בתשובה ליובל נוב, 21/11/23 16:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נקודה מעניינת, שלא חשבתי עליה. אבל איך מרגישים הלוחמים מתנגדי הממשלה, גם בלי הפגנה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מרגישים בנוגע למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בצוות יש חיילים שמרגישים שהקואליציה הזו היא חורבן, וזה בנפשם, וחיילים אחרים שתומכים בקואליציה, גם כן בנפשם, זה לא פוטנציאל לפגוע ברוח הצוות? מה משנות ההפגנות בעצם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפגנות מציפות את המחלוקת עוד יותר. אבל אני חושב שהבנתי את הנקודה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינטנסיביות של מחאת החטופים מפתיעה אותי ואתה אכן תפסת נכון את המימדים שהדבר הזה יקבל וצדקת. לא הבנתי את המשמעות של חטופים נשים וילדים. ובכל זאת, כמה מחשבות א. אני מניח שקשה לבוא בטענות לפעילים, אבל בסופו של דבר הם ממסדים דפוס פעולה של חטיפות ומסחר בחטופים. בפעם הבאה יאספו את החטופים במלונות של בורגוס, אנטליה וקזבלנקה. ב. מטרידה גם היסטריית ההמונים שמסרבת לתת לעובדות הבסיסיות של המצב לחדור: גורלם של החטופים תלוי כמעט בלעדית בחמאס. אחרים יכולים להשפיע, אבל רק הם יחליטו מה יעלה בגורלם. ג. וכי ממשלת ישראל לא רוצה שהחטופים ישתחררו? הויכוח הוא בדיוק על המחיר והעדיפויות. ד. שחרור החטופים הוא מטרה פוליטית. לא הגדרת מטרה צבאית. אתה לא יכול להטיל על הצבא משימות שהשגתן תלוייה כל כך מעט במעשיו. ואם הנשים והילדים ישוחררו, הפרחים לצה"ל? ה. יש דבר שצריך ל"הדגיש" אותו כדי שנבחין עד כמה הוא משונה. נדמה לי שכמעט אין כיפות בהפגנות למען החטופים. דומה שהפגנה למען החטופים שהיא במשתמע נגד הממשלה, הפכה לתחליף לעת מלחמה וממשלת חירום להפגנות המחאה. דומה שאנשים רוצים להמשיך להפגין נגד הממשלה מבלי שיזוהו חס ושלום כשמאלנים או כפעילים פוליטיים. ו. צריך לומר בצער שכל הישגי צה"ל בעיר עזה הם טקטיים ונזילים. אנשי החמאס מן הסתם יושבים במנהרות ובכל הזדמנות מתאימה יוכלו להגיח משם, להניף דגל קטן ולומר: We survived to fight another day!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שיובל אמר. מעולם לא היינו במלחמה שהסיבות להתרחשותה קורעות את העם לשניים, ומעולם לא היינו במצב של אובדן עצום שקדם למלחמה, שגם לגביו קיים אותו ויכוח לגבי מי האחראי ומי האשם. החיילים בנגמ''ש מצליחים, כך יש לקוות, להדחיק את השאלות האלה, וככל שהעורף פועל באופן דומה זה מקל עליהם את מלאכת ההדחקה החיונית. קשה להלחם באויב וגם אחד בשני באותו זמן. אני מסכים שאם יעלה הרושם שהמלחמה מתמשכת מטעמים לא ראויים, למשל כדי לדחות את בירור השאלות האלה ככל האפשר, יהיה מקום להתעלם מהשיקול הזה, אבל בינתיים נראה לי שהוא תקף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אומר לך, אני מקווה שהסיסמאות של ההפגנות, ''קדימה צה''ל, כל הכבוד, אחורה הממשלה, בוז'' יספיקו לחיילים בנגמ''ש. גם אם לא, הסיכון שזה יוריד את יכולתם במידה משמעותית נראה לי קטן מהסיכון שבהמשך כהונת הממשלה הזו. אני מודה שלא הייתי מעולם בנגמ''ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקש ממך לגייס את כל כוחותיך ולהימנע מללכת להפגנה, ואנמק למה. אני סבור שהממשלה לא טובה, לא פעלה טוב בשנה האחרונה ובנושאים מסוימים גם לא בעשור האחרון, בטח ביחס לחמאס. כל הגורמים האלה, בתוספת הסנטימנט מהמחאה שהתקיימה בשנה שעברה, ובתוספת הזעם האינהרנטי שקיים אצל אזרחי המדינה מובילים לכעס עצום על הממשלה. קרתה לכולנו טראומה וזה חלק משלבי האבל: כעס. האם המחאה יכולה לקדם את המטרות האלה? מה התרחיש האופטימלי? שהממשלה תתפטר מחר, תוקם ממשלת מעבר עם סמכויות מוגבלות, יהיו בחירות בצל המלחמה, בעוד חצי שנה תוקם ממשלה חדשה עם קואליציה חדשה (?) שתצטרך ללמוד את כל נושא המלחמה מקרוב, ותוביל לניצחון במלחמה? מה התרחיש הריאלי? שנתניהו יתפטר, ויצליחו להקים קואליציה חדשה עם מנהיג אחר מהליכוד או ממפלגה אחרת? זה משהו שנשמע סביר בהסתמך על הפוליטיקה הישראלית? סביר ב10%? סביר ב0.0001%? בכלל, מה הערובה לכך שהשינוי יהיה לטובה? אנחנו יכולים להסכים על כשלון של הממשלה בנקודות מסוימות, אבל האם אנחנו אובייקטיבים לגמרי בהסתכלות שלנו על ההתנהלות בחודש וחצי האחרון? מה הטענה בעצם? שאם מירב מיכאלי הייתה ראשת ממשלה, אז פתאום היינו יודעים איך להתמודד עם מאתיים אלף פליטים בתוך המדינה, סיטואציה שמאז תקופת המעברות לא קרתה? האם אנחנו לא מערבים את הכעס ביכולת קבלת ההחלטות שלנו? הנימוק הלוגי ההגיוני היחיד הוא שהממשלה הנוכחית פועלת לא בשם האינטרס הלאומי אלא בשם האינטרס האישי של חבריה. זו טענה שקראתי ב"הארץ" וגם שם לא הסכמתי איתם. האינטרס האישי של נתניהו הוא כמובן המשפט וועדת חקירה, אבל גם של גנץ ואייזנקוט, בתור מובילי הצבא בעבר הקרוב ומעוניינים להוביל את המדינה. האם בתרחיש שלך היכולת של אנשים חדשים (ולא ברור מי) להוביל את המלחמה עדיפה על היכולת של האנשים הנוכחיים להוביל את המלחמה? מנגד, אנחנו במצב של מאות אלפי אנשים אשר מסכנים את חייהם יום יום בקרבות ובאיזורי הגבול, איום איזורי על מיליונים נוספים, איום כלכלי, וכמובן מאות חטופים אשר נמצאים בחזקת האויב. מחאות כנגד הממשלה בזמן מלחמה הם פלורליזם וחופש ביטוי, אבל האם האויבים שלנו רואים בזה כך? האם הם לא ינצלו מחאה בעת מלחמה להמשיך לתדלק את קמפיין השנאה כנגד ישראל, והמעשים שישראל עושה לאויב? ודוק, ברור לי שזה לא יהיה קמפיין "למען הספקת אש". אבל דווקא בגלל זה, דווקא בגלל שזה יהיה קמפיין "נגד הממשלה" - האויב לא רואה בזה פלורליזם. האויב רואה בזה צדקת הדרך. האנטישמים בעולם רואים בזה אשרור למה שהם תמיד אמרו. אלו כפות המאזניים. בנקודת המצב הנוכחית, הסבירות של 0.00001% לכך שנמצא יש מאין הנהגה חדשה, מוכשרת, אמינה, כזו שתוביל את המדינה להישגים טובים יותר מההנהגה הנוכחית, מול הנזקים שיגרמו למדינה מהמחאה, בין אם חד פעמית או מתמשכת. מה עמדתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> האם בתרחיש שלך היכולת של אנשים חדשים (ולא ברור מי) להוביל את המלחמה עדיפה על היכולת של האנשים הנוכחיים להוביל את המלחמה? ללא שום צל של ספק. לפעמים, מטאטא חדש הוא באמת מטאטא יותר טוב. 1 ממשלה חדשה, לא מחויבת לכספים הקואליציונים המשוחתים ולמשרדים שכווולם יודעים שהם מיותרים (משרד המורשת, מישהו? התיישבות ומשימות לאומיות?). 2. ממשלה חדשה לא תכלול את אותם גורמים קיצוניים שרק פוגעים בלגיטימציה הבינלאומית של המשך הלחימה. 3. נתניהו עסוק לא רק במלחמה, אלא בצורך להציל את הקריירה שלו. בגלל הוא עסוק בהסתה, גם כנגד צה"ל. הוא לא מהווה נכנס למלחמה.. הוא מהווה נטל. 4. התמיכה בממשלה הקיימת היא בשפל מדרגה. מעצם זה שממשלה חדשה תזכה לתמיכה רחבה יותר, זה כבר יאפשר לה לתפקד בצורה שקולה יותר וחופשית ייתר. לעניין "האויב ינצל כדי להסית", הצחקת אותי. נשאיר את בן גביר שר הטיקטוק, רק כדי למנוע מהאנטישמים לנצל את זה? הם לא כבר מנצלים את זה? לא טיעון משכנע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, אני באמת צריך תיקון שגיאות אוטומטי.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עניתי ברצינות מאלה, ואתה משתמש בציניות, אבל חרף זאת, אני אכבד אותך בתשובה. קודם כל, מוזמן להציע את המטאטא החדש המדובר. מי יהיה ראש הממשלה, שר הבטחון, באיזה הרכב, מה הניסיון שלהם, והכי חשוב - איך הם יקימו קואליציה? מי יהיו חברי הכנסת שישביעו ממשלה חדשה עכשיו? מבחינה פרקטית - לוקח זמן ללמוד דברים, לא? נתניהו בכל זאת ראש ממשלה כבר שנים רבות, וגם יש ותק לשאר הגורמים הרלוונטים בקבינט, מל"ל, ועדת חוץ ובטחון וכן הלאה. אפשר ללמוד דברים תוך כדי עשיה? זה לא התמחות בראיית חשבון. זה מלחמה. 1. זה נכון, אבל בעיות כספיות פנימיות ישראליות יש דרכים לפתור. כל הכספים שאתה מדבר עליהם הם בערך 1% מהתקציב השנתי של ישראל, כנראה פחות. 2. זה נכון, אבל שוב, מי יהיו הגורמים החדשים? והאם אנחנו בכלל יודעים לנתח לגיטימציה בינלאומית? זה משנה אם שר מהציונות הדתית תומך בהתיישבות בגוש קטיף או שר מהעבודה סתם תומך בהמשך הלחימה בעזה? ה"לגיטימציה" תשתנה? 3. זה נכון, אבל חלק מהצלת הקריירה שלו זה גם להציל את העימות הנוכחי. אם כבר, לו יש את המוטיביציה הכי גבוהה שהעימות הזה יגמר ב"הצלחה". אלא אם כן אתה חושב שהוא פסיכופת (ואני יודע שיש כאלו שחושבים כך), עדיין איכפת לו מאזרחי המדינה וממדינת ישראל, כמו כל מטאטא חדש שיגיע. 4. זה לא נכון, ואם "ממשלה חדשה תזכה לתמיכה רחבה" - כבר היינו רואים מיליונים שמציעים זאת, לא? ולא היו צריכים את ההודעות שלי באייל.. מה בדיוק לא טיעון משכנע בכך שמדינה שחלק גדול מהפרופגנדה נגדה מתבססת על חוסר הלגיטימציה שלה (75 שנה של כיבוש, ציונות גזענות, פלסטין מהנהר עד הים, ישראל מבצעת רצח עם, נאום קורי עכביש וכו' וכו', צריך להמשיך?) תיחלש כשהאויבים יבינו שחוסר הלגיטימציה מגיע גם מבפנים? אתה באמת חושב שאנשים מבחוץ מבינים את הפלורליזם הזה? אם אתה עכשיו רואה הפגנה באוקראינה נגד זלנסקי והממשלה שלו - מה אתה חושב, שהם רוצים להדיח את זלנסקי ולנצח במלחמה, או שהם רוצים להפסיק את המלחמה? מה הדבר הראשון שיקפוץ לך לראש?... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתכוון להרכיב עבורך ממשלה היפותטית - אני לא רואה בזה טעם. בגדול, יהיו בחירות בזק ואחרי כן תורכב ממשלה. בהרבה מדינות, כאשר ראש הממשלה נכשל - זה מה שהוא עושה: הוא מודה שהוא נכשל והוא מתפטר. ולעיתים גם מודיע על בחירות. זה היה המצב האידיאלי מבחינתי, אבל מכיוון שנתניהו אינו עושה זאת - יש להפעיל לחץ ציבורי כדי שזה יקרה. לגבי נסיון - לא חסרים אנשים מנוסים, ואם חסרים - הם יוזמנו לקבינט המלחמה (כמו אייזנקוט). לגבי הנסיון של נתניהו - בזמן המחאה נגד הפיכה המשפטית שמעתי את דני יתום1 אומר: שהוא מכיר את נתניהו שנים רבות, ונתניהו כבר אינו כשיר להיות ראש ממשלה. אז עוד אמרתי לעצמי: אולי, אבל קודם כל יש לעצור את המהפיכה המשפטית. עכשיו אני כבר לא יכול לישון בשקט. אם זה המצב נתניהו חייב ללכת. נסיון או לא נסיון. 1. קרא את מה שאמסטדרמסקי כתב. סיכום ב 3 מילים: המצב לא תותים. כתבת: "יש דרכים לפתור". אבל הממשלה הזו לא נוקטת בהן. בוא נחליף אותה בממשלה שכן תפתור את זה. 2. האמריקאים בכלל לא מוכנים לדבר עם סמוטריץ' ובן גביר. עוד לפני שהם התחילו את הקדנציה! אתה יודע: חלק ניכר מהביקורת *כיום* על מדינת ישראל בתקשורת מתבססת, על שטויות שאותם שרים פלטו (בעבר ובהווה). ==> הלגיטימציה תשתנה? ברור! 3. "יש לו את המוטיבציה הכי גבוהה שהעימות ייגמר בהצלחה." סלח לי, זה קשקוש. מדובר באדם שהתמהמה עם ממשלת החירום, כי "הוא רוצה שתשאר לו קואליציה אחרי המלחמה"2. לשמוע ולא להאמין. מלחמה זה חשוב והכל - אבל לא במחיר של לוותר על שנה-שנתיים נוספות בשלטון! "עדיין אכפת לו" - עד כדי הכסא שלו. תסלח לי על הציניות שלי לגבי "עדיין אכפת לו", אבל הוא הרוויח את זה. 4.בוודאי שזה נכון. ואני מופתע שבכלל צריך לנמק זאת. האם קראת איזשהו סקר לאחרונה? כמה אחוזים חושבים שעל נתניהו להתפטר? שמעת מה אנשים, כולל שרים בליכוד אומרים? דוגמית. מעבר לכך, נשמע לי שבאופן טבעי, אחרי בחירות האימון בממשלה חדשה (ולא משנה מהי) יהיה חזק בהרבה. 5. משעשע שהזכרת את זלנסקי, זלנסקי הדיח בכירים במהלך המלחמה. גם שרים וגם מפקדים בכירים בצבא. הוא עשה זאת מספר פעמים. אני אנסה לנסח בצורה בהירה את הבעייה שלי עם הטיעון שלך. אתה אומר: אם ישראל תראה "פלורליזם", או חוסר אימון בממשלה - אוייבנו יפרשו (או יצבעו) את זה כחולשה. אבל ישראל היא באמת דמוקרטיה פלורלסטית ובאמת יש משבר אימון גדול מאד בממשלה. יש משבר אימון עוד לפני ה 7 באוקטובר ובטח ובטח שאחריו. מגוחך לנסות "להעמיד פנים שהכל בסדר" רק כי אוי ואבוי אם הערבים יידעו. מגוחך - ובלתי אפשרי. הם יודעים. ב 7 באוקטובר היה כישלון צבאי. לשיטתך, רצוי גם לטשטש את העובדה הזו כדי שהערבים לא ידעו. הרי כשלון צבאי הוא חולשה הרבה יותר פקרטית ומסוכנת. אז זה שהם יודעים זה ברור. השאלה מה נעשה עם זה. אתה מציע (להשקפתי) להעמיד פנים שהכל בסדר3. לשקר לעולם ולעצמינו. אני מציע להכיר בכך שלא הכל בסדר - ולתקן את המצב. ותחילת התיקון הוא בהחלפת הממשלה הרעה הזו. --- 1 מקווה שאני זוכר נכון. ייתכן שזה בכיר שב"כ אחר 2 עמית סיגל, ערוץ 13 3 דמיין את פוטין אומר: המלחמה באוקראינה מתנהלת בדיוק לפי התוכנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חותם על כל מילה. וחותם בריבוע על סעיף 3. התאפקתי קמעה לא לכתוב זאת בעצמי, אני סמוך ובטוח שאתה ניסחת זאת טוב ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אפילו בסעיף הזה - טעיתי בשם של עמית סגל.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התכוונתי ל-3. ולא ל-3. אבל אם כבר - גם במספר הערוץ התבלבלת, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טל''ח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, כל עוד לא הכתרת אותו בתואר ''עיתונאי'', הכל נסלח בקלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"התאפקתי קמעה לא לכתוב זאת בעצמי" - צ'ילבה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר שהיתה פעם מילה כזו, אבל אני לא זוכר למה. אפשר רענון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"צ'ילבה צ'ילבה צ'ילבתי, צ'ילבה מתחנפת, היא רוצה להשלים איתי, אבל מתביישת" (מלים: עממי לחן: עוד יותר עממי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובזכותך למדתי עכשיו שהמקור הוא ''כלבה'' בערבית - מסתבר שיש כפרים ערביים בהם ''כ'' נהגית כ''צ'''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם למישהו היה ספק לגבי חומרת הבעיות הכלכליות, והמניעים של הממשלה הזו. גד ליאור מ ynet """ דבר אחד ברור לכולם: כל צעד ואמירה של המנהיגים קשורים ישירות לפוליטיקה, ולמה שיעלה בגורל הממשלה והכנסת אחרי המלחמה ובבחירות הבאות, שמועדן טרם ידוע. כך לא מוותרים ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, אפילו לרגע אחד על מה שעלול להיחשב כוויתורים למען מימון המלחמה. הכספים הקואליציוניים ששר האוצר התחייב לפחות מניין פעמים לקצץ, מקוצצים רק בחלקם הקטן, המשרדים המיותרים של ממשלת הג'ובים, שבאוצר ממליצים לסגור לפחות שישה מהם ולמעשה גם עשרה בהצעה המורחבת, לא ייסגרו. וכל בכירי האוצר, ממש כולם, זועמים. "כעת צריך כל שקל - ולא משרד חוסן לאומי, ובוודאי לא תקציב להגברת הזהות היהודית", כפי שאמר לנו בכיר מאוד באוצר, שעד לא מזמן דווקא לא ביקר את סמוטריץ'. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמית מהתנור ל-3. אח, כמה שהוא עסוק בניהול המלחמה. איך שראיתי אתמול את גלנט בעזה עם קסדה ואפוד, ידעתי שלא יעבור יום וגם ביבי שלנו יצטרך צילום כזה. פשוט כי לא היו דברים יותר חשובים היום מלארגן תמונות לקמפיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי משגב אוהב לציין (אני לא יודע מה המקורות שלו) שכל פעם שביבי הולך לצילום יחצנות עם חיילים זה כרוך ב(1) החיילים צריכים לחכות לו שעתיים, (2) הם עוברים סינון, עד כמה שאפשר, לפי דעות פוליטיות, להקטין את הסיכון שאיזה חייל יגיד משהו לא נעים1. בפרט, מלכתחילה הוא הולך רק לסדירניקים ולא למילואימניקים, (3) הם מורחקים מנשקם (שאת זה אני בהחלט מבין, אבל נראה לי שגנץ וגלנט לא צריכים). אכן תרומה נאה למאמץ המלחמתי. 1 אילו הייתי חייל הייתי שמח להקצין בתשאול את דעותיי נגדו, ולחסוך לעצמי את הניג'וס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבכם הצבאי מוסר שבמסגרת תוכניות הייעול שהן צו השעה הוחלט להקים צוות מיוחד, מורכב מבוגרי סיירת מרכז הליכוד, שיצטלם עם רוה"מ במסעותיו בלי להטריד את מנוחת הלוחמים בצילומים שהם מבצע לוגיסטי לא פשוט כלל. כדי להעניק לביקור מראה אותנטי יותר מהתמונות החלביות שנהוגות כעת מטעמים מובנים, הצוות יהיה חמוש ברובי סער מפלסטיק (30 ש"ח אצל עלי - אחרי הכל גם עליהם לא כדאי לסמוך יותר מדי), ושתי מאפרות (תרומת התיאטרון הלאומי למאמץ המלחמתי) ידאגו שכך שפרצופי ה"לוחמים" ישתנו מביקור לביקור. במסגרת תוכנית ייעול לייעול תוכנית הייעול הקודמת הוחלט כי במקום להקים צוות שלם מספיק לייצר כפיל שישחק את נתניהו (תרומת המחלקה הפלסטית בתל השומר למאמץ המלחמתי) במסעותיו שחורגים מאזור הנוחות, ואם איזה מילואימניק יחליט לירות בו, לא נורא - הכפיל ייבחר משורות הסמול הבוגדני. כתבכם הכלכלי שמח לבשר שהכסף שנחסך כתוצאה מהחלפת תוכנית א' בתוכנית ב' יועבר לתמיכה במשפחות העוטף. לא עוטף עזה - למה מה? - אלא עוטף ת"א, מה שהיה ידוע פעם בתור בני ברק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שכדי לגזול מיליארדים עבור משתמטיה ומקורביה הממשלה הזו לא צריכה את המיזם שלך. וכמה היא קיצצה שכספים הקואליציוניים? פחות מ-20% (אחרי ששיקרו ואמרו 70%). טוב שיש הפוגה, שכל צד מנצל אותה כדי לשפר עמדות. רק מה שעושים כששני הצדדים פועלים לרעת אזרחי מדינת ישראל? אז למי ששואל האם זה לא הזמן להעיף אותם? - זה בדיוק הזמן, ויפה שעה אחת קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל פעם שאני שומע את שר האוצר המסמורטץ' אומר ש''מדובר בכסף קטן, בסך הכל מיליארד שקל'' בא לי לחנוק מישהו, באופן לחלוטין לא מטאפורי. אני זוכר איך לפני כמה חודשים אותו איל הון ציוני-דתי לא הצליח למצוא שנייים שלושה מליונים עבור ''כנפיים של קרמבו''. טפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כנראה כסף קטן שבמדינה מתוקנת ולא כזו שמפקירה את ניצוליה חזור והפקר, היה יכול לשמש כדי לשקם איזה חמישה או שישה קיבוצים, או לפחות לממן להם את השיקום בשנה הקרובה. אבל דמם של אברכי כוללים סמוק משל קיבוצניקים נרצחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד יותר ממנו חשובה תוספת השכר למורים במוסדות שנמנעים מללמד לימודי ליבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מה קרה, מלחמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאני לא צריך לגייס את כל כוחותי כדי להימנע מלהפגין, ממש לא נוח לי לנסוע לירושלים, ואני אנצל כל תירוץ להימנע. לצערי, התירוצים שסיפקת לי לא שכנעו אותי מספיק. מה שאח של אמר, בגדול (תודה אח). אני יכול להתעכב עוד על נקודות ספציפיות, אם תכוון אותי. אולי על עניין אחד אני כן אתעכב. אתה כותב שהסיכוי להחלפת השלטון קלוש. אני לא יודע. פה ושם אני קורא שמועות בעיתונים שזה לא עד כדי כך רחוק; אני לא באמת יודע מה קורה מאחורי הקלעים, ואני חושב שהפגנות המונים יעזרו לזה לקרות. בכל מקרה, הסיכוי שהממשלה תתחלף בשבועות הקרובים גדול בהרבה לטעמי מהסיכוי שהמדינה שלנו תהיה במקום טוב יותר (טוב יותר מהיום / מלפני חודשיים / משאול תחתיות) עוד שנה. אבל אני מוכן להתאמץ הרבה כדי למצות את הסיכוי הקטן הזה, והחלפת הקואליציה או למצער ראשה היא צעד ראשון. למען האמת אם ישוחררו חטופים עוד רבע שעה אני חושב שזה יוציא רוח ממפרשי ההפגנה מחר, ורק בגלל העניין הזה (ההרגשה הציבורית הישראלית של הרגע) אני אולי אחשוב שזה עיתוי לא מוצלח להפגין, ולא אבוא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |