 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא חושב שזה אינו סותר את דבריי. אני לא מדבר על תמיכה במצע או תכנית כלשהי. אני מדבר על הזדהות כללית. אני חושב שרוב הציבור חושב שהממשלה הנוכחית אינה ראוייה לאמון ולכן פעילות משפחות החטופים מוצדקת ולא רק ברמה הרגשית. העובדה שאינך חותם על כל מילה של עינב צנגאוקאר אינה אומרת שאינך מזדהה ותומך בה. להערכתי יש קבוצה שתומכת בחטופים ולא תמכה במחאת קפלן וזו קבוצת האנשים המאמינה שהממשלה הנוכחית היא הרע במיעוטו. מבחינה איסטרטגית-טקטית, אין שום היגיון בהגדרת היעד של שחרור החטופים כיעד צבאי במקביל למיטוט החמאס. למעשה זה יוצר סתירה חמורה בין שתי המטרות. הסיבה היחידה להכללת היעד הזה היא תחושת הסולידריות של ישראלים רבים והאקסיומה הרווחת בדבר אחריות הממשלה לביטחון אזרחיה. בסתירה לדוגמה הסוליפסיסטית, אין כאן איזושהי מזימה שטנית של BB אלא להיפך. הוא נקלע כאן אל בין קרני הדילמה: אם BB בנה בעבר את הלגיטימציה שלו על "מר ביטחון", המציאות טפחה על פניו. זוהי הסיבה שהוא דבק בסוג של rigor mortis ב"תומכיו" סמארטץ ובנחמין, שמעולם לא האמינו באגדת מר הביטחון. הביטחון לא היה אפפעם בראש סולם הערכים שלהם. הם יותר בכיוון של שבתאות, הר הבית התנחלויות ושפטים בעמלק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היום בהארץ אלון עידן משרטט נתיב של 30 צעדים שבסופו עתיד סביר למדינת ישראל. לצערי הסיכוי לקיום התסריט הזה נמוך מ- 30^(1/2) . אולי תשמח לגלות שידידך אייזנקוט מככב שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה מבחין שהדבר המשותף היחיד בין הפרוגרמה שלי לפרוגרמה של עידן הוא השם אייזנקוט. במקום לפרוט את ההבדלים לפרוטות, אתמקד בתמה העיקרית שהיא בבסיס ההבדל: תומכי ה-64 אינם אחים ואינם יריב פוליטי. הם אוייב לכל דבר, כמו הפלשתינאים, החמאס, החזבאללה ואיראן. וכמוהם, גם האוייב הפנימי לא הולך לשומקום. הסיכוי של שכנוע וקלפי לפתור את הסכיזמה ומלחמת האזרחים, קטן בהרבה ממה שחישבת, מפני שיש כאן בסיס של שבטיות ופוליטיקת זהויות. ישנן רק שתי דרכים במלחמה הזו. מפני שאיני מאמין באלימות, הדרך היחידה ללכת בה היא הקמה מחדש של מחנה פוליטי אינקלוסיבי עם אג'נדה רזה ומהודקת והנהגה פוליטית פופולרית וראוייה. אם וכאשר מחנה כזה יגיע לגודל קריטי של 40 מנדטים לפחות ויתבסס/יתייצב במפה הפוליטית, החולות הנודדים של פוליטיקת ההמון יקפצו על העגלה ויהיה אפשר לכרסם בכוחה של ברית ה-64, לפרק אותה למרכיביה ולהתחיל לדחוק לשוליים את הזרמים היודו-נאציים. השמאל מרבה לנפנף בדמוקרטיה וחופש בחירה. נראה שהוא פחות משקיע בכך שיהיה גם במה לבחור. הצבעת רל"ב עשוייה להביא עלינו את ליברמן ובנט שזה להחליף את הסיגרים והשמפ הורודה בקויאר ווודקה. מה שמחבר את מחנה ה-64 זה לא BB, אלא השנאה לאוייב, אנחנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |