בתשובה לalucard, 11/10/23 0:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני די מסכים, אבל רוצה לחזור על הזווית שלי מהתגובה הקודמת. כשם שלא היו אופציות קלות מבחינה מדינית/צבאית, כך גם לא היו אופציות קלות מבחינה מוסרית, כשכל ניסיון לפגוע שבע בחמאס יפגע שבעים ושבע באוכלוסיה שם, בין אם בתקיפה צבאית, בין אם במצור, ואפילו אם "רק" במניעת סיוע. אגב, החלק האחרון דומה לדילמה די נפוצה בעולמנו האומלל: כשיש משבר הומניטרי של אוכלוסיה תחת שליטה של ארגון חמוש מרושע, וארגוני סיוע מהמערב מבקשים לעזור לאוכלוסיה, אבל לא יכולים לעשות זאת בלי לתת נתחים נכבדים מהסיוע לארגון המרושע. לדעתי עם הזמן הגיעו ארגוני הסיוע למסקנה שבמקרים רבים כאלה עדיף לא לסייע, אבל זו לא בחירה קלה. רק להבהיר איפה אני כן מסכים איתך: ברגע שלמערך השיקולים של ממשלת ישראל נכנסת המחשבה "טוב לנו שהחמאס שולט שם, כך רואים כמה הם רעים ונוח לנו יותר להמשיך לקלגס ביו"ש" אז הם מזוהמים מוסרית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''ונוח לנו יותר גם להעביר חוקים אנטי-דמוקרטיים ולשמור על הכסף, הכח והכבוד שלנו'' - על אחת כמה וכמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם זה שהעולם מציב בפנינו מידי פעם דילמות מוסריות קשות עם ערפל מוסרי אפור בו קשה מאוד לנווט בהצלחה ולהחליט מה הדבר הטוב ומה הדבר הרע לעשותו, אין בינינו שום אי הסכמה. זה נשמע לי אפילו טריביאלי. האם אני מסוגל לדמיין מצב, כפי שאתה מתאר, בו צריך להחליט החלטה קשה בין הניסיון לעזור לאוכלוסיה לבין הבעיות שזה יוצר כי שולט באוכלוסיה הזאת גורם מרושע/אכזר/מושחת? בהחלט. לא קשה לדמיין מצבים כאלה ויש לכך דוגמאות רבות וזו אכן שאלה קשה שאפשר לדון בה רבות ברמה התאורתית וברמה של דוגמאות קונקרטיות מהעולם. כל הטיעון שלי נשען על כך שזה *לא* הסיפור של עזה, ישראל והמדיניות רבת השנים של הימין הישראלי (המוצהרת! לא היה בהם אפילו את התחכום המינימלי להסתיר שזו כוונתם). הסיפור הישראלי ועזה הוא לא סיפור של תמרון בערפל של אי ודאות מוסרית וספקות. *כל* הביקורת שלי מבוססת על כך שהם איבדו לגמרי את הצפון (אפילו את הצפון שלהם עצמם) כשהם בחרו ב"טוב לנו שהחמאס שולט שם, כך רואים כמה הם רעים״. הם אפילו נתנו לזה שם - מדיניות הבידול. הדבר *הזה* הוא הכתם ההיסטורי והבחירה הכי אנטי ציונית ובכי לא מוסרית שמחנה הימין בחר בה מאז קום המדינה (יש דברים נוספים, אבל על זה מגיע להם איזהו אייקון עם גביע והודעה על Achivement unlocked). אם מדיניות הבידול לא היתה קיימת בעולם, יכול להיות שהיינו נשארים עם דיונים על עזה בתחומים האפורים של המוסר ועדיין היתה לנו בעיה מוסרית שלא קל לפתור. הרי בסופו של יום אלו העזתים ולא אנחנו שבחרו את החמאס. יכול להיות שהיינו מגיעים לאייל ודנים את הדיון ההוא בו אכן לישראל יש את ה-High ground המוסרי, למרות שאנחנו מתקשים לפתור את הבעיה. אבל ממשלות ישראל כן בחרו לזהם את מערך השיקולים וכבר אי אפשר לתאר את ישראל כישות שרק סובלת מהבעיה העזתית - השתתפנו מספיק כדי להשתתף ב״זכויות היוצרים״. אנחנו ממש בחרנו במודע להיות ממש שותפים במפעל הרצח החמאסי בגלל ש<הכנס נימוקים פרגמטיים של ביבי וסמוטריץ׳ כאן> והמהלך הזה היה לא רק לא מוסרי כלפי הפלסטינאים אלא ממש בגידה באזרחי ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, לא ראיתי אופוזיציה של ממש לזה לאורך השנים, חוץ ממך יאמר לזכותך, אפילו לא בין חכמי "הארץ". אולי ליברמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. מימין ומשמאל רק חול וחול. היו מידי פעם כל מיני הקנטות אופוזיציוניות בנושא, אבל לי זה תמיד הרגיש פרווה / לא רציני / לא כנה מספיק. סתם הצקות של אופוזיציה שלא באמת מאמינה במה שהיא אומרת. התקווה שלי היתה שאני סתם פסימי כרגיל. אבל האינטואיציה (הפסימית) הזו שלי קיבלה חיזוק במהלך ממשלת ה״שינוי״1 של בנט-לפיד שיצאה לתקשורת כאילו היא הפסיקה את ״מזוודות הדולרים של ביבי לחמאס״, אבל התברר די מהר שזה היה סתם מהלך יחצני של שינוי מסלול זרימת הכסף לכיסים של הנהגת החמאס ולא יותר מכך. הסתבר שבנט-לפיד הפסיקו את שנתניהו התחיל, רק על מנת להמשיך את אותו הדבר בדיוק באמצעים אחרים. כמו מפלגה ששמה על דיגלה את הפסקת מתן השוחד לפוליטיקאים ודואגת בהזדמנות ראשונה לחוקק חוק שיאפשר לעשות זאת רק בביטקוין. בקיצור - הביקורת על נתניהו בנושא היתה רק מן השפה ולחוץ. גם הם החליטו בשופו של יום שזה מאוד נוח לקיים את הקואליציה עם מנהיגי חמאס מדושני דולרים. עם כל הקושי של ניהול קואליציית הפרטצ׳, למי יש את המשאבים להתנהל עכשיו גם מול השטויות של החמאס. הבעיה בישראל (לדעתי) היא שיש שתי תנועות משיחיסטיות. מתנהלים מול המציאות על ידי רדיפה אחרי חלום, במקום להתנהל מול מה שבאמת יש בעולם מתחת לאף. החולמים על ארץ ישראל השלמה מול החולמים על שלום / מזרח תיכון חדש / פתרון שתי המדינות / תנו לחיות בשקט. שני המחנות הללו מצליחים להצדיק בשם ״החלום״ מהלכים, לפעמים הזויים, שכל בר דעת צריך לדחות בשאת נפש *בלי קשר לחזון המדיני בו הוא תומך*. את רוב הדברים ההזויים שכל מחנה עלול לעולל לישראל, המחנה השני הצליח ומצליח, לאורך השנים, למנוע חלקית/לדחות/ליצר כוחות שכנגד ונשמר איזה איזון שמשמר סטטוס קוו (די רע, אבל יחסית למזרח התיכון, סוג של יציב). אבל היה משהו מיוחד ברעיון הזה של הכניסה ליחסי תן/קח מול אירגון הטירור החולני של החמאס שהשתלט על עזה וזה מה שהפך את הרעיון הזה לכל כך מסוכן לדעתי - הוא קסם לשני המחנות הפוליטיים. לצערנו, היה ויש משהו ברעיון של ריצוי החמאס באמצעות שוחד כספי שקסם לשני המחנות מסיבות שונות (מחנה אחד כי הוא התמכר לשקט ביטחוני, חולם על נורמליזציה של החיים בעזה ותמיד מקדש, קצת בהגזמה, פתרונות ״ללא אלימות״ והמחנה השני מהסיבות המתוארות במדיניות הבידול). אז נוצר מן קונצנזוס ישראלי שכזה, עם שיתוף פעולה של המערכת הביטחונית (שגם נהנת בטווח הקצר משליטה מסוימת על גובה הלהבות) וכולם סוג של מרוצים. עד שכולם לא סוג של מרוצים כי הכל מתחיל לעלות בלהבות וראשי תינוקות נערפים. מה לעשות שזה האופי של עסקאות עם השטן. __________ 1 קריצה קריצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם כל מילה. עלי להודות שאם היו פותחים במהלך לחיסול החמאס באחד המבצעים הקודמים הייתי כנראה מאלה שהיו מקימים קול צעקה גדולה בגלל המחיר בחיי אדם. לזכותי אפשר רק להגיד שלא תמיד נכון לפעול בהתאם לתסריט האפשרי הנורא ביותר1, ומה שקרה כעת היה גרוע הרבה יותר מהתסריט הנורא ביותר שעלה בדעתי כמשהו שסיכויי התרחשותו אינם זניחים (אם כי, עפ"י ניתוח מאד הגיוני ומפחיד של האלוף בריק, מה שראינו היה כאין וכאפס לעומת מה שהיה קורה לו החיזבאללה היו עושים משהו דומה באופן סימולטני). _________ 1- מישהו כאן היה תומך בקריאתו של טלר לארה"ב לפתוח במלחמת עולם גרעינית משיקולים נלקחו מתורת המשחקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הייתי צריך לדעת טוב יותר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתרשם מהאופטימיות שאתה נוקט בשימוש בלשון עבר בסוגריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה מה שיקרה לא דומה למה שהיה עלול להתרחש לפני ששמו בגבול שתי אוגדות ונושאת מטוסים אחת (ששמה הוסב, אם אתם לא יודעים, ל "mind your own business" שרק במקרה זאת גם סיסמת קמפיין ההסברה בראשותו של שיקלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל גם עכשיו, אם החיזבאללה יעשו את האקט ההו-כה-לא-הגיוני וילכו פול מונטי כמו החמאס, זה יהיה נורא ואיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היגיון שמיגיון. נראה לי שכל הסימנים1 והרמזים מעידים על כך שהחזבאללה לא רק מעוניין להצטרף לחגיגה אלא שזו אפילו התוכנית המקורית. הם פשוט ממתינים כרגע, צופים בהתפתחויות בעזה ויתחילו ברגע המתאים. 1 פעילות האירגון בשבועות האחרונים, חדירת המל״טים לאיזור חיפה אתמול בלילה וכו׳ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגע המתאים היה כמובן בבוקר השבת שעברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים. ראה ערך صبر ("סבלנות, אורך רוח והתמדה"). אני שוב חושב שאתה חושב כמו אדם רציונלי (נראה לי שתסלח לי על האשמתך בכך) ולכן טועה בניתוח דפוסי ההתנהגות של אלו שדפוסי מחשבה אחרים מניעים את הפעולות שלהם. המטרה של החיזבאללה וגם של החמאס זה לא ניצחון במובן של הכנעת האויב או מיקסום/אופטימיזציה של ההצלחות בזמן קצר. אם אני מצליח להבין את המפה נכון, אני חושב שמה שצפוי לנו זה ימים/שבועות של אסקלציה מזדחלת בעזה, גבול הצפון ו(כנראה) אסקלציה בטירור הבינלאומי. גם מאוד סביר להניח שהפעולות בעזה יתחילו לספק לפרופוגנדה הפסלטינאית תחמושת (בערבוביה של פייק, דמיון מזרח תיכוני וגם אמת) כך שלחזבאללה יהיו הכלים להצדיק את האסקלציה בצד שלהם. מטרת העל של האירגונים הללו הוא תיאטרון הטירור ולא הישגים מוחשיים בזמן קצר. פעולה מתוזמנת של החיזבאללה בצפון תוך כדי התקיפה החמאסית בבוקר השבת שעברה זה אולי הגיוני כשגנרל צבאי מנהל את המערכה, אבל לא גנרלים מנהלים את המערכה הזאת. האנשים האלה הם יותר במאי תיאטרון מאשר מנהלי צבאות ואין הגיון ככותב דרמטי לזרוק את כל מה שיש לך כבר במערכה הראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיבות פרקטיות, מעניין אותי יותר הצד הישראלי. אם כבר חיזבאללה תוקף אותנו - אני מעדיף שזה יקרה כאשר הצבא והעורף מוכנים לזה. אני חושב שכרגע אנחנו יותר מוכנים לזה בהשוואה ללפני שבוע. כמובן אני לא מתכוון שנהיה *ממש* מוכנים בסגנון "bring it on". נהיה קרובים יותר למרחב מוגן והצבא יהיה ערוך להגיב, וזה יכול להציל חיים של מאות אנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני תוהה האם המוכנות לאלף הרוגים אזרחים גדולה יותר לפני או אחרי שכבר קברת אלף ומאתיים הרוגים לפני שבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שלא נדע. לפחות כרגע ברור לנו שהמוכנות של הממשלה להמשיך לעוד אלפי הרוגים היא גבוהה מאד. שלא לומר המוטיבציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו עוסקים ב 2 פירושים אחרים למילה נכונות. כשאני אומר מוכנות, אני מתכוון ל"סיים הכנות לקראת משהו", למשל: נמצא ליד המרחב המוגן, הציב שמירה וכו. כאשר אתה אומר מוכנות, אתה מתכוון לסובלנות דהיינו: נכונות לקבל משהו שהוא שלילי מבחינתך. אז אתה צודק - הנכונות של המדינה לקבל אבדות, גם של אזרחים, עלתה (במלחמה כמו במלחמה). אבל מצד שני, ההכנות שנועדו להקטין אבדות - גם הן במצב טוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאני לא בטוח שההכנות אכן מקטינות. בינתיים גם הצד השני מקבל מרחב נשימה להכנות. דוגמת נגד - מלחמת לבנון השנייה. חטפו לנו חיילים, ותוך שלוש שעות רוב החימוש תלול המסלול של החיזבאללה כבר הושמד. וגם שם - ככל שהתארכה המלחמה, המחיר לצה''ל רק גדל, והתועלת קטנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> מלחמת לבנון השנייה. חטפו לנו חיילים, ותוך שלוש שעות רוב החימוש תלול המסלול של החיזבאללה כבר הושמד. אתה מתכוון למבצע משקל סגולי [ויקיפדיה] ("ליל הפאג'רים")? אם כן, אז - א. החיילים נחטפו קצת אחרי 9 בבוקר והמבצע התחיל למחרת לפנות בוקר, כלומר הרבה יותר משלוש שעות מאוחר יותר. ב. אני לא חושב שזה נכון ש"רוב החימוש תלול המסלול של החיזבאללה הושמד" במבצע. לפי ויקיפדיה הושמדו במבצע 44 משגרי רקטות לטווח ארוך, אבל כזכור חיזבאללה שיגר במלחמה אלפי רקטות (רובן לטווח קצר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז לקח פחות מיממה, עדיין תגובה מהירה ומוחצת. מה שזכרתי הוא כנראה לגבי הנשק לטווח בינוני ארוך, שנחשב אז לאיום הראשי מחיזבאללה. וכידוע, תוך ימים ספורים הפכה שכונת הדאחייה לעיי חורבות, וחיזבאללה הוכה מספיק כדי שיורתע 15 שנים מלשגר ולו טיל אחד לכיוון אזרחי ישראל. סקלות שונות לחלוטין ממה שאנחנו רואים היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> טוב, אז לקח פחות מיממה, עדיין תגובה מהירה ומוחצת. אנחנו לא יודעים איזה רקטות בדיוק צה"ל השמיד בעזה ביממה הראשונה בסיבוב הזה. אולי גם הפעם היה משהו מקביל ל"ליל הפאג'רים". >> תוך ימים ספורים הפכה שכונת הדאחייה לעיי חורבות גם חלקים נרחבים בעזה הפכו בשבוע האחרון תוך ימים ספורים לעיי חורבות. >> וחיזבאללה הוכה מספיק כדי שיורתע 15 שנים מלשגר ולו טיל אחד לכיוון אזרחי ישראל. חיזבאללה שיגר עשרות רקטות ביום לאורך כל המלחמה, די דומה למה שחמאס עושה עכשיו. רק אחרי שהמלחמה הנוכחית תסתיים נוכל (להתחיל) להשוות את ההרתעה שהושגה. >> סקלות שונות לחלוטין ממה שאנחנו רואים היום. אני לא בטוח. לפי ויקיפדיה, בימים הראשונים של מלחמת לבנון השנייה פעל בעיקר חיל האוויר. כוחות קרקעיים סדירים גדולים (יחסית) הופעלו רק אחרי כשבוע, וכוחות מילואים גדולים גויסו רק אחרי יותר משבועיים מהחטיפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שם חיל האוויר נתן את רוב האימפקט. דומני שיש הסכמה שהכניסה הקרקעית רק החלישה את הישגי צה''ל ועלתה מחיר גבוה שלא השיג שום דבר. אפשר היה לסיים את המלחמה כעבור שבוע, עם אותם הישגים ופחות מאה חיילים הרוגים. זו דוקא דוגמה שמראה שצבירה ארוכה של כוחות קרקעיים לא מבטיחה הישגים. אני די בטוח שאם הישגי צה''ל בשבוע האחרון היו דומים לדאחייה ולליל הפאג'רים, היינו שומעים על זה. (ואם הם דומים ומסתירים את זה מאיתנו - גם זו פאדיחה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזה הישגים אתה מצפה? בהמשך לתגובה הקודמת במקום אחר, החמאס הוא לא כוח צבאי רציני (בניגוד לחיזבאללה). בלבנון השנייה חיל האוויר העביר מאסטרקלאס בתפעול מודיעין מטרות והשמדתם. במקרה של חמאס אין שום אנלוגיה למטרות כאלה שאפשר להשמיד. לוחמיהם הם ערסים עם רובים ו-RPG, לא ממש צבא מאורגן. ראיתי, ואני לא זוכר כרגע את המקור כך שייתכן שאני קצת מבלבל את השכל ועל כך אני מתנצל מראש, שצה"ל הטיל על עזה בשבוע האחרון פצצות במשקל כולל של מעל 4 קילו טון, ושמדובר בהפצצות מאסיביות יותר בסדר גודל מאשר בלבנון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה”ערסים עם רובים ו-RPG” האלה הצליחו לכבוש מספר בסיסים של צה”ל ומספר ישובים אזרחיים ולהחזיק בהם יום שלם. אני לא הייתי מזלזל בהם ככה. הם הראו לא רק כושר ארגון מרשים מאוד אלא גם יכולות צבאיות ובעיקר נחישות והתמדה מרשימים למדי. אולי אם היינו פחות מזלזלים בהם לא היינו מופתעים ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני, כהדיוט אני שוב מדגיש, זה מחדל מטורף של צה"ל בנוגע להצבה ושליטה בכוחות. קח למשל את הקיבוצים נירעם ומפלסים, בהם כיתות הכוננות קיבלו (במזל ודי במקרה) התראה של דקות ספורות על הגעת המחבלים, והצליחו להדוף אותם למרות שהקיבוצים הספציפיים האלו היו מטרות סביבם החמאס בנה תוכניות מפורטות. למה לא היה תיאום מלא ושוטף בין כיתות הכוננות של כל הישובים לבין הפיקוד ועמדות התצפית של הצבא? או קח את כל סיפורי הגבורה, הבאמת מדהימים ומפעימים, של אנשים בודדים שפשוט קפצו לשטח, הצילו ישראלים והרגו מחבלים רבים. אילו רק היו בכוננות כוחות תגובה מהירה מאורגנים של הצבא, הם מן הסתם היו משנים את התמונה לגמרי. לכאורה זו רק חוכמה בדיעבד, אבל איני חושב כך. הצבא השקיע מאמצים רבים בהקמת תשתית של גילוי ותצפית - שתפקדה, ככל הנראה, כראוי. ההתקפה לא עברה מתחת לרדאר. רחוק מכך. אבל נראה כאילו איש בצבא לא שאל את השאלה הפשוטה, "אוקיי, אז זיהנו חדירה. מה עכשיו?". זה כבר מחדל, איוולת ורשלנות. ליתר דיוק, הם נערכו אך ורק להגיב לתרחישים של חדירת מחבל עד חמישה, ולא נערכו בכלל לתרחיש מהסוג שהתממש. אני לא חושב שבמקרה זה, זו "חוכמה בדיעבד" לטעון שהיו צריכים להערך אליו גם ללא שום קשר להתראה מודיעינית ספציפית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, נראה שמאגר הטילים שלהם שמגיע בעדא-בעדא תל אביב עדיין חי ובועט אחרי שמונה ימי לחימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שמאד קשה בואכה בלתי אפשרי לנטרל ירי רקטות מהסוג הזה בהפצצות ממוקדות מהאוויר. גם בלבנון השנייה, אגב, נפלו עדיין ביום ממוצע 160 רקטות בישראל, 30 יום לתוך המלחמה (מקור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל רק לטווח קצר (בלבנון השנייה), לא לטווח ארוך. זה היה ההישג המשמעותי של היום הראשון למלחמה (וכנראה מה שכאב הכי לנסראללה, שהודה בעצמו שלא היה פותח במלחמה אם ידע שאלה יהיו תוצאותיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מוקדם לדבר על התוצאות לטווח הארוך של מלחמה שעוד בקושי התחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, סליחה. התכוונת לטווח הרקטות. גם לחמאס ככל הנראה לא נשארו יכולות משמעותיות ולא אנקדוטליות לשיגור רקטות לטווח ארוך (זן היפותזה שעלולה להתיישן רע מאד, אני יודע, אבל כך נראה כרגע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשטח יש כל יום מטח כבד או שניים לגוש דן, זה לא תואם כרגע את התיזה שלך. (יותר סביר שהוא גם שומר טילים ולא יורה כרגע את כל מה שיש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, יש עדיין מטחים דלילים וספורדים למרכז הארץ. זה בכלל לא נעים - אבל גם אם תכפיל ותשלש את זה, מדובר עדיין בעניין קטן (בזמן מלחמה). כאמור, כאלה טפטופים ככל הנראה אי אפשר לעצור הרמטית בזמן קצר במתקפות ממוקדות מהאוויר (ואולי בכלל אי אפשר), אבל גם לא קריטי לעצור. לא על זה מדובר כאשר מתייחסים לאיום של החיזבאללה על העורף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק היום ספרתי שלושה מטחים די אינטנסיביים לתל אביב וגוש דן בין 16:30 ל-20:00. לא יודע מה איתך, אבל לצאצאים שלי זה לא נתפס כ'דליל וספורדי'. כמובן שכיום לא על זה מדובר כשמדברים על חיזבאללה, ותודה לשנות ביבי שבהן הוא הגדיל את הארסנל שלו בשני סדרי גודל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל בצפון - כמו שרמז השוטה באחת מתגובותיו, לכאורה גזרת הצפון אמורה היתה להירגע בגלל הגיוס מולה. אבל נראה כרגע ששני הצדדים שמחים וששים להתכתש שם (לדאבונו של מפלס החרדה שלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מה שעבר לי בראש. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |