|
||||
|
||||
הייתי היום בשבעה של סמ”פ שנהרג בקרבות של שמחת תורה. אבא שלו אומר שהיחידה שלו שנשארה על הגבול שחררה הביתה לחג כחצי מהכוח ביחס לימי החול. זה אומר שצה”ל התיחס לגבול רצועת עזה כמו לבסיס אימונים ולא כמו לקו גבול עוין. |
|
||||
|
||||
רק כדי לחזק את דבריך אוסיף את הסיפורים על הבוקסרים והפיג'מות.(כמובן שגם חיילים בקו החזית צריכים לישון. רק לא כולם בבת אחת). העניין הזה מלמד על בעיה מבנית, מפני שכלום לא נלמד והוטמע מפרשת גלעד שליט, שנחטף מטנק שכל חייליו ישנו. |
|
||||
|
||||
עוד חיזוק לדבריך הקצינה במוצב שנכבש. "חתירה למגע" היא התנהגות בלתי טבעית וכדי לטפח אותה אצל חיילים נדרש אימון קרבי רב ונסיבות בהן החייל הוא חלק מקבוצה לוחמת. עם זאת קצינה נושאת נשק המתחבאת מתחת למיטה ומתעסקת עם הטלפון שלה, יש מקום לברר מה היא עושה במוצב הנמצא על הגדר ועוד מוצב שכפי הנראה לא ממש בעיה לחדור לתוכו. זה כמו להציב על כלי שיט, חייל שאינו יודע לשחות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |