בתשובה להפונז, 06/03/24 13:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
העיקר שהמצב משמח אתכם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתבלבל בין ציניות, סרקזם ומרירות לגבי המצב לבין שמחה לגבי המצב. הניחוש שלי הוא שאתה מתבלבל בכוונה/בכאילו (ולא כי אתה באמת חושב שהם באמת שמחים), כי זה עוזר לך לטפוח לעצמך על השכם על כך שאתה וחבר המרעים שלך - רק אתם הפטריוטים האמיתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה שאני מגיב כך היא שברגש עדיין קשה לי להאמין שהתאוריה ההליוצנטרית נכונה למרות ששוב ושוב העדויות האמפיריות מתאימות לניבויים שלה. אני מאוד אשמח דווקא לראות אותה נכשלת. זה ממש לא נעים לחשוב שהאינטרס הראשון במעלה של ראש הממשלה הוא לא טובת המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה לא מבין פסיכולוגיה של מנהיגים קטנים וזקנים עם אגו נפוח. הם באמת מאמינים שהם ורק הם מסוגלים להגן על המדינה ושבלעדיהם הכל קורס. ככל שהם תקועים בתפקיד יותר שנים, ככה ההבדל בין טובת המדינה לבין טובתם הפוליטית הולכת ומטשטשת עד לרגע בו אין הבדל (בראש שלהם) בין הדברים. יכול להיות שביבי באמת מאמין שמה שהוא עושה זה לטובת המדינה. זה לא משנה את זה שהוא קשר את גורלו בגורלנו ושזה מאוד מסוכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הרוגים עוד ישכנעו אותך? אחד החסרונות המובנים במאבק בין תוקף לנתקף, בין רשעים לשוחרי טוב, זה שלוקח לנתקף זמן ארוך וקריטי כדי בכלל להבין שמישהו באמת מתקיף אותו ושהוא אכן צריך להתגונן. כמה עוד אלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים ועשרות מיליארדים של הפסדים צריך כדי לשכנע אותך שאתה מותקף ברשע ובאכזריות ושאתה צריך להתגונן? וכמה רציונלי זה לחכות להם ולא להתחיל להתגונן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא שאלה של שכנוע. בשכל השתכנעתי מזמן. אני פשוט מתקשה להאמין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה אני מבין לגמרי. אז בוא ניקח כיוון אחר ומדכא פחות ונפנה למאמר שמנתח את מספרי הנפגעים בצד הפלסטיני ומראה שהסטטיסטיקה מראה שאסור להאמין להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחושה שלי היא שנתניהו מנסה דווקא לדחוף לכיוון הנכון. כמעט כל יום הוא מדבר על רפיח, וגם היום אמר שללא טיפול ברפיח נפסיד את המלחמה. זה נכון שגנץ אמר פעם אחת שאין מנוס מלטפל ברפיח ודבריו אלה מאד שמחו אותי אז. אבל מיד לאחר מכן נראה כאילו הוא ביקש לדחות את הטיפול הזה לטובת איזה הסכם דמיוני בלתי אפשרי עם חמאס לשחרור חטופים, והרעיון הזה להפסיק את הלחימה לטובת איזה הסכם בלתי אפשרי כזה הוא מטופש שבמטופשים. נתניהו נתקל, איפה, בכוחות נגדיים הכוללים בין השאר נשיא סנילי של ארצות הברית, גנרלים מגוהצים אוהדי סרבנות של המטה הכללי, שהם האחראים העיקריים למחדל ההפתעה ולקונצפציית ''אל תעשו גלים'' ו''צבא קטן וחכם'', עיתונאי שמאל כברנע יחימוביץ ואחרים, כולם המרעים שלכם, וכנראה אין זה פשוט להתמודד עמם. וחוץ מזה אל תחשוב שכל מיני מילים גבוהות ''הליוצנטרית שמטיוצנרית'' עושים עלי רושם כל שהוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדברים על רפיח כבר המון זמן. זה נראה שהוא אולי מנסה לדחוף, אבל במבחן התוצאה בכלל לא מצליח. ואם כבר כל כך הרבה זמן זה לא הולך, לא כדאי לשנות גישה? וחוץ מזה, עכשיו חוסר המעש של ישראל לגבי אספקת מזון לתושבי עזה מתפוצץ לנו בפנים: אי אפשר להאשים את חמאס או מצרים לגבי המזון לתושבי צפון הרצועה. ונמצאים שם גם אנשים שברחו מהדרום בגלל האיום שלנו שאו־טו־טו אנחנו נכנסים לרפיח. אבל אם אנחנו נכנסים לרפיח, איך יגיע המזון לתושבי צפון הרצועה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר, למשל, להסתכל על "מבחן התוצאה" של מנהיג בעת מלחמה. הוא הרי לא מזיז חטיבות, ... מה כן עושה? * תמיכה בינלאומית: כשלון כמעט מוחלט. מלחמה ש"על הנייר" אמורה לשכנע את כולם - לא מצליחה. * תמיכה ממשלתית במאמץ המלחמתי: כשלון. תקציב לא מותאם ועתיר כספים פוליטיים, ירידת דירוג אשראי. * אספקת נשק: עובר בקושי. האמריקאים עוזרים, כמובן, אבל יש לנו קשיים עם מדינות אירופאיות כאיטליה והולנד. * איחוד העם: נו באמת..., המומחיות של נתניהו זה פילוג, הוא המייקל ג'ורדן של הסקיל הזה. רק מומחה כמוהו יכול ליצור פילוג מול פ*קינג משפחות של חטופים והורים שכולים. * תוכנית מדינית לעזה: עוד כשלון; הצבא משתלט על שטח, המדינאים אמורים להחליט מה לעשות איתו "ביום שאחרי", אבל רק לפני שבועיים הוצגה תוכנית כזו. * תוכנית מדינית לישראל: שום תוכנית, שום חשיבה. * מניעת החמרת המלחמה: אין לי מה לקשר לפעולות מול החיזבאללה, כי לא נראה שיש שם החלטה כלשהי. "זורמים". * פתרון בעיות אסטרטגיות בצהל: אין ועדת חקירה, אין גיוס חרדים. היה גרוע לפני המלחמה, ממשיך להיות גרוע אחרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש נקודות שאיני מסכים אתך. * איחוד העם: אני לא חושב שההתנהגות הנבזית של המתנחלים כלפי משפחות החטופים תרמה משמעותית לפילוג בעם. ברמה הרציונלית, אני לא יכול להצדיק את מחאת החטופים ללא האי אמון מלכתחילה של המוחים במנוול (ללא המחאה שלנו, המנוול ושותפיו יפקירו את החטופים). כלומר הפילוג היה שם מראש. * תוכנית מדינית לעזה: התכנית שפורסמה לפני שבועייםתוכנית מדינית לעזה אינה תוכנית כלל. זהו אוסף של סאונדבייטים למדיה שנתפרו לפי אוצר המילים והדימויים של הבייס. הצהרות חלולות ולא תכנית. אתה צודק בנקודה הבאה: הכנות מדיניות? סתם מילים ריקות. הגרנדמייזר קשקש על ממשל צבאי. בפועל היחיד שעסק בהכנות היה צה"ל והוא עסק רק בהכנות טקטיות-קרביות. שום התיחסות מדינית. איפה התארגנות של מנהל אזרחי/ מושל צבאי, בתי חולים שדה לטיפול באוכלוסיה, התארגנות לאספקת מזון ותרופות לפליטים? לא היו ולא יהיו, כי הבייס של אמסלם-בנגביר-סמוטריץ לא יכול לסבול אספקת מי שתייה ותרופות לקשישות פלשתינאיות. * מניעת החמרת המלחמה: אני לא חושב שיש אופק ארועים רחב מדי בצפון. אני לא רואה את החזבאללה שותף להסכם כלשהו ולכן הסכם כזה יחתם על הקרח. החזבאללה יוכל להפר את ההסכם מיד או כעבור חדשיים. במוקדם או במאוחר יהיה צורך לעקור את החזבאללה בכוח מדר' לבנון. ישראל נוקטת כאן מדיניות רציונלית של דחיית הקץ כדי לא לנהל מערכה בשתי חזיתות. הבעיה היא להסביר זאת לכל מיני בני בן מאותגר שהרגילו אותם לאוצר המילים והדימויים של בנגביר ודומיו (ניצחון מוחלט, תמונת ניצחון וכדומה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך שכחת: החזרת החטופים אחרי כמעט חצי שנה מאה ושלושים חטופים לא הוחזרו. זה לבדו כשלון קולוסאלי והיסטורי. אבל עצם זה שנתניהו עדיין בשלטון זה כשלון גדול של מדינת ישראל והצלחה פנומנלית של נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים אפשר להוסיף לרשימת ההישגים: שבירת המצור הימי על עזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה ששתי הגרושים שלי יסייעו לחשוף את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות ה"משונה" של צה"ל ולפזר את העשן והערפל שמפיצים ערוץ 14 ומרעיו. ביני לבין עצמי, אני תוהה אם האמירה של המנוול "ללא כיבוש רפיח, צה"ל יובס בעזה" היא יותר חסרת שחר או נפשעת. בין אם מדובר בניסיון לבנות תירוץ לכישלונות צה"ל ברצועה ולגלגל את האשמה על מישהו אחר ובין אם מדובר בתוצאה המתבקשת של חיים בעולם של מושגים דימיוניים/ ארכאיים/ יחצניים כמו ניצחון מוחלט או תמונת ניצחון. תסריט העתיד שנראה לי הסביר והלא קיצוני הוא של נוכחות ממושכת של צה"ל ברצועה ומלחמת התשה של טיהור השטח מכוחות גרילה. על הרקע הזה, כיבוש רפיח, "השטחת" פס הפרדה בין השטח הבנוי של רפיח העזתית לבין קו הגבול ונכחות קבועה על ציר פילדלפי היא אינטרס צבאי חשוב של צה"ל. המטרות הן: א. הריגה, פציעה והברחה של הפרסונל של גדודי הקבע ברפיח. ב. השמדת מפקדות, מרכזי קשר, מחסנים ומרכזי ייצור צבאי תוך חשיפת המנהרות והמחפורות בשטח העיר. ג. מניעת קיומו של אזור בית בטוח שאליו יוכלו לוחמי הגרילה ברצועה לסגת לצרכי מנוחה והצטיידות. ד. מניעת נתיב אספקה ותחלופה לכוחות הגרילה בתוך הרצועה. כיבוש רפיח לא יהיה תמונת ניצחון או "מיטוט החמאס" יותר מכיבוש עזה או חאן יונס. זהו פשוט צורך צבאי נדרש כדי לסייע למלחמת ההתשה באיזון הזה בין כוחות גרילה ליכולת שליטה ברצועה והטלת טרור בשטח ישראל. ולכן: A. ההכרח של פעולת רפיח הוא מאזן של התועלות והמחיר (באבידות, בפגיעה בבלתי חמושים ובנזק לתדמיתה ויחסיה הבינלאומיים של ישראל). B. יש חשיבות גדולה לעיתוי/ הכנת השח מבחינת פינוי האזרחים. אין חשיבות גדולה אם זה יהיה מחר או בינואר-פברואר עם טראמפ בבית הלבן. לכן אין גם בעיה קריטית עם הפסקת אש כולל החלפת אסירים. יותר מכך. סביר שתנאי מקדים לאפשרות/הצלחת תנועה לרפיח הוא אבטחת וטיהור חאן יונס מלוחמי גרילה, לפחות במידה שלא יווצר סיכון מן העורף לכוח המתקדם דרומה. וטיהור כזה יכול להמשך שבועות. הצד הנפשע בהצהרה של המנוול הוא בכך שהוא מחייב את ישראל לכניסה לרפיח, גם אם המחיר יהיה מכריע ביחס לתועלת ולו בגלל הרציונל של סיפוק תמונת ניצחון (אולי כוזבת) לאלקטורט הכי נבער ונטול שיקול דעת של ה-64. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפטנט הוא לבחון מה הפוליטיקאי עושה, ולא מה הוא אומר. פוליטיקאים אומרים כל מיני דברים מכל מיני סיבות ולכל מיני קהלים. תמיד צריך לבחון את התוצאות של מעשיהם. גם כל הגורמים החיצוניים שהזכרת הם במסגרת ה''אומרים''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדומה לחוקי הטבע, אפשר לגזור את כל הדברים שנתניהו אומר או עושה מהחוק שיושב בבסיס הקריירה הפוליטית שלו - חוק הפעולה המינימלית / The law of least action. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא אומר לצבא מה שהוא אומר לנו, האמירה הזאת היא המעשה של הפוליטיקאי. היום הוא כבר לא מפקד צוות בסיירת מטכ''ל כפי שהיה בעבר, והמעשים שהוא נדרש לעשות אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראש ממשלה יכול להגיד לדרג הביטחוני ״צריך ו/או כדאי״ ולהשאיר את האחריות על מנהלי הצבא (כדי שיוכל להאשים אותם בכשלון ולגרוף קרדיט בהצלחה, בהתאם לתוצאה). ראש ממשלה יכול גם להחליט החלטות, לקחת אחריות ולתת פקודה לרמטכ״ל להכין את הצבא ליציאה לפעולה ולדרוש יציאה לפעולה. ביבי תמיד היה ותמיד יהיה ראש ממשלה מהסוג הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שבערוץ 14 משקרים לקהל ואומרים שצריך לשכנע את הרמטכ"ל להכנס לרפיח. אבל זה לא עובד ככה. התוכנית של הצבא לכניסה לרפיח מוכנה לפחות חודש וחצי. אם הממשלה מעוניינת בכך, עליה להורות לצבא להוציא את התוכנית לפועל. לא להערך, לא להבטיח, לא להנחות, לא להגיד לצבא מה שאומרים לנו. פשוט להורות. העובדה הפשוטה היא שהממשלה לא עשתה זו מבחירתה שלה. תמוה שצריך בכלל לכתוב דברים טריביאליים כאלו, אבל הנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה הזאת בערוץ התבהלה 12 מתארת מצב בדיוק הפוך לגרסתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נסמך על זה: ועל מספר כתבות דומות. ההדלפה שהבאת מישיבת הקבינט סביר שהיא מגמתית אבל גם אם מקבלים אותה כלשונה, האחריות והסמכות לתזמון הפעולה ברפיח היא עדיין של הקבינט. זה טריביאלי. בצד: גנץ אמר בארה"ב ההפך ממה שאתה מייחס לו. הכינוי שהצמדת לערוץ 12 הוא רעל נטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן תמוה, אבל זה קוהרנטי לשיטתם - מי שתפקידו רק 'להנחות', ולא להורות, גם לא אחראי לתוצאות. ראה ועדת מירון ותוצאותיה החריפות השבוע. והתגובה הבזויה והעלובה של הליכוד. כבר אמרנו שלפי התפיסה הזו קוף יעשה את העבודה טוב יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי ואבוי. אם "הליוצנטרית שמטיוצנרית" לא עובד, נאלץ להשתמש בנשק יום הדין: זאת מטאפורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברתי היום במקרה ליד חנות רולקס בקניון, ורציתי לבדוק כמה באמת עולה שעון כזה באופן לא מטאפורי. אז הסתכלתי בחלון הראווה. ראיתי אחד ב-101 אלף ואחד ב-158 אלף. אני מכיר כנראה פי מאה יותר אנשי הייטק מאמסלם. ואני לא מכיר אף אחד שעונד שעון כזה שעולה את הסכומים האלה. בעצם, היחיד שאני מכיר בשמו שעונד כזה הוא אחד, דוד אמסלם. מצד שני, כבר שמתי כאן את החישוב שמראה שמאז עליית הממשלה הנוכחית משפחה ממוצעת הפסידה כמאה אלף שקל על החסכונות שלה, אז אמסלם וחבר מרעיו בהחלט עלו לנו ברולקס למשפחה, ועוד היד נטויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם "רולקס" הוא ההפסד של משפחתי מהמלחמה אני שקט; את הרולקסים שלי קניתי, אמנם לפני שנים רבות, במחיר הרבה יותר נוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חש שהצורך להתווכח עם אמסלם הוא דבר עצוב ופאתטי. החידוש בעת האחרונה הוא שהאג'נדות הפוליטיות נחשפות בעירומן, ללא מסך וללא הסוואה. כפי שנחשפו לאחרונה ח"כ כמו סון הר מלך, סטרוק ובנגביר כתומכי טרור במלוא מובן המילה, כך נחשפו אמסלם והביש גד"א כגזענים ומסיתים במובן הדר שטירמרי. רק לאחרונה כאשר מישהו הרחיק סוג של הכלאה של זמר חתונות, פרובוקטור של קרנות הרחוב ועולם תחתון בשם קובי פרץ מהופעה במחנה צה"ל, טען אמסלם שאילו שמו היה שלמה ארצי או אביב גפן לא היו נוהגים בו כך. וזאת כאשר במשך שנים נמנע מאביב גפן להופיע בצה"ל מפני שלא שרת בצבא. תג הזיהוי של ה"אנטישמיות" השטרייכרית הזו הוא השימוש בשקרים גסים הגלויים לעין כל. אלו לא העובדות. זו השנאה. למי שמנחם עצמו שמדובר בגילויי שוליים (היושבים ליד שולחן הממשלה), נזכיר את האגדה החדשה על האשכנזים התל אביבים המשתמטים מן השרות הקרבי בצה"ל (ומסתדרים בגל"צ, 8200 ובקריה). ובהפרחת "ביחד ננצח" ננוחם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמסלם לא עונד שעון רולקס. ערוץ התבהלה 12 התייעץ עם מומחה שסבר שמדובר בשעון מסוג Cartier Ballon Bleu שמחירו יכול להגיע ל 25 אלף שקל. לעומת זה הפסיכופט אהוד ברק עונד שעון שמחירו 8 מילון דולר ! אני, לעומת זה, עברתי מענידת שעון על היד לשעון כיס כמו פעם. מדובר בטלפון הנייד שלי שאני מחזיק בכיסי. הוא מה זה מדוייק1, ועד כמה שאני מבין זה בדיוק תפקידו של שעון. 1 למדתי לאחרונה במקרה שאם אתה לוחץ על תצוגת השעה המוצגת בגדול כאשר אתה "מעיר" את המכשיר, אתה מקבל גם את השניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגיל אתה לא מדייק. השעון של אמיר קאטאר מוערך ב-8 מיליון דולר, לא זה של ברק. לטענת MAKO, השעון של ברק עלה 316,000 ₪. אם המספר הזה נכון, כנראה שלא מדובר ב-limited edition. שעוני Patek Philippe מסוג Nautilus ניתן להשיג במחירים של בין כמה אלפי דולרים ל-340,000$ בחנות Padani בארץ. הערותיי א. ע"פ השמועות מקור הונו של ברק הוא מייעוץ בעסקאות נשק והשקעות לחברות בינלאומיות. לו אני יועץ בעסקאות נשק לא הייתי עונד שעון שמחירו מאות אלפי שקלים. ב. זכותך לחשוב על ברק מה שתרצה, אבל נראה שאנשים רבים, בעלי הון ועוצמה דוקא מעריכים את דעתו של ברק בהרבה מאד כסף. ג. משעשע במיוחד לקרוא שמי שעונד שעון Rolex הוא דווקא אריה דרעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי הוא שבעלי ההון והעוצמה לא משלמים לברק הרבה מאוד כסף בגלל הערכה לדעתו, אלא יותר לקשריו. (בגלל הדברים האלה לא הייתי רוצה לראות את ברק שוב כראש ממשלה, חוץ מהעניין הפעוט של מי כן ראש הממשלה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בכנות מצליח להפתיע אותי כל פעם מחדש. ה"לא, אתם!" תוך הוצאת הדברים מהקשר1 כבר סטנדרטי. גם גידופים הם מאפיין שכיח אצל שותפים לדעתך2, אז לא מפתיע שהצטרפת לחגיגה. אבל להמשיך לקרוא לערוצי חדשות חילונים "ערוצי תבהלה" אחרי ה-7/10 מפליא אותי. לא במובן רטורי, אני באמת לא מבין איך אפשר לעשות דבר כזה מבלי לחיות במערה בלי חיבור אינטרנט. לפני שנה "ערוצי התבהלה" הזהירו מפני פגיעה בחוסן הלאומי, הדרדרות כלכלת ישראל, בידוד דיפלומטי ומתן רוח גבית לאויבי המדינה (למעשה, זה לא הערוצים עצמם. הם פשוט דיווחו על דברים שאמרו גורמי מקצוע). בתגובה, הקואליציה והשופרות שלה ליגלגו עליהם וקראו להם "ערוצי תבהלה". אנחנו שנה אחרי, והנה מה שקרה: 1. המדינה נמצאת במלחמה הארוכה בתולדותיה מאז קום המדינה עם כ-900 אזרחים ישראלים שנרצחו, כ-600 חללים, 130 חטופים (חלקם כנראה מתו בשבי) ו-200 אלף עקורים מבתיהם4. 2. ההשקעות הזרות בישראל צנחו, סטרטאפים בורחים מהארץ, דירוג האשראי של ישראל ירד בפעם הראשונה מאז החלו המדידות, המדינה נאלצת ללוות כסף בריבית על גבול האג"ח זבל (מי שלא יודע - הריבית שישראל משלמת על האג"ח שהונפק בחו"ל גבוהה יותר מאשר ריבית שמשלמות מדינות עם אותו דירוג. במילים אחרות, השוק מתמחר את המצב הכלכלי של ישראל עוד יותר גרוע ממודי'ס)5. 3. הממשלה הצליחה לשחוק אפילו את התמיכה של ארה"ב, בראשה עומד כרגע אולי הפוליטיקאי הכי פרו-ישראלי שאינו יהודי בעצמו. ואפילו לא אטרח לפרט את שאר המדינות שמתחילות להפנות גב לישראל בעולם. כל אלה לא חיזויים או פרשנויות, אלא אירועים עובדתיים שקרו בשנה האחרונה. ומה אתה עושה? ממשיך לקרוא לערוצים שחזו במדויק את המציאות (אם כבר, הם היו אופטימיים מדי) "ערוצי תבהלה". זה לא סתם ניתוק מהמציאות, זה לנתק למציאות בפרצוף, להחליף את השם שלה בטלפון ל"מציאות - לא לענות" ולחסום את כל איזור החיוג של המציאות ליתר בטחון. _ 1 גם אמסלם וגם ברק יכולים לענוד איזה שעון שבא להם3. העיסוק בשעון של אמסלם הוא כי אמסלם נוהג להציג את עצמו בתור "עממי" ואת המתנגדים לו בתור "אליטה טחונה", ובפרט כי הוא לעג למפגינים והעליל שהם עונדים שעוני רולקס שהוא, ממש במהלך ההאשמות, עונד שעון יוקרה. 2 אבל מספיק אפילו לרמוז שנתניהו מושחת כדי להוכיח שהדובר שטוף שנאה ולא ענייני. 3 וזאת כבר הערת שוליים בתוך הערת שוליים, אבל אציין שכדי לטעון את מה שכתבת הסתמכת על המופיע בטור רכילות, ואפילו זה לא היה מספיק כדי שתוכל לצעוק "לא, אתם!" ונאלצת גם לעוות את הכתוב. 4 אפשר להוסיף עוד כ-2 מיליון עקורים ברצועת עזה ברובם חיים כרגע בתת תנאים וכ-20,000 אזרחים עזתים הרוגים. מנגד, יש כאלה שמבחינתם זה דבר חיובי. 5 ושר האוצר קורא לזה הצלחה מדהימה וראיה לחוסן הכלכלה הישראלית. מילא אם היה מוכר שקרים, אני חושש שהוא אשכרה מאמין בזה כי הוא סילק את כל אנשי המקצוע שהייתה להם מספיק יושרה להסביר לו את המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה הצער, בדבר אחד דב צודק. אם הידיעה של ירון אברהם נכונה כלשונה וככתבה, אכן היא מעוררת תבהלה. בין היתר גם בגלל שהיא מנוגדת לכל מה שחשבתי על המצב. א. עם הידיעה ובלעדיה, היחסים המרוחקים והמנוכרים בין רוה"מ לרמטכ"ל מעוררים חרדה. נדמה שהמגעים tête à tête ביניהם נדירים, בין בגלל טינה אישית ובין בגלל שכל מה שנאמר בשיחה הופך להודעה במדיה. ב. מה פתאום הרצי צריך להזכיר לרוה"מ עניינים שהם באחריותו? (כמו הסיכום עם מצריים ופינוי האזרחים). עם כל הדברים שייחסנו למנוול, איש לא טען שהוא אויל. ג. ניכר שנושא ההירארכיה בין רוה"מ לרמטכ"ל ועלה בדיון בין אביב לדב, שובש לחלוטין. באופן רשמי הסמכות לתת הוראות לרמטכ"ל היא של ממשלת ישראל באמצעות שרהב"ט. איוש הממשלה במוחות כמו אמסלם, גולדקנופ, בנגביר ומאי גולן, מוליד את הצורך להקים גוף בעל מעמד לא מבוסס כמו הקבינט הבטחוני. אם וכאשר גנץ, אייזנקוט וגלנט מגבים את הרמטכ"ל, הוא עשוי להתבלבל ולראות עצמו שווה ערך הן באחריות והן בעיסוק בפועל בתחומי מדיניות שהם מעבר לתחום הצבא. ד. רבים הרגיעו אותנו שמינוי טפשים וחסרי אחריות לשרי ממשלה הם "עולם כמנהגו נוהג". אנו רואים כעת שמחיר הארוחה הפוליטית הזה היה סימנים של מיטוט ואנרכיה בשלטון בישראל. ה. אני רוצה להניח שמישהו ניסה להטעות את ירון אברהם או שהוא לא הבין את מה שאמרו לו. נניח למשל שהמנוול התעניין מה יכול צה"ל לעשות כדי להפוך את האיום על רפיח למוחשי יותר ולהדק את הלחץ על החמאס במו"מ על הפסקתת אש. הרצי הזכיר לו שלמתקפה על רפיח יש דרישות מוקדמות שאינן מתקיימות. כמו שיחות עם צבא מצריים כדי להגיע לסיכום מפורט של הערכות צה"ל על הגבול והכנות לפינוי האוכלוסיה מרפיח. מדובר בפעולה שבכל מקרה תמשך חודשים. אין כאן מקום לדפ"א של שומר חומות 2 מבית מדרשו של בנגביר. גם בהנחות מקילות מאד אלו, עדיין מדאיגה התהייה איך זה ששצריך להסביר לרוה"מ את זה. ו. אם יש גרעין של אמת בידיעה הזו, השלטון בישראל נטמע לחלוטין במרחב הערבי. כמו שם, רוב הממשל מורכב מטפילים נהנתנים ומושחתים, כאשר הגוף היחיד בעל יכולת ביצוע הוא הצבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהדינמיקה היא מה שאביב רמז אליה - נתניהו אומר שצריך לעשות כך וכך, הרמטכ''ל עונה שזאת בעיה מסיבות כאלה ואחרות, וכולם מחליטים לא להחליט, כאילו מדובר באיזו דו שיח בין שווים במקרה הטוב. כשלנתניהו (ותומכיו) מתאים, מדובר בגאון כל יכול שמסובב מנהיגי מעצמות על האצבע הקטנה ביד אחת בזמן שהיד השניה מחייגת לאלברט בורלא ומשכנעת אותו להביא חיסונים לקורונה. כשזה לא מתאים, מדובר במנהיג שלא שולט בכפופים לו. לצורך העניין, זה לא משנה אם הרמטכ''ל מקבל פקודות מראש הממשלה או משר הבטחון. נתניהו כבר הוכיח שכשהוא רוצה, אין לו בעיה לפטר את שר הבטחון אפילו כי האחרון סתם אמר דברים שלא מתאימים לנתניהו. אם הוא מנהיג עד כדי כך כושל שהוא לא יכול לגרום לרמטכ''ל שלו לציית לפקודות, זה לא מוריד ממנו את האחריות כהוא זה, אלא רק מהווה עוד ראיה שהבנאדם לא כשיר לנהל מדינה. הגענו לשלב בו כבר פחות חשוב אם נכנסים לרפיח או לא, אלא עצם קבלת ההחלטה. אם נכנסים, צריך לעשות את זה כמה שיותר מהר. בינתיים נותנים לאויב זמן להתכונן, שוחקים את הכוחות שלנו ומושכים את הסיוט שעובר על האוכלוסיה האזרחית (זה לא שיש תהליך פינוי שמתרחש שם וצריך לתת לו זמן להסתיים). ההתמהמהות בכניסה לעזה הייתה, לפחות על פניו, סבירה - צריך לגייס סד''כ, להוציא ציוד מהמחסנים, לטפל בבעיות לוגיסטיות. עכשיו אין את התירוץ הזה. אם לא נכנסים, צריך להתחיל להבין לאן ממשיכים מכאן, כי בינתיים חמאס מבססים את עצמם מחדש בשאר הרצועה. כל אחת מהאפשרויות האלה עדיפה על פני מה שקורה כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים עם החצי השני של דבריך. כיבוש רפיח חשוב. העיתוי פחות חשוב. אם זה יקרה בינואר פברואר, גם זה בסדר. כיבוש הרצועה נכשל. צה"ל לא הצליח להשלים את כיבוש הרצועה שמשמעותו גם שליטה בגבולות הרצועה. לא צריך להיות אסטרטג דגול כדי להבחין שאין בכוונת צה"ל להיכנס לרפיח בעתיד קרוב, בין אם זה בהסכמת המנוול ובין אם לא. כישלון אינו תבוסה. לפעמים היעדים הם 100% והישגת 50%. אין תמונות ניצחון ואם יהיו, יהיו אלו זיופים כמו שחרור החטופים, כיבוש רפיח או הריגת סינוואר. אם המנוול אינו מתכוון להסכים להפסקת הלחימה או לנסיגת צה"ל מהרצועה, מה כל כך דחוף בכיבוש רפיח? הרכבת הזו חלפה מזמן. אפשרות נוספת למה שקרה בשיחה בין המנוול לרמטכ"ל: יתכן שרוה"מ התרעם על כך שצה"ל אינו משתף פעולה איתו באיום על רפיח. הרמטכ"ל הסביר לו שכל עוד אין הסכמה עם מצריים ואין פינוי אזרחים מרפיח, שמדובר באיום באקדח ריק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שצריך להיכנס לתבהלה למשמע הכינוי ערוצי תבהלה, כמו שלמשמע הכינוי ''חמוצים'' אין צורך להחמיץ פנים. יחסית למקובל מדובר בכינויים מאד מתונים והייתי אומר, אפילו הומוריסטיים. זה לא כמו הכינוי ''מכונת רעל'' שהמציא בנט, או ''המנוול'' של שוקי שעובר כאן חלק ללא כל ביקורת, ואפילו לי לא אכפת שישתמש בו אם זה עושה לו טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זו כוונתי. אני מבין היטב שמישהו הגה את הביטוי ערוץ תבהלה כלשון נופל על לשון וכמשקל נגד לערוץ התרעלה כפי שמכונה ערוץ 14. אני מסכים עם האייל האחר שהכינוי הזה מעורר תחושה של חוסר הגינות כלפי ערוץ 12 שעדיין מנסה להחזיק בערכים עיתונאיים. גם בערוץ זה מתפשט הנגע שמגיע בעיקר עם היבוא מערוץ 14 כמו עופר חדאד ואמיר איבגי (ברוך שפטרנו) של קריינים הרואים עצמם לא כעיתונאים המחוייבים לפרסום ודיוק העובדות, אלא כיחצ"נים שתפקידם לזנק ולהגן בכל פעם שבני חסותם מותקפים. מה שהבהיל אותי זה תוכן הידיעה ולא העובדה שאתה משתמש בביטוי הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתי לא הייתה מענה לך אלא למישהו אחר, וממילא איני יודע למה כוונתך כשאתה אומר ''לא זו כוונתי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב: לא הפריע לי שהשתמשת בביטוי "ערוץ התבהלה". הבהיל אותי תוכן הידיעה שעליה הצבעת. אם היא נכונה, מצב המשילות בישראל בכי רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מ"לא, אתם!" ולעוות את מה שאני אומר, אין לך משהו לענות? לא יצאתי נגד ההתנסחות הדמגוגית והמכוערת שלך (למרות שלא מעט עיתונאים כבר נפגעו כתוצאה מההסתה שאתה שמח לשתף איתה פעולה). ציינתי, עובדתית, שהסיבה שבימין הקיצוני טבעו את המונח "ערוצי תבהלה" היא כי הם חזו בדיוק את מה שקורה עכשיו. להמשיך להשתמש במונח הספציפי הזה מראה על ניתוק מהמציאות. על הדרך, וזאת לא הנקודה העיקרית כאן, לומר "איני חושב שצריך להיכנס לתבהלה למשמע הכינוי ערוצי תבהלה, כמו שלמשמע הכינוי "חמוצים" אין צורך להחמיץ פנים. יחסית למקובל מדובר בכינויים מאד מתונים והייתי אומר, אפילו הומוריסטיים." זה כמו מישהו שקורא לבחורה "כוסית" ואז מסביר לה שהיא לא צריכה להיעלב כי זאת בכלל מחמאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התייחסתי רק לראשית דבריך בהם התייחסת לביטוי ''ערוץ התבהלה'' שהשתמשתי בו כשכינית אותו ''גידוף''. את המשך תגובתך רק התחלתי לקרוא והפסקתי כי הניסיון לימד אותי שממילא יהיה קשה לי להבינו. איני יודע גם היכן אמרתי ''לא אתם'', ולאיזה התנסחות ''דמגוגית ומכוערת'' שלי אתה מתכוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לפחות אתה מודה שאתה לא טורח לקרוא את ההודעות עליהן אתה מגיב. זה מה שאני טוען כבר המון זמן, ואני שמח שאתה מודה בזה סוף סוף. אני מציע שהשלב הבא יהיה שתגיד מראש עד איזו נקודה קראת ועל מה אתה מגיב. אתה גם לא מחויב להגיב על כל הודעה. אני, למשל, נוהג לא להגיב על הודעות שקראתי רק חלק קטן מהן. ולא התייחסת לראשית דבריי. התייחסת לאיש קש שהחלטת שהוא ראשית דבריי, מבלי לנסות להבין למה התכוונתי. רק חבל שאין בשפה העברית דרך כלשהי לברר מה הייתה כוונת הצד השני, ואנחנו נאלצים לייחס משמעות באופן שרירותי ובתנאי חוסר וודאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הסגביבירה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כשהערכתי שביידן מתנגד לפעולה ברפיח, היה מדובר רק בניחוש, הנה מסתבר שקלעתי. הצרה היא שיש לו גם תומכים בתוכנו, ולדעתי גם בצמרת הצבא, אתה הוא ביקש פעם ליצור קשר ישירות באמצעות בלינקן. גם דחיפתו של ביידן להחליף אצלנו את השלטון הנבחר במי שהוא בוחר, בדיוק כמו דחיפתו להחליף את שלטון הפלשתינים במי שהוא בוחר, היא חוצפה המצביעה על חוסר הבנה ואולי גם על סניליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם חושב שלו כל משפחות החטופים וגם כל ה''מרעים'' היו מציגים עמדה אחידה ונחרצת של המשך לחימה במקום אותו ''עכשיו'' ו''בכל מחיר'' מטומטמים, ביידן לא היה מתנגד להמשך הלחימה ברפיח, ואז גם הסיכוי להחזיר מקסימום חטופים בחיים היה מירבי. מצב יותר מחורבן ממה שהוא היום לא יכול להיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקורה כשאתה מושך מלחמה שאמורה לקחת חודשיים לחצי שנה וגם אז עוד לא קרוב להשלים את המטרות שלך. רק ביבי. טוב, זה גם מה שקורה כשבגלל מחדל נוראי מתחיל עם מאות חטופים את המלחמה ולא מחזיר אותם חצי שנה. רק ביבי 2. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודוק: אם היינו דואגים לפני חודש שלא תהיה אנרכיה בצפון הרצועה (ולכן תהיה אפשרות לספק שם מזון) היינו אולי יכולים למשוך יותר אוכלוסיה מדרום הרצועה לשם. אבל זה דורש להשקיע המון כוחות צבא או למצוא פלסטינים שאנחנו סומכים עליהם וזה מתקרב יותר מדי לכיוון של מדינה פלסטינית (טפו!). והתוצאה: מאבדים תמיכה בינלאומית, והמצור על עזה מתמוסס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לגבי המשפט האחרון שלך אנחנו מסכימים לגמרי. הידד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל: הרמאדן + בן גביר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי את המשפט בתור''מצבנו בשפל היסטורי'' ולזה הסכמתי. אני מסכים שבהחלט אפשר להתדרדר יותר, ולמרבה השמחה יש לנו ממשלה שפועלת במרץ בכיוון הזה. במדד ההרעה במצבנו בזמן הקצר ביותר הממשלה הזו כבר שברה שיאים היסטוריים שקשה מאד יהיה להתחרות בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בהודעה הזו וקודמותיה מוטיבים מוכרים - מי אחראי לכך שלא נכנסנו לרפיח? ביידן, המטכ"ל, משפחות החטופים, התקשורת (נראה לי שהשמטת את בג"צ משום מה). דוקא לחבריך לדעה היה צריך לקרוא מחנה "רק לא ביבי". במחשבה שניה, יש פה משהוא חדש. לגיטימי בהחלט לשלול את גישת ההסכם עכשיו. "בכל מחיר" הוא איש קש אבל מילא אנחנו רגילים. אבל ממש להאשים את משפחות החטופים בכך שביבי נמנע מאיזו פעולה צבאית? זה כזה עוול שהלב מחסיר פעימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לארה'ב יש היסטוריה עשירה מאוד של התערבות גלויה וסמויה במשטר ובהנהגה של מדינות אחרות אחרי מלח"ע II. לא צריך להיות מופתע או לייחס זאת לביידן אישית. מה שכן, אני יכול להסכים עם חוסר ההבנה, כי במקרים לא מעטים ההתערבות שלהם היתה שלומיאלית ובעלת תוצאות הרות אסון למקומיים. אם הגענו למצב כזה אין לנו אלא להאשים את עצמנו שלא התנהלנו בחכמה ודרכנו על יותר מדי יבלות של ארה"ב. כל עוד ישראל נמצאת בעימות עצים יחסית, שדורש כמות גדולה של אמל"ח, התלות שלנו בארה"ב גדולה וכדאי לנו מאוד לא לדרוך להם על יבלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה במאת חושב שביידן לוחץ עלינו לא להיכנס לרפיח בגלל שדרכנו על יבלות כל שהן? על אילו יבלות שלו דרכנו? משהו אחר: אני מניח שאתה כמו כל ה"מרעים" מייחלים לניצחונו של ביידן על טראמפ בבחירות הקרובות. לי זה נראה כמו מזוכיזם טהור. טראמפ, למרות ה"יציאות" המוזרות שלו, לעתים, לא היה נוהג כך. הכול היה יותר פשוט לו הוא היה עכשיו בבית הלבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מספיק כדי לומר באילו אינטרסים אמריקאיים פגענו, או הם חושבים שאנחנו עלולים לפגוע. כל מה שאני אומר הוא שבמצב הנוכחי עלינו להיות זהירים במיוחד לא לפגוע באינטרסים אמריקאיים, שכן בלעדיהם יהיה לנו כרגע קשה מאוד להתמודד גם פיזית וגם בזירה הבינלאומית מול האיומים עלינו. אני חושב שעם טראמפ בבית הלבן מצד אחד עניינים אמריקאיים פנימיים עלולים להפוך ליותר כאוטיים, ולאיים על חוסנה של ארה''ב, ומצד שני היריבות של ארה''ב יהיו יותר זהירות בגלל התדמית הפרועה שלו. לדוגמה- פוטין לא פלש לאוקראינה כל עוד מרקל היתה בשלטון בגרמניה וטראמפ בבית הלבן, כי הוא ידע מה תהיה התגובה של מרקל וחשש ממנה, ולא ידע מה תהיה התגובה של טראמפ ולכן חשש גם ממנו. אני חושב שמבחינתנו (ומבחינת כל העולם) ביידן עדיף על אובמה וטראמפ עדיף על ג'ורג' בוש הבן, אבל אני לא יודע לעשות את השקלול של ביידן מול טראמפ. לשניהם יש יתרונות וחסרונות עבורנו. במבחן התוצאה נראה לי שביידן עדיף כי הוא עמד במבחן החשוב ביותר ושלח את נושאות המטוסים יחד עם איום ברור להשתמש בהן, ואת הרכבת האווירית שמאפשרת לנו להמשיך ולהלחם. טראמפ הוא כל כך בלתי צפוי שלך תדע מתי הוא יגיד משהו בסגנון- ''אני מפסיק לשלם על ההגנה של הישראלים. שישלמו לנו הוצאות אם הם רוצים הגנה.'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת בפירוש "אם הגענו למצב כזה אין לנו אלא להאשים את עצמנו שלא התנהלנו בחכמה ודרכנו על יותר מדי יבלות של ארה"ב.", ועכשיו אתה אומר שאינך מכיר יבלות עליהן דרכנו. אז אולי לא דרכנו על שום יבלת, וסיבת התנהלותו הלא נעימה כלפינו של ביידן היא שיש בין המצביעים הפוטנציאליים של המפלגה הדמוקרטית יותר מדי אנטישמים שעלולים לא ללכת ולבחור בביידן אם לא יחמיר עמנו? ולמרות הסבריך אני ממשיך לחשוב שבהיתחשב בכל הנתונים, מי מאתנו שמעדיף את ביידן על טראמפ, כישראלי הוא לוקה במזוכיזם. איני יכול להסביר אחרת את ההעדפה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרוסיה יש היסטוריה ארוכה (והווה) של פעולות בוטות כנגד האינטרס הישראל ואפילו שיתוף פעולה עם החמורים שבאויבינו. הם אפילו מארחים את החמאס והחות׳ים לשיחות תאום עמדות ותכנון אסטרטגי. מה דעתך לגבי זה שממשל טראמפ סלחני ומשתף פעולה יותר עם הרוסים מאשר הממשל של ביידן (בלשון המעטה)? להיות ישראלי, לצעוק על הסכנות שבמשטר האיראני ולתמוך במועמד שהקמפיין שלו הוא חנופה לפוטין תומך הטירור ושותף של האיראנים, דווקא זו נשמעת לי כמו התנהגות מזוכיסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שאתה אומר על מדיניותו של פוטין היום נכון. ידוע שהוא חבר לאיראן ולסין בעקבות מלחמתו באוקראינה, ואין על כך וויכוח. לכן להראות לי ראיון עם פוטין זה התפרצות לפתח שדלתו פתוחה, ואי אפשר ללמוד מזה משהו חדש, ולכן אפילו לא טרחתי לצפות בסרטון הזה. בעבר, לפני המלחמה באוקראינה ניסינו אף אנו לטפח עמו קשרים לטובת האינטרס של ישראל. לא ידוע לי על קמפיין של טראמפ של חנופה לפוטין, ואם יש כזה ייתכן שמדובר בשיטה דומה לזו שבה ניסה על ידי חנופה להגיע להסכם עם שליט צפון קוראה להתפרק מהנשק הגרעיני שלו, ונכשל. צריך לראות במה מדובר, ואז לנסות לפרש את משמעות הדבר. בכל מקרה מדובר בתמיכה במישהו שתומך באיראן שהיא אויבתנו הגדולה. זה אולי יכול להביא לנזק עבורנו בעקיפין. אבל ביידן מזיק לנו באופן ישיר, ואין לי ספק שבניגוד לו טראמפ ידיד גדול שלנו. הוא הוכיח זאת כשהיה נשיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דברים שהם גלויים ומן המפורסמות1, אתה מתיחס אליהם כדורשים מחקר. אני לא מבין באיזה עולם שיתוף פעולה של ממשל אמריקני עם הרוסים/פוטין, זה לפגוע בישראל באופן עקיף. שיתוף פעולה שכזה הוא פגיעה ישירה וסכנת נפשות. אנחנו מדברים פה על איראן, חות׳ים וחיזבאללה. סכנות קיומיות על ישראל וסכנה לביטחון האישי של אזרחי ישראל שעוד עלול לגרום לשביעי באוקטובר להראות כמו ״הליכה בפארק״. גם הבדלנות וההתכנסות של מדיניות החוץ של אמריקה תחת טראמפ (אי תמיכה בנאטו, חוסר רצון לשלוח כוחות לפטרל ולשמור על הסחר הימי) יכול להיות משהו מאוד רע לעולם ובטח לישראל (תאר לעצמך את המצב שלנו עם החות׳ים, בלי ההתערבות של ארה״ב ובריטניה). לי נשמע שאתה מעדיף ״ניצחון של הימין״, לא חשוב איפה והאם זה טוב או רע לישראל. לכן, אני לא משוכנע שאתה בפוזיציה בה אתה הוא זה שיכול לכנות אחרים כמזוכיסטים. ________ 1 אל תצפה בוידאו. קרא קצת על מי זה ה״עיתונאי״ שביצע את הראיון. חפש קצת על הפרופוגנדה הרוסית שהוא מקדם (טאקר בסופר מרקט רוסי הוא אחד המשעשעים שביניהם) ובדוק של מי הוא שופר ואיזה קמפיין של איזה מועמד הוא מקדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפעילות של החות'ים פוגעת הרבה יותר באירופה מצרים וגם ארצות הברית מאשר בישראל, והפעולות העלובות של הבריטים והאמריקאים שם לא פותרות ולו במעט את הבעיה הזאת. ויש להם היכולת לפתור את הבעיה הזאת פתרון שלם. בידם כוח צבאי אדיר. קשה לי להבין את ההססנות שלהם שם, אלא אם כן הם לא רוצים להרגיז את האיראנים. טראמפ לפחות חיסל את סולימני. ביידן פוחד לנגוע אפילו באיראני אחד למרות שהאיראנים באמצעות שליחיהם פוגעים באמריקאים שוב ושוב. לגבי הקמפיין של טראמפ לטובת פוטין, אנא הבא עוד כמה מקורות, כי אולי חסר לי מידע. מהראיון עם פוטין איני לומד דבר, והסברתי מדוע. המשפט האחרון בתגובתך הרגיז אותי לא מעט. אתה מצטרף לכמה מחבריך כאן ומאשים אותי בהאשמות שווא. קשה לי להאמין שאתה חושב באמת שאני לא מאמין שטראמפ עדיף למדינת ישראל על הממשל הדמוקרטי וביידן, ותומך בטראמפ בגלל סיבות לא רלוונטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״המשפט האחרון בתגובתך הרגיז אותי לא מעט. אתה מצטרף לכמה מחבריך כאן ומאשים אותי בהאשמות שווא. קשה לי להאמין שאתה חושב באמת שאני לא מאמין שטראמפ עדיף למדינת ישראל על הממשל הדמוקרטי וביידן, ותומך בטראמפ בגלל סיבות לא רלוונטיות.״ יופי. אני שמח שזה הרגיז אותך. לגמרי מגיע לך. עכשיו קח את ההרגשה הזאת ונסה להפעיל את הדבר הזה שיש לבני אדם וקוראים לו אמפתיה. נסה לדמיין איך האנשים שאתה מכנה ״מזוכיסטים״ מרגישים (רמז: בדיוק כמוך) כשאתה מאשים אותם שהם נהנים לפגוע בעצמם ולא (חס וחלילה) באמת מאמינים שביידן הוא אופציה טובה יותר לישראל מאשר טראמפ. לא יעלה על הדעת שמישהו מפרש את המציאות באופן שונה ממך. ההסבר שהוא מזוכיסט הוא בטוח ההסבר הסביר ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. עשיתי (כמעט) בדיוק מבלי ששמתי לב את מה שלא אהבתי שעשית לי, ולכן אני חוזר בי מהקטע על המזוכיזם. בעצם חשבתי על כך אחר כך וצפיתי לתגובתך המוצדקת הזאת. אולי ההבדל הוא שהטחתי את דבריי כלפי קבוצה שלימה ולא ישירות כלפי בן שיחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערכה שלי היא שממשל ביידן הרבה יותר משתף פעולה עם ישראל כרגע ממה שזה נראה בתקשורת. פוליטיקאים מצהירים ופוליטיקאים פונים לבייס שלהם - זו רק שכבה אחת של המציאות. ממשל ביידן מעוניין להמשיך בעזרה הצבאית לישראל במהלכיה בעזה והם דוחפים לכיוון הזה (הם רק מעלים כל מיני דרישות לגבי המנעות ממשבר הומניטרי בקנה מידה שיחרוג לדעתם ממה שהם יכולים להכיל). ההערכה שלי (לא שאני אומר אותה בביטחון רב, אבל נראה לי שזה מה שקורה) שישראל מתכוונת להפנות את הזרקורים למלחמה בצפון ופעילות נגד החמאס ברפיח (בעצימות כזו או אחרת) תתרחש בזמן שתשומת הלב העולמית תופנה לכאוס בלבנון (וחצי ממדינת ישראל שתהיה תחת מטחים כבדים של החיזבאללה). כדאי גם לשים לב לפרטים בפוליטיקה הפנים אמריקנית - יש לממשל ביידן קשיים בלהעביר החלטות של תמיכה צבאית במספר נושאים - אוקראינה, טאיוואן וגם ישראל. מי שתוקע מקלות בגלגלים בעניין זה אלו לא הדמוקרטים, כפי שכנראה נדמה לך, אלא דווקא תת קבוצה של רפובליקנים משוגעים/חובבי ממשל טראמפ שמשחקים בפוליטיקה קטנה (אפילו אם וכאשר זה מנוגד לאינטרסים של ארה״ב והידידות שלה בעולם). זה לא יפתיע אותי אם גרירת הרגליים הישראלית קשורה גם לפלונטר הזה וזה בכלל לא קשור למשהו שממשל ביידן ו/או הממשלה שלנו בכלל רוצה או עושה. לאירוע הזה יש הרבה חלקים נעים ואני לא חושב שהניתוחים שראינו בתקשורת ו/או מהפוזיציה של אידיאולוג זה או אחר, מציגים בהצלחה את הדברים כפי שהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו למירי רגב, גם לאותם רפובליקנים יש מערכת עיכול שמתרגשת רק ממזון מקולקל אחד: שלטון שנמצא בידי אחרים. הערה ביולוגית: אחת מדרישות התפקיד של אוכלי נבלות היא מערכת עיכול עמידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. הפוליטיקה הפרטיזנית היא הצייטגייסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים לא ידוע על עצירת חימוש, ולכן כרגע לא זו הבעיה. הבעיה כרגע היא שהחלק האחרון והחשוב בהשתלטות על רצועת עזה, שהוא כיבוש רפיח מתעכב. מנתניהו כל הזמן שומעים שהחלק הזה אי אפשר בלעדיו והוא יבוצע, ומביידן אנו שומעים שמבחינתו זה קו אדום, כלומר אין הוא תומך בכך, ושנתניהו מזיק לישראל. איך נתניהו מזיק? מן הסתם בגלל שהוא דוחף לכיבוש רפיח. איני שומע נימוק אחר מפיו של ביידן. מה אני צריך להסיק מכל אלה? שהרפוליקנים אשמים? כל הסבר בכיוון הזה הוא מאד מסובך, ובשדה הזה, קשה לי להאמין בדברים שהסברם כל כך מסובך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סלח לי, אבל זה רידוד גיאופוליטיקה לביבי אמר ביידן אמר. מה פוליטיקאים עושים זה אינדיקטור טוב יותר למה שהם רוצים מאשר מה שהם אומרים. אני לא חושב שהעולם או יחסים בין גופים מורכבים כמו מדינות פועלים ככה. זה שביבי וביידן מקשקשים איזה משהו לתקשורת, כל אחד ממניעי התדמית שלו מול ציבור בוחריו, זה לא אומר שאתה צופה במדיניות של ממשלת ביבי או במדיניות של ממשל ביידן. לא להכנס לרפיח (בינתיים?) זו החלטה של ביבי ולא של ביידן. זה שהרפובליקנים תוקעים תהליכים לשליחת חימוש (וזה ברמת המעשה ולא רק הדיבור) לישראל, אוקראינה ועוד כל מיני זאת עובדה פשוטה ולא איזו תאוריה מסובכת. זה מסובך לדעתך רק כי זה יותר אצלך דיסוננס קוגנטיבי בין מה שאתה חושב על טראמפ לבין מה שטראמפ הוא באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן לא להיכנס לרפיח זו החלטה של נתניהו. נשאלת השאלה מה הסיבה לכך. אין שום רמז לכך שלצה"ל חסר חימוש לשם כך לא בגלל רפובליקנים ולא בגלל שום סיבה אחרת. אז אני מנסה לחשוב מה הסיבה, והסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא לחץ אמריקאי. ביידן אומר בפרוש שזה קו אדום מבחינתו ומראה הרבה סימנים של כעס כלפי נתניהו. זה לא נראה כמו לחץ? איך ייראה ביידן אם ניכנס לרפיח אחרי שהזהיר לא לעשות זאת? הרי ביידן לא יגיד שדיבר סתם. האין חשש שהוא יהיה מחויב גם לעשות מעשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הראשון שכתבת נראה לי די מוזר ולכן אנסח את מה שהתכוונתי לומר בצורה קצת אחרת. נניח שאתה ראש הממשלה ומאמין שכניסה לרפיח מאד חשובה למדינתך. נשיא ארצות הברית אומר בפומבי שהוא רואה בכניסה לרפיח קו אדום, כלומר מאד לא רוצה שהדבר יקרה. האם לא תייחס לדבריו שום משמעות, כי לדעתך מה שהוא אומר לא חשוב וחשוב רק מה שהוא עושה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך שגמרתי לכתוב את תגובתי אני שומע בחדשות שביידן שוקל עצירת משלוחי נשק אם נפלוש לרפיח. אין לידיעות כאלה שום משמעות? הרפובליקנים עשו לו את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה מנסה להוכיח? שיש תיגרה מתוקשרת בין ביבי לבין ביידן לגבי כניסה לרפיח? הרי בעצמי אמרתי שהתיגרה המתוקשרת הזאת קיימת. ברור שיש להצהרות משמעות, אבל זה לא הדבר היחידי (או הכי חשוב) שמספר לנו מה קורה. לדעתי יש סימנים לכך שישראל הולכת לפעול ברפיח ושזה נעשה בתאום עם השחקנים האחרים (כולל ארה״ב ומצרים1, למשל). האיטיות, לטענתי, היא חלק מהתאום עם השחקנים האחרים (ושזירת המהלך עם הנעשה בצפון) ולא בגלל התנגדות. השאלה הרטורית האחרונה היא איש קש (ואני חושב שאתה יודע את זה). ____________________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני חי בעולם אחר, אבל לעולם לא אצליח להבין איך קיים תיאום בין ישראל לארצות הברית לגבי כניסה לרפיח כשנשיאה של ארצות הברית אומר שהוא מתנגד למהלך כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה אכן (חושב שאתה)חי בעולם אחר מהעולם בו אני חי. הרעיון של פוליטיקה עולמית המתנהלת על ידי זה שכולם מראים את כל הקלפים, עם כנות מלאה ושום דבר לא נאמר אף פעם מן השפה ולחוץ הוא רעיון קצת... אני מתקשה למצוא את המילה... תמים? מתמם? לא יודע בדיוק איזו מילה הכי קולעת. אולי סתם ״מנותק״? בעולם בו אני חי יכול להכנס דיפלומט של סעודיה לחדר עם דיפלומט של ישראל, שני הצדדים מסכימים על דרך פעולה מסוימת וגם מסכימים על איך ועד כמה הצדדים יגנו זה את זה בזמן מימוש הדברים שהסכימו עליהם. לי זה נראה מוזר שטענה כל כך טריביאלית מוצגת כאיזה משהו שלא יעלה על הדעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הניסוח שיש לידיעה הזאת בעיתונות החוץ. שם הניסוח, ברוב המקורות, שביידן שוקל הוספת תנאים למשלוחי הנשק אם ישראל תפעל ברפיח. אם זה הסיכום של ההתנגדות של ממשל ביידן לפעולה ברפיח, זה נשמע לגמרי מן השפה ולחוץ מתוך שיקולי קמפיין בחירות ולא מדיניות חוץ שמשמעותה התנגדות גורפת של הממשל לפעולה ישראלית. אם יש סיבה לגרירת הרגלים הישראלית, היא לא הקולות שנשמעים מאמריקה (גם אם נוח לליכודניקים שתאמין שכן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו טראמפ, הנה מה שמספרים מספר יועצים בכירים לשעבר שלו: בעיני דונלד טראמפ, מנהיג הונגריה ויקטור אורבן הוא "פנטסטי", מנהיג סין שי ג'ינפינג הוא "מבריק", קים ג'ונג און מצפון קוריאה הוא "בחור בסדר", ואדולף היטלר "עשה כמה דברים טובים" היועצים שהעידו על כך הם בולטון וקלי. מנהל הקמפיין של טראמפ אפילו לא הכחיש, והסתפק במתקפת אד הומינום. (אם אתם מתעניינים איזה דברים טובים, אתם מוזמנים לקרוא כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, ישנה דעה רווחת, אותה שמעתי מספר פעמים, שלו טראמפ היה הנשיא פוטין לא היה מעז לפלוש לאוקראינה, וגם העובדה שאיראן החלה להעשיר אורניום לרמה גבוהה החלה בדיוק כאשר ביידן החליף את טראמפ אינה מקרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעה לא סבירה בעליל ומנותקת מכל מה שטראמפ הצהיר לגבי הפלישה הרוסית. תחת טראמפ, לדעתי לא רק שהפלישה היתה מתבצעת, היא היתה מתבצעת תחת תנאים הרבה יותר נוחים לפוטין. זה כן היה מסתיים הרבה יותר מהר (בתבוסת בזק של האוקראינים) אבל אני לא בטוח שאתה היית חושב שזה משהו טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם טראמפ ייבחר, יישרף העולם. כמעט מילולית - טראמפ החריף את המשבר בכהונתו, וצפוי להחריף אותו אם יכהן שוב. מכיוון שגם ישראל בעולם, זה גם אינטרס חזק שלנו שהוא לא ייבחר. אמנם שכחנו קצת ממשבר האקלים מאז ההפיכה המשטרית והמלחמה, אבל הוא לא שכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם טראמפ וגם ביידן, כמו אובמה לפניהם, המשיכו להגדיל את החוב הממשלתי האמריקאי למימדים מפלצתיים. זו לדעתי סכנה יותר קרובה ממשבר האקלים. לביידן לפחות היה תירוץ. טראמפ סתם התנהג בחוסר אחריות. בעשור של הריביות האפסיות לא היה לזה מחיר מיידי, אבל כעת תשלומי הריבית מזנקים ונוגסים חלק הולך וגדל מהתקציב. יו"ר הפד ג'רום פאוול כבר הזהיר מספר פעמים1 שהחוב נמצא על נתיב שאינו בר קיימא והממשל חייב לדאוג לכך במוקדם ולא במאוחר, אבל אני לא רואה סימן שמישהו בממשל מקשיב. _______ 1 וזו הצהרה די חריגה. נגידי הבנק האמריקאי נמנעים בדרך כלל מלהגיב בנושאים פיסקליים, כי לא כמו אצלנו, שם הנגיד אינו יועץ רשמי לממשלה והמנדט שלו הוא לתחום המוניטרי בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלחמה גרעינית1 יכולה להקדים ו״לפתור״ את כל הסוגיות שאתם מעלים. _________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוסיה הדמוקרטיה כבר עכשיו חוגגת. התפתחות מפתיעה במדגמים ברוסיה: פוטין נבחר שוב לנשיא עם 87.9% מהקולות. אבל חשוב לזכור שזה רק מדגם וצריך להמתין לתוצאות האמת כדי שהתמונה תתבהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אומרים הסקרים?🤣 ברוסיה תמיד התקיימה שכבה אינטלקטואלית שתפקדה גם כאליטה משרתת של החברה, כשומרי הסף של התרבות הרוסית הגבוה וגם כאופוזיציה דיסידנטית לאוליגרכיה השלטונית ולגורמים ריאקציונרים. השכבה הזו היתה תמיד מדוכאת ובעיקר מורתעת בגלל שרבים מהם תלויים בשלטון לפרנסתם. בכל זאת, הם היו גם קרקע גידול למהפכנים חברתיים בכל הדורות. אין לי מידע מספרי, ולכן אני יכול רק לשער, אבל נראה לי שהיום השכבה הזאת דקה וחסרת השפעה במיוחד (נניח ביחס להשפעה של הדיסידנטים בבריה"מ). התומכים המעטים של נבלני וכדומה, נראה שבאים משכבות רחבות בחברה, אבל לא נראה שיש להם תמיכה משמעותית של אנשים מוכרים בתרבות, בניהול ובאקדמיה. אני מנחש שיש לכך 2 סיבות: 1. ההפרטה שמאלצת את המשכילים להלחם על קיום בסיסי 2. הגירה מרצון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שזה עושה רושם על מישהו מהמחזיקים בתורה הדמוקרטית שמייצג אותה כאן דב (ואפו?), לפיה הבחירות הן האקט הדמוקרטי היחיד שיש לו תוקף מחייב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משווה ומעלה: בפאזות קודמות (אוסלו וההתנתקות) ספרו לנו דב וחבריו שהנבחרים הם בכלל חותמת גומי של רצון הבוחר. ברגע שהם מאבדים את תמיכת הציבור או פועלים שלא לפי המנדט שלהם, מיד הם מאבדים את הלגיטימיות שלהם וצריך ללכת למשאל עם או לבחירות חדשות. ועכשיו זמירות חדשות: אם הסקרים אומרים שהממשלה איבדה את תמיכת הציבור, סימן שהסקרים טועים ורק הסקר של ערוץ 14 צודק (על המהימנות של הסוקר ועד המדינה שלמה פילבר קראו כאן שוטה הנבואה). אם הסקרים משקרים, איך בכלל יודעים מה דעת הציבור? הדמוקרטיה של דב וחבריו מן הסתם תפעל בשיטה הרוסית שם השלטון לא רק נהנה מתמיכת רוב הציבור אלא גם קובע אותה בעצמו. וכדי לסגור את מעגל הלוגיקה הם גם פוסלים את תיק 4000 שמנסה להעמיד את נתניהו לדין על עשיית מניפולציות בדעת הציבור. למרבה הצער, המשטר שלנו הוא שלטון של נבחרי הציבור ושלטונה של קואליציית ה-64 הוא לגיטימי כל עוד היא מקבלת אמון בכנסת ואינה מתפרקת מעצמה. זה רע מאד כאשר הקברניט קודח חור בדופן הספינה, אבל הוא הקברניט וכל עוד לא מצליחים להדיח אותו, הוא פועל ברשות ובסמכות. האופוזיציה ואנו, רשאים, במסגרת החוק וכללי המשחק, לשאוף להחלפת השלטון, מבלי שנואשם בחוסר פטריוטיות ובפגיעה בתמונת הניצחון המוחלט של נתניהו. ממילא השליטים האמיתיים הם הבג"ץ והיוע"משים.🤣 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראה לי היכן אמרתי ש''ברגע שהם מאבדים את תמיכת הציבור או פועלים שלא לפי המנדט שלהם, מיד הם מאבדים את הלגיטימיות שלהם וצריך ללכת למשאל עם או לבחירות חדשות.'' לעניין חלק המשפט הזה ''פועלים שלא לפי המנדט שלהם'', אם תסביר לי למה אתה מתכוון במלים האלה אומר אם כן או לא טענתי טענה כזאת. בכל מקרה, אין למה שכן אמרתי שום קשר לאירוע שיכול להבחן באמצעות סקר דעת קהל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמדתי כבר על כך שמנהגך למסמס דיונים ע"י הפניות למה כתבת ומה לא כתבת באייל הקורא. חפש בעצמך ותראה היכן כתבת את ההיפך. בזמן ההתנתקות זו היתה עמדת המחנה הכתום: כיוון שרוב הציבור אינו תומך בהתנתקות או לפי גרסה אחרת תומך בקיום משאל עם, החלטת הממשלה על ההתנתקות אינה לגיטימית וצריך ללכת למשאל עם או לבחירות חדשות. גם לפני רצח רבין (אחרי אוסלו) זה היה הסנטימנט שהוביל ציבור שלם למרי אזרחי, זו ארצנו ודין רודף. רק לפני כמה חודשים ספרת לנו כאן שדמוקרטיה זה שלטון הרוב ותו לא. אם הממשלה זוכה לתמיכת 64 מנדטים, אז היא רשאית לעשות ככל העולה על רוחה ואין בכלל מקום למושגים כמו רשויות בלתי תלויות, איזונים ובלמים, שלטון החוק והסכמות חברתיות. עכשיו כאשר נראה שאותה ממשלה איבדה את תמיכת רוב הציבור, פתאום היא כן לגיטימית אעפ"י שרוב הציבור רוצה בהחלפתה. אתה טוען שממשלת ה-64 דוקא כן לגיטימית מפני: א. זה לא נכון שאבדה את תמיכת הרוב ב. החלפתה בשעה זו תמנע איזשהי תמונת ניצחון של ראשו של סינוואר נעוץ על תל של אהלי פליטים ואזרחים מתים. איך הפלפול והדיון בנוסח כתביך בעבר יתרום לטיעונים האלו? "פועלים שלא לפי המנדט שלהם" - מה אתה מתמם? שרון הבטיח בבחירות כך ופעל להיפך. לא זו היתה עמדתכם? מה כאן לא מובן? אתה רוצה לומר שהמשל אינו דומה לנמשל. הנח לפלפול במשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתוקף תפקידי כפרקליטו של השטן (עצור את סוסיך, מר אנשלוביץ, זאת מטאפורה) הקריאה למשאל עם או בחירות בזמן ההתנתקות היתה מבוססת על הטענה שהממשלה שינתה מיוזמתה את המדיניות עליה התחייבה לפני הבחירות, כך שהאנלוגיה תקפה רק אם אתה חושב שהז' באוקטובר היה פרי תכנונו המודע של נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. כנ''ל לגבי בגידתו (עם או בלי מרכאות) של בנט בבוחריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי היה משעל עם אחרי שביבי רץ בקמפיינים (ברבים) בבחירות תחת הסיסמה שרק הוא ישמיד את החמאס, אבל במהלך הקדנציה נקט במדיניות של פיוס, שימור ואף חיזוק/מימון החמאס כדי לקנות קצת שקט ו/או (עפ״י הצהרותיו שלו) להחליש את מעמד הרשות כחלק ממדיניות הבידול? לשמוע מתומכי הליכוד / הימין / ביבי תלונה על פער בין הבטחות בחירות להתנהלות אחרי בחירות, זה קצת מצחיק. האיש עשה קריירה מזיגזגים ומדיניות מאולתרת עפ״י המוזה ועפ״י נוחות פוליטית לשעתה. אם לליכוד היה מצע אידיאולוגי (אחרי 2009), היו כתובות בו שתי מילים ״רק ביבי״ וזהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי. ביבי לפני הבחירות החארונות הבטיח להקפיא את הארנונה, לא להעלות את מחירי החשמל, חינוך חינם עד גיל 3, הורדת יוקר המחייה, ועוד ועוד. תנחש מה מכל אה קרה (או אפילו מה מכל אלה נכלל בכלל בתוכניות הפעולה של הממשלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את הנקודה שלך. המדיניות של ביבי ככל הנראה לא הרגיזה מספיק אנשים כדי שתתעורר דרישה למשאל עם, אבל *אם* היתה מתעוררת דרישה כזאת ההשוואה לימי ההתנתקות היתה תקפה, בניגוד להשוואה ששוקי עשה. לגופו של עניין, הרעיון לפיו סקרי דעת קהל קובעים שהממשלה איבדה את אמון העם ולכן יש ללכת לבחירות הוא רעיון רע, שיקשה עוד יותר על תפקודי ממשלות עתידיות (בהנחה האופטימית משהו שתהיינה כאלה). מה שכן אמור להקדים את הבחירות הוא לא הסקרים אלא המעשים של העם היושב בציון. למרבה הצער, על סמך מיעוט המשתתפים בהפגנות אני מסיק שהאנרגיות נגמרו והיאוש תפס את מקומן, כך שבניגוד לכל הגיון, בלי לחץ *חיצוני* של ממש (ואולי גם הוא לא יועיל: קשה לנבא מה הלמינגים יעשו) הממשלה הנוראה ביותר בתולדות המדינה עלולה להשאר על כנה לפחות עד השלמת ארבע שנות הקדנציה שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שלי לא היתה קונטרה למשהו שמישהו אחר אמר בדיון. רק זרקתי הערה שמ - 2009 יש רק כוח פוליטי אחד בישראל (הליכוד של ביבי) שמקבל פטור מלא מדין וחשבון למצביעיו (ובכלל) ושיש נתק מוחלט בין מה שהוא מבטיח בבחירות לבין מה שהוא מקיים (או רק מנסה). בפתיל הזה לא ניסיתי להגיד אם זה טוב או רע לשאול את הציבור מה הוא רוצה כל שני וחמישי1, אלא רק להצביע על חוסר העקביות / ה-Double standards. ״למרבה הצער, על סמך מיעוט המשתתפים בהפגנות אני מסיק שהאנרגיות נגמרו״ לדעתי אתה טועה. זה לא עניין של אנרגיות אלא תרבות חירום אנטי דמוקרטית בעליל שיש בישראל. אני לא חושב שזה בגלל שהאנרגיות נגמרו. להיפך - אני חושב שיש היום זרם עומק של זעם של הציבור על הממשלה פח הזאת שהוא עוצמתי יותר מתמיד והוא עדיין לא התפרץ. הסיבה האמיתית לכך, לדעתי, היא שישראל בכל זאת במצב מלחמה (גם אם הוא מתמשך) ולרוב הישראלים לא נעים לצאת להפגין בזמן שכזה. בקיצור (ולצערי) - רוב עם ישראל נוטה לסנטימנט ה - ״שקט יורים״. ____________________ 1 למרות שבכללי דעתי האישית היא שדמוקרטיה ישירה, עם בחירות בתדירות גבוהה ועם פחות אמון בפוליטיקאים (כמו באספקטים מסוימים של השיטה בשוויץ, למשל) היא שיטה טובה יותר ממה שיש לנו בישראל. השיטות הללו בהן בוחרים ״מנהיג״ / ״אבא״ למדינה כל כמה שנים נראה לי כמו שלב אינפנטילי שהאנושות צריכה להתבגר ולהשתחרר ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מקרה רביעי ששכחתי. הטיעון של הימין לא יכול להיות על הקשרים הסבוכים בין הבטחות הנבחרים לבין מה שמקיימים בפועל או בשאלה אם הנבחר שיקר ממש בהבטחותיו בכוונה מראש. מפני שהתשובה לכך היא ידועה: הבוחר רשאי לבוא חשבון עם נבחרו בכל דרך שהיא חוקית. הטיעון חייב להיות בעניין היחס בין פעולת הנבחרים לבין רצון הרוב. באוסלו, ההתנתקות וממשלת בנט נטען שהממשל פועל ללא תמיכת הרוב ולכן פעולתו פסולה. במהפיכה המשפטית נטען שהממשל פועל בתמיכת הרוב ולכן פעולתו כשרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי אותך. שרון זכה בניצחון בחירות מוחץ על מצנע ואח"כ הלך והגשים את מדיניותו של מצנע ההפוכה לשלו. על כך לא רבים יחלוקו. בעקבות זאת טען הימין שממשלתו לא לגיטימית וצריך להפיל אותה. בגלל שאני דוגל בעמדה שתפקיד הבוחרים הוא לבחור ולא לשלוט, חשבתי אז כמו היום, שלמצעים, אג'נדות והבטחות בחירות יש חשיבות משנית. הממשלה רשאית בצוק הארועים גם להפוך עמדתה ולפעול בניגוד למצע הרעיוני שלה. הבוחר רשאי לבוא איתה חשבון בכל דרך חוקית, אבל הלגיטימיות של הממשלה הנבחרת למשול מתקיימת. לפחות בשלוש הזדמנויות, עמדת תומכי הימין היתה הפוכה (ולמיטב זכרוני דב היה הדובר הראשי שלה כאן). 1. אוסלו 2. התנתקות 3. המהפכה המשפטית בשלוש ההזדמנויות הדגיש הימין שהדמוקרטיה ושלטון הרוב חד המה. ההבטחות של הנבחרים לאלקטורט מחייבים ותמיכת רוב הציבור בשלטון היא מקור הלגיטימיות שלו. האמצעי שבו מכשילים את הממשל, בחירות חדשות, מרי אזרחי או דרישה למשאל עם, פחות חשוב. מקור הלגיטימיות של ההפיכה הוא בכך שהשלטון אבד את תמיכת הרוב. והנה כעת בפעם הראשונה נוצר מצב בו דווקא ממשלת הימין איבדה את תמיכת הרוב והנה עקרון שלטון הרוב נשכח כלא היה וצצים טיעונים חדשים: א. השלטון לא אבד את תמיכת הרוב. הסקרים משקרים ב. הרוב לא יודע מה הוא רוצה. הרוב תומך בימין ולכן הוא חייב לתמוך בנתניהו. ג. החלפת השלטון תמנע ניצחון מוחלט והנה מחדשים עלינו חידוש: לא רק הרשות המשפטית היא לא מהימנה בגלל שהם שמאל, עכשיו גם התקשורת הלא שופרית וראשי הצבא הם חיילים של ה- deep state. אי אפשר להמנע מן ההתרשמות שלא עקרונות הדמוקרטיה, זכויות האזרח או רצון הרוב מעניינים את תומכי הימין. הדבר היחיד שמעניין אותם זו האג'נדה הלאומנית והסיפוחיסטית שלהם. העיקר זה להכות בערבים וחוץ מזה הכל זה עניין של תירוץ ואפולוגטיקה מתחלפים לפי הצורך. העניין כלל אינו האם הממשלה שנתה איזושהי מדיניות קיימת או מובטחת. ממשלה זו כבר פעמיים מסתירה מן הציבור את האג'נדה שלה (המהפיכה המשפטית, היום שאחרי). מה הטעם לדון אם המדיניות סותרת את ההבטחות כאשר יש בכלל ספק שיש מדיניות ולא פועלים בשיטת "השם ירחם"? הטיעון שלי הוא בכלל בעניין התמיכה בעריצות הרוב שלפתע נעלמה ביחד עם תמיכת הרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, הסמטוכה הזאת היא מעל לכוחותי. כולה הערתי שיש באנלוגיה שלך בעיה משמעותית בעיני. לגופו של עניין מובן שאני חושב שאין לממשלה הזאת זכות קיום. ראה מה שכתבתי לאביב, אלא שהעמדה שלך לפיה הלחץ הציבורי צריך להעשות עפ''י הדירקטיבה של חנה בבלי מנוגדת לעמדתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני צריך להבהיר: לא טענתי שהממשלה נוכחית אינה לגיטימית בגלל שרוב הציבור אינו תומך בה. זהו ההיפך מדעתי. דעתי היא שממשלת ה-64 היא ממשלה נבחרת לגיטימית עד אשר תיפול בהצבעת אי אמון בכנסת או בכל דרך אחרת הקיימת בחוקי המשחק הדמוקרטי. אני מתקומם על כך ששוללים את זכותם של אנשים לרצות ולפעול להפלת הממשלה, בין אם הם רוב או מיעוט. זכותנו היא לרצות בנפילתו של נתניהו מבלי שיתארו אותנו כאנארכיסטים או בוגדים. להבנתי דוקא פשטתי את הנושא. אתה העלית את הנושא של מועמד נבחר שמשקר לבוחריו. זהו הצד הסבוך (הסמטוכה) והשנוי במחלוקת. לשם דוגמה: א. אוסלו - אי אפשר לטעון שהשמאל פעל בניגוד לאג'נדה שלו. אולי פעלו בניגוד להצהרות שלא ידברו עם אש"ף או שהתכוונו מראש לדבר איתו והסתירו זאת מן הבוחר. ב. התנתקות - ללא ספק שרון פעל בניגוד לאג'נדה של הליכוד. האם הסתיר ביודעין את כוונותיו מבוחריו? ג. ממשלת בנט - לא ברור. מי שרצה לדעת יכל לדעת שבנט לא התחייב לנתניהו. ד. המהפיכה המשפטית - האם הליכוד הסתיר ביודעין מן הבוחרים את כוונותיו? הייתי אומר לא ממש קונקלוסיבי. אני דווקא הלכתי על הצד הפשוט יותר. ההסתמכות של דב וחבריו על שלטון הרוב. בכל המקרים, אליבא דתומכי הימין, הלגיטימיות של מהלכי הממשל היא פונקציה של תמיכת רוב הציבור. לפתע כאשר דוקא הממשלה שלהם מאבדת את תמיכת רוב הציבור, העיקרון פתאום נעלם וצצים תרוצים אחרים. פתאום התביעה לבחירות חדשות אינה לגיטימית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שאמרתי דברים שלא אמרתי, ועכשיו הוספת גם עוד משהו: "ספרת לנו כאן שדמוקרטיה זה שלטון הרוב ותו לא", וכשאני מבקש ממך להוכיח שטענותיך נגדי הן אמת, אתה אומר שאני ממסמס את הדיון. נניח שאטיח בך שטענת רק לפני כמה חודשים שבגלל הכיבוש מותר לפלשתינים לאנוס ולרצוח. איך תשיב לי מבלי "למסמס את הדיון"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחילת דבריך שבהם שמת בפי דברים שלא אמרתי כנראה כל כך הכעיסו אותי שמיהרתי לענות מבלי לקרוא את סוף תגובתך, שבה התייחסת לעניין ה"מנדט", ועל כך אענה עכשיו. אז זה נכון2 שהמהלך שביצע שרון - מעשה בלתי הפיך כמעט1, כשגם בחירות שנערכות אחריו אינן יכולות לתקנו, בהפוך למה למה שהבטיח טרם הבחירות, דומה למדיניות שהבטיח יריבו מצנע, ואפילו קיצוני מכך, הוא בעיני מעשה בלתי לגיטימי, המוציא כל טעם מההליך הדמוקרטי. אני חושב שאם רואים בבית המשפט העליון מעין מבקר ומאזן של פעולות הממשלה, זה בדיוק המקרה שבו עליו להתערב, ולהחזיר את ההליך הדמוקרטי לתקנו. 1 רק אירוע מזוויע ונורא כפי שאירע בשבעה באוקטובר יכול אולי לעשותו הפיך. 2 לא התיממתי אלא באמת לא הבנתי את כוונתך. אתה כל הזמן מיתמם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |