בתשובה לשוקי שמאל, 28/06/24 14:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עוזי ברעם בהארץ מציג את האלטרנטיבה לפרוגרמה שהצגתי כאן. הוא מציע הליכה ב-3 ראשים: ימין לא ביביסטי (סער, ליברמן), מרכז ליברלי (אייזנקוט, גנץ ולפיד) ושמאל מסורתי (עבודה ומרץ בראשות יאיר גולן). כפי ששמתם בודאי לב לא מדובר בהצעות אקסקלוסיביות (שוללות זא"ז). אבל ההבדל אולי מדגיש חלק שקשה להסביר ב"תכנית" שלי. מלבד העובדה שריצה כפי שמתוארת ע"י ברעם לא בהכרח יותר אלקטורלית משלי, היא בודאי גם תקשה על פעולת הקואליציה החדשה (שמרכיביה יחושו יותר מחוייבות לאג'נדות המוצהרות מימי הבחירות). הבעיה העיקרית היא שתכנית ברעם מתעלמת מפלג חשוב של האלקטורט. אתאר אותו כפלג מתנדנד ולא אידאולוגי. הפלג הזה פחות מתעניין בסלי רעיונות ופרוגרמות עקרות להסדר עם הפלשתינאים או לגיוס חרדים. האלקטורט הזה מתעניין בשאלות כמו מי ינצח או מה יוצא לי מזה. אני חושב שקונקרטיזציה של הבחירה בצורה של: זה נתניהו או אייזנקוט. תבחרו! עשוייה לעבוד יותר טוב בפלח הזה ולתת לקואליציה החדשה בסיס וציר בדמות מפלגת מרכז גדולה. למי שמפקפק בחשיבות של הפלג עליו כתבתי, אחזור על ה"חוכמה" הבאה: בכל סקר שאני רואה, אני תמיד מתפלא על ה-% המזערי של העונים "לא יודע", בזמן שברור לכל בר דעת שברוב השאלות זו התשובה הנכונה והאמיתית. על תקלו ערך בחלקה של קלות הדעת בפוליטיקת ההמון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא ברוב הסקרים יש 15-20% של לא יודע. (תסתכל על השאלות של "מי מתאים לראש הממשלה" ולא על סקרי המנדטים, שלדעתי מורידים את ה"לא יודעים" מהספירה, כי אין פתק כזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל במשאל הזה נשאלו רק על גנץ ונתניהו. אין אפשרויות נוספות. נדמה לי ששאלת ה-64K היא איך יתפלגו ה'19% הללו בין המחנות בסופו של דבר. לענ"ד, מעניין לא פחות בידיעה זו הבלון שמפריח גלנט. תמיכתו בהכנסת הרשות לעזה היא בלון ניסוי שנועד להנחות את גלנט בין המשך דרכו בליכוד לבין פרישה ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקרים צריכים לקרוא בזהירות. עם השנים אני יותר ויותר משוכנע שסקר כמו "מידת התאמה לראש ממשלה" אמור להיות אך ורק מדד פנימי שמעניין את הפוליטקאי ויועציו. עבורו זה ציון לדימוי הציבורי שלו ומשוב - איך מה שהוא אומר ועושה השפיעו על הציון. המספרים עצמם הם חסרי משמעות - בטח כשהם מפורסמים בתקשורת. הם רק אוכל מהיר לצופים מבלי שום ערך תזונתי. זה לא שה 45 אחוז שענו שגנץ מתאים יותר, בהכרח יצביעו לגוש האופוזיציה. זה לא שמי שענה "לא יודע" בהכרח מתנדנד בין הגושים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. כפי שאמר מישהו: הסקר היחיד שנחשב הוא זה שבקלפי. תיקון ברוח הצייטגייסט: ולימדנו הנשיא הקודם והבא (ירחם השם) של ארה"ב שגם זה לא תמיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום בבורסות ההימורים: והשינוי מאתמול) טראמפ 59.6% (0.6%+) ביידן 16.7% (6.0%-) האריס 10.5% (6.1%+) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחזור שנית, הבוחר לא אוהב חולשה ואנשים חולים. וטעמיו עמו. ולכן בלי קשר לסקרים או הערכות 4 חודשים לפני הבחירות, אני לא חושב שביידן יבחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההימורים נותנים בעצם 40% שהאריס תחליף את ביידן כמועמדת הדמ'. כפליים מאתמול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סיטואציה מאוד דומה להתעקשות של הדמוקרטים, שמריצים את ביידן שוב לנשיאות, כבר עשו סרט קולנוע בשנת 1989. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא נוטה לסמוך על הימורים כמייצגים שיקולים רציונליים. להבנתי נסיון העבר הראה שיש שם כבר יותר מדי הטיות (שימוש בנתונים הללו גורם לכך שאנשים מהמרים מה שהם רוצים שיקרה במקום מה שהם חושבים שיקרה. אם יש בכלל הבדל בין השניים בגלל הטיות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחסי ההימורים הם כמו סקר דעת קהל, אבל מדויק יותר. כמו בסקר דעת קהל השימוש הנכון הוא להסתכל על השינויים לאורך זמן. מכיוון שהשאלה בהימורים אחידה, והתוצאות כמעט רציפות בזמן, יש הרבה ללמוד מהנתונים. זה שהסיכויים של האריס הוכפלו ביום אחד והמשיכו לעלות אחרי כן, מראה שהמגמה היא של התחזקות האפשרות להחליף את ביידן כמועמד, ומנבא שכך אכן יקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להערכתי לא יקרה. אין לאפאחד דרך להכריח את ביידן לפרוש אלא אם ירצה בכך בעצמו. לא ברור מי הם המועמדים להחליפו מלבד ק. האריס ושמעתי שמות בגבול הביזאר כמו בוטיג'אג' ורוברט קנדי. 3 המועמדים הראשיים ליברליים או די ליברלים ולאיש מהם אין appeal בצד השני של המתרס. אני חושב שכללי המשחק נקבעו. נשיא אינפנטילי וטפש מול נשיא מאד לא בריא. אני גם חושב שטראמפ ינצח. הבוחר צריך נשיא שיטפל בו לא נשיא שצריך לטפל בו. במילים אחרות הבוחר לא אוהב מועמדים חלשים וחולים. דבר אחד שאני מסכים אתך הוא שבמקרה שביידן יוחלף, המועמד בעל הסיכויים היא קאמלה האריס. היא צריכה רק להתגבר על 2 מכשולים: ראשית שביידן יתפטר ושנית תמיכת הסופר-אלקטורים. איך היא תהיה בתור נשיאה בסיכוי הקלוש שגם תבחר? אין לדעת. גם טרומן וג'ונסון (ל"ב) לא עשו רושם גדול כסגני נשיא ויש האומרים שהיו נשיאים מוצלחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל להבדיל מבחירה בין ביידן לטראמפ, בחירה בין האריס לביידן לא נקבעת לפי החלטת קהל גדול, אלא לפי מה יחליטו מעט מאוד אנשים (ובעיקר איש אחד). יש הבדל בין יכולתם של מהמרים לחזות מה חושב הציבור כולו (שהם סוג של מדגם שלו) לבין יכולתם לחזות מהלכים פוליטיים בחדרי-חדרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל לנחש זה כיף. כמו הימורים. אם אתה גם מבין שהחיים מפתיעים, זה גם לא מתסכל. בני אדם לעומת זאת לעתים רחוקות מפתיעים. מנהיגים פוליטיים לרוב פורשים כאשר הסקרים מנבאים להם תבוסה משפילה. וזה לא המקרה. יש בארה"ב מספיק מצביעים שמבינים שעדיף שכיב מרע שעשוי להיות "מתחת לקו" כשזקוקים לו מאשר אידיוט מדופלם שאינו מסוגל שלא להזיק (ע"ע צפ' קוריאה וקורונה). קשה לי לראות את ביידן פורש ובפרט שמזומן לו התרוץ המקובל: לא מצאתי מישהו שראוי. אפרופו הפתעות בחיים, ברצוני לשתף "רושם" מוזר. יש לי סלידה מובנית משדרנים בערוצי התקשורת שמקור מחצבתם בערוץ 14. הם תמיד נותנים את הרושם שהם בתחרות שאין לה סוף על פרס הפטריוט המצטיין. אחד כזה הוא אמיר איבגי שמהבהב בערוץ 12 וגם בגל"צ. והנה אני שומע אותו מראיין את השר סמוטריץ ולא זו בלבד שלא שואל אותו "איך אתה כל כך משכמך ומעלה" אלא נותן ראיון עיתונאי עם שאלות קשות ולא נרתע גם כאשר השר מנסה לשחק את המקופח והנרדף. הרגשתי כאילו נקלעתי לאזור הדמדומים. לא זו בלבד שהרושם שלי מאיבגי היה שמדובר בקול אדוניו הממהר לזנק כאשר מישהו מדבר סרה באנשי הימין, גם לא הצלחתי לברר אם מדובר בראיון עדכני מיוני 24 או ש"ח מראיון ישן מלפני מספר חודשים. האם יתכן שגם כלב מאולף יכול ללמוד טריק חדש ולהפוך לעיתונאי של ממש. לצערי, לאחר כמה ימים, הספק התגנב מחדש. האם יתכן שמדובר במשרת מסוג עלוב עוד יותר, שאדוניו אינם מחנה פוליטי מסויים, אלא פלג מסויים בו. האם האיש אינו אלא נער שליחויות של הליכוד החדש שסופסוף הבחין שפוטנציאל הקולות מדלדל? כאשר נציגי הסקטור המזרחי-מסורתי אינם מעיזים/טורחים לצאת נגד צעדים הפוגעים בסקטור שלהם חוקי אי-גיוס והזרמת כספים למערכת החינוך הדתי-אירדנטי ולהתנחלויות, קולות הסקטור שלהם ינדדו למחוזות הש"ס, סמוטריץ ובנחמין ואז שולחיו עשויים לגלות שהפכו לסרח עודף של המחנה, צר המקום ליד שולחן השלטון ואין מספיק מקום לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאד סביר שהוא נשלח על ידי הנתניהוז ועוזריהם כדי להקטין את סמוטריץ' ולרמוז לו שלא יעז לפרק את הקואליציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. ובכל זאת היה שם רגע מרשים שהדגים את העיקרון כי עיתונאים אינם עובדים של משרד ההסברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם פסיכו-היסטוריונים סובלים מאותה בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא בטוח שיש מספיק נתונים כמותיים שמראים שלהאריס יש סיכוי יותר גדול לגבור על טראמפ מאשר לביידן. ולא, כמה מאמרי עיתונות היסטריים של השמאל האמריקאי הם לא מספיק נתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. בכלל לא בטוח שהבוחר האמריקני מוכן לנשיאה אשה ועוד לא לבנה. בפעם האחרונה שהשאלה נבחנה, התשובה היתה לא (טראמפ נ. קלינטון). אידיוטי הימין עשו כל כך הרבה רעש וכנראה גם היה מבצע פוטיני שנועד לחסל אותה, כך שבהמולה נשכח שמעולם לא היתה מועמדת שהיתה כל כך כשירה ומוכנה לתפקיד ובכל זאת הפסידה גם לאובמה וגם לטראמפ. לי אישית אינספק שחלק מן ההפסד מוסבר בכך שהציבור האמריקני עדיין לא היה מוכן לאשה נשיאה. ואם מדובר בקאמלה האריס, אשה שאינה פופולארית במיוחד אפילו בקבוצת המוצא שלה (מז' אסיה וככה), לא כל שכן. סיכוייה להיבחר דומים לאלו של ביידן. הבעיה היא שהמכונה הפוליטחת האמריקנית, בפרט זו של הדמוקרטים, כל כך מסורבלת, שללא התלהבות של ממש (קנדי, אובמה), קשה מאד להזיז אותה. מזכיר קצת את הסנאט הרומאי שבחר בד''כ לקיסר כל מיני זקנים שכיבים מרע כדי שיקראו שוב לבחור מוקדם ככל האפשר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |