בתשובה לשוקי שמאל, 27/09/22 20:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני צריך להוסיף 2 התיחסויות למה שכתבה נונה דולברג. א. דולברג מייחסת את עלילת הדם של חסידי עוזי משולם למקור כהניסטי. לדעתי זה לא מדוייק. ישנו מאמר ארוך וסבוך של ד"ר שריאל בירנבוים: חטיפתה של היסטוריה. לטענתו הסיפור רק עבר דרך הכהניסטים ומקורו בחרדים, חסידי סאטמר בברוקלין. כדי לקצר סיפור ארוך, אחזור על מה שטענתי בעבר: אין זו תגלית גדולה שקיצונים שונאי ישראל מן השמאל והימין כאחד מגלגלים ביניהם סיפורי זוועה על מעללי מדינת ישראל. ליחס אותם יותר לימין מאשר חשמאל, לא יהיה נכון. לראיה, את הדלק לסיפוריו המופרכים של משולם, סיפק עיתון העולם הזה בכתבתו על השמועות ששמע הרב אבידור-הכהן בניו-יורק. חלק מחסידיו של משולם הגיעו מחוגי השמאל הקיצוני כמו משפחת שיפריס הידועה ומי שתומך היום כספית בארגוני הפעילים המפיצים את עלילת הדם הם קרנות של השמאל הליברלי כמו הקרן הישראלית החדשה ועדאללה. ב. גם טענתה כאילו סיפור החטיפה הוא משהו חדש שהפעילים המציאו ומכרו אותו למשפחות הילדים, אינה מדוייקת. כפי שדולברג עצמה כותבת, המעברות רחשו שמועות על היעלמות ילדים וידוע על ההתנגדות שהיתה בקרב המשפחות למסירת התינוקות לבתי התינוקות שהוקמו במעברות. למעשה סיפורי חטיםה קיימים אצל כל העדות שהגיעו מן העולם המוסלמי. ולמעשה קיימת תלונה על חטיפת ילדים ממחנה המעבר חאשד בעומן, שם שהו העולים לפני העלאתם ארצה. הפעילים רק לקחו את הסיפורים שהיו נפוצים בקרב עולי תימן וליבו את הלהבה שלהן. לי זכור מכתב של קצין משטרה שראיתי בתיקי הניירות של ועדת כהן-קדמי. הקצין הזהיר שם בזמן אמת, שהמעברות רוחשות שמועות על חטיפות והזהיר כמו הנביאה קסנדרה של טרויה, שהמשך ההתעלמות מטענות העולים התימנים תהפוך לבכייה לדורות בעתיד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא היכרתי את זה. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז, אספר לך עוד משהו. אין זו הפעם הראשונה שפותחים קברים של ילדי תימן. לפני כ-25 שנה פתחו הרשויות 10 קברים של ילדי תימן בבית הקברות סגולה שבפ"ת. גם אז מי שעמד בראש הפעילים שדרשו את פתיחת הקברים היה עו"ד רמי צוברי. אקצר לך סיפור ארוך ומסובך. בכל עשרת הקברים התגלו שרידי גופה של ילדים בגיל שהתאים לגיל של מי שהיה אמור להיות קבור שם. שרידי הגופות נשלחו לבדיקת דנ"א באנגליה ושם הצליחו להפיק דנ"א מאחת מהן. ע"י השוואה עם קרובים התגלה שהילד אכן היה מי ששמו הופיע על הקבר. כל ההתפעלויות על פריצת דרך מדעית הם עורבא פרח עיתונאי (בחלק מן הידיעות מופיעות כל מיני הסתייגויות מתחכמות מסוג הפעם הפיקו פרופיל גנטי מלא (שאיני יודע מהו) או שמדובר בלראשונה מאז החוק החדש לפתיחת הקברים). גם מי שאין לן גישה לכרוניקה מאותם ימים, יכול לאמת את דברי מתוך ד"וח ועדת כהן-קדמי, הועדה המשפטית הממלכתית לחקירת הטענות על חטיפת ילדי תימן. בקיצור, לא חדשות ולא מפתיעות ולא שום דבר. פשוט כתבה סנסציונית לחינם של ערוץ 12 שתיפקד כשופר של חבורת עלילת הדם מבלי לשאול את השאלות הקשות שהיה צריך לשאול אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה הפעם לתמוך ולחזק את דבריך. שים לב לדבריו (התכנית מה 24 בספטמבר 57:30) של אותו צוברי באותה תכנית חדשות לאחר שידור הכתבה. לכאורה התוצאות "המפתיעות" היו אמורות לסתום את הפה לבעלי תיאוריות החטיפות. והנה אחרי שמסתבר באופן חד וחלק שלפחות הטענות במקרה אחד אין בהם ממש, עדיין הוא לא מרוצה, משדר כעס ומדבר על איזו "חטיפה" באמצעות הגדרה חדשה של המושג הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות בואם הקרב של ימות המשיח (אתה ושוקי מסכימים על משהו) אני מציע לחכות עם החגיגות על שיוכח שהילד שנשלף מקברו לא עבר ניסויים רפואיים לפני שנפטר. "עבר ניסויים" אני אומר? נפטר בגלל ניסויים רפואיים שנערכו עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי כבר שאכן מדובר רק במקרה אחד, אבל זה מקרה מעניין במיוחד מפני שהוא מציג יפה כמה וכמה מאפיינים של התפתחות עלילת הדם. אסתכן בכך שאתגלה כחסר חוש הומור, אבל אעיר שמי שירצה בהחלט יוכל לטעון שהילד מת בגלל מחדליה של מערכת הבריאות האשכנזית של מפא"י. האם סיפרה בעדותה שלקחה את התינוק לרופאה וזאת הבטיחה לה שהילד רק מקורר ונתנה לה נרות (רפואיים אני מקווה). כעבור שלושה ימים הילד מת. תעודת הפטירה מציינת 3 מחלות קשות שאינן מתפתחות ב-3 ימים (מה שעשוי לרמז לתעודת פטירה מזוייפת). עוד סממן של מידת האמינות התקשורתית המתגלה בפרשה זו היא העובדה שרוב המקורות מספרים שהתינוק יוסף נולד ב-1947, כאשר נולד כנראה ב-48 (נפטר בסוף 49). והערה סוגרת על מהלך ההתפתחות של עלילת דם, בקשר לשקרים הבוטים המופיעים באתר של עמר"ם בקשר למקרה זה. הרי הפעילים שם לא יושבים ודנים איך להמציא עוד ועוד שקרים קלים להפרכה על הפרשה הזו. את התלונה לועדת קדמי כתבה אחותו של יוסף, ורד דריהם והיא אף התלוותה לאמה בעדותה בפני הוועדה ואמרה את דבריה לפרוטוקול. בידיעות האחרונות על זיהוי הגופה גיליתי לתדהמתי ששמה של אחותו (הבכורה) של התינוק יוסף הוא רות שרעבי-מלמד. ורד דריהם היא כנראה אחותו החורגת של יוסף שנולדה אחרי מותו (וגם זו רק השערה). כלומר מדובר בקרובת משפחה שהיא פעילה מטעם עצמה בענייני החטיפות. האחות הבכירה מסיבה כלשהי שומרת על פרופיל נמוך. מן הסתם היא יודעת כמה דברים שפחות מתאימים לפעילים שאחותה החורגת הנמנית עמם, אינה יודעת. לפי עדות האם בועדה, האחות (רות כנראה) עולה באופן קבוע לקברו של אחיה. היא מן הסתם לא היתה מספרת את הבדותא כאילו בני המשפחה לא האמינו שהילד קבור שם ושלקחו את האם לבית הקברות הזמני של האב וטענו שהילד נקבר שם. מותר לבני המשפחה להיות חשדנים ולרצות לוודא מי באמת קבור תחת שם אחיהם. מה שאסור להם, זה לעוות את העובדות, ולפלוט לפרוטוקול שוב ושוב "איזו שואה עשו לנו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זאת הבטיחה לה שהילד רק מקורר ונתנה לה נרות" - אההה, זה, אם כך, מקור הבדיחה המפורסמת (תשאלו את דב, הוא מספר אותה יותר טוב). טעויות בדיאנוזה אינן חסרות גם היום, ודאי וודאי שהיו לא מעט באותן שנים. מנסיון אישי של צבר אשכנזי למהדרין: מגיל אפס עד גיל 12 סבלתי מהתפרצויות חוזרות של דלקת ריאות (לא טיפוסית ללא שיעול אבל עם חום גבוה) ורק בגיל 11 הצליחו לאבחן שמדובר בכלל בדלקת ריאות, ועוד שנה עברה עד שמצאו דרך לתקן את המעוות בעזרת ניתוח. מאז זה בסדר, תודה ששאלתם, אבל מי יפצה אותי על ילדותי העשוקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. מה שהתכוונתי לומר הוא: א. למי שמחפש איך להכפיש את האליטות הישנות ולא את האמת, לעולם לא יחסרו תירוצים, תואנות וטענות. ב. בנוסף לתועבה דמויית המכה ה-82 של האשמת ניצולי השואה בחטיפת תינוקות, העוול הבסיסי של כל המסע הזה הוא ההתיחסות למדינת ישראל של ראשית שנות ה-50 כאילו היתה מדינת ישראל היום. היישוב היהודי שהקים את המדינה החדשה, יצא זה עתה מן המלחמה הקשה בתולדות המדינה (כאחוז מן האוכלוסיה נהרג), ועל המערכת הממסדית שלו התשושה והמרוששת נפלה גם קליטת אוכלוסיה חדשה וקשה שהכפילה את גודל היישוב, מכת מגיפות של פוליו ודיפטריה וגם חורפים קשים ושטפונות. בשנים הראשונות, מערכת הבריאות המשיכה לפעול רק בזכות תרומות והתנדבות של ארגונים יהודיים בגולה. ע"פ התיאורים בדו"ח קדמי, חדרי המתים המאולתרים שהוקמו בכל בתי החולים היו עמוסים בגוויות מתנפחות (אלו לא היו חדרי קירור, מפני שברובם לא היה חשמל) והחברה קדישא שתפקידה היה לפנות את המתים, לא עמדה בעומס. ואז באים הצדקנים המנוולים האלו בטענות על כך שבתי החולים לא טרחו לאתר את משפחות הנפטרים וללוות אותם עד הקבר (דבר שלענ"ד הם לא עושים גם היום). אם ממש מתעקשים, אפשר למצוא גם דבר טוב או שניים לומר על פעילי העדה. אבל אהבת ישראל אין בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמי שפספס את המופע בשידור חי חבורת עמר"ם מתעדת חטוף לעולם נשאר חטוף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמל"ק- הגדרת חטוף על פי עו"ד צוברי: "מה פירוש ילד חטוף- ילד שלא הוחזר להוריו חי או מת, הם לא יודעים מה עלה בגורלו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בדו"ח קדמי בפרק העוסק בדוגמאות השונות המדגימות חטיפה שהגישו הפעילים לועדה, יש באחד הדפים מסגרת ובתוכה כתוב שהוגשו לועדה ספריהם של רמי צוברי ושוש זייד. הועדה קראה אותם ולא מצאה לנכון לשנות משהו בדו"ח שלה. אני חושב שזו התיחסות ממצה לאמינות שצריך ליחס לאנשים אלו. ב אני שוב מפנה את תשומת לבך למה שנכתב באתר זה בעמוד המשפחה לפני העדכון: "ביום ראשון לקחו אותה לקבר בעלה (שנהרג ארבעה חודשים לפני כן) ואמרו לה כי התינוק נקבר ליד אביו". שים לב לטכניקה האופיינית. "לקחו", מישהם גנריים לקחו. הסיפור הוא כמובן כזב גמור. מישהו עלום לקח אותה מביה"ח והראה לה את החלקה בה נקבר הפעוט (מן הסתם מישהו מחברה קדישא למרות שהאם בעדותה טענה שלא). האב היה קבור באותה שעה בבית קברות זמני במקום אחר. מאחר ולא האשימו אפאחד ספציפי, גם לא צריך עכשיו להתנצל בפני מישהו. בקרוב פרס ישראל למפעל חיים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |