בתשובה להאייל האלמוני, 28/09/22 17:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי חסר יסוד מרכזי במה שתארת. מדוע הרכב ביה"מ העליון אינו משקף את הרכב האלקטורט? האם זה גליץ' של המערכת או חלק מהפגמים המושרשים עמוק בקונסטיטוציה האמריקאית? לא. הדבר הזה הוא בכוונת מכוון והוא חלק ממנגנון האיזונים והבלמים של שיטת 3 הרשויות. מי שתאר את המערכת הזו לראשונה היה הפילוסוף והשופט הצרפתי מונטסקייה. מערכת המשפט תוכננה להיות בלתי תלוייה כדי שתוכל לאכוף את קיום החוק על הרשויות האחרות. כמו כן היא תוכננה להיות "שמרנית" יותר מן הרשויות הנבחרות, בעלת מקדם שינוי עם זמן ארוך יותר. המטרה היתה לספק לשלטון החוק יציבות מעבר לזו שיכולה להבטיח דעתו ההפכפכה והמשתנה כל הזמן של הבוחר. אתה לא יכול לחוקק חוק קרדינלי ולמחרת להחליף אותו בהיפוכו. זה יהפוך לבלתי נסבל את אחת מחסרונות השלטון הדמוקרטי המאפשר חילופי שלטון תדירים. תאר לעצמך שאתה במשך שנים מחלק מענקים ופרסים למשפחות מרובות ילדים ואז ביום בהיר אחד אתה מבטל אותם ומטיל היטל אקולוגי על משפחות כאלו. שופטי העליון בארה"ב מכהנים ככל שירצו, עד שיפרשו מרצונם. זה מבטיח שנשיא דמוקרטי יתקל בשופטים רפובליקנים על כס המשפט ולהיפך. בודאי שהמילה האחרונה היא אצל השופטים. זהו הכלל שנקבע עוד לפני עידן הדמוקרטיה. הסכם המאגנה קרטא באנגליה הכפיף את המלך לעולו של חוק הארץ וקבע שבית משפט של ברונים יוכל למנוע מן המלך לחוקק חוקים אנטי קונסטיטוציונים (למשל גביית מסים בלתי חוקיים) ויוכל אף לשפוט אותו אם יעבור על החוק. אין זה אומר שהשופטים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. השופטים אינם יכולים לפסול חוקים אלא ע"פ החוק ובודאי שאינם יכולים לחוקק בעצמם. למעשה בארה"ב מעולם לא נקבעה פורמלית סמכות העליון לםסול חוקים. הוא פשוטנטל אותה לעצמו ב-1830. בישראל לעומת זאת הסמכות הזאת נקבעה בבית המחוקקים. ילכו אותם רשעים שמנעו מישראל חוקה וילמדו מן האמריקנים. כל מה שהם צריכים הוא להיבחר וסבלנות. בסופו של דבר, הם יוכלו לחוקק את שברצונם ולהחליף את השופטים שאינם לרצונם. הבעיה היא שקצרה רוחם והם אצים לעלות על D9 ולבוז לחוק הקיים על סמך איזשהו חוק אלוהי דימיוני. אם זה יחסם לחוק הקיים, מדוע שמישהו יתיחס אחרת לחוקים החדשים שלהם? ולכן תמצי לומר שלא נגד חוק מסויים ושופטים מסויימים יוצאים קנאי הדת,אלא נגד שלטון החוק עצמו. אם הם בזים ומבזים את אנשי החוק שהם מינו, מי יכבד את המינויים החדשים שלהם? נכתב כאן שהאמריקאים מכבדים את החוקים שנכתבו ע"י האבות המייסדים ולא את החוקים שנכתבו אתמול בבוקר. מי יבכה את העדרם של לימודי הליבה והמורים אנשי הדעת? החוקה האמריקאית כוללת 27 תיקונים, ש-10 הראשונים התקבלו עוד לפני שהחוקה אושרה והאחרון נחקק ב-1992. בארה"ב עם כל חוקות הסטייטס השונות שם, המצב מצד אחד מסובך יותר, אבל מצד שני ברור יותר בגלל קיומה של חוקה כתובה בעלת מעמד מיוחד. ברור שהחוקה עדיפה על כל חוק אחר וביה"מ יכול בעזרת החוקה לפסול כל חוק הנוגד אותה. יתר על כן. מעמדה המיוחד של החוקה מתבטא בכך שאי אפשר לתקן אותה אלא ברוב של 2/3 בקונגרס בנוסף לתהליך אשרור מסובך להפליא (אופס הלך עוד לוקש על עליונות הרשות המחוקקת בדמוקרטיות). בארה"ב גם אם רוב הציבור והמחוקקים רוצים בחוק, אי אפשר לחוקק אותו אם הוא נוגד את החוקה אלא באמצעות תיקון החוקה ברוב מיוחד. העליונות של הרשויות האחרות נקבעת באופן שונה לגמרי. העליונות הזאת מתבטאת בכך שהרשות המשפטית נטולת יכולת ביצוע. כל האכיפה מתבצעת באמצעות אורגנים של הרשות המבצעת. עוד סיבה מדוע קבעו לרשות השופטת מעמד מיוחד. אין אלו פלפולים משפטיים. בארה"ב פסל השופט העליון ג'ון מרשל חוק של מדינת ג'ורגיה לגירוש האינדיאנים מן המדינה, בטענה שהוא בלתי חוקתי. הנשיא אנדרו ג'קסון לא התרגש ונטען שאמר "מרשל החליט על הפסיקה, עכשיו בואו נראה אותו אוכף אותה". כל מסכת הטענות של רוכבי ה-D9 היא כל כך חסרת בסיס שהיא מעעדה העד היטב על המניעים האמיתיים הפאשיסטיים של הטוענים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברמת העקרון, אתה צודק, בית המשפט בארה"ב צריך להוות בלם לפופוליזם, ולפעמים הוא באמת היה כזה. אבל, זה לא תמיד ככה. לא כשבית המשפט העליון החליט שלמר סקוט אין זכויות אדם, לא כשבית המשפט העליון החליט לבטל את הניו דיל (ואז נבהל ושינה את דעתו) ולא כשבית המשפט העליון החליט לבטל את רו נגד וייד. בגדול, כשהקימו את ארה"ב המדינות עם האוכלוסיה הקטנה (לפחות אוכלוסיה לבנה קטנה) חששו שלמדינות עם האוכלוסיה הגדולה יהיה יותר מידי כח (ואז הן יוכלו, חס וחלילה, לבטל את העבדות, שהיתה נושא שנוי במחלוקת מההתחלה), ולכן ניקבע הכלל שלכל מדינה יש את אותו מספר סנטורים ושיטת האלקטורים שמושפעת ממספר הסנטורים וחברי הקונגרס. זה יוצר מצב שבו למדינות גדולות (מבחינת האוכלוסיה) יש פחות כח ממדינות קטנות. בגלל שאוכלוסיה בדרך כלל נמשכת לאיזורים עירוניים ותעשיתיים, ובגלל שמי שמתגורר באיזורים מתועשים ועירוניים נוטה להיות ליברלי יותר, החוקה האמריקאית נותנת באופן מסורתי כח עודף לאוכלוסיה השמרנית, מה שיוצר נשיאים שהרבה פעמים מפגרים אחרי האוכלוסיה, ובתי משפט שמפגרים אחרי הנשיאים. בנוסף, מה שהתחולל ב-30 השנים האחרונות (בדגש על התרגילים של מקונל) הוא באמת יוצא דופן, בית המשפט הוא כבר לא "בלם" הוא מנוע שיצא מדעתו, שמנותק לחלוטין מרצון האוכלוסיה (לא רצון רגעי, רצון שמתבטא באופן עקבי בכל מערכת בחירות במשך עשורים). אמנם, כמו שכתבת, התהליך החוקי של שינוי החוקה הוא מסובך להפליא וכולל אישור ברוב מיוחס של שני בתי המחוקקים ואשרור של המדינות השונות, אבל, מצד שני, מתברר שיש תהליך פשוט יותר, תן למקונל להמציא לך תקדימים ואז להפר אותם כשהם לא נוחים לו, תמנה מספיק שופטים שנאמנים לך יותר מלחוקה, ותן להם לשנות את החוקה כרצונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אני "נאלץ" להסכים אתך. ביה"מ העליון בארה"ב למרות המחשבה שהושקעה בהקמתו ולמרות ההיסטוריה הארוכה והחשובה שלו אין לו רקורד טוב לא כבללם ומאזן של הרשויות האחרות ולא כמגן זכויות האדם והאזרח המוכרזות בחוקה. כחיזוק לדוגמה שלך (דרד סקוט נגד סנפורד) אזכיר שגם חוקי ג'ים קרואו שנאכפו עד שנות ה-60(19) בוטלו ע"י הקונגרס ולא ע"י בתי המשפט. מדוע? דעתי היא שהסיבה היא שביה"מ אינו עצמאי ושופטיו נבחרים ע"י הנשיא ובתי הנבחרים. רבות מן הפסיקות האומללות עשויות להתפרש כניסיון לגמול למי שבחר אותם. מה טוב חלקנו שביה"מ שלנו בלתי תלוי (באופן זמני עד ששוחרי הטוב כאן ידאגו ל"תקן" את המצב). אני חושב בפרט על שתי דוגמאות. בדוגמה שלך, משפטו של דרד סקוט, יו"ר העליון פעל יד ביד עם הנשיא המכהן ביוקנן. באקט של אקטיביזם שיפוטי קיצוני, בי"יה"מ והנשיא חיבלו באיזון העדין בין הדרום לצפון שהושג בקושי בפשרת מיזורי. קרוב לודאי שמלחמת האזרחים היתה בסופו של דבר פורצת בכל מקרה, אבל מדוע ביה"מ היה צריך לפעול באופן שהשתמע כאילו הדרום, באמצעות שופטיו, מנסה לכפות את העבדות על מדינות הצפון? המקרה השני, הוא הפיכת הפסיקה של רו נגד וייד שאסר חקיקה נגד הפלות בכל הסטייטס. ביה"מ היום עם הרוב הרפובליקני, רואה בודאי את המהפך שלו כפסיקה נגד אקטיביזם שיפוטי מופרז. אבל האם כדי להיענות לדרישותיהם של מתנגדי הפלות, צריך להפוך מצב קיים שמנע הבדלי חקיקה מהותיים בין הסטייטס? ביה"מ כאן ממלא את תפקידו כבלם נגד הדמוקרטים הקיצוניים בממשל, אבל במחיר של יצירת קרע שעשוי בטווח הרחוק להביא להתפרקות הברית. ברמה הלאומית, הבעיה אינה בטרטור של המפילה ממיזורי לאילינוי, אלא בעובדה שהחוק באילינוי מבטיח את זכות ההפלה בעוד החוק במיזורי אוסר ביצוע הפלות בשטחה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |