|
||||
|
||||
מובן שהמעשה של נשות אנרון הוא סוג של זנות. אולם זנות היא חלק בלתי נפרד מהחברה שלנו, ולפי המתואר במאמר הן עסקו בסוג של זנות עוד לפני שהגיעו לפלייבוי. מצד שני, כמובן שפלייבוי הוא לא עיתון פורנוגרפי אלא אירוטיקה רכה שבסה"כ מבטאת את מה שכל אמריקאי ואמריקאית ממוצעים רוצים לראות - הקונצנזוס המבוצר ביותר אחרי ה- 11 בספטמבר. אז שיהיה להם לבריאות. בברכה, עידו הרטוגזון |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. איפה צוין שהן עבדו בזנות עוד לפני פלייבוי? |
|
||||
|
||||
אוף, זה להסביר בדיחה (אם כי בדיחה במובן המריר של המילה). אבל זו בדיחה חשובה: "ספרו לי שהבוסים הגדולים של אנרון נהגו להעסיק רק נשים יפות." ואז: "אמנם היו בעיתונות האמריקנית דיווחים על כך שהתאגיד רחש טסטוסטרון ושהמנהלים הבכירים שלו בילו במועדוני מין ונשאו להם נשים צעירות; מארי ברנר, כתבת "ונטי פייר", סיפרה בתחקיר על התאגיד כי אחד המנהלים כינס יום אחד בחדר הישיבות "ועידת כוסיות", שבה דורגו העובדות שזומנו לישיבה לפי מידת הפיתוי המיני שהקרינו." ונדמה לי שלכך התכוון עידו בכותבו שהן עסקו בזנות עוד קודם. |
|
||||
|
||||
מה אתה עושה לה "אוף" כשאתה בעצמך קנית בלי לחשוב את מה שהרטגזון אמר. את הציטוט הראשון שהבאת אמרו היחסי ציבור של פלייבוי וזה ממש הספין שהם רצו לתת לסיפור. ואיך מזה שהיו מנהלים חרמנים בחברה אפשר בכלל להגיע למסקנה שהנשים עסקו בזנות? זה כמו להגיד שהנשים במשרד התחבורה הן זונות כי איציק מרדכי התעסק עם המזכירות שלו. או כמו להגיד שהחיילות בצה"ל הן זונות כי יש קצינים חרמנים שמנצלים את הכוח שיש להם ומטרידים אותן מינית. עכשיו הבנת את זה או שאתה צריך עוד הסבר? |
|
||||
|
||||
רק הסברתי את הרטוגזון, לא קניתי אותו. ואולי בעצם חן הבינה אותו היטב, ורק לא הסכימה איתו, כמוך? אוף. |
|
||||
|
||||
בעצם ראיתי שכתבו שאנרון היא חברה מינית ונשים נבחרו לפי המראה החיצוני שלהם. אבל לא חשבתי שהרטוגזון באמת התכוון שזה הופך אותן לזונות (כי לי היה מובן מאליו שזה לא), אז ניסיתי לברר אם יש לו מידע נוסף. לא חשוב. סליחה על הבלגן. |
|
||||
|
||||
ומה שאני לא מבין זה איפה כתוב שפמינסטית צריכה להיות גם אגרסיבית ובוטה? האם זה נסיון להראות שגם לכן יש ניבים? |
|
||||
|
||||
איפה כתוב שהמגיבה הנ"ל מייצגת את כל עדת הפמיניסטיות? האם זה ניסיון להראות שגם לאנשים הכותבים בשורות חצויות יש ניבים? |
|
||||
|
||||
יש בה, בעצם הכותרת נימה שקצת מרגיזה. אותן נשים לא בהכרח היו הנשים של ארגון Women of Ergon, התאגיד אולי ניצל אותן בדרכים שונות, אך לא הפך אותן לקניינו. זאת כמובן שאלה של השקפה כלפי יחסי עובד - תאגיד או אדם - החברה הקפיטליסטית של ימינו. אולי אני נאיבית, בטוח שאני רומנטיקנית, אבל הייתי רוצה להאמין שאותן נשים שבחרו להצטלם בערום מעודן לפלייבוי עשו זאת דווקא מתוך חירות ולא מתוקף היותן קניין גברי או תאגידי. אני בכל אופן מפרגנת. |
|
||||
|
||||
צורת הסמיכות בעברית, או of באנגלית, אכן נקראת בבלשנות "שייכות", אבל היא בהחלט לא מציינת רק שייכות בהקשר של יחס בעלות. היא יכולה לציין כל זיקה שהיא: "תושבי חיפה" אינם שייכים לחיפה, "לקוחות החנות" אינם שייכים לה, וכמובן "אוכלי בשר" אינם שייכים לבשר. |
|
||||
|
||||
רק חשוב להבחין בין הזנות שלפני לזנות שאחרי (אני לא מוצאת את הזנותיות שבעניין אבל ניחא). לפני - זונות התלויות בסרסורים לצורך פרנסה. אחרי - זונות (צמרת?) עצמאיות בעלות שליטה על גופן ועל רצונותיהן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |