|
||||
|
||||
כתבה בניו יורק טיימס שסוקרת את מהפכת הבשר המתורבת "The Revolution That Died on Its Way to Dinner" תעשייה של שקרים, הונאת משקיעים, והונאת הציבורhttps://www.nytimes.com/2024/02/09/opinion/eat-just-u...
"Interviews with almost 60 industry investors and insiders, including many who have been employed by or been part of the leadership teams of these companies, reveal a litany of squandered resources, broken promises and unproven science. Founders, hemmed in by their own unrealistic proclamations, cut corners, such as using ingredients derived from slaughtered animals. Investors, swept up in the excitement of the moment, wrote check after check despite significant technological obstacles. Costs refused to enter the realm of plausible as launch targets came and went. All the while, nobody could achieve anything close to meaningful scale. And yet companies rushed to build expensive facilities and pushed scientists to exceed what was possible, creating the illusion of a thrilling race to market." |
|
||||
|
||||
בהחלט ייתכן שהענף הזה רווי שרלטנים ומפריחי הבטחות חסרות כיסוי לא פחות מענף המכוניות האוטונומיות וההיתוך הביתי. |
|
||||
|
||||
רק לציין את המובן מאליו: הבעיה שהם באים לפתור היא באמת קטסטרופלית. כצופים מהצד, במובן מסוים כדאי לנו להמר לטובתם. |
|
||||
|
||||
30-40 שנה זה בטח כבר יהיה בייצור המוני. נקווה שנהיה בסביבה לאכול את הסוילנט גרין הזה. אחרי שיתברר שתאי שריר של אדם הם הכי טעימים. |
|
||||
|
||||
יש סיפור קצר של אסימוב שנכתב בתור נאום של... נראה לי של עו"ד בתביעה נגד מסעדה, אך הקורא לא יודע בגין מה התביעה. הסיפור מתרחש בעתיד בו כל הבשר הוא סינטטי ורוב בני אדם לא מודעים למקור ההיסטורי של בשר. הדובר מתחיל בהסבר המונח "קרניבור", שמשמעו מי שאוכל בעלי חיים. ממשיך בהסבר שסוגי הבשר השונים אינם טעמים שפותחו באמצעות מחקר, אלא נבדלים זה מזה בסוג החיה עליה הבשר מבוסס1 ומסתיים במשפט בסגנון "וכעת, אני רוצה להציג בפניכם מונח חדש - 'קניבליזם"'. ____________________ 1 ההסבר פחות טריוויאלי כשלבשר חזיר, לדוגמא, קוראים pork ולא pig meat. שמות סוגי הבשר שהופכים את ההסבר לטריוויאלי שונו כדי לטשטש את העובדה שמקורם בבעלי חיים. |
|
||||
|
||||
הסיפור הוא של ארתור סי. קלארק, "מזון האלים". נכלל בקובץ הסיפורים "הרוח הנושבת מן השמש". |
|
||||
|
||||
סיפור קצר של אסימוב הוא "טעם טוב״ בו בחברה בה כל המזון מהונדס בעזרת מחשבים ואוכל ״טבעי״ נחשב ״מלוכלך״, מישהו זוכה בתחרות מזון שנתית אבל מתגלה בסוף שהוא (הכופר!) השתמש בבצלים במזון החדש שהמציא. הם שולחים אותו לגלות. זכור לי גם סוחרי החלל של פרדריק פול. היה שם איזה אורגניזם שכינו אותו ״chicken little״. גוש בשר ענקי שמחדש את הרקמות שלו וחתכו ממנו כל הזמן בשר כדי להאכיל את האוכלוסיה. לא זוכר את הפרטים. קראתי את זה לפני מספר עשורים. |
|
||||
|
||||
תודה! ניסיתי למצוא את הסיפור הזה פעם-פעמיים ללא הצלחה. הסגנון מאוד אסימוב-י ואפילו לא פיקפקתי בכך שהוא כתב את זה. |
|
||||
|
||||
יכלו לקרוא להם בשמות בצרפתית, כמו במציאות. שמות החיות הם באנגלית, שמות המאכלים שעושים מהן הם מן הצרפתית (pork, beef וכו'). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |