 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלוש עמותות להגנה על בעלי-חיים ('העמותה למען מדע מוסרי', 'נח - התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי-חיים' ואגודת 'תנו לחיות לחיות') עתרו הבוקר לבג"ץ באמצעות באי כוחן עו"ד ערן לב, עו"ד שגיא אגמון ועו"ד חגי אשלגי. בעתירה מתבקש בית המשפט העליון להוציא צו מניעה כנגד האוניברסיטה העברית בירושלים אשר יאסור עליה לבצע ניסויים בבעלי-חיים. העתירה מסתמכת על הפרות חוק חמורות שלכאורה מתבצעות דרך קבע באוניברסיטה. כמו כן, נתבעת המועצה לניסויים בבעלי-חיים בגין אי עמידה בדרישות החוק ונסיונות חבריה לטייח את הפרשה. העתירה שהוגשה הבוקר מתייחסת לניסוי שנחשף בערוץ 2 לפני מספר חודשים, ובו צולמו חוקרים במהלך ניסוי בקופים שנערך במחלקה לחקר המוח באוניברסיטה העברית. בעתירה מפורט תהליך הניסוי בקופים מאליש (שתמונתו מופיעה במאמר), ג'ייד, פרד וסיימון, ניסוי שבמסגרתו נגרם להם סבל רב וקיצוני עקב החדרת אלקטרודות וכלים מכניים לתוך ראשם, הבאתם לסף מוות כתוצאה ממניעת נוזלים למשך זמן רב, ביצוע ניתוחים בהם ע"י אנשים שלא הוסמכו לעבוד עם בעלי-חיים וללא נוכחות וטרינר, החזקתם במשך שעות ארוכות במתקן שלא מאפשר להם כל תנועה, שימוש בתרופות הרגעה שתוקפן פג מזמן, ועוד. כל המעשים הללו ואחרים תועדו באמצעות מצלמת וידאו נסתרת שהופעלה במעבדות ובבית החיות של האוניברסיטה העברית. עוד בעניין האוניברסיטה שווה גם להוסיף שהראיות מעידות על כך שהניסוי המדובר החל להתבצע עוד בטרם אושר בוועדה הפנימית של האוניברסיטה. דבר זה מאפיין לדעת העותרות תרבות ארגונית שבה החוקר יודע בוודאות שחבריו יאשרו לו את הניסוי במתכונתו המוצעת, ולכן אינו טורח לחכות לאישור לפני שיתחיל בביצוע הניסוי. העתירה מופנית גם כלפי המועצה לניסויים בבעלי-חיים וכלפי משרד הבריאות האחראי עליה. המועצה נתבעת על כך שלמרות דרישות חוזרות ונשנות מצד ארגונים להגנת בעלי-חיים לבדוק את פרטי המקרה שנחשף, לא פעלה על מנת לבדוק את עשרות הליקויים והחריגות שתועדו במהלכו. במקום זאת, נקטו יו"ר המועצה פרופ' שרגא סגל וסגניתו ד"ר זלינה בן-גרשון אמצעים על מנת להסתיר מסמכים מחברי המועצה שביקשו לברר את הנושא, ומנעו כל דיון בקשר לניסוי המדובר במשך למעלה מחצי שנה. כמו כן נטען בעתירה שהמועצה מועלת בתפקידה משום שבמשך שמונה שנות קיומה לא מינתה ועדת ביקורת לניסויים בבעלי-חיים, דבר הנדרש ממנה עפ"י חוק. כזכור, גם את הכללים לביצוע ניסויים בבעלי-חיים לא פירסמה המועצה במשך שבע השנים הראשונות של פעילותה, עד שלפני כשנה הורה לה בג"ץ לעשות זאת. ----------- ידיעה מוואלה! חדשות בנושא העתירה: http://news.ep.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&... ----------- ולסיום, עוד ציטוט מפיה של החוקרת ד"ר טניה אורלוב, שציטוט אחר שלה הופיע במאמר המקורי שלי ("עשינו כל מיני שטויות רק בשביל לעשות משהו" וכו'). הפעם נשאלה ד"ר אורלוב כיצד דואגים החוקרים להאכיל את הקופים בסופי שבוע, וזה מה שענתה (מתוך תמליל ההקלטה): "...אוכל הוא לא יקבל כי קודם כל זה שבת, אז בשבת בין כה אי אפשר לאכול וזה לא טוב? הוא מקבל אוכל נגיד בשעה 15:00 ביום שישי ואחר כך הוא לא מקבל אוכל, כלום. משאירים לו כמות גדולה, אז, כאילו למחרת יש לו אוכל, אבל אני חושבת ביום שבת בבוקר משהו לקראת 10 אין להם כבר, מים חופשי כן... מצהרים של שבת זה בטוח, כן." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר דיון שהתקיים בעתירה ביום 12.8.2002, הודיעו היום שופטי בג"ץ כי הם מוציאים צו על תנאי כנגד האוניברסיטה העברית. בצו נדרשת האוניברסיטה לנמק בתוך 45 יום מדוע לא תפסיק ניסוי בשישה קופים המתבצע ע"י ד"ר אודי זוהרי. יצויין כי האוניברסיטה העברית כבר נימקה פעמיים את עמדתה בקשר לניסוי זה, פעם אחת בתגובה שהגישה לבית המשפט כשבוע לאחר הגשת העתירה, ושוב בתגובה מפורטת יותר שהגישה לפני הדיון שהתקיים בתחילת החודש. למרות זאת החליטו השופטים ברק, בייניש וגרוניס שיש לעצור את הניסוי המדובר. דרישת העותרות לחייב את המועצה לניסויים בבעלי-חיים למנות ועדת ביקורת לניסויים בבעלי-חיים כמתחייב בחוק נדחתה, זאת לאחר שבתשובתה לבג"ץ הודיעה המועצה שבכוונתה למנות ועדה כזאת בקרוב. לפי המועצה, מינויה של הוועדה התעכב "שכן עד עתה לא התעורר צורך [...] ולא היו פניות שביקשו זאת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אודה לך אסף, אם תוכל להביא את תשובת בג"ץ לפה, כי הייתי רוצה להבין מה מעכב ומונע את השופטים לפסוק באופן סופי, ולמה נדרשת האוניברסיטה לנמק זו בפעם השלישית למה כן יש להמשיך את הניסוי. האם יש איזה נימוק משכנע שטרם ידענו עליו? מה מבלבל את השופטים ומה לא ברור פה? אם יש פה מישהו שבקיא בעניינים משפטיים, אודה לו אם יוכל להסביר לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף לא לעסוק בפרשנות לגבי המשפט הזה לפני שיסתיים. להלן החלטת בג"ץ מאתמול: ----- בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5711/02 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס העותרות: 1. העמותה למען מדע מוסרי 2. נח - ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי חיים 3. תנו לחיות לחיות נגד המשיבים: 1. המועצה לניסויים בבע"ח 2. שר הבריאות 3. האוניברסיטה העברית בירושלים 4. הוועדה האוניברסיטאית לאתיקה של טיפול וניסויים בבע"ח באוניברסיטה העברית בירושלים תאריך הישיבה: ד' באלול התשס"ב (12.8.02) בשם העותרות 2-1: עו"ד ערן לב; עו"ד שגיא אגמון בשם העותרת 3: עו"ד חגי אשלגי בשם המשיבים 2-1: עו"ד דינה זילבר בשם המשיבות 4-3: עו"ד רנאטו יאראק החלטה השופט א' גרוניס: 1. העותרות מבקשות כי יינתן צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל ההיתר שניתן על ידי המשיבה 4 ביום 9.7.01, ואשר במסגרתו הותר לחוקרים מטעם המשיבה 3 לבצע ניסוי מסוים בשישה קופים (להלן- ניסוי 2001), וכן מדוע לא יבוטל ההיתר לעריכת ניסויים בבעלי חיים, אשר ניתן למשיבה 3 על ידי המשיבה 1 מכוח סעיף 12 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד - 1994 (להלן- החוק). כן מבקשות העותרות כי יינתן צו ביניים, האוסר על המשיבה 3 להמשיך בניסוי 2001. בתצהירן המשלים מיום 8.8.02 חזרו בהן העותרות מבקשתן הנוספת, כי יינתן צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא תמונה לאלתר ועדת ביקורת, כמצוות סעיף 16 לחוק. זאת, לאחר שבתגובתה המקדמית מיום 6.8.02, הודיעה המשיבה 1 כי מינויה של ועדת הביקורת צפוי להתבצע בקרוב. 2. המשיבה 1, אשר הוקמה מכוח סעיף 2 לחוק, הינה הגוף הסטטוטורי הממונה על תחום הניסויים בבעלי חיים. מכוח סמכותה לפי סעיף 4 לחוק התקינה המשיבה 1 את כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשס"א - 2001 (להלן- הכללים). כללים אלה נכנסו לתוקף במהלך חודש מאי 2001. המשיב 2 הינו השר הממונה על ביצוע החוק, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 25 לחוק. המשיבה 3 הינה מוסד אשר קיבל מן המשיבה 1 היתר לעריכת ניסויים בבעלי חיים, וזאת על פי סמכותה מכוח סעיף 12 לחוק. כאמור, מבקשות העותרות כי נורה על ביטולו של היתר זה. המשיבה 4 הינה ועדה פנימית של המשיבה 3 למתן היתרים לעריכת ניסויים בבעלי חיים, אשר הוקמה מכוח סעיף 14 לחוק. ועדה זו היא המוסמכת להתיר עריכת ניסויים בבעלי חיים לפי בקשות של חוקרים מטעם המשיבה 3. להשלמת התמונה נוסיף, כי המשיבה 4 ממלאת תפקיד מקביל לזה של הוועדה למתן היתרים לעריכת ניסויים בבעלי חיים, אשר מונתה על ידי המשיבה 1 מכוח סעיף 13 לחוק (להלן- הוועדה הכללית). ההבדל בין שתי הוועדות הוא שהוועדה הכללית מוסמכת לדון בבקשות המוגשות מטעם כל גורם שהוא, בעוד שסמכותה של המשיבה 4 מוגבלת אך ורק לבקשות המוגשות במסגרת המשיבה 3. עוד יש להבדיל בין היתר לעריכת ניסויים בבעלי חיים הניתן למוסד בהתאם לסעיף 12 לחוק, דוגמת ההיתר שניתן למשיבה 3 (להלן- היתר כללי), לבין היתר לביצוע ניסוי ספציפי. 3. ביום 20.2.97 הגיש ד"ר זוהרי, חוקר העובד במשיבה 3, בקשה לעריכת ניסוי בארבעה קופי רזוס (להלן- ניסוי 1997). ניסוי זה, אשר עוסק בתחום הבסיס העצבי של הזיכרון קצר הטווח, אושר על ידי המשיבה 4 ביום 27.1.98. הגם שאין העותרות מבקשות סעד ביחס לניסוי 1997, מהווה ניסוי זה חלק מן הרקע העובדתי הדרוש לענייננו, כפי שיובהר בהמשך. ביום 11.2.01 הגיש ד"ר זוהרי למשיבה 4 בקשה נוספת לביצוע ניסוי בשישה קופי פסיקולריס. ניסוי זה, בדומה לניסוי 1997, עוסק בבסיס העצבי של הזיכרון. דמיון ניכר קיים אף בין תהליכי שני הניסויים. כאמור, ניסוי 2001 אושר על ידי המשיבה 4 ביום 9.7.01. 4. לטענת העותרות, אחראים חוקרים מטעם המשיבה 3 לסידרה ארוכה של מעשים ומחדלים הקשורים לניסוי 2001, והמהווים הפרה ברורה של הוראות החוק והכללים כאחד. טענותיהן של העותרות מבוססות, בעיקרן, על עדותה של גב' נ., אשר הועסקה בין התאריכים 15.5.01 - 19.7.01 כמנקה בבית החיות של המשיבה 3. ההפרות הנטענות על ידי העותרות מתייחסות לארבעה קופים המכונים מאליש, סיימון, ג'ד ופרד (להלן- ארבעת הקופים) וכוללות, בין היתר: התחלתו של הניסוי עוד טרם מתן ההיתר לביצועו; חריגה מהיקף הניסוי המאושר בהתייחס למספר הקופים בהם ניתן לבצע את הניסוי; חריגה מהיקף הניסוי המאושר בהתייחס לפרוצדורות הננקטות; וכן חריגות מתנאי האחזקה הנדרשים על פי הכללים. עוד טוענות העותרות, כי בהליך אישורו של ניסוי 2001 על ידי המשיבה 4 נפלו פגמים חמורים המתבטאים, בין היתר, בכך שהחלטת המשיבה 4 התקבלה בלא שהיה מונח בפניה מידע חיוני רב. עובדה זו מנעה, לשיטתן של העותרות, בחינה מושכלת בדבר מידת נחיצותו של ניסוי 2001 ובדבר עמידתו במגבלות החוק והכללים. לאור ההפרות השיטתיות שבוצעו, לטענת העותרות, ולאור העדר קיומה של ועדת ביקורת, גורסות העותרות כי חובה על המשיבה 1 להורות, מכוח סעיף 16 לחוק, הן על הפסקת ניסוי 2001 והן על ביטולו של ההיתר הכללי שבידי המשיבה 3. 5. מנגד, טוענים המשיבים כי ארבעת הקופים העומדים במרכזה של עתירה זו נוטלים חלק בניסוי 1997, אשר אושר כדין ונמצא בשלביו הסופיים. לדבריהם, בניסוי 2001, אשר מצוי עדיין בשלבי הכנה, עתידים להשתתף שישה קופים אחרים. על כן, טענותיהן של העותרות בדבר חריגות מתנאי ההיתר לביצוע ניסוי 2001 משוללות כל יסוד, שהרי ההיתר הרלבנטי ביחס לארבעת הקופים הינו זה שניתן לביצוע ניסוי 1997. המשיבות 3 ו- 4 אף דוחות את הטענות בדבר הפרות לכאורה של החוק והכללים. הן גורסות כי הפעולות שביצעו החוקרים בארבעת הקופים עומדות בתנאי ההיתר של ניסוי 1997, ואינן סותרות את הוראות החוק והכללים. המשיבה 1 אף דוחה את טענת העותרות, לפיה היה עליה לשלול מהמשיבה 3 את ההיתר הכללי, תוך שהיא מצביעה על הנזקים הקשים, אשר עלולים להיגרם לקידום המחקר המדעי והרפואי אם יינקט צעד שכזה. 6. מן החומר שהובא בפנינו על ידי שני הצדדים, אין זה ברור האם הפעולות המתוארות על ידי גב' נ. מהוות חלק מניסוי 1997 או מניסוי 2001. לשאלה זו יש חשיבות רבה, בשל סעיף 24(ג) לחוק, הקובע כדלקמן: "חוק זה לא יחול על ניסויים בבעלי חיים שהוחל בהם לפני תחילתו או על ניסויים בבעלי חיים שהוחל בהם לפני שנקבעו כללי המועצה לפי סעיף 4." כזכור, התקינה המשיבה 1 את הכללים רק בשנת 2001, והם נכנסו לתוקף בחודש מאי אותה שנה. לפיכך, אם הפעולות האמורות היוו חלק מניסוי 1997, ברור שאין החוק חל לגביהן. לעומת זאת, אם מדובר בפעולות שמהוות חלק מניסוי 2001, הרי החוק והכללים חלים בעניין. בין היתר בשל אי בהירות זו, נראה לנו שיש מקום ליתן צו על תנאי וזאת לעניין העתירה הראשונה, המכוונת נגד ההיתר לביצוע ניסוי 2001. אין מקום למתן צו ביניים בשלב זה. אין יסוד ליתן צו על תנאי לעניין הראש השני של העתירה, המכוון נגד ההיתר שניתן למשיבה 3 לבצע ניסויים בבעלי חיים מכוח סעיף 12 לחוק. אף אם יתברר כי החוקרים שפעלו מטעם המשיבה 3 חרגו מן החוק, מן הכללים או מן ההיתר שניתן לביצוע ניסוי 2001, אין בכך כדי להביא לביטול ההיתר הכללי. החריגה, אם הייתה כזו, מתייחסת לניסוי אחד בלבד, ובתקופה הסמוכה לכניסתם לתוקף של הכללים. בנסיבות אלה, ביטול ההיתר הכללי שבידי המשיבה 3 אינו מידתי. 7. לפיכך, יוצא צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל ההיתר מיום 9.7.01 שניתן לביצוע ניסוי 2001, ואילו העתירה תידחה בכל הנוגע לסעדים האחרים המבוקשים. תצהירי תשובה יוגשו תוך 45 ימים. ניתנה היום, כ' באלול התשס"ב (28.8.2002). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום קיים בג"ץ את הדיון האחרון בעתירה שהוגשה נגד המועצה לניסויים בבעלי חיים ונגד האוניברסיטה העברית בנוגע לניסוי שערך פרופ' אודי זוהרי בארבעה קופים תוך הפרת מספר רב של כללים. את השופט ברק שנכח בדיונים הקודמים החליף השופט חשין, זאת למרות שהודיע בתחילת הדיון שלא צפה בעדויות שהוגשו לבית המשפט משום ש"איננו מסוגל לראות דברים כאלה". רוב הדיון נסוב סביב השאלה האם הניסוי שפרטיו הוקלטו בסתר הוא ניסוי שאושר בשנת 1997, לפני שפרסמה המועצה את הכללים לביצוע ניסויים בבעלי חיים (גם את זה, כזכור, היא עשתה רק בעקבות דרישת בג"ץ לפני כשנתיים), או שמא מדובר בניסוי המשך שאושר בשנת 2001, זמן מה לאחר שפורסמו הכללים. מסתבר שלעצם העובדה שהעבירות צולמו ביולי 2001, כלומר לאחר פרסום הכללים, אין חשיבות מיוחדת, משום שהחוק קובע שהכללים יחולו רק על ניסויים שאושרו לאחר פרסומם ולא על ניסויים שאושרו קודם לכן ויכולים להמשיך להתבצע ללא עמידה בכללים. בתשובתה האחרונה לבג"ץ הודיעה האוניברסיטה שהניסוי בארבעת הקופים הסתיים בחודש ספטמבר (כך שאין יותר משמעות לצו האוסר על המשך ביצועו) ושהקופים יועברו בקרוב לשיקום. בתשובת האוניברסיטה נאמר גם שהניסוי הבא של פרופ' זוהרי, ניסוי אשר צפוי להתבצע בשישה קופים נוספים, טרם התחיל. בסוף הדיון הודיעו שופטי בג"ץ שלאחר שמיעת טענות הצדדים הם אינם מסוגלים לפסוק בשאלה האם הניסוי שצולם אושר לפני פרסום הכללים או אחריהם, והם הטילו את המשימה על ועדת בדיקה מיוחדת שהמועצה לניסויים בבעלי חיים אמורה למנות בישיבתה הקרובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, בג''ץ (כדרכו - ובניגוד לתדמיתו) בחר בנתיב המילוט הטכני, ונמנע מהפסיקה העקרונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שבחר בנתיב המילוט הטכני היתה בראש ובראשונה האוניברסיטה העברית. נציגיה הבינו כבר בשלב מוקדם של הדיונים שלאור שלל העדויות המצמררות אין להם סיכוי להוכיח שהניסוי התקיים באופן נאות, ולכן העדיפו לטעון שהכללים אינם אמורים לחול על הניסוי משום שהוא אושר פורמלית לפני מועד פרסומם. לפי גרסת האוניברסיטה, הניסוי שצולם היה ניסוי שכונה בשם "ניסוי 1997". ניסוי 1997 אושר ע"י האוניברסיטה בתחילת שנת 1998, התחיל להתבצע בסוף שנת 2000, צולם בחשאי בוידאו במהלך יולי 2001, והסתיים כנראה רק בספטמבר 2002. רשלנות המועצה הארצית, שנמנעה מלפרסם כללים לניסויים בבעלי חיים במשך שש שנים תמימות ועשתה זאת רק בתחילת 2001, שימשה כאליבי מושלם לאוניברסיטה שלא ראתה עצמה מחויבת להחיל את הכללים הללו על ניסויים שאושרו קודם לכן, זאת אפילו כאשר מדובר בניסוי שעתיד להימשך עוד חודשים רבים לאחר פרסום הכללים. בג"ץ מצידו שיתף פעולה עם קו ההגנה הזה, כשהתעקש למקד את הדיון בשאלה האם מדובר בניסוי שאושר לפני פרסום הכללים או בניסוי ההמשך שאושר אחריהם. השופטים לא חלקו על כך שבמהלך הניסוי שצולם התבצעו מעשים שלא היו אמורים להתבצע ושבעטיים נגרם סבל רב לקופים, אך הם צמצמו את תפקידם (כפי שציינת) לבחינת השאלה האם מעשים אלה היו בגדר עבירה על החוק. לאחר שנכשלו גם בכך, החליטו השופטים אתמול להעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה לוועדת הבדיקה המיוחדת שתמנה המועצה לניסויים בבעלי חיים, זאת תוך התעלמות תמוהה מכך שמדובר באחד הגופים שנגדם הוגשה העתירה מלכתחילה עקב טיפולו הכושל בפרשה ונסיונותיו לטייחה ולהסתיר מידע רלוונטי מהגורמים המוסמכים לקבלו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |