בתשובה לאסתי, 04/07/02 12:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי (אם כי לא בעיון רב, זה די משמים יש לציין) את הדו''ח, ובעוד שאני מניח שדו''ח של הפלשתינים או של צד שלישי לסכסוך יהיה שונה משהו, אני לא מבין איך זה קשור לדברי. אינני טוען כי ישראל הורגת פלשתינים תמימים בכוונה תחילה, כפי שעושים הפלשתינאים לישראלים. אני טוען כי ישראל פשוט עושקת אותם, גוזלת את רכושם, ומשליטה עליהם משטר דיכוי שרירותי ומשפיל. אין לי שום בעיה לחזור על תאור אי השוויון הטבוע בסכסוך הזה. ישראל היא ה-כובשת-. מעצם היותה כזו, היא פוגעת בצד הכבוש. אין חייל ישראלי אשר מרצונו בוחר לירות על פלשתינים, כשם שלא היה מעולם אציל פאודלי אשר יצא וקלשון בידו על מנת להניס את עבדיו מביתם, או הפגנות של פוליטיקאים מושחתים אשר גונבים כספי ציבור כנגד העשירון התחתון (למרות שבישראל אנחנו די קרובים ליום הזה). תמיד הצד החזק יעדיף לשמור על השקט ולהמשיך לגזול ולעשוק, והצד הנפגע והחלש יעדיף לשבור את הכללים. אם הוא נחמד מאוד הוא יבקש יפה (ויקבל אצבע משולשת, עוד לא נולד בעל הכוח אשר יוותר עליו מבלי לחץ), אם הוא בעל איכויות מוסריות נדירות הוא יפתח במרי אזרחי בלתי אלים כמו גנדי, באירופה הוא יערוף את ראשיהם של השליטים הישנים, ואם הוא הטיפוס המזרח תיכוני הממוצע אז אנחנו רואים תוצאה אפשרית אחת כנגד עינינו מדי יום. לו היתה המהפכה הצרפתית מדוכאת עד עפר, הרי בדו''ח שהיה נכתב בחצר המלך אני מניח שהיו מסווגים את ההרוגים כולם כ''לוחמים'', ודי בצדק. השלטון, כך ייכתב בדו''ח, רק פגע בלוחמים האלימים, וכלל לא יזם כל אלימות משלו. גם זה נכון, אני מניח. מבחינת התוצאות בשטח, הישראלים גורמים יותר סבל לפלשתינאים. אין בכך כל תימה - הם חזקים הרבה יותר, ויכולתם לפגוע גדולה יותר. מבחינת הכוונות אשר אותן את מבדילה, הרי שלבחון את הסוגיה ''מי נוקט באלימות מכוונת'' במנותק מהתמונה הפוליטית הגדולה זה אבסורד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, גם אני לא קראתי כל מלה בדו"ח. וברור שסטטיסטיקה זה יותר משעמם מלהפריח סיסמאות מצלצלות והצהרות כוללניות. אבל זה לא הובא רק בתגובה אליך, אלא בקשר לכל הדיון פה, שהתחיל מהביטוי של רע עמית (זוכר אותו? בא, השפריץ כמה סיסמאות ונעלם) "טרור דו כיווני". שוב ושוב ושוב- יש כיבוש, יש סבל, זה לא בסדר, צריך לפתור את זה. אבל אין "טרור דו כיווני". זאת סיסמה ריקה. והסטטיסטיקה המשעממת מוכיחה את זה. ואח"כ, כשכבר הייתי בשוונג של לנפץ סיסמאות ריקות, התלבשתי גם על "תוחלת החיים הנמוכה" של הפלסטינים, שזרק פה לוגי גרסקו. ומתברר (שוב מתוך מספרים מפות וגרפים, מה לעשות) שזה פשוט לא נכון. ודרך אגב, הידעת שבכל ועידה בינלאומית בנושאי זכויות אדם או מצוקה כלשהי, הפלסטינים משתלטים על מהלך הדיונים, משתמשים בהם כדי לתקוף את ישראל, ועושים רעש כאילו הם המקרה הכי נואש והכי חמור בעולם? זה רחוק מלהיות נכון. וזה גוזל את תשומת הלב והטיפול הבינלאומי מבעיות הרבה יותר חמורות משלהם. דוגמה גרוטסקית במיוחד לכך אפשר היה לראות בועידת דרבן. וזה חוזר על עצמו בכל מפגש דומה. האפריקאים שחיים במדינות שבהן "שלושים ומשהו" זו לא סדרת TV אלא תוחלת החיים, הטיבטים שהולכים ומושמדים תחת המגף הסיני, ונציגי קבוצות רבות אחרות, יכולים "להודות" לפלסטינים שגוזלים מהם כל אפשרות להשמיע את קולם, ולזעוק לעזרה. זהו. גמרתי להוריד מהלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח שהורדת מהלב, אבל איך זה קשור למה שכתבתי? אם ברצונך להביע את דעתך ללא כל קשר לדברים שכתבתי, מדוע לטרוח ולכתוב אותם כ"תגובה" לדברי? דברי עם דובי. אני בטוח שיש מספיק חומר בדברייך בכדי לכתוב מאמר מעניין למדי על הנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שסיכם שוב את התגובה שלי. כפי שכבר אמרתי, לא אני הבאתי את הנתונים או טענתי שהם רלוונטיים. מי שמכניס גורמים של *כוונה* לעניין הטרור חוזר לדיון שהיה כאן למעלה ו*אינו* יכול להסתמך על דו"חות מספריים. אסתי היא זו שטענה שאנחנו לא מפעילים טרור כי הישראלים לא פוגעים בלא-לוחמים. גם אם טענותיה היו נכונות (כלומר, גם אם ניקח רק את מספר ה'לא-לוחמים' פרופר ולא נוסיף אליהם את ה'לא ידוע') כל מה שהיא הראתה הוא שישראל מפעילה פחות טרור מאשר הפלסטינים (אם מספר הלא-לוחמים שנהרגו מעיד על קיום טרור, זו המקנה היחידה מהדו"ח). ודאי שאין זה אומר שישראל איננה מפעילה טרור. כל זה *בלי* להיכנס לשאר הדיון אלא רק כדי להבהיר שהשימוש באחוז ה'לוחמים'/ 'לא לוחמים' מבין ההרוגים אינו רלבנטי לנושא (וראו תגובתו של גיל לעניין זה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |