 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה הראשונה שצריכה להשאל היא - כמה עורכי דין מרוקאיים הוסמכו בארץ בשנות החמישים, כדי ש 30 שנה אחר כך יהיה אפשר לבחור מהם מועמדים לעליון. ככל שאני יודע זה לא היה מקצוע נפוץ ביהדות המגרב. לעומת זאת ביהדות עיראק עם ההשפעה הבריטית הוא היה נפוץ יותר, ושופטים ממוצא עיראקי היו כמה וכמה בעליון. השופט המזרחי הראשון בעליון היה אליהו מני (נולד בחברון להורים יוצאי עיראק), שהוסמך לעריכת דין באנגליה ב 1932 ומונה לעליון ב 1962. מתוך ויקיפדיה:"מועמדותו לבית המשפט העליון נידונה כבר בשנת 1953, אך נפסלה עקב גילו הצעיר וניסיונו המועט. בשנת 1959 סירב מני שתוצג מועמדותו לשם מינוי שופט ממוצא ספרדי לבית המשפט. מני סיפר אחר כך שחווה גזענות עקב היותו מזרחי משאר חבר השופטים, ביניהם מנה את השופט משה זילברג." אגב- 15 שנה אחריו מונתה האישה הראשונה לעליון, מרים בן פורת (הוסמכה בארץ ב 1945), ואפשר לשאול את אותה השאלה- כמה עורכות דין נשים היו בארץ בשנות החמישים? ורק ב 2004 מונה הערבי הראשון לעליון- סלים ג'ובראן, שהוסמך ב 1970. אותה השאלה. ורק ב 2018 מונה יליד ברית המועצות אלכס שטיין לעליון. דוד בכור נולד בירושלים אבל גדל באלכסנדריה. הוסמך בארץ ב 1943 ומונה ב 1977. משה כהן, יליד יוון, הוסמך בארץ ב 1943 ומונה ב 1982 אברהם חלימה, יליד עיראק והוסמך שם ב 1941, מונה לעליון ב 1982 במינוי זמני וב 1984 במינוי קבע. אליהו מצא, יליד הארץ להורים ילידי הארץ ממוצא ספרדי. הוסמך ב 1963 ומונה ב 1989 במינו זמני וב 1991 למינוי קבע (למה שכונה "הכסא הספרדי") עם פרישתו של חלימה. יעקב קדמי, אימו ממוצא מצרי ואביו מהישוב הישן, הוסמך בארץ ב 1955 ומונה לעליון במינוי קבע ב 1994 . אדמונד לוי, יליד עיראק, הוסמך בארץ בשנת 1970 ומונה לעליון בשנת 2000. אורי שהם, יליד עיראק, הוסמך בארץ ב 1975 ומונה לעליון בשנת 2012. מני מזוז, יליד תוניסיה, הוסמך ב 1981 ומונה לעליון ב 2014, הוא הראשון מיהדות המגרב שמונה לעליון. אגב- דליה דורנר, עם המבטא הייקי, היא ילידת איסטנבול. אמנם סבה היה הרב הראשי ה*אשכנזי* של איסטנבול, אבל אם הולכים מספיק אחורה גם יהדות צפון אפריקה הגיעה מאירופה, ויוכיח אייזנקוט. וגם יהודה כהן נולד בצפת אבל גדל בביירות, שם למד בתיכון האמריקאי ובמכללה האמריקאית. נחשב? בסך הכל מתוך 61 השופטים שמונו לעליון מקום המדינה ועד לפני ההרכב הנוכחי היו 9 מזרחיים, שני ערבים ו 8 נשים. לעומת זאת בהרכב הנוכחי של 15 יש 6 נשים(!), שלשה דתיים לאומיים, מהם שני מתנחלים1 ערבי אחד ושני מזרחיים. ____________ 1 מינץ, שלמד בישיבת הר עציון ומתגורר בהתנחלות דולב, וסולברג, שלמד גם הוא בהר עציון ומתגורר באלון שבות. השופטת וילנר שמתגוררת בחיפה למדה באולפנה והשתתפה בעליות לסבסטיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עוד בהרכב הנוכחי: גילה כנפי שטייניץ. גם ממוצא מזרחי, גם אישה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצוק העתים, כאשר הבחירות אינן באופק, אני רוצה להטריד את הציבור שוב ולהמליץ באזניו על מועמד שלי לרוה"מ. נראה לי כי גדי אייזנקוט, עם הקריירה הארוכה שלו, כולל הזמן הקצר שהוא בפוליטיקה, מוכיח עצמו כאיש הנכון בזמן הנכון. הקו העיקרי לדמותו כפי שמצטייר בתדמיתו הציבורית הוא סוג מסויים של אפרוריות ולדעתי זהו בדיוק מחוז כיסופיו של חלק גדול מן הציבור. מינויו לתפקיד מנהיג האופוזיציה ואי"ה לרוה"מ, עשוי לסמן ראשיתו של תהליך של הרגעה והפסקת זרימת הדלק לתבערה, לפלגנות ולהסתה החברתית-שבטית בישראל. אולי האפרוריות המסמנת את תגובותיו הלא מתלהמות אך עקביות, תסמן חזרה של ההנהגה הפוליטית מתחום הההצהרות, ההכרזות, התקשורת והמדיה, חזרה אל עולם העשייה. אדם כמוהו אשר פחות מתרגש וכמעט שאינו מתיחס לכל מיני פרובוקציות של הפריקים בכנסת, נראה חסין להשתלחויות למיניהן ועשוי להחזירן למקומן הטבעי. כאדם שאינו מחפש את הבמה הציבורית ואינו מנסה להתבלט ע"י הצהרות רדיקליות, עשוי להנמיך את הלהבות הציבוריות ולמשוך את המערכת חזרה לתחום של מו"מ, שיתוף פעולה ופעולה אמיתית במקום התנצחות עקרה ומרעילה. גדי אייזנקוט לא יביא, לפחות בשלב הראשון שיטפון של מצביעים חדשים, אבל הוא יהווה ללא ספק סדק רציני בפינה המזרחית של הקואליציה. הפינה הזאת ובפרט אלו הקרובים באורח חייהם, יותר לאייזנקוט מאשר לאריה דרעי, יתקשו מאד לתקוף אותו ולצייר אותו כנציג הפריבילגיה של ישראל הראשונה. הם בודאי יעשו זאת, אבל זה עשוי לחזור אליהם כבומרנג. חשוב לזכור כי מזרחיים נמצאים בכל 4 הפינות של הקואליציה. אני רואה באישיותו הרגועה והשתקנית משהו, יתרון ועדיפות שלו על פני יאיר לפיד ובני גנץ המרבים בהצהרות שעושה רושם שאינן עושות רושם על הציבור ושקועים במאבק ביניהם שאיש בציבור אינו מבין מדוע הוא חשוב. מפלגה של 30-40 ח"כים ממילא אינה מפלגת אידאולוגיה טהרנית אלא חזית משותפת של דעות רבות. אין סיבה שגנץ, לפיד וכל האחרים לא ימצאו עצמם ברשימה משותפת. הסוציולוג סמי סמוכה מפלח את החברה היהודית ל-30% מרכז ו-10% שמאל. אם רבע מן המגזר שלנו הוא בשמאל, הרי הכלתו היא משימה חשובה יותר מניסיונות להתקרב לציבור העויין הקשה. אין כל סיבה להשליך רבע מן המגזר לחיקם של לוחמת לשונית של פוסט-פמיניזם מגדרי ופוליטיקאית חסרת ייחוד וצבע כמו זהבה גלאון. לדעתי יש לשלב בגוש המרכז גם נציגים אותנטיים של השמאל כמו יאיר גולן, אמיר פרץ וזהבה גלאון. מי שירצו מפלגה שמאלית רדיקלית יותר, יתמודדו עם % החסימה. נ.ב. למיטב ידיעתי אין בסיס לסברה שהשם אייזנקוט הגיע למרוקו מאירופה ולראיה אין בכלל אשכנזים הנושאים את השם. כל האייזנקוטים שישנם, מוצאם במרוקו. גדי אייזנקוט, יליד טבריה אגב, נקי מן הכתם הזה. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אייזנקוט- סבאבה, אלא שאת עמדת ההנהגה הפוליטית לא מקבלים במתנה. שמאל ומרכז- יש מקום לשמאל בכנסת ואין סיבה או צורך להכניס אותו למרכז. להיפך- צד אחד של המרכז צריך לחבור לצד השני של המרכז ולא לשוליים. מוסכניק מרוקאי אחד שאני מכיר עשה בתואר השני שלו בהיסטוריה עבודת מחקר על גלי היהודים שהגיעו למגרב (מאירופה, אלא מאיפה?) ועל פי שם המשפחה יודע לומר לאיזה משבעת הגלים שייכת המשפחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי המועמד המוביל לכהונת ראש ממשלה לאחר נתניהו הוא יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר. נוסף לעמדתו בעד עצירת החקיקה מלפני המלחמה, הוא מקפיד לשמור על קו ממלכתי לעילא ולעילא בראיונות במזן האחרון, וגם כשנשאל ישירות לגבי מינוי גל הירש לתפקיד אליו הוא (יוסי כהן) הציע את עצמו ואשר לכל הדעות הוא מתאים לו יותר ממר הירש, הוא סרב לבקר את הבחירה והדגיש שהוא מוכן לעזור בכל אשר יתבקש. בין אם כל זה נעשה בכנות או מתוך שיקול ציני לגבי החזות הנכונה להציג בימים אלה, העמדה הזאת אפקטיבית. לכאורה, אחרי הברוך של ממשלת ימין מלא-מלא הממשלה הבאה תנטה שמאלה, אבל אחרי משבר בטחוני עמוק כזה אני לא חושב שהסנטימנט הציבורי יפנה שמאלה, כך שהיותו איש ימין לא תפגע בו אלא להיפך: יהיה לביביסטים קל יותר לעכל את החלפת ביבי במישהו מתוך המחנה, ועבור שאר הציבור כל דבר שאינו ביבי יהיה מקובל עליו, והכאריזמה בה האדון כהן ניחן בשפע לא מזיקה אף היא, שלא להזכיר את זה שהוא גם תומך בעמדתי בעניין פרסום סרטוני הזוועה ;-). אם לפיד, גנץ וליברמן יבינו את גודל השעה ויודיעו על תמיכתם בו, יימצאו האצבעות הנחוצות בליכוד כדי להעיף את הממשלה הארורה הזאת לכל הרוחות וללכת לבחירות חדשות מיד כשתושג רגיעה, בלי לחכות לסיום פעולת ועדת החקירה בעוד שבע שנים. לא ידוע לי אם הוא עדיין בתקופת צינון, אבל בימים אלה זה ממש לא משנה, אם יהיה צורך לשנות כמה חוקי יסוד זה קטן עלינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה זוכר את פרשת הרומן שהיה לו (לכאורה) עם איזו דיילת? ואת התכתבות הזימה בין השניים, לאורך עשרות עמודים, שהגיעה לאינטרנט? נראה לי כמו חתיכת משקולת למועמד לראשות הממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכר גם זוכר, אבל אלה שיקולים של זמנים אחרים. איש צדיק בדורותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע, אין שום פרצור תקף לפיו הליכוד של ימינו נמצא מימין לגנץ, לפיד או ליברמן. מבחינתי כל שרי הליכוד צריכים לחבוש את ספסלי הנאשמים באסון אוקטובר 23, ולא להמשיך בתפקידם תחת איזה מוצנח כזה או אחר. כבר עדיף שגנץ יהיה ראש ממשלה זמני (ואבוי שאני נאלץ לומר זאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שעם הגישה הזו תצליח לשכנע אותם לפזר את הכנסת בטרם עת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין - למה לכולנו ברור שהרמטכ"ל, ראש השב"כ וכנראה גם המוסד, ועוד שרשרת ארוכה של של אנשים יאבדו את משרותיהם הבכירות זמן קצר לאחר תום המלחמה, אבל חברי כנסת חסינים מגורל דומה? האם אלו הנורמות שנראות לנו ראויות? מול איזה סדר גודל של כשלון כן ניתן היה לצפות מהם להתנהגות דומה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינה עם אחריות אישית שר הבטחון, הרמטכ''ל, ראש אמ''ן ואלוף פיקוד דרום לא היו מתפטרים אלא מבצעים ספוקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אלו שציינת כפופים לאחרים, חברי הכנסת אינם כפופים אלא לציבור. אתה יכול לצפות למה שנראה לך, אבל אם אתה רוצה שהציפיות שלך יתממשו כדאי שתיתן להם תמריצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני אבין - אתה טוען שהסיבה שהרמטכ"ל הודה באחריות היא שהוא כפוף לאחרים? תמהני בריבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני טוען שאפשר להדיח את הרמטכ''ל גם נגד רצונו. אי אפשר להדיח את חברי הכנסת אם רובם מתנגדים לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, אבל אני מנסה להבין למה זה קשור לתמריצים שהזכרת. והרי הרמטכ"ל הודה באחריותו גם בלי תמריצים, אז מה זה קשור לזה שאפשר להדיח אותו? נרה לך שהוא אמר את זה עכשיו רק כי הוא חושש שמישהו ידיח אותו? קשה לי להאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו הרמטכ''ל היה יודע שאחרי התפקיד מחכה לו ספסל הנאשמים, אולי לא היה ממהר להודות באחריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל-63 חברי כנסת לא מחכה ספסל נאשמים (וזה לא שלא מגיע להם, אבל כרגע זה המצב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה מה שהצעת לכל שרי הליכוד, אמנם לא לכל חברי הקואליציה. לכך התייחסה התגובה המקורית שלי. בלי שיתוף פעולה של חלק מהם יהיה קשה לך להגיע לפיזור הכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם לשרי הקואליציה לא ממתין ספסל נאשמים, עד כמה שידוע לי (יש לי הרגשה שיש פה שיח חרשים, כי כבר שלוש תגובות אני אומר דברים טריוויאליים שנובעים ישירות ממה שכבר אמרתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיח עיוורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה את ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ספסלי נאשמים? אילו דברים לא חוקיים הם עשו? המקום המתאים להם הוא פח האשפה החברתי וההיסטורי, לא מעשיהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל עלי. אז סגרנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם ישונה חוק היסוד, די ברור שבית המשפט ידחה את תחולתו עד לאחר הבחירות הבאות. כך היה בעניין הועדה הקרואה בטבריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים בעיות קשות דורשות פתרונות קשים, ולדעתי הבעיה שלפנינו קשה מאד. כשהיה צורך לשנות חוק יסוד מהותי וחשוב ולהמציא "ראש ממשלה חלופי" בית המשפט התחשב בפלונטר הפוליטי ואיפשר זאת בלי יותר מדי לבטים. עם כל הכבוד לעירה של דונה גרציה אין דין הבחירות בטבריה כדין עתיד המדינה, או לפחות כך אני מקווה. (אגב, להסרת ספק אפשרי: לא הבעתי תמיכה ביוסי כהן, רק נתתי תחזית אפשרית. אני לא מכיר מספיק את דעותיו של האיש, מלבד היותו מקורב לליכוד, כדי לקבוע עמדה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאר לעצמך את יוסי כהן לאחר 15 שנות שלטון ותקבל בדיוק את המנוול. אני לא רואה טעם להחליף מנהיג ציבורי מקולקל בתואמו. אני חושב שחייבים לבחור במישהו עם רקורד ארוך של פעילות וחסינות ציבורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה זאת "חסינות ציבורית", ואני לא יודע למה צריך לחשוב עליו כעל מישהו שישאר בתפקיד 15 שנים. אחרי עידן ביבי אני מקווה שייקב גבול למספר השנים שאדם יכול לכהן כראש ממשלה. מכל מקום, הויכוח הזה יכול לחכות לזמן בו הוא יהיה אקטואלי, אם בכלל. אם כל מי שניהל רומן מחוץ לנישואין פסול לתפקיד, לא יישארו יותר מדי מועמדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התיחסתי לאפאחד מן הנקודות שציינת. הטענה היא שיוסי כהן דומה מדי למנוול. חסינות ציבורית כוונתי היא להיסטוריה משמעותית של מקרים בהם המועמד הצליח לעמוד בפיתויים ובלחץ ציבורי ובחר בעמדה המוסרית למרות שהבחירה לא הועילה לו באופן אישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקורא הציני עלול לחשוד שאתה מאשים את בית המשפט בעירוב שיקולים פוליטיים בהחלטותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להסביר אחרת את האישור שניתן בשעתו לשינוי חפוז ב"חוק יסוד: המממשלה"? אפשר לקרוא לזה בשמות קצת פחות פרובוקטיביים, כמו, נניח, "התחשבות בהקשר בכללי" אבל לגופו של דבר זה אכן היה שיקול פוליטי. זמנים קשים, וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או אולי: בית המשפט הכיר בכך שבגלל צוק העתים אפשר להכשיר את השיקול הפוליטי הזה *של הממשלה*. עלי להודות שזה נשמע גם לאוזני אפולוגטיקה זולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו שדעותיו לא נחשבות. אם ניקח את המפה הפוליטית ממירב מיכאלי ועד גלנט, ברקת, דיכטר והסמרטוטים האחרים כולל המנוול, ההבדל בין ה"דעות" שלהם בטל בשישים. מעבר להם יש את החזבאללה היהודי סמוטריץ בואכה לימור ואידך זיל וברח. מה שצריך להיחשב זה העבר האתי שלהם והמבחנים שעמדו בהם ולא "דעותיהם". נזכרתי בבדיחה של גראוצ'ו מרקס: "Those are my principles, and if you don't like them... well, I have others" |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |