דמוקרטית, בלי שהיה בידיו שום כלי שיפוטי שיאפשר לו לקבוע כך. הוא החליט שרוחה של הכרזת העצמאות מהווה כלי בידי בית המשפט על דעת עצמו (ובהכרזת העצמאות לא מופיעה בכלל המלה "דמוקרטית"). עד 1994, אז באמת הוכנסה רוחה של הכרזת העצמאות לחוק, אני לא חושב שהיה עוד שופט שהשתמש כך ברוחה של הכרזת העצמאות, אפילו שהשופט אגרנט כבר קבע לכך תקדים. ועם עוד צוקהארה קטנה הוא קבע, על דעת עצמו, שחופש הביטוי היא זכות עליונה במדינת ישראל. הפסיקה הזו היתה התקדים והבסיס לכל המקרים בהמשך בהם בג"ץ המציא עקרונות שלא כתובים בשום חוק, ונמצאים מעל החוק. מה שנקרא "עקרונות היסוד של השיטה". תמצא לי פסיקה של בג"ץ שלדעתך מתקרבת לאקטיביזם של פס"ד קול העם, ואראה לך באותות ובמופתים שהיא לא בסביבה אפילו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עניין צדדי: קראתי לאחרונה שהסיבה להשמטת ה"דמוקרטית" מהמגילה (שנעשתה, אגב, ע"י משה שרת) היתה הרצון לא להרגיז את ברית המועצות, אם כי מדברי בן-גוריון אפשר להתרשם גם שהסיבה מורכבת יותר וקשורה באמת לשילוב בין ההיסטוריה, הדת והשלטון. למרות שהמילה עצמה לא מופיעה במגילה, העקרונות שמפורטים בה לגבי אופי השלטון הם דמוקרטיים לעילא ולעילא, הרבה יותר מהגישה האלקטורלית שחלקים גדולים בעם רואים בה היום חזות הכל. יתר על כן, מדברי בן-גוריון אפשר להבין אפילו שה"דמוקרטיה" כפי שהובנה אז לא הספיקה, בעיניו, להדגשת העקרונות הדמוקרטיים! "ואשר לדימוקרטיה מערבית – אני בעד דימוקרטיה יהודית. “המערבית” לא מספיקה […] יש לנו תוכן יהודי מיוחד – שצריך להיות נחלת העולם. ערך החיים וחירות האדם עמוקים אצלנו לפי תורת הנביאים מאשר בדימוקרטיה המערבית (הדגשה שלי). שימו לב לניסוח: התוכן ה"מיוחד" צריך להיות נחלת העולם, כלומר הוא מדבר על עקרונות שאמנם נולדו (לטענתו) ב"תורת הנביאים" אבל העקרונות עצמם הם אוניברסליים! קשה לראות איך חוק החמץ לדוגמא, עומד במבחן הזה. אני לא טוען לרגע שמה שבן-גוריון ושאר מקימי המדינה חשבו ואמרו הוא בבחינת "כזה ראה וקדש", אבל כשמנופפים בדגל יהודית ודמוקרטית כדאי להכיר את ההקשר. _________ ארכיון בן-גוריון הוא דבר נורא לחיפוש כך שהציטוט הוא מ: https://www.bina.org.il/articles/why-was-democracy-om... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לברית המועצות לא היתה בעיה עם השם ״הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית״ אפשר להניח שלא היה איכפת להם יותר מידי אם ישראל תדחוף איזה ״דמוקרטית״ בהצהרת העצמאות שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדברים שרשמת מעניינים ואחרי שבדקתי בהכוונתך את בז'רנו וקול העם כבר הגעתי אליהם כנגזרת של פסקי הדין הללו, למרות שחלק מהקביעות שלך לא מקובלות עלי.. אבל זאת לא הנקודה. לא הבנתי לפחות איך תפקידו של בגץ לא השתנה, אתה רוצה לשנות את התשובה שלך לשאלה הזאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפקידו הפורמלי של בג"ץ הורחב עם השנים כאשר החקיקה1 העניקה לו סמכויות פורמליות חדשות, אבל בפועל על פי פסיקותיו לי לא נראה שתפקידו כפי שהוא עצמו תופס אותו השתנה. מה שכן השתנה, מאוד, זה יחסם של חלק מהפלגים בעם לתפקידו של בג"ץ, בהובלתן של דמויות ציבוריות- רבנים וחברי כנסת, אפילו חברי ממשלה. זה לא שבעבר לא היה מתח בין הממשלה והכנסת לבג"ץ. גם רבין פנטז על "בלי בג"ץ ובלי בצלם". אלא שבעשור האחרון יש ממש קמפיין תקשורתי נגד בג"ץ. כאשר ח"כ מוטי יוגב קרא ב 2015 "להרים כף D-9 על בית המשפט העליון" הוא גם אמר "הגיע הזמן להעמיד את הרשות השופטת על מקומה ולהראות לה מי הריבון". באותה הזדמנות אמר ח"כ יריב לוין "שוב הוכח ששופטי בג"ץ פוסקים מתוך אג'נדה פוליטית ומתוך שנאה למפעל ההתיישבות". ההתייחסות של חברי כנסת לבג"ץ כאויב שצריך להכניע אותו היא השינוי שאני רואה, והיא הבעיה. _____ 1 חוק יסודות המשפט, שנותן לבתי המשפט סמכויות לשפוט לא רק על פי החוק, וחוק יסוד השפיטה ובו סעיף מיוחד לתפקידים בג"ץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אני לא חושב שנכון להיכנס בשלב הזה ליחס בין הרשות השופטת לפלגים חברי כנסת וכדומה שתארת. מהר מאוד נמצא את עצמנו חוזרים למהות תפקידו של בית המשפט וסתם תהיה חוסר הבנה בדרך. אבל מכיוון שאתה מעלה את זה שוב לדעתי אתה טועה ובגדול, אתה מתאר מצג חלקי של המציאות וסותר את עצמך כי עובדה, שבמקביל לאמירות שציינת, כמו שאתה אומר ניתנו סמכויות נרחבות יותר לבגץ על ידי הרשות המחוקקת. צריך לברר קודם את נושא הסמכויות של בית המשפט. ++תפקידו הפורמלי של בג"ץ הורחב עם השנים כאשר החקיקה1 העניקה לו סמכויות פורמליות חדשות, אבל בפועל על פי פסיקותיו לי לא נראה שתפקידו כפי שהוא עצמו תופס אותו השתנה++ אתה טוען עכשיו שתפקידו פורמלית כן השתנה, כלומר הורחבו סמכויותיו. אבל הוא לא תופס את תפקידו אחרת. כלומר, בגץ לא עשה שימוש בסמכויות הנרחבות יותר שניתנו לו? אני לא אתמם, ברור לי שאתה לא חושב ככה.. איך הוא עשה שימוש בסמכויות הנוספות בלי שתפקידו השתנה? חייבים לברר את זה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |